Image by Philipp Falkenhagen from Pixabay
משרד האוצר
14/11/2023
החברה צופה שהצמיחה של ישראל תעמוד על 1.5% בשנת 2023 ו-0.5% בשנת 2024, בשל השפעות המלחמה על המשק.
להערכת החברה, המלחמה תישאר ממוקדת בעזה ולא תתרחב לאזורים נוספים. יחד עם זאת, ישנו סיכון של התרחבות הסכסוך למדינות נוספות באזור, אשר עלול להביא להשפעה רחבה יותר על כלכלת ישראל ועל מצבה הביטחוני.
החברה צופה גירעון ממוצע של 5.3% מהתמ"ג ב-2023 וב-2024, לעומת 2.3% מהתמ"ג בתחזית טרום המלחמה.
החברה מציינת כי לדעתה לישראל יש מספר כריות שאמורות לסייע לה למתן את ההשפעה הפיסקלית המיידית של המלחמה.
החברה מציינת בפרט את יחס החוב הממשלתי לתוצר אשר הינו מתון ומוערך בשיעור של כ- 60% מהתמ"ג נכון לסוף שנת 2022, ויאפשר למדינת ישראל גמישות פיסקאלית להכיל בטווח הקרוב את השינויים התקציביים. החברה מדגישה כי החוב הממשלתי נקוב ברובו במטבע מקומי ומוחזק ברובו על ידי משקיעים מקומיים, כלומר הוא חשוף פחות לשינויים בתיקי ההשקעות של משקיעים זרים.
החברה רואה במאזן התשלומים של ישראל וכן בגמישות במדיניות המוניטרית של ישראל כנקודת חוזק מרכזית לדירוג האשראי.
חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P Rating (להלן: "החברה") פרסמה דו"ח המתייחס לדירוג האשראי של ישראל בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', זאת בהמשך להודעת הדירוג מיום 25 באוקטובר 2023.
יובהר כי דו"ח זה אינו מהווה פעולת דירוג.
הקדמה
לדברי החברה, ישראל ניצבת בפני סיכונים גיאופוליטיים וביטחוניים משמעותיים, כאשר תרחיש של הסלמת המלחמה לאזורים נוספים נותר אפשרי, למרות שאינו מהווה תרחיש מרכזי בתחזיותיה. החברה מציינת כי בעבר היו מספר סכסוכים בין ישראל לחמאס בעזה, אך המלחמה הנוכחית היא בקנה מידה רחב יותר באופן משמעותי. על פי תרחיש הבסיס של החברה, מלחמת ישראל-חמאס תישאר ממוקדת בעזה, אך ככל שתהיה התרחבות של הסכסוך למדינות נוספות באזור, כך תהיה השפעה רחבה יותר על כלכלת ישראל ועל מצבה הביטחוני.
להערכת החברה, למלחמה הנוכחית יש השפעות על כלכלת ישראל. החברה צופה שהצמיחה של ישראל תעמוד על 1.5% בשנת 2023 ו-0.5% בשנת 2024. התחזיות השנתיות של החברה מציגות התכווצות חדה של 5% בתמ"ג ברבעון הרביעי של 2023, בהשוואה לרבעון השלישי, כאשר כל מרכיבי ההוצאות מצטמצמים, כולל ביקוש מקומי, יצוא ויבוא. ההתכווצות תנבע מירידה בפעילות העסקית, ירידה בביקוש מצד הצרכנים וסביבת השקעות מאוד לא ודאית.
לדברי החברה, תחזית הירידה בתמ"ג ברבעון הרביעי של שנת 2023 כפי שתוארה לעיל תהיה מעט יותר ממחצית מהירידה שחוותה כלכלת ישראל ברבעון השני של שנת 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, כאשר הניידות הוגבלה, עסקים נסגרו ומגזר התיירות הושבת. כמו כן, החברה מציינת כי השפעתה הכלכלית של המלחמה הנוכחית צפויה להיות משמעותית יותר מהשפעותיהן של עימותים צבאיים קודמים, כולל 'צוק איתן' ב-2014, 'עמוד ענן' ב-2012, 'עופרת יצוקה' בשנים 2008-2009 ו'מלחמת לבנון השנייה' ב-2006.
לאחר מכן, החברה צופה התאוששות כלכלית הדרגתית כך שעד סוף שנת 2024 הכלכלה תשוב לרמתה טרום המלחמה. כמו כן, החברה צופה צמיחה מואצת שתגיע ל-5% בשנת 2025, זאת ביחד עם החזרת אמון הצרכנים, ומחזורי השקעות מלאים יותר.
החברה צופה גירעון תקציבי ממוצע של 5.3% מהתמ"ג ב-2023 וב-2024, לעומת 2.3% בתחזית הקודמת שלה טרום המלחמה. למרות שהוצאות המלחמה צפויות לשוב ולהצטמצם, החברה צופה שהוצאות הביטחון יישארו גבוהות באופן יחסי בטווח הבינוני.
החברה מציינת כי מבנה הכלכלה הישראלית, שבמרכזה יצוא שירותי היי-טק, כמו גם רמות חוב ציבורי מתונות ועודפי החשבון השוטף, מפחיתים חלקית את הסיכונים הכלכליים הטמונים במלחמה הנוכחית. להערכתה, מגזר ההיי-טק בישראל תומך במאזן התשלומים של המדינה ושיעור גבוה מעובדיו יכול לעבוד מרחוק. כמו כן, להערכת החברה, רמת החוב הממשלתית המתונה של ישראל, הנקובה ברובה במטבע מקומי, תגיע לשיא של כ-67% מהתמ"ג בשנת 2024, ולאחר מכן תרד ל-64% בשנת 2026. יתרות המט"ח של בנק ישראל נותרו גבוהות נכון לסוף אוקטובר 2023, בעוד שאינפלציה נמוכה יחסית לעומת מדינות הייחוס מספקת מרווח להקלה במדיניות המוניטרית, במידת הצורך.
פרופיל הדירוג וסיבות לפעולות דירוג אפשריות
לדברי החברה, התחזית השלילית בדירוג האשראי משקפת את הסיכון שמלחמת ישראל-חמאס עלולה להתפשט בצורה רחבה יותר או להשפיע על מדדי האשראי של ישראל בצורה שלילית יותר ממה שהחברה צופה כיום. כרגע החברה צופה שהסכסוך יישאר מרוכז בעזה ולא יימשך יותר משלושה עד שישה חודשים.
סיבות לפעולה שלילית על הדירוג
החברה מציינת כי היא עלולה להוריד את הדירוג של ישראל אם הסכסוך יתרחב באופן מהותי, ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגיאו-פוליטיים איתם מתמודדת ישראל. כמו כן, פעולת הורדת דירוג תתכן בטווח של בין ה12 ל-24 החודשים הקרובים אם השפעת הסכסוך על הצמיחה הכלכלית, המצב הפיסקאלי ומאזן התשלומים של ישראל תתברר כמשמעותית יותר ממה שהחברה צופה כיום.
סיבות לפעולה חיובית על הדירוג
החברה מציינת כי היא עשויה לשנות את התחזית מ'שלילית' ל'יציבה' אם הסכסוך ייפתר, תוך הפחתת הסיכונים הביטחוניים האזוריים והפנימיים ללא נטל מהותי לטווח ארוך על כלכלת ישראל ועל כספי הציבור.
גוף הדו"ח
ב-7 באוקטובר 2023 חצו חמושים את הגבול מרצועת עזה לתוך מדינת ישראל, לקחו בני ערובה והרגו אזרחים וחיילים כאחד. מדינת ישראל הגיבה באמצעות תקיפות אוויריות, שימוש בארטילריה לעבר רצועת עזה, ובסוף אוקטובר פתחה במתקפה קרקעית רחבה לתוך הרצועה, לראשונה מזה כמעט 10 שנים, כאשר פעולתה הקרקעית הקודמת של ישראל, אשר הייתה מוגבלת יותר, התרחשה ב-2014.
כאמור, בתרחיש הבסיס החברה מניחה שהסכסוך יישאר מרוכז בעזה, אך מציינת כי קיים קושי רב לחזות את כיוון התפתחות האירועים הביטחוניים. עם זאת, החברה אינה מצפה שהסכסוך יתרחב, זאת לאור מאמצי תיווך של מספר מדינות באזור, ומציינת את שר החוץ של ארה"ב אנטוני בלינקן ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן אשר ערכו בשבועות האחרונים סדרת פגישות עם נציגים מישראל וממדינות ערביות. יתרה מזאת, החברה מציינת את פריסת הכוחות הימיים של ארה"ב בסמוך לישראל במטרה, ככל הנראה, להרתיע ממשלות אחרות מהאזור מלהצטרף לסכסוך.
החברה אינה פוסלת את הסיכון להתרחבות הסכסוך באזור. ארגון חיזבאללה (ארגון אותו מגדירה החברה כקבוצה מיליטנטית בלבנון בעלת קשרים הדוקים עם איראן), הצהיר בגלוי כי הוא עשוי להתערב באופן נרחב יותר בסכסוך בהתאם להתפתחויות בעזה. עם זאת, עד כה, פעולות הארגון היו מצומצמות והתרכזו בגבולה הצפוני של ישראל. מאז תחילת אוקטובר, צה"ל וחיזבאללה נמצאים בחילופי אש בצפון, והמתיחות עם סוריה גברה. תנועת המורדים החות'ים בתימן (ארגון אותו מגדירה החברה כקבוצה אסלאמית בעלת קשרים הדוקים עם איראן), איימה בגלוי על ישראל ושיגרה טילים לעברה, וירדן שלחה את השגריר הישראלי בחזרה לישראל במחאה על היקף האזרחים ההרוגים בעזה עקב הפעולה הישראלית. כמו כן, ביחס לגדה המערבית החברה מציינת כי נראה שחוסר היציבות גבר בחלקים ממנה, שם ביצעה ישראל שורה של מבצעים בימים האחרונים, כולל בערים המרכזיות ג'נין וחברון. לדעת החברה, סיכון נוסף עלול לנבוע מהפוטנציאל לעלייה במתיחות בין הרוב היהודי והמיעוט הישראלי-ערבי בתוך ישראל, כפי שקרה במהלך המבצע האחרון במאי 2021 ('שומר חומות'). עם זאת, החברה מציינת כי לדעתה סיכון זה מוכל לעת עתה.
החברה מציינת כי זמן קצר לאחר תקיפת חמאס, הכריזה ישראל מלחמה והקימה ממשלת אחדות. עם זאת, החברה מעריכה כי חיכוכים פוליטיים פנימיים ימשיכו להתקיים לאורך המלחמה ולאחריה. ב-12 באוקטובר 2023, הקואליציה המכהנת של מפלגת הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביחד עם מספר מפלגות ימין ומפלגות חרדיות, תוגברה על ידי גוש מפלגות המרכז בראשות בני גנץ להקמת ממשלה רחבה יותר לזמן המלחמה. עם זאת, מפלגת האופוזיציה המרכזית, יש עתיד, סירבה להצטרף לאור נוכחותן של מפלגות ימניות יותר בממשלה. החברה מציינת כי על פי סקרי דעת קהל התמיכה בראש הממשלה נתניהו ירדה משמעותית בחודש האחרון, בעקבות התקפת חמאס הבלתי צפויה שלא נמנעה על ידי כוחות הצבא והמודיעין הישראליים. כמו כן, החברה מציינת כי להערכתה הרפורמה המשפטית שאותה קידמה הקואליציה הנוכחית מאז תחילת השנה תושעה ככל הנראה ללא הגבלת זמן.
למרות הערכת החברה שהעימות הצבאי לא יתרחב מעבר לעזה, היא צופה פגיעה בביצועיה הכלכליים של ישראל, באופן הבא:
צמצום כוח העבודה ועלויות נוספות לממשלה לאחר שגויסו למעלה מ-300,000 אנשי מילואים (המייצגים 3% מאוכלוסיית ישראל).
המשך השבתת הפקת הגז בשדה הגז תמר בשל קרבתו לעזה.
השפעה שלילית על ענף התיירות הישראלי בעקבות המצב הביטחוני והשבתת פעילות קווי התעבורה האווירית.
השפעות על סקטור הנדל"ן, שבו חלק ניכר מהעובדים היו בעבר ממוצא פלסטיני מעזה ומהגדה המערבית. מעברי הגבול סגורים ולכך יש השלכות על פרויקטים קיימים.
השפעות עקיפות הנובעות מצפי להפחתה בהשקעה מקומית ובזרם ההשקעות ישירות זרות. החברה צופה הימנעות מהשקעות של חברות מקומיות וזרות במהלך התקופה המאופיינת באי ודאות גבוהה, במיוחד לאור הריבית הגבוהה וביצועים כלכליים חלשים באירופה - שותפת סחר מרכזית של ישראל.
גמישות ופרופיל ביצועים:
החברה צופה כי הגירעון התקציבי של ישראל יגדל בשנים 2023-2024 בשל ההוצאות הממשלתיות לתמיכה במשקי הבית ובעסקים, כמו גם בשל גידול בהוצאות הביטחון ואובדן הכנסות מיסים. החברה מציינת כי קשה לאמוד את היקף השפעות אלו על תקציב המדינה, אך עוד טרום המלחמה, הכנסות הממשלה המרכזית ירדו ב-5% שנה-מול-שנה בתשעת החודשים הראשונים של 2023, כאשר חלקן של ההכנסות הממשלתיות הקשורות לביצועים חזקים בשוק המניות ושוק הנדל"ן במהלך 2021-2022 הצטמצם.
החברה צופה גירעון ממוצע של 5.3% מהתמ"ג ב-2023 וב-2024, לעומת 2.3% מהתמ"ג בתחזית טרום המלחמה. כמו כן, החברה צופה שהגירעון של הממשלה הרחבה יקטן לכיוון 2% מהתמ"ג עד 2026, כאשר ההוצאות הישירות עבור המלחמה וצעדי התמיכה יופסקו כשהכלכלה תתאושש. עם זאת, החברה צופה שיתקיימו השפעות ארוכות טווח על ההוצאה הממשלתית, בתוך כך הוצאות הביטחון של ישראל, אשר היו במגמת ירידה ממושכת והצטמצמו ל-4% מהתמ"ג ב-2022 לעומת כ-8% מהתמ"ג בשנת 2000, צפויות לגדול.
החברה מציינת כי לדעתה לישראל יש מספר כריות שאמורות לסייע לה למתן את ההשפעה הפיסקלית המיידית של המלחמה. החברה מציינת בפרט את יחס החוב הממשלתי לתוצר אשר הינו מתון ומוערך בשיעור של כ- 60% מהתמ"ג נכון לסוף שנת 2022, לא שונה מאוד משיעור של 59% בסוף שנת 2019. לפיכך, לישראל ישנה גמישות פיסקאלית להכיל בטווח הקרוב את השינויים התקציביים. תחזית החברה הנוכחית היא שיחס החוב הממשלתי לתוצר יגיע לשיאו בשנת 2024 ויעמוד על כ-64% מהתמ"ג, ולאחר מכן ישוב לירידה הדרגתית. כמו כן, החברה מציינת כי החוב הממשלתי נקוב ברובו במטבע מקומי ומוחזק ברובו על ידי משקיעים מקומיים, כלומר הוא חשוף פחות לשינויים בתיקי ההשקעות של משקיעים זרים.
החברה רואה במאזן התשלומים של ישראל נקודת חוזק מרכזית לדירוג האשראי. למדינה יש עודף בחשבון השוטף ב-20 השנים האחרונות, הנתמך בעיקר על ידי התרחבות מהירה של יצוא שירותי מידע ותקשורת בעלי ערך מוסף גבוה. שיעור העודף עמד בממוצע על 5% מהתמ"ג בשנים האחרונות, ואלו הביאו ליתרות נכסים זרים בשיעור של כ-30% מהתמ"ג - מהגבוהים בקרב מדינות שאינן מייצאות סחורות, והפחיתו את צרכי המימון החיצוני שלה. לפי החברה, בשנת 2023, העודף בחשבון השוטף צפוי להתרחב עוד יותר, ולהגיע ל-4.7% מהתמ"ג, על רקע ביצועים חזקים יותר בייצוא הסחורות והשירותים במהלך רוב השנה.
החברה מציינת כי למרות שתחום תיירות החוץ הושפע משמעותית מהמלחמה, הוא מהווה רק 5% מההכנסות בעוד שגם התיירות היוצאת תפחת באופן ניכר. לביקוש מקומי חלש אמורה להיות השפעה מצמצמת על היבוא ולכן החברה אינה צופה כי העודף בחשבון השוטף של ישראל יקטן כתוצאה מהמלחמה, לפחות לעת עתה.
החברה מציינת שישראל נהנית מגישה חזקה לשוק ההון המקומי והבינלאומי, אשר תומכת במאמצים של הממשלה לגוון את בסיס המימון שלה ולהאריך את מועד פירעון החוב הממוצע. החברה מציינת כי למרות שהממשלה באופן מסורתי פונה למימון דרך שוקי ההון המקומיים העמוקים שלה, בעבר בוצעו הנפקות אג"ח בינלאומיות למועדי פירעון שונים על פני 30-100 שנים. כמו כן, במקרים של קשיי מימון, לממשלת ישראל ישנה אפשרות לממש את החלק הנותר של תכנית ערבות ארה"ב ארוכת השנים.
החברה מציינת את הגמישות במדיניות המוניטרית של ישראל כרכיב מחזק בפרופיל האשראי. לדברי החברה, בנק ישראל הוא מוסד אמין ביותר, בעל מוניטין של עצמאות תפעולית ומגוון מכשירים פיננסיים, אשר נהנה משוק הון מקומי עמוק ומשוק מטבע מקומי עמוק. לאורך המשבר הכללי של מגפת הקורונה, הבנק הפעיל מגוון כלים על מנת למתן את ההשפעות על המשק הישראלי, כולל הפחתת ריבית, הקלות כמותיות והלוואות בריבית נמוכה לבנקים. יתרות המט"ח של בנק ישראל נותרו גבוהות ויציבות בהיקף של 191 מיליארד דולר (36% מהתמ"ג של 2022) נכון לסוף אוקטובר 2023, והן מכסות את החוב החיצוני של המשק כולו פי 1.4. כמו כן, החברה מציינת את הכרזת הבנק המרכזי אודות אסטרטגיית התערבות של 30 מיליארד דולר על מנת למתן את התנודתיות העודפת של שער החליפין, כמו גם צעדים נוספים להקלות אשראי ללקוחות מסוימים שהושפעו מהמלחמה באמצעות הבנקים המסחריים.
בנוסף, החברה מציינת ששיעור האינפלציה בישראל נמוך מזה של מדינות ייחוס רבות, כולל ארה"ב ובריטניה. החברה צופה שהאינפלציה תמשיך במגמת הירידה ותגיע לשיעור של 2% עד 2025, לעומת 4% בשנת 2023. להערכת החברה, הדבר מספק לבנק ישראל יכולת תמרון מסוימת במידה ויהיה צורך להוריד את הריבית במשק על רקע השפעה כלכלית משמעותית יותר של המלחמה.
יובהר כי דו״ח זה אינו מהווה פעולת דירוג.
להלן עיקרי הדו"ח ותחזיות החברה כפי שפורסמו על ידי החברה:
לדעת החברה, התמ"ג ברבעון הרביעי לשנת 2023 צפוי להתכווץ ב-5% בשל המלחמה עם החמאס.
החברה צופה שהצמיחה של ישראל תעמוד על 1.5% בשנת 2023 ו-0.5% בשנת 2024, בשל השפעות המלחמה על המשק.
להערכת החברה, המלחמה תישאר ממוקדת בעזה ולא תתרחב לאזורים נוספים. יחד עם זאת, ישנו סיכון של התרחבות הסכסוך למדינות נוספות באזור, אשר עלול להביא להשפעה רחבה יותר על כלכלת ישראל ועל מצבה הביטחוני.
החברה צופה גירעון ממוצע של 5.3% מהתמ"ג ב-2023 וב-2024, לעומת 2.3% מהתמ"ג בתחזית טרום המלחמה.
החברה מציינת כי לדעתה לישראל יש מספר כריות שאמורות לסייע לה למתן את ההשפעה הפיסקלית המיידית של המלחמה.
החברה מציינת בפרט את יחס החוב הממשלתי לתוצר אשר הינו מתון ומוערך בשיעור של כ- 60% מהתמ"ג נכון לסוף שנת 2022, ויאפשר למדינת ישראל גמישות פיסקאלית להכיל בטווח הקרוב את השינויים התקציביים. החברה מדגישה כי החוב הממשלתי נקוב ברובו במטבע מקומי ומוחזק ברובו על ידי משקיעים מקומיים, כלומר הוא חשוף פחות לשינויים בתיקי ההשקעות של משקיעים זרים.
החברה רואה במאזן התשלומים של ישראל וכן בגמישות במדיניות המוניטרית של ישראל כנקודת חוזק מרכזית לדירוג האשראי.
תרגום נוחות לדו"ח חברת דירוג האשראי S&P Rating
חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P Rating (להלן: "החברה") פרסמה דו"ח המתייחס לדירוג האשראי של ישראל בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', זאת בהמשך להודעת הדירוג מיום 25 באוקטובר 2023.
יובהר כי דו"ח זה אינו מהווה פעולת דירוג.
הקדמה
לדברי החברה, ישראל ניצבת בפני סיכונים גיאופוליטיים וביטחוניים משמעותיים, כאשר תרחיש של הסלמת המלחמה לאזורים נוספים נותר אפשרי, למרות שאינו מהווה תרחיש מרכזי בתחזיותיה. החברה מציינת כי בעבר היו מספר סכסוכים בין ישראל לחמאס בעזה, אך המלחמה הנוכחית היא בקנה מידה רחב יותר באופן משמעותי. על פי תרחיש הבסיס של החברה, מלחמת ישראל-חמאס תישאר ממוקדת בעזה, אך ככל שתהיה התרחבות של הסכסוך למדינות נוספות באזור, כך תהיה השפעה רחבה יותר על כלכלת ישראל ועל מצבה הביטחוני.
להערכת החברה, למלחמה הנוכחית יש השפעות על כלכלת ישראל. החברה צופה שהצמיחה של ישראל תעמוד על 1.5% בשנת 2023 ו-0.5% בשנת 2024. התחזיות השנתיות של החברה מציגות התכווצות חדה של 5% בתמ"ג ברבעון הרביעי של 2023, בהשוואה לרבעון השלישי, כאשר כל מרכיבי ההוצאות מצטמצמים, כולל ביקוש מקומי, יצוא ויבוא. ההתכווצות תנבע מירידה בפעילות העסקית, ירידה בביקוש מצד הצרכנים וסביבת השקעות מאוד לא ודאית.
לדברי החברה, תחזית הירידה בתמ"ג ברבעון הרביעי של שנת 2023 כפי שתוארה לעיל תהיה מעט יותר ממחצית מהירידה שחוותה כלכלת ישראל ברבעון השני של שנת 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, כאשר הניידות הוגבלה, עסקים נסגרו ומגזר התיירות הושבת. כמו כן, החברה מציינת כי השפעתה הכלכלית של המלחמה הנוכחית צפויה להיות משמעותית יותר מהשפעותיהן של עימותים צבאיים קודמים, כולל 'צוק איתן' ב-2014, 'עמוד ענן' ב-2012, 'עופרת יצוקה' בשנים 2008-2009 ו'מלחמת לבנון השנייה' ב-2006.
לאחר מכן, החברה צופה התאוששות כלכלית הדרגתית כך שעד סוף שנת 2024 הכלכלה תשוב לרמתה טרום המלחמה. כמו כן, החברה צופה צמיחה מואצת שתגיע ל-5% בשנת 2025, זאת ביחד עם החזרת אמון הצרכנים, ומחזורי השקעות מלאים יותר.
החברה צופה גירעון תקציבי ממוצע של 5.3% מהתמ"ג ב-2023 וב-2024, לעומת 2.3% בתחזית הקודמת שלה טרום המלחמה. למרות שהוצאות המלחמה צפויות לשוב ולהצטמצם, החברה צופה שהוצאות הביטחון יישארו גבוהות באופן יחסי בטווח הבינוני.
החברה מציינת כי מבנה הכלכלה הישראלית, שבמרכזה יצוא שירותי היי-טק, כמו גם רמות חוב ציבורי מתונות ועודפי החשבון השוטף, מפחיתים חלקית את הסיכונים הכלכליים הטמונים במלחמה הנוכחית. להערכתה, מגזר ההיי-טק בישראל תומך במאזן התשלומים של המדינה ושיעור גבוה מעובדיו יכול לעבוד מרחוק. כמו כן, להערכת החברה, רמת החוב הממשלתית המתונה של ישראל, הנקובה ברובה במטבע מקומי, תגיע לשיא של כ-67% מהתמ"ג בשנת 2024, ולאחר מכן תרד ל-64% בשנת 2026. יתרות המט"ח של בנק ישראל נותרו גבוהות נכון לסוף אוקטובר 2023, בעוד שאינפלציה נמוכה יחסית לעומת מדינות הייחוס מספקת מרווח להקלה במדיניות המוניטרית, במידת הצורך.
פרופיל הדירוג וסיבות לפעולות דירוג אפשריות
לדברי החברה, התחזית השלילית בדירוג האשראי משקפת את הסיכון שמלחמת ישראל-חמאס עלולה להתפשט בצורה רחבה יותר או להשפיע על מדדי האשראי של ישראל בצורה שלילית יותר ממה שהחברה צופה כיום. כרגע החברה צופה שהסכסוך יישאר מרוכז בעזה ולא יימשך יותר משלושה עד שישה חודשים.
סיבות לפעולה שלילית על הדירוג
החברה מציינת כי היא עלולה להוריד את הדירוג של ישראל אם הסכסוך יתרחב באופן מהותי, ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגיאו-פוליטיים איתם מתמודדת ישראל. כמו כן, פעולת הורדת דירוג תתכן בטווח של בין ה12 ל-24 החודשים הקרובים אם השפעת הסכסוך על הצמיחה הכלכלית, המצב הפיסקאלי ומאזן התשלומים של ישראל תתברר כמשמעותית יותר ממה שהחברה צופה כיום.
סיבות לפעולה חיובית על הדירוג
החברה מציינת כי היא עשויה לשנות את התחזית מ'שלילית' ל'יציבה' אם הסכסוך ייפתר, תוך הפחתת הסיכונים הביטחוניים האזוריים והפנימיים ללא נטל מהותי לטווח ארוך על כלכלת ישראל ועל כספי הציבור.
גוף הדו"ח
ב-7 באוקטובר 2023 חצו חמושים את הגבול מרצועת עזה לתוך מדינת ישראל, לקחו בני ערובה והרגו אזרחים וחיילים כאחד. מדינת ישראל הגיבה באמצעות תקיפות אוויריות, שימוש בארטילריה לעבר רצועת עזה, ובסוף אוקטובר פתחה במתקפה קרקעית רחבה לתוך הרצועה, לראשונה מזה כמעט 10 שנים, כאשר פעולתה הקרקעית הקודמת של ישראל, אשר הייתה מוגבלת יותר, התרחשה ב-2014.
כאמור, בתרחיש הבסיס החברה מניחה שהסכסוך יישאר מרוכז בעזה, אך מציינת כי קיים קושי רב לחזות את כיוון התפתחות האירועים הביטחוניים. עם זאת, החברה אינה מצפה שהסכסוך יתרחב, זאת לאור מאמצי תיווך של מספר מדינות באזור, ומציינת את שר החוץ של ארה"ב אנטוני בלינקן ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן אשר ערכו בשבועות האחרונים סדרת פגישות עם נציגים מישראל וממדינות ערביות. יתרה מזאת, החברה מציינת את פריסת הכוחות הימיים של ארה"ב בסמוך לישראל במטרה, ככל הנראה, להרתיע ממשלות אחרות מהאזור מלהצטרף לסכסוך.
החברה אינה פוסלת את הסיכון להתרחבות הסכסוך באזור. ארגון חיזבאללה (ארגון אותו מגדירה החברה כקבוצה מיליטנטית בלבנון בעלת קשרים הדוקים עם איראן), הצהיר בגלוי כי הוא עשוי להתערב באופן נרחב יותר בסכסוך בהתאם להתפתחויות בעזה. עם זאת, עד כה, פעולות הארגון היו מצומצמות והתרכזו בגבולה הצפוני של ישראל. מאז תחילת אוקטובר, צה"ל וחיזבאללה נמצאים בחילופי אש בצפון, והמתיחות עם סוריה גברה. תנועת המורדים החות'ים בתימן (ארגון אותו מגדירה החברה כקבוצה אסלאמית בעלת קשרים הדוקים עם איראן), איימה בגלוי על ישראל ושיגרה טילים לעברה, וירדן שלחה את השגריר הישראלי בחזרה לישראל במחאה על היקף האזרחים ההרוגים בעזה עקב הפעולה הישראלית. כמו כן, ביחס לגדה המערבית החברה מציינת כי נראה שחוסר היציבות גבר בחלקים ממנה, שם ביצעה ישראל שורה של מבצעים בימים האחרונים, כולל בערים המרכזיות ג'נין וחברון. לדעת החברה, סיכון נוסף עלול לנבוע מהפוטנציאל לעלייה במתיחות בין הרוב היהודי והמיעוט הישראלי-ערבי בתוך ישראל, כפי שקרה במהלך המבצע האחרון במאי 2021 ('שומר חומות'). עם זאת, החברה מציינת כי לדעתה סיכון זה מוכל לעת עתה.
החברה מציינת כי זמן קצר לאחר תקיפת חמאס, הכריזה ישראל מלחמה והקימה ממשלת אחדות. עם זאת, החברה מעריכה כי חיכוכים פוליטיים פנימיים ימשיכו להתקיים לאורך המלחמה ולאחריה. ב-12 באוקטובר 2023, הקואליציה המכהנת של מפלגת הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביחד עם מספר מפלגות ימין ומפלגות חרדיות, תוגברה על ידי גוש מפלגות המרכז בראשות בני גנץ להקמת ממשלה רחבה יותר לזמן המלחמה. עם זאת, מפלגת האופוזיציה המרכזית, יש עתיד, סירבה להצטרף לאור נוכחותן של מפלגות ימניות יותר בממשלה. החברה מציינת כי על פי סקרי דעת קהל התמיכה בראש הממשלה נתניהו ירדה משמעותית בחודש האחרון, בעקבות התקפת חמאס הבלתי צפויה שלא נמנעה על ידי כוחות הצבא והמודיעין הישראליים. כמו כן, החברה מציינת כי להערכתה הרפורמה המשפטית שאותה קידמה הקואליציה הנוכחית מאז תחילת השנה תושעה ככל הנראה ללא הגבלת זמן.
למרות הערכת החברה שהעימות הצבאי לא יתרחב מעבר לעזה, היא צופה פגיעה בביצועיה הכלכליים של ישראל, באופן הבא:
צמצום כוח העבודה ועלויות נוספות לממשלה לאחר שגויסו למעלה מ-300,000 אנשי מילואים (המייצגים 3% מאוכלוסיית ישראל).
המשך השבתת הפקת הגז בשדה הגז תמר בשל קרבתו לעזה.
השפעה שלילית על ענף התיירות הישראלי בעקבות המצב הביטחוני והשבתת פעילות קווי התעבורה האווירית.
השפעות על סקטור הנדל"ן, שבו חלק ניכר מהעובדים היו בעבר ממוצא פלסטיני מעזה ומהגדה המערבית. מעברי הגבול סגורים ולכך יש השלכות על פרויקטים קיימים.
השפעות עקיפות הנובעות מצפי להפחתה בהשקעה מקומית ובזרם ההשקעות ישירות זרות. החברה צופה הימנעות מהשקעות של חברות מקומיות וזרות במהלך התקופה המאופיינת באי ודאות גבוהה, במיוחד לאור הריבית הגבוהה וביצועים כלכליים חלשים באירופה - שותפת סחר מרכזית של ישראל.
גמישות ופרופיל ביצועים:
החברה צופה כי הגירעון התקציבי של ישראל יגדל בשנים 2023-2024 בשל ההוצאות הממשלתיות לתמיכה במשקי הבית ובעסקים, כמו גם בשל גידול בהוצאות הביטחון ואובדן הכנסות מיסים. החברה מציינת כי קשה לאמוד את היקף השפעות אלו על תקציב המדינה, אך עוד טרום המלחמה, הכנסות הממשלה המרכזית ירדו ב-5% שנה-מול-שנה בתשעת החודשים הראשונים של 2023, כאשר חלקן של ההכנסות הממשלתיות הקשורות לביצועים חזקים בשוק המניות ושוק הנדל"ן במהלך 2021-2022 הצטמצם.
החברה צופה גירעון ממוצע של 5.3% מהתמ"ג ב-2023 וב-2024, לעומת 2.3% מהתמ"ג בתחזית טרום המלחמה. כמו כן, החברה צופה שהגירעון של הממשלה הרחבה יקטן לכיוון 2% מהתמ"ג עד 2026, כאשר ההוצאות הישירות עבור המלחמה וצעדי התמיכה יופסקו כשהכלכלה תתאושש. עם זאת, החברה צופה שיתקיימו השפעות ארוכות טווח על ההוצאה הממשלתית, בתוך כך הוצאות הביטחון של ישראל, אשר היו במגמת ירידה ממושכת והצטמצמו ל-4% מהתמ"ג ב-2022 לעומת כ-8% מהתמ"ג בשנת 2000, צפויות לגדול.
החברה מציינת כי לדעתה לישראל יש מספר כריות שאמורות לסייע לה למתן את ההשפעה הפיסקלית המיידית של המלחמה. החברה מציינת בפרט את יחס החוב הממשלתי לתוצר אשר הינו מתון ומוערך בשיעור של כ- 60% מהתמ"ג נכון לסוף שנת 2022, לא שונה מאוד משיעור של 59% בסוף שנת 2019. לפיכך, לישראל ישנה גמישות פיסקאלית להכיל בטווח הקרוב את השינויים התקציביים. תחזית החברה הנוכחית היא שיחס החוב הממשלתי לתוצר יגיע לשיאו בשנת 2024 ויעמוד על כ-64% מהתמ"ג, ולאחר מכן ישוב לירידה הדרגתית. כמו כן, החברה מציינת כי החוב הממשלתי נקוב ברובו במטבע מקומי ומוחזק ברובו על ידי משקיעים מקומיים, כלומר הוא חשוף פחות לשינויים בתיקי ההשקעות של משקיעים זרים.
החברה רואה במאזן התשלומים של ישראל נקודת חוזק מרכזית לדירוג האשראי. למדינה יש עודף בחשבון השוטף ב-20 השנים האחרונות, הנתמך בעיקר על ידי התרחבות מהירה של יצוא שירותי מידע ותקשורת בעלי ערך מוסף גבוה. שיעור העודף עמד בממוצע על 5% מהתמ"ג בשנים האחרונות, ואלו הביאו ליתרות נכסים זרים בשיעור של כ-30% מהתמ"ג - מהגבוהים בקרב מדינות שאינן מייצאות סחורות, והפחיתו את צרכי המימון החיצוני שלה. לפי החברה, בשנת 2023, העודף בחשבון השוטף צפוי להתרחב עוד יותר, ולהגיע ל-4.7% מהתמ"ג, על רקע ביצועים חזקים יותר בייצוא הסחורות והשירותים במהלך רוב השנה.
החברה מציינת כי למרות שתחום תיירות החוץ הושפע משמעותית מהמלחמה, הוא מהווה רק 5% מההכנסות בעוד שגם התיירות היוצאת תפחת באופן ניכר. לביקוש מקומי חלש אמורה להיות השפעה מצמצמת על היבוא ולכן החברה אינה צופה כי העודף בחשבון השוטף של ישראל יקטן כתוצאה מהמלחמה, לפחות לעת עתה.
החברה מציינת שישראל נהנית מגישה חזקה לשוק ההון המקומי והבינלאומי, אשר תומכת במאמצים של הממשלה לגוון את בסיס המימון שלה ולהאריך את מועד פירעון החוב הממוצע. החברה מציינת כי למרות שהממשלה באופן מסורתי פונה למימון דרך שוקי ההון המקומיים העמוקים שלה, בעבר בוצעו הנפקות אג"ח בינלאומיות למועדי פירעון שונים על פני 30-100 שנים. כמו כן, במקרים של קשיי מימון, לממשלת ישראל ישנה אפשרות לממש את החלק הנותר של תכנית ערבות ארה"ב ארוכת השנים.
החברה מציינת את הגמישות במדיניות המוניטרית של ישראל כרכיב מחזק בפרופיל האשראי. לדברי החברה, בנק ישראל הוא מוסד אמין ביותר, בעל מוניטין של עצמאות תפעולית ומגוון מכשירים פיננסיים, אשר נהנה משוק הון מקומי עמוק ומשוק מטבע מקומי עמוק. לאורך המשבר הכללי של מגפת הקורונה, הבנק הפעיל מגוון כלים על מנת למתן את ההשפעות על המשק הישראלי, כולל הפחתת ריבית, הקלות כמותיות והלוואות בריבית נמוכה לבנקים. יתרות המט"ח של בנק ישראל נותרו גבוהות ויציבות בהיקף של 191 מיליארד דולר (36% מהתמ"ג של 2022) נכון לסוף אוקטובר 2023, והן מכסות את החוב החיצוני של המשק כולו פי 1.4. כמו כן, החברה מציינת את הכרזת הבנק המרכזי אודות אסטרטגיית התערבות של 30 מיליארד דולר על מנת למתן את התנודתיות העודפת של שער החליפין, כמו גם צעדים נוספים להקלות אשראי ללקוחות מסוימים שהושפעו מהמלחמה באמצעות הבנקים המסחריים.
בנוסף, החברה מציינת ששיעור האינפלציה בישראל נמוך מזה של מדינות ייחוס רבות, כולל ארה"ב ובריטניה. החברה צופה שהאינפלציה תמשיך במגמת הירידה ותגיע לשיעור של 2% עד 2025, לעומת 4% בשנת 2023. להערכת החברה, הדבר מספק לבנק ישראל יכולת תמרון מסוימת במידה ויהיה צורך להוריד את הריבית במשק על רקע השפעה כלכלית משמעותית יותר של המלחמה.
