"סחורות, בניגוד לחברות, אינן פושטות רגל"

באפריל 2007, בית ההשקעות כוון השיק קרן נאמנות בשיתוף עם חברת קומסטוק בהנהלת דייב צוובנר. הקרן "כוון קומסטוק קומודיטיס", הציעה שילוב בין השקעה באג"ח בינלאומיות והשקעה בשוק הסחורות - שוק שבו פעל צוובנר דרך חברת קומסטוק מאז שנת 1981. תזמון הוא הכול בחיים. מנהלי הקרן,  הספיקו לנהל את הקרן ב"עשור הסחורות" לכמה חודשים עד ששנת 2008 הגיעה והמשבר הפיננסי טרף את כל הקלפים. בתוך פחות מחודשיים רוב מחירי הסחורות נחתכו בעשרות אחוזים ואיבדו יותר ממחצית מערכם.

למרבה הפלא, בניגוד לשאר תעודות הסל וקרנות הנאמנות, קומסטוק סיימה את השנה עם תשואה חיובית של 21.45%. איך? כנראה שהקרן דומה יותר לקרן גידור מאשר קרן סחורות. בכל אופן, אם להיות קרן גידור, אז לפחות להיות כזו אשר יודעת את העבודה. הנה כיצד עושים את זה- ראיון

נתחיל עם מעט היסטוריה. הדרך בה צעד צוובנר אל עולם הסחורות הייתה שונה מן המסלול הרגיל של מנהל כספים. לדבריו:"  ב76 ניהלתי חברה לייצוא לחו"ל. כחלק מהפעילות היומית עסקנו במיחזור של זהב וכסף כשהאחרון מקורו היה מן תעשיית הצילום. רצה הגורל וב 1979 האחים "האנט" (HUNT) החלו להשתלט על שוק הכסף, גרמו למחירו להאמיר מ 4$ לאונקיה ל50$. בתור יצואן של מתכת כסף התחלתי להבין את גודל פוטנציאל הרווחים שיש בשוק הסחורות וכמו כן את בועות המחירים שיכולות להתפתח בו. היה ממש היסטריה. אנשים עמדו בתור אצל תכשיטנים ומכרו את תכשיטיהם בכדי לממש את מחיר המתכת הגבוה. בחרתי לממש את רווחי החברה, למרות שמסביב זימרו מביני עניין כי המתכת כסף בדרכה ל100$ וזהב ל 1,000$. בחרתי לעסוק בסחר בסחורות והקמתי את חברת קומסטוק (קומודוטי וסטוק) ובהמשך גם נכנסתי לתחום אספקת מידע של נתוני בורסות בזמן אמת ומערכות מסחר אלקטרוניים. ייצגתי את חברת סטנדרט אנד פורס והקמתי את חדר המסחר ובית הספר הראשון לדיי טריידינג – מסחר יומי.

הסחורות נחשבות כענף מאוד ספקולטיבי. להתעסק בסחורות בשל המינוף, הוא כמו להתעסק עם חומר נפץ. מי שיודע להתעסק עם חומר נפץ- יוכל להרוויח והרבה, מי שלא, סביר להניח שלא יוכל להמשיך הלאה. המינוף גורם לכל תזוזה של אחוזים בודדים להיות מוכפלת פי כ 20 (בכדי להשקיע בסחורה ההשקעה דורשת בטחונות של 5%). לסיכום הישראלים לא מכירים עדיין את נושא הסחורות, הם כמו בעבר עדיין עסוקים מדי עם המעו"ף, אבל זה משתנה."

מה מושך אותך להתעסק בסחורות ולהתעסק עם סחורות בלבד? הרי יש מספיק קרנות נאמנות שמשלבות בין הדברים.  

יש שוני מהותי בין הדברים ואני החלטתי להתמקד בענף הסחורות. ראשית סחורות, בניגוד לחברות, אינן פושטות רגל. בנוסף, זהו אחד הענפים היחידים בשוק ההון שמאפשר "מידע פנים"- אני מוזמן להתקשר לכל חקלאי בכל רגע ולברר על היבולים שלו השנה. אני לא מחפש לעקוב אחרי אלפי חברות תחת מאות ענפים שונים ולחפש מאזנים שיפיקו לבסוף איזושהי תשואה עודפת. ודאי שאני לא יכול להתחרות במנהלי כספים בעלי מידע פנימי כזה או אחר.

אני לעולם לא אדע אם מניה היא זולה מדי או יקרה מדי, כך גם מטבעות. בסחורות האבחנה קלה יותר. אני לא יכול לדעת מתי מחיר הסחורה תעלה או תרד, אני רק יודע שאם אני אמתין מספיק זמן, המחיר תמיד מתכנס לכיוון המחיר ההיסטורי.

הסוד הוא לעסוק בכמה סחורות ובהן להתמקד. אני עוקב אחרי 12 סחורות בלבד: מתכות, גרעינים, סחורות רכות וכיו"ב. כמו כן אין לי בעיה של חשיפה לכל מיני מטבעות אחרים, אלא כל סחורה מתומחרת דרך הדולר אמריקאי. אני גם מנצל את השימוש באופציות על סחורות כדי להגביל את הסיכון מחד ולמקסם את הרווח מאידך.

אין הרבה נכסים בעולם שנמצאים היום בשיא כל הזמנים, מעל מדדים של מדינות קטנות (כמו מדד המעו"ף המקומי) או מניות ספציפיות (כגון אפל), זוהרת ההשקעה העתיקה מכולם והיא הזהב. הסיבות להשקעה בזהב הינן מגוונות. חלק משקיעים בו בגלל שהם מפחדים מאינפלציה, חלק בגלל אי ודאות כלכלית, חלק בגלל פחד מאי פירעון של ממשלות ובנקים באירופה, חלק רואים מטבע אלטרנטיבי ועוד כהנה וכהנה סיבות. בחודשים האחרונים חזר הזהב לכותרות, לצד מתכות יקרות נוספות כגון הכסף, הפלדיום והפלטינה, בשל ההחרפה ב"מלחמת המטבעות". מבחינתכם מה מצפה למתכת הזהב קדימה?

ההתייחסות לסחורת הזהב כמטבע היא התייחסות נכונה. אך עלינו להבין שלאט, כל הסחורות מתחילות לשמש מעין מטבע. מה סין עושה בשנים האחרונות? היא חודרת אל שווקים באפריקה וקונה  את הסחורות שהן יפיקו בעשור הקרוב. היא מזהה היטב לאן מתקדם העולם ולכן היא אוגרת סחורות ותשתמש בהם כמטבע. בעקבות כך הביקוש לסחורות עולה וכך ימשך גם כל עוד הכלכלות הגדולות במערב ממשיכות להזרים כסף חדש לשווקים. על פניו אין בעולם כרגע אינפלציה, כך יעידו מדדי המחירים לצרכן, אך מתחת לפני השטח יש השתוללות של מחירי הסחורות.

הפאקטורים שמשפיעים על המחיר של הזהב מעבר לביקוש והיצע, הוא הריבית, ערך הדולר וההשקעות האלטרנטיביות, אך בניגוד לרוב הסחורות, זהב לא ניתן לאכילה

במילה אחת- דולר או זהב לשנה הקרובה?

שניהם. אני אחלק את הסיכון: זהב עד 25% ודולר 75%. כשזה רק מרכיב חלקי מתוך תיק השקעות.

מה עלולה להיות הסחורה החמה שתהייה בשנת 2011?

השאלה הזו מביאה אותי לחלוק עמך את הסוד שלי להשקעה מוצלחת. את הסוד למדתי מזלמן ברנסטין ז"ל, מקים חברת סנפורד ברנסטין - אחת מן החברות הגדולות לניהול כספים בארה"ב. לטענתו הסוד שלו להצלחה הוא ראשי התיבות מז"ל. כלומר שילוב של להיות במקום הנכון, בזמן הנכון ולעשות- אם אתה מבחין בהזדמנות, אתה חייב לתפוס אותה בשתי ידיים. אני אף פעם לא יודע מה הולך להיות רק שהלא צפוי לוודאי יקרה. אני יודע לזהות הזדמנויות ואני יודע מתי להגיב ובדרך הנכונה., אני תמיד נמצא בכוננות לתגובה. במילים אחרות, אני גולש בעולם הסחורות. כשיש גלים ודינמיות בהשקעה, אני יכול לפעול. אני לא מחפש מה עולה, אני מחפש מה ינוע לכאן או לכאן. בשוק הסחורות ניתן להרוויח כסף גם מירידות (למכור 'שורט')- יתרון משמעותי בתחום זה.

ב 2008, מה גרם לתשואה חיובית בקרן (21.45%), כאשר כל קרנות הנאמנות הסחורות נחתכו ב50%?

30 שנות ניסיון בענף! לדוגמא, זיהיתי תופעה חריגה בסחורת הסויה בין חודשים עוקבים שאיפשרו לי לבצע עסקת ארביטראז'. דוגמא נוספת,כשנפט הגיע ל135$ לחבית, החלטתי למכור נפט בעתיד באמצעות רכישת אופציות 'פוט' על הנפט. כל החשש שהביא לעלייה במחירים הגיע מהפחד של מלחמה כנגד איראן. לא היה תחנת דלק בעולם שסבלה ממחסור בדלק או נפט. בעצם לא היה שום חוסר של נפט ולא הייתה סיבה מספקת להצדיק את המחיר הגבוה של הנפט אז. הקרן הייתה תמיד פעילה אם בשורט אם בלונג, בכך היא דמתה יותר לקרן גידור שאמורה להביא לתשואה חיובית ללא קורלציה לכיוון השוק. ההחלטה לגבי השקעה מסוימת נעשית על פי ניתוח פונדימנטאלי, בכדי להחליט מה אני חושב על מצב הסחורה. אך בטרם הביצוע, אני עושה גם ניתוח טכני, בכדי לאשש את הבחירה ובכדי לבחור נקודות כניסה ויציאה.

צוובנר רומז, כאזרח שאינו יליד הארץ, שאנחנו לא מעריכים מספיק את הישגיה הפוליטים והכלכליים של המדינה: למרות שאני תחת חוסר וודאות מתי יעלו או יירדו מחירי הסחורות בעתיד, בהשקעה אחת אני בטוח- השקל הישראלי. הביטחון נובע משתי סיבות : א. הגז שנמצא, שם את מדינת ישראל בקו אחד עם המדינות בעלות הפוטנציאל הגבוה בעולם. ב. ההתפתחויות האחרונות בפוליטיקה הישראלית כמו משפט קצב, מראה על יציבות שלטון החוק של מדינת ישראל.  אם תשלב את שתי הסיבות האחרונות לכך שמבחינת היזמות הטכנולוגית, אנו מבין המובילים בעולם, תגיע לכך שיש לישראל הזדמנות חד פעמית להפוך אור לגויים, ללא ציניות.

אני פוגש את הפוטנציאל של ישראל, לא מול מסכי המחשב, כמנהל השקעות רגיל, אלא בזמני החופשי אני מורה דרך. כשאני חווה את ההתרגשות של כל התיירים שמגיעים לישראל וחווים אותה במלוא עוצמתה, אני מבין את גודל היכולת של החברה כאן.

לאחר הצלחתה השנתית בתחילת 2009, הקרן הועברה לאלטשולר שחם. לאלטשולר לא היה קרן סחורות , הם הבינו כי בורסות הסחורות מעמידות לרשות המשקיעים כלים רבים למסחר וזו הזדמנות של ממש.אך המסגרת של קרן נאמנות מגבילה מדי ואיננה מתאימה לסגנון המסחר שלי בסחורות. מסיבה זו בחרתי למכור את קרן הנאמנות (אני עדיין משמש כיועץ חיצוני) ולהתרכז בניהול תיקים אישיים. אנחנו גם בשלבי הקמה של קרן גידור - הראשונה שתתמקד בתחום הסחורות בארץ.

ישנם עוד עיסוקים בהם אתה שותף פרט לייעוץ לקרן אלטשולר שחם וניהול תיקי ההשקעות?

חתמתי על שותפות בהקמה של מרכז נוצרי-אוונגליסטי על שפת הכנרת. אני מבקר במרכזים כאלה בכל העולם. כיום, יותר מ60% מהתיירים של מדינת ישראל הם אוונגליסטים. בותיקן מגיעים מדי שנה 36 מיליון תיירים ובישראל, לא מצליחים להגיע ל2 מיליון- מדוע? אני מאמין בפוטנציאל התיירותי הנוצרי בישראל, זו הזדמנות השקעה נוספת שגיליתי.

כיצד אתם מתכוננים לסטנדאריזציה של פרסום התשואה לתיק השקעות, יוזמה של הרשות לני"ע?

אני בעד. חשוב מאוד שהלקוח יידע לבדוק את איכות מנהל תיק ההשקעות שלו ויוכל להשוות אותו לשאר המנהלים. 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.