8 פתרונות יצירתיים, על מנת להקל על סבלם הכלכלי של אזרחי מדינת ישראל

ההשפעות של המלחמה על כלכלת ישראל ברורות ומיידיות והנזקים שנגרמו וייגרמו למשק הישראלי יסתכמו בעשרות מיליארדי שקלים. הנזקים הכלכליים הנ"ל מקיפים כמעט כל אחד ואחת מאיתנו, גם אם אינו נמצא קרוב לאזורי הלחימה בצפון ובדרום. כך, למשל, ענף המסעדנות, ענף התיירות, ענף הארועים ועוד, חוו ירידה דרסטית בהכנסות, עד כדי השבתה כלכלית מוחלטת (הכנסות אפס). הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה, כי 51% מהעסקים בישראל מדווחים על פגיעה חמורה של יותר מ-50% בהכנסותיהם וכי במחוזות הדרום והצפון שיעור העסקים שמדווחים על פגיעה חמורה בהכנסות מגיע לכ-65%. נתונים אלה התקבלו מסקר שערכה הלשכה במהלך השבוע השלישי למלחמה.

מתווה הפיצויים שפורסם ע"י משרד האוצר (ועודכן לאחר הביקורת הרבה שהייתה עליו) נראה בשלב זה כמתן אקמול לחולה במצב קשה וישאיר, ככל הנראה, עסקים רבים (בעיקר קטנים ובינוניים) ועובדים רבים ללא מענה כלכלי ראוי.

לפיכך, יש לבחון פתרונות נוספים ויצירתיים, על מנת להקל על סבלם הכלכלי (המתווסף כמובן לסבל הנפשי והפיזי) של אזרחי מדינת ישראל, בדגש על היישובים והערים הקרובים לגבול הדרומי והצפוני.

להלן מספר אפשרויות אותן יש לבחון לעומק, במתן מענה (גם אם חלקי וזמני) למצוקתם הכלכלית של העסקים והאזרחים:

1. עדכון מדרגות המס לעצמאים: מתן פטור מלא מתשלומי מס הכנסה לשנה הקרובה, עבור כל העסקים הנמצאים בקרבת הגבול הדרומי והצפוני.

2. מוסדות ציבוריים וממשלתיים יחוייבו לבצע רכש מעסקים ומחברות מקומיות בלבד, המייצרות מוצרים ומעניקות שרותים בארץ, כל זאת לצורך תמיכה ועידוד של אותם עסקים ומניעת קריסתם.

3. מתן סובסידיות ממשלתיות אשר יגשרו על פערי המחירים (במידה וקיימים) בין רכישת התוצרת המקומית לבין יבוא אותה תוצרת מחו"ל. הדגש צריך להיות על ענפי החקלאות והתעשייה, אשר חלק גדול מהם נמצאים ביישובי הדרום והצפון.

4. מתן תמריצים כספיים לחברות בנייה וקבלנות אשר יטפלו בשיקום יישובי וערי הדרום, כולל תשתיות המבנים והכבישים, שספגו פגיעה דרמטית בגלל המלחמה. תמריצים אלו ימנעו קריסתן של חברות תשתיות ונדל"ן, אשר חלקן נמצאות עוד לפני המלחמה במצב לא פשוט עקב הריבית הגבוהה.

5. הגמשת התנאים לקבלת הלוואות באמצעות חברות הביטוח ובתי ההשקעות, עבור החוסכים: כיום ניתן לקבל הלוואות מתוך כספי קופות הגמל/קרנות ההשתלמות, אולם יש מגבלות על אחוזי ההלוואה (הנגזרים מהוותק ומסוג הקופה). אותן חברות יאפשרו לעמיתים לקבל הלוואות ללא תשלום
ריבית בשנתיים הקרובות וכן יגדילו את אחוז ההלוואה המותרת מתוך כספי הקופה/הקרן.

6. המדינה תיכנס לנעלי המעסיקים בכל הקשור להפקדות לקרן פנסיה/לביטוח מנהלים בזמן שהעובד נמצא בחל"ת. יש להביא בחשבון, כי מספר לא מבוטל של עובדים יצאו וייצאו לחל"ת עקב המלחמה וחשוב לדאוג להמשך רציפות ההפקדות הפנסיוניות עבורם.

7. מתן תמריצים כלכליים ומענקים לעובדים אשר יועסקו במפעלים, חברות ועסקים בצפון ובדרום. כך ניתן יהיה לעודד עובדים/ות ממרכז הארץ להשתתף בשיקום כלכלת הצפון והדרום ובעתיד תיתכן אף הגירה של אותם מועסקים מהמרכז לאזורים אלה, אשר יש לחזק התיישבות בהם, לאחר המכה שספגו.

8. מעסיקים וחברות גדולות ומבוססות כלכלית, אשר הוכיחו את יכולתן בעת המלחמה וסייעו (במגוון יוזמות התנדבותיות) למפונים, ימשיכו לתמוך בהם ע"י עידוד עובדיהן לצרוך שרותים ומוצרים המיוצרים ביישובי קו העימות. לדוגמא: במקום לתת לעובד/ת תלושים בשווי 2,000 ₪ בחג הפסח באמצעות תווי קנייה, יינתנו לעובדים תלושים בשווי זה אשר ניתן לנצלם רק בבתי עסק בדרום/בצפון אשר ניזוקו כלכלית עקב המלחמה.

קיימות אופציות רבות נוספות עליהן ניתן לחשוב ואותן ניתן ליישם וכמובן שיש להתייחס גם להשפעות הכלכליות הטמונות בביצוע הרעיונות הנ"ל, כל זאת על מנת לשמור על יציבות כלכלית ואופק כלכלי חיובי, אשר חייב להיות מלווה בתמיכת מדינות נוספות (ובראשן ארה"ב) שיאפשרו צמיחה ושגשוג כלכלי עם תום המלחמה.