הראל פיננסים : סקירה מקרו-כלכלית שבועית

ישראל

ההתפתחויות האחרונות במצרים (הסתלקותו של הנשיא והעברת סמכויות השלטון לידי הצבא) צפויות להאריך את תקופת אי הודאות ולדחות את ההכרעות הפוליטיות לשלהי 2011 .מבחינתה של כלכלת ישראל (כולל היקף הוצאות הביטחון בשנים הקרובות, שיעורי המס, היציבות המקרו-כלכלית ושוק ההון המקומי), שאלות המפתח הן:

• איזה שלטון יקום במצרים לאחר הבחירות הבאות (המיועדות כעת לספטמבר);
האם יהיה זה שלטון של מפלגות מתונות המחויבות לדמוקרטיה ולכיבוד הסכם
השלום עם ישראל, או שלטון של מפלגות איסלאמיות רדיקליות?
• כיצד האירועים במצרים ישפיעו על יתר המדינות באזור?

הממשלה ושר האוצר הודיעו ב- 10 בפברואר על חבילה של הפחתות מסים עקיפים,דחיית הפחתות מסים ישירים, הגדלות של סובסידיות, והפחתה רוחבית בתקציבי המשרדים. להחלטה קדם לחץ כבד מצד חברי כנסת, התאחדות התעשיינים וההסתדרות (כולל איום בשביתה כללית במשק). בין היתר, הוחלט על הפחתת מחירי הדלק, התחבורה הציבורית והמים, צעדים הצפויים להקטין את האינפלציה בחודשים הקרובים 0.25 נקודת אחוז. במצטבר בכ- -0.20 חבילת הצעדים הוצגה כסיוע לשכבות החלשות, אולם ההשפעה של החבילה על חלוקת ההכנסות לא ברורה, והיא אף עלולה בסופו של דבר להגביר את אי השוויון.

העלות המרכזית של החבילה היא ההפחתה במחירי הדלק, אשר לא מסייעת כלל לעשירונים הנמוכים אשר אין בבעלותם רכב. לעומת זאת, מקור המימון המרכזי יהיה קיצוץ בהוצאות הממשלה, כולל חינוך ובריאות, קיצוץ אשר יפגע באופן לא פרופורציונלי בשירותים הניתנים לשכבות החלשות. החבילה עשויה גם לגרום להגדלת הגירעון התקציבי, מכיוון שהפחתת המיסוי על הדלק כבר בוצעה, ואילו הקיצוצים בתקציבי המשרדים לא אושרו עדיין במליאת הממשלה ובכנסת וקיים ספק לגבי אישורם המלא.

יתירה מכך, החבילה מתייחסת גם להעלאה חלקית ומוגבלת של שכר המינימום בסקטור
הציבורי. בתרחיש סביר שבו ההסתדרות תתעקש על העלאת שכר המינימום לכלל
העובדים בסקטור הציבורי (גם אלה שהכנסתם בפועל גבוהה אפילו פי 2 ופי 3 מגובה
שכר המינימום, המתייחס למשכורתם הבסיסית בלבד) והממשלה לא תעמוד בלחצים
אלה, צפויה חריגה משמעותית של הוצאות הממשלה ממסגרת התקציב. חריגה כזו תחייב
קיצוצים נוספים בתקציבי המשרדים ו\או הרחבת מגבלת הוצאות הממשלה והגירעון
התקציבי, וכל זאת זמן קצר בלבד לאחר שהכנסת אישרה את התקציב הדו-שנתי לשנים
2012 .תרחיש כזה עשוי להשפיע על מידת האמינות הפיסקלית ועל שוק ההון.

מעבר לכך, ההתערבות של הממשלה במטרה להשפיע בצורה ישירה על המחירים במשק
מעלה שני ספקות:

• ספק לגבי עתידו של המשטר המקרו-כלכלי שבו בנק ישראל הוא האחראי
הבלעדי על שמירת יציבות המחירים. משטר זה שירת נאמנה את ישראל בעבר
ולא מובן הצורך והרצון לשינוי בנושא מרכזי זה.

• ספק לגבי מטרותיה של המדיניות המוניטרית בשנה האחרונה, אשר העניקו
משקל מיוחד לשמירה על תחרותיות היצוא על חשבון דבקות ביציבות מחירים.
יצוא הסחורות (ללא יהלומים, אוניות ומטוסים, במונחים דולריים) נותר ללא שינוי בינואר
ועלה ב 4- אחוזים ב- 12 החודשים האחרונים. יבוא הסחורות (אותה הגדרה) נותר ללא
שינוי בינואר ועלה ב 18- אחוזים ב 12- החודשים האחרונים. הגירעון המסחרי (אותה
הגדרה) עמד על 1.3 מיליארד דולר בינואר, בדומה לדצמבר, אך גבוה בהרבה מאשר
בחודשים הקודמים.

כניסות התיירים דרך האוויר עלו ב -9 אחוזים בינואר וב- 12 אחוזים ב -12 החודשים
האחרונים.

יפן

התוצר ביפן התכווץ ב 0.3- אחוז ( 1.1 אחוזים בשיעור שנתי) ברבעון האחרון של 2010
ירידה קטנה מהצפי. בשנת 2010 צמחה הכלכלה ביפן ב- 3.9 אחוזים, לאחר ירידה חדה
 של 6.3 אחוזים ב- 2009.

פרסומים חשובים בשבוע הקרוב

• ביום שלישי, 15 בפברואר, תפרסם הלמ"ס את מדדי המחירים לחודש ינואר.
בגוש האירו יתפרסם האומדן הראשוני לצמיחה ברבעון הרביעי של 2010.
בארה"ב יתפרסמו נתוני המכירות הקמעונאיות.

• ביום רביעי, 16 בפברואר, תפרסם הלמ"ס את נתוני החשבונאות הלאומית
לרבעון הרביעי של 2010 . בארה"ב יפורסמו מדד המחירים לצרכן ונתוני התחלות
ואישורי הבנייה.

• ביום ראשון, 20 בפברואר, תפרסם הלמ"ס את מדד היצור התעשייתי ואת מדד
פדיון ענפי המשק.

• ביום שני, 21 בפברואר, תתפרסם החלטת הריבית של בנק ישראל.

נכתב ע"י כלכלני הראל פיננסים בראשות ד"ר מיכאל שראל