ספי הוכמן, צילום עצמי
ספי הוכמן
01/11/2023
אך למרות זאת המצב הכלכלי אינו עומד מלכת. גם עבור מי שגויס וגם עבור מי שלא גויס, החיובים בכרטיס האשראי והוראות הקבע ירדו בתחילת החודש הבא. המשכנתא והחזרי ההלוואות ימשיכו לרדת, נמשיך להזדקק לכסף בכדי לרכוש את המוצרים בסופר, בכדי לשלם שכר דירה וחשבונות, בכדי להתקיים.
במקביל לקוחות מבטלים, עסקים ומקומות עבודה נסגרים וההכנסות נפגעות בצורה אנושה, ועלינו להתכונן למשבר ארוך של מספר חודשים לפחות. אז מה עושים? איך נתנהל פיננסית בצורה הנכונה כך שנצמצם את הנזקים הכלכליים עבורנו למינימום?
ריכזתי כאן עשר עצות, יש מן הסתם רעיונות נוספים, וכל אחד עם המאפיינים הייחודיים שלו, אולם ראוי לקחת אחריות על ההתנהלות הפיננסית שלכם, לאור העלייה בחוסר הוודאות. גלו אחריות ובקרה על התקציב.
1. מס רכוש
על פי חוק במצב מלחמה מדינת ישראל באמצעות מנגנון מס רכוש והערכות שמאות צפויה לפצות אותנו על רכוש שניזוק מירי הטילים. אך הפיצוי לא יהיה במחיר העלות אלא במחיר שווי השוק ההוגן המבוסס על הערכות שמאי. כך שיש לקחת זאת בחשבון. כך שהפיצוי לא יספיק לרכישת רכוש חדש [רכבים, רהיטים ועוד] ככל הנראה ועלינו לשמור כסף בצד.
2. הלוואות בערבות מדינה
עבור בעלי העסקים שביננו, ההלוואות בערבות מדינה שמוצעות הן בריבית סביב הפריים פלוס חצי אחוז. ריבית יחסית גבוהה בהתחשב בשער הריבית במשק הנוכחי. עלינו לבדוק היטב אם ביכולתנו לעמוד בהחזרים החודשיים לפני לקיחת הלוואה והאם היא מחויבת המציאות. צריך לזכור שהריבית על המינוס גבוהה הרבה יותר.
3. פיצויים מהמדינה לבעלי עסקים
עבור עסקים שפעילותם נפגעה, יוקם ככל הנראה מנגנון פיצוי של משרד האוצר ורשות המיסים. ההכרזה על מלחמה משמעותה שעל פי חוק צפוי לקום מנגנון שכזה. הבעיה היא שכמו שפיצויי הקורונה לא בהכרח פיצוי על ההפסדים, כך סביר להניח שיקרה גם כאן. לא בטוח עד כמה הפיצויים האלו יכסו על ההפסדים ויספיקו עבורנו למחיה. לכן עלינו לא לבנות עליהם ולהתנהל כלכלית בהתאם.
4. כסף לבן ליום שחור
אנחנו במצב חירום ביטחוני וכלכלי. בדיוק עבור ימים כאלו שמרנו כסף בצד. אם יש לכם חסכונות עבור קרן חירום, בכדי להימנע מלהגיע למינוס בבנק וחובות רעים (הריבית על מצב כזה היא כ-15% לשנה, גבוהה בהרבה מהתשואות בשוק ההון, ולמרות שיש אלטרנטיבות אשראי זולות יותר, עדיין ייתכן וכדאי לשבור אותם.
5. ניהול סיכונים
בהתאם לרזרבות שלכם, ולחסכונות הקיימים, התאימו את הסיכונים שאתם לוקחים, ואת חלוקת הכספים. פצלו ההשקעות בין השוק הישראלי לשווקי חו"ל משום שהמצב הכלכלי בישראל מושפע באופן עמוק מהמצב הביטחוני, בטח במצב קיצון כפי שאנחנו נמצאים בו כעת.
6. חפשו הגנה מאינפלציה
חפשו מוצרים פיננסים שגם מגנים מאינפלציה וגם בעלי סיכון נמוך.
7. הקטינו חשיפה למניות
לאור חוסר הוודאות, הקטינו חשיפה למניות במיוחד בארץ, כדי לצמצם את הסיכונים, לאור ההערכה שלכם משום שנצטרך את הכסף הזה למחיה.
8. עצרו הפקדות
אם נפגעתם מהמשבר ואין לכם הכנסות, תעצרו הפקדות לגמל או להשתלמות, משום שתזדקקו לכסף למחיה.
9. קיצוץ הוצאות
קצצו בהוצאות ובקניות לא חיוניות ולא הכרחיות. שיקלו לבטל מה שניתן, משום שתזדקקו לכסף למחיה.
10. עשו סדר בהוצאות
תעשו סדר בהוצאות שלכם, כדי לצפות כמה כסף תצטרכו לממן את המחיה שלכם לחודשים הקרובים. בהתאם תנהלו את המשיכות מהחסכונות.
ב-7/10 בבוקר בחג שמחת תורה חווינו התקפת טרור נוראית. אנחנו במלחמה. מרצחי החמאס ביצעו מראות ומעשים שלא חשבנו שנחווה יותר. הראש והלב עם כוחותינו שמחרפים נפשם למיגור האויב. העם מתאחד סביב התחושה שמה שהיה לא יהיה עוד.
אך למרות זאת המצב הכלכלי אינו עומד מלכת. גם עבור מי שגויס וגם עבור מי שלא גויס, החיובים בכרטיס האשראי והוראות הקבע ירדו בתחילת החודש הבא. המשכנתא והחזרי ההלוואות ימשיכו לרדת, נמשיך להזדקק לכסף בכדי לרכוש את המוצרים בסופר, בכדי לשלם שכר דירה וחשבונות, בכדי להתקיים.
במקביל לקוחות מבטלים, עסקים ומקומות עבודה נסגרים וההכנסות נפגעות בצורה אנושה, ועלינו להתכונן למשבר ארוך של מספר חודשים לפחות. אז מה עושים? איך נתנהל פיננסית בצורה הנכונה כך שנצמצם את הנזקים הכלכליים עבורנו למינימום?
ריכזתי כאן עשר עצות, יש מן הסתם רעיונות נוספים, וכל אחד עם המאפיינים הייחודיים שלו, אולם ראוי לקחת אחריות על ההתנהלות הפיננסית שלכם, לאור העלייה בחוסר הוודאות. גלו אחריות ובקרה על התקציב.
1. מס רכוש
על פי חוק במצב מלחמה מדינת ישראל באמצעות מנגנון מס רכוש והערכות שמאות צפויה לפצות אותנו על רכוש שניזוק מירי הטילים. אך הפיצוי לא יהיה במחיר העלות אלא במחיר שווי השוק ההוגן המבוסס על הערכות שמאי. כך שיש לקחת זאת בחשבון. כך שהפיצוי לא יספיק לרכישת רכוש חדש [רכבים, רהיטים ועוד] ככל הנראה ועלינו לשמור כסף בצד.
2. הלוואות בערבות מדינה
עבור בעלי העסקים שביננו, ההלוואות בערבות מדינה שמוצעות הן בריבית סביב הפריים פלוס חצי אחוז. ריבית יחסית גבוהה בהתחשב בשער הריבית במשק הנוכחי. עלינו לבדוק היטב אם ביכולתנו לעמוד בהחזרים החודשיים לפני לקיחת הלוואה והאם היא מחויבת המציאות. צריך לזכור שהריבית על המינוס גבוהה הרבה יותר.
3. פיצויים מהמדינה לבעלי עסקים
עבור עסקים שפעילותם נפגעה, יוקם ככל הנראה מנגנון פיצוי של משרד האוצר ורשות המיסים. ההכרזה על מלחמה משמעותה שעל פי חוק צפוי לקום מנגנון שכזה. הבעיה היא שכמו שפיצויי הקורונה לא בהכרח פיצוי על ההפסדים, כך סביר להניח שיקרה גם כאן. לא בטוח עד כמה הפיצויים האלו יכסו על ההפסדים ויספיקו עבורנו למחיה. לכן עלינו לא לבנות עליהם ולהתנהל כלכלית בהתאם.
4. כסף לבן ליום שחור
אנחנו במצב חירום ביטחוני וכלכלי. בדיוק עבור ימים כאלו שמרנו כסף בצד. אם יש לכם חסכונות עבור קרן חירום, בכדי להימנע מלהגיע למינוס בבנק וחובות רעים (הריבית על מצב כזה היא כ-15% לשנה, גבוהה בהרבה מהתשואות בשוק ההון, ולמרות שיש אלטרנטיבות אשראי זולות יותר, עדיין ייתכן וכדאי לשבור אותם.
5. ניהול סיכונים
בהתאם לרזרבות שלכם, ולחסכונות הקיימים, התאימו את הסיכונים שאתם לוקחים, ואת חלוקת הכספים. פצלו ההשקעות בין השוק הישראלי לשווקי חו"ל משום שהמצב הכלכלי בישראל מושפע באופן עמוק מהמצב הביטחוני, בטח במצב קיצון כפי שאנחנו נמצאים בו כעת.
6. חפשו הגנה מאינפלציה
חפשו מוצרים פיננסים שגם מגנים מאינפלציה וגם בעלי סיכון נמוך.
7. הקטינו חשיפה למניות
לאור חוסר הוודאות, הקטינו חשיפה למניות במיוחד בארץ, כדי לצמצם את הסיכונים, לאור ההערכה שלכם משום שנצטרך את הכסף הזה למחיה.
8. עצרו הפקדות
אם נפגעתם מהמשבר ואין לכם הכנסות, תעצרו הפקדות לגמל או להשתלמות, משום שתזדקקו לכסף למחיה.
9. קיצוץ הוצאות
קצצו בהוצאות ובקניות לא חיוניות ולא הכרחיות. שיקלו לבטל מה שניתן, משום שתזדקקו לכסף למחיה.
10. עשו סדר בהוצאות
תעשו סדר בהוצאות שלכם, כדי לצפות כמה כסף תצטרכו לממן את המחיה שלכם לחודשים הקרובים. בהתאם תנהלו את המשיכות מהחסכונות.
(*) הכותב הוא כלכלן בעל עסק לייעוץ כלכלי ותכנון פיננסי. מרצה למימון וחינוך פיננסי. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אוד ואחד.
