האם חמאס משתמש בקריפטו למימון טרור?

חלפו 25 ימים מתחילתה של מלחמת 'חרבות ברזל'. במקביל לחזית הצבאית, מתקיימת חזית לא פחות חשובה: כסף. מדינה מעבירה כספים בהליך מסודר, ארגוני טרור צריכים ערוצים שאינם בנקים מוכרים או מערכות סוופיט. רק לאחרונה נוכחנו לראות כי עם פרוץ המלחמה נפתח קמפיין גיוס תרומות על ידי החמאס ברשתות החברתיות – והבקשה הייתה להפקיד בארנק דיגיטלי בחשבונו שבבורסת קריפטו, מטבעות קריפטו. מהלך שחלקו לפחות, נטען שנעצר על ידי המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) ויחידת הסייבר של המשטרה. צריך לשים לב שהרשויות פנו לבורסת הקריפטו בינאנס, שם נאסף הכסף לצורך חילוטו, מכיוון שבלתי אפשרי לחשוף כסף שנמצא או מועבר בארקנים אלקטרונים במרחב הרשת.

לפי מחקר של חברות ניתוח נתוני קריפטו, BitOK ו-Elliptic עליו דווח בוול סטריט ג'ורנל - בין אוגוסט 2021 ליוני 2022 כ-93 מיליון דולר הועברו לארנקים שקושרו לג'יהאד האיסלאמי, ו-41 מיליון דולר לחמאס. על פי דוחות ממשלת ישראל וצווי תפיסה, בשנה שלפני מתקפת הטרור בתאריך 7.10.23, חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה, וחיזבאללה בלבנון, קיבלו מימון רב באמצעות ארנקים דיגיטליים. 

ארגוני טרור ששים לנצל חידושים טכנולוגיים. איך בעצם ארגוני הטרור בהם - חמאס, חיזבאללה והג'יהאד האיסלמי משתמשים במטבעות קריפטו? על אף שמימון טרור נחשב לחלקיק מסכום העסקאות במטבעות קריפטו. במרוצת השנים ארגונים אלו הגדילו את פעילות העברות הכספים באמצעות מטבעות מבוזרים. לצד זאת ארגוני הטרור ממשיכים להשתמש בשיטות המסורתיות אשר מבוססות על: כסף פיאט, מוסדות פיננסיים, חברות קש ו Hawala – כאמצעי מימון המרכזי עבורם.

הבלוקצ'יין ישתלט על העולם הפיננסי ולפני שזה יקרה יש צורך ברגולציה שתמנע פעולות סיוע פיננסיות לטרור. השקיפות ורמת האבטחה הייחודית שבטכנולוגיית הבלוקצ'יין הופכת את כל העסקאות במטבעות קריפטוגרפיים לרשום ומתועד, אבל, מתועד ברחבי הרשת ולא ניתן לייחס לו בעלות של אחד לאחד לאדם זה או אחר. אי אפשר לייצר את השיוך הזה כי אז נוצר פרדוקס. מטרת הבלוקצ'יין היא לבטל זיהוי, הפיקוח ולדלג על שליטה של בנק מרכזי יחיד.

פתרון חלקי בלבד לבעיה הוא, שמדינות, בנקים וארגונים ממשלתיים, בעלי כוח רגולטורי, יכולים לחייב בנקדות המעבר בין קריפטו לפיאט, לחייב במידע היסטורי ולזהות באמצעות אנליזות בלוקצ'יין את זרימת הכספים. ביום שבו, ולא רחוק היום, שיהיו מטבעות קריפטו מדינתיים ($ דיגיטלי), תפחת הבעיה באופן מהותי.

ניתן לראות כי לספקי המסחר בכסף, ישנו תפקיד חשוב במלחמה אל מול הטרור. ראשית ניתוח כמות וזרימת הכספים שקשורים לטרור, שנית זיהוי ספקי השירות של חלפנות הכספים אשר מקלים על זרימת הכספים שקשורים למימון הטרור. למשל ספקי שירות כמו כמו העסק (MSB) 'Buy Cash' הממוקם בעזה והוטלו עליו סנקציות על ידי OFAC (המשרד לבקרה על נכסים זרים) כיוון ששימש להעברת כספים על ידי שלוחות של קבוצות טרור, כולל חמאס, אל-קאעידה ו- דאעש, בנוסף לסיוע במאמצי גיוס כספים של מטבעות קריפטוגרפיים עבור חמאס. אין ספק כי לא כל הכספים שמועברים באמצעות ספקי חלפנות הכספים מזינים את ארגוני הטרור אך ההפרעה לאלו צריכה להימצא בראש סדר העדיפויות.

תרומות, עסקי חלפנות כספים ואיחוד כוחות בין ארגוני הטרור לאיראן לטובת מימון נחשבים עדיין לחלק קטן מכלל פעלות ארגונים אלו אך אין לזלזל בכך. השימוש במטבעות קריפטו, ימשיך, ויחד עם זה אין ספק כי יש צורך בפעולות מנע בין אם מדובר מצד הארגוני הביטחון הישראלים והליך אסדרה רגולטרי. ולפני שיהיה מאוחר מדי. בסופו של דבר הבלוקצ'יין ישתלט על העולם הפיננסי ועל מנת שזה לא יפעל לרעתינו בהיבט הטרור. יש צורך בסדר מחדש של חלקי הפאזל שנשארו באי משלהם.