נגיד בנק ישראל ויו"ר ההסתדרות נפגשו - מאחדים כוחות נגד הממשלה?

נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון ויו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד נועדו היום (א׳) בצהריים בפגישה בבנק ישראל בירושלים.

בפגישה, שבה נכחו גורמי מקצוע נוספים מבנק ישראל ומההסתדרות, הם דנו בהשלכותיה הכלכליות של המלחמה על המשק בכללותו ועל שוק העבודה בפרט, ובמדיניות הננקטת על מנת להבטיח את הפעילות הכלכלית במשק בזמן הלחימה ואיתנותו גם לאחריה.

נזכיר כי דיווחנו בבלעדיות בשבוע שעבר (שלישי) על פעולותיו של יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, לבלימת ניסיונות הממשלה לבטל את פטור המיסוי על קרנות ההשתלמות.

"אין דבר כזה, ולא יהיה", אמר בר דוד לפאנדר והבטיח כי פעל בעניין והנושא סגור.

פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה: "התקציב המוצע איננו משקף את סדר העדיפויות המתבקש.... אישורו בכנסת יהווה טעות קשה שתביא לפגיעה חמורה בכלכלת ישראל"

פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה מעדכן אף הוא היום בעמדתו באשר תקציב המדינה המעודכן לשנת 2023. מהפורום נמסר: "הכנסת צפויה להצביע על תקציב המדינה המעודכן לשנת 2023 בעקבות המלחמה בעזה ובגבול הצפון. התקציב המוצע איננו משקף את סדר העדיפויות המתבקש בעקבות המלחמה ומאמצי השיקום שיגיעו בעקבותיה, ואישורו בכנסת יהווה טעות קשה שתביא לפגיעה חמורה בכלכלת ישראל.

"תהליך עדכון התקציב בממשלה לא היה שקוף, ולווה בשורה של הודעות פומביות מטעות. תהליך זה כבר פגע קשות באמינות הממשלה, והוא מטיל ספק בשאלה האם הממשלה מבינה את גודל השעה והאתגרים בפניהם ניצבת כלכלת ישראל.

"למרות המצב הקשה אליו נקלעה מדינת ישראל מאז פרוץ המלחמה, התקציב עדיין כולל הוצאה של כספים קואליציונים בסך 4.8 מיליארד ש"ח אשר חולקו בנדיבות לקבוצות לחץ מתוך שיקולים פוליטיים צרים ואינטרסנטים, ללא קריטוריונים ברורים, ללא עבודת מטה מסודרת, וללא בקרה נאותה. כספים אלה חסרים ברגע זה ממש למפונים בעוטף עזה ובגבול הצפון אשר משוועים לעזרה, לבניית ממ"דים לתושבים ביישובים הקרובים לגבול, ולהשלמת ציוד לכוח הלוחם בצה"ל. 

"חלוקת כספים נדיבה בשעה קשה זו מתוך שיקולים פוליטיים צרים למטרות לא חיוניות מזיקה מכמה היבטים: חלוקת הכספים משדרת לאזרחי ישראל את המסר שיש מגזרים שלמים שלא רק שאינם מוכנים לשאת בנטל, אלא מנסים בחסות מצב המלחמה להשיג לעצמם הטבות כלכליות. העדר סולידריות כזה פוגע בלכידות החברתית ובנכונותם של אזרחי ישראל להתגייס לטובת המדינה. אמון האזרחים במערכת הכלכלית ובהנהגה הוא רכיב חיוני לתפקוד המשק בהווה ובעתיד. התקציב המוצע פוגע באופן קשה באמון זה.

"היא משדרת למשקיעים בעולם הרחב את המסר שהממשלה איננה מתנהלת בצורה אחראית, מה שיוביל לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל, לעלייה בשערי הריבית שמדינת ישראל תדרש לשלם על ההלוואות הרבות שתצטרך לגייס, ולירידה בהיקף ההשקעות. כך יצטרכו אזרחי ישראל לעמוד בתשלומי ריבית גבוהים עוד שנים רבות. חלוקת הכספים עלולה לפגוע בנכונות של ממשלת ארה"ב להגיש לישראל סיוע כלכלי: אם לממשלת ישראל יש כסף למטרות פוליטיות צרות, לא ברור מדוע משלם המיסים  האמריקאי צריך לממן את המאמץ המלחמתי ומאמצי השיקום.

"תוספות השכר אשר כלולות במסגרת הכספים הקואליציונים לא רק שאינן עומדות בקריטריונים בסיסיים של מנהל תקין, אלא גם עלולות ליצור התחייבויות ארוכות טווח ולהתפשט לקבוצות נוספות שיבקשו השוואת תנאים, מה שיכביד על תקציב המדינה בעתיד. זאת בשעה שבה המשק הישראלי ממילא יעמוד בפני הוצאות כבדות למימון מאמצי השיקום.

"אנו קוראים לחברי כנסת שעתיד המדינה חשוב להם, ובראשם השר בני גנץ, חבר הקבינט המצומצם, שלא לאשר את תקציב המדינה, כפי שעבר בממשלה. תקציב זה יצור מחדל כלכלי שיתווסף למחדל הביטחוני שישראל כבר חוותה. על חברי הכנסת מוטלת האחריות למנוע את המחדל הכלכלי שבפתח. כדי להתאושש זקוקה מדינת ישראל לתקציב אחראי אשר מביא בחשבון את צרכי השעה ולא תקציב שמפזר בנדיבות כספים שאין לקבוצות לחץ ומקורבים".