איור אילוסטרציה פאנדר
קרן מרדכי
21/12/2023
"הקונספציה הכלכלית המבקשת להתמודד עם עלויות המלחמה על ידי קיצוצים תקציביים או פגיעה בציבור העובדות והעובדים, משמעותה העמקת המגמות שגרמו לתפקוד הלקוי של מנגנוני המדינה לפני אסון ה־7.10 במהלכו ואחריו. אירועי המלחמה האחרונה ניפצו את הקונספציה לפיה ניתן לצמצם את ההשקעה במערכות הציבוריות מבלי לשלם על כך מחיר כלשהו. לכן, יש לאמץ אלטרנטיבה שביסודה שינוי במדיניות התקציבית והפיסקלית, וזאת על ידי מדיניות המבוססת על הגדלת המיסוי על העשירים ובעלי ההכנסות הגבוהות, לצד נכונות רבה יותר להגדלת הגרעון והיחס חוב/תוצר".
כותבי המסמך: דני פילק, שלמה סבירסקי, ירון הופמן-דישון מציעים להטיל חלק מעלויות המלחמה על מיסוי עשירים, וזאת באמצעות שני מנגנוני מיסוי חדשים־ישנים: מס עושר ומס ירושה, וכן באמצעות הוספת מדרגות מס הכנסה על יחידים ברמות ההכנסה הגבוהות.
מס עושר
מס עושר הוא מס תקופתי (או חד־פעמי) המוטל כשיעור מסך השווי הכספי של ההון והרכוש של יחיד או של משק בית. מס זה מאפשר למסות יחידים ומשקי בית שמחזיקים בבעלותם הון ורכוש בהיקף גבוה, גם אם הכנסתם השוטפת אינה גבוהה.
הספרות הכלכלנית חלוקות הדעות באשר ליכולת של מס עושר לגייס סכומים משמעותיים. עם זאת, ישנה הסכמה על כך שמס עושר הוא מס יעיל כלכלית כי הוא מסוגל לגבות את מה שמס הכנסה לא הצליח לגבות בשל צורות שונות של הימנעות מתשלום, שהעשירים מאמצים בדרך כלל.
בנוסף, "הצעות האוצר שפורסמו בתקשורת, כגון ביטול פטורים ממס למשפחות עובדות או הטלת מס על החיסכון הפנסיוני, מטילות את כל עול מימון המלחמה ותוצאותיה על ציבור העובדים. הטלת מס על העושר – בשלב זה כצעד חד פעמי לפרק זמן מוגדר – תהפוך את מימון המלחמה גם ליותר צודק," קובעים כותבי המסמך.
מס על ירושות גבוהות
צעד נוסף עליו ממליץ נייר העמדה של מרכז אדוה, הוא להטיל מס על ירושות מעל סכום מסוים.
"בארצות הברית, ארץ בה רואים בחיוב רב עושר אישי ומשפחתי, מוטל כיום מס בשיעור של 40% על עזבון שמעל 5 מיליון דולר; במשך רוב המאה ה־,20 שיעור מס העיזבון שם היה גבוה אף יותר והסכום הפטור היה קטן יותר. ישראל היא אחת ממדינות ה־OECD הבודדות שבהן לא קיים מס ירושה או מס עיזבון, לאחר שזה בוטל בשנת 1981," קובע נייר העמדה.
היקף הירושות בעשירון העליון – כ-53 מיליארד ₪ בשנה
הכותבים מציינים, כי אומדן שערך מרכז המחקר והמידע בכנסת בשנת 2022 לבקשתו של ח"כ דוד אמסלם, מצא כי סכום הירושות השנתי של כלל משקי הבית בישראל מוערך בכ־118 מיליארד ₪ ומתוכו בקרב העשירון העליון של משקי הבית, בכ־53 מיליארד ₪. לפי המסמך, הטלת מס עיזבון בשיעור של 10% עד 15% על ירושות גבוהות שמעל 5 מיליון ₪ או מעל 10 מיליון ₪, יניבו לקופת האוצר 4 עד 7 מיליארד ₪ בשנה.
הוספת מדרגות מס ברמות ההכנסה הגבוהות
הצעד השלישי עליו ממליץ נייר העמדה הוא הוספת מדרגות מס למשתכרים שכר גבוה במיוחד. החוקרים ממליצים הוספת מדרגות מס בשיעורים של 55% ו־60% לאלה המשתכרים הכנסות גבוהות במיוחד. כיום מדרגת המס העליונה היא 50% (מדרגה רגילה של 47% למשתכרים 45 אלף ₪ ומעלה, בצירוף מס ייסף של 3% למשתכרים 58 אלף ₪ ומעלה.)
"כיום, בזמן מלחמה, כאשר רבים בציבור מגוייסים ללחימה, לתרומות ולסיוע אזרחי, וכאשר חלק מהציבור איבד את פרנסתו ותלוי בתשלומי דמי אבטלה; הדרישה להטלת חלק מעלויות המלחמה הגבוהות על אלו הממשיכים להשתכר שכר גבוה מאוד גם בזמן המלחמה אמורה לקבל תמיכה ציבורית רחבה, כולל בקרב המשתכרים שכר גבוה עצמם. מימון חלק מעלויות המלחמה על־ידי משתכרי שכר גבוה בוודאי מוצדק יותר מפגיעה נוספת במשתכרי שכר נמוך ובינוני, במקבלי דמי האבטלה וקצבאות הביטוח הלאומי, בקשישים, בילדים ובכלל הציבור הרחב שייפגע מקיצוץ נוסף בשירותים החברתיים," מסכם נייר העמדה.
תחת הכותרת "מימון המלחמה בעזה: מיסוי, חוב וחלוקת הנטל בין העובדים וההון", פרסם מכון המחקר הכלכלי/חברתי מרכז אדוה, נייר עמדה לפיו:
"הקונספציה הכלכלית המבקשת להתמודד עם עלויות המלחמה על ידי קיצוצים תקציביים או פגיעה בציבור העובדות והעובדים, משמעותה העמקת המגמות שגרמו לתפקוד הלקוי של מנגנוני המדינה לפני אסון ה־7.10 במהלכו ואחריו. אירועי המלחמה האחרונה ניפצו את הקונספציה לפיה ניתן לצמצם את ההשקעה במערכות הציבוריות מבלי לשלם על כך מחיר כלשהו. לכן, יש לאמץ אלטרנטיבה שביסודה שינוי במדיניות התקציבית והפיסקלית, וזאת על ידי מדיניות המבוססת על הגדלת המיסוי על העשירים ובעלי ההכנסות הגבוהות, לצד נכונות רבה יותר להגדלת הגרעון והיחס חוב/תוצר".
כותבי המסמך: דני פילק, שלמה סבירסקי, ירון הופמן-דישון מציעים להטיל חלק מעלויות המלחמה על מיסוי עשירים, וזאת באמצעות שני מנגנוני מיסוי חדשים־ישנים: מס עושר ומס ירושה, וכן באמצעות הוספת מדרגות מס הכנסה על יחידים ברמות ההכנסה הגבוהות.
מס עושר
מס עושר הוא מס תקופתי (או חד־פעמי) המוטל כשיעור מסך השווי הכספי של ההון והרכוש של יחיד או של משק בית. מס זה מאפשר למסות יחידים ומשקי בית שמחזיקים בבעלותם הון ורכוש בהיקף גבוה, גם אם הכנסתם השוטפת אינה גבוהה.
הספרות הכלכלנית חלוקות הדעות באשר ליכולת של מס עושר לגייס סכומים משמעותיים. עם זאת, ישנה הסכמה על כך שמס עושר הוא מס יעיל כלכלית כי הוא מסוגל לגבות את מה שמס הכנסה לא הצליח לגבות בשל צורות שונות של הימנעות מתשלום, שהעשירים מאמצים בדרך כלל.
בנוסף, "הצעות האוצר שפורסמו בתקשורת, כגון ביטול פטורים ממס למשפחות עובדות או הטלת מס על החיסכון הפנסיוני, מטילות את כל עול מימון המלחמה ותוצאותיה על ציבור העובדים. הטלת מס על העושר – בשלב זה כצעד חד פעמי לפרק זמן מוגדר – תהפוך את מימון המלחמה גם ליותר צודק," קובעים כותבי המסמך.
מס על ירושות גבוהות
צעד נוסף עליו ממליץ נייר העמדה של מרכז אדוה, הוא להטיל מס על ירושות מעל סכום מסוים.
"בארצות הברית, ארץ בה רואים בחיוב רב עושר אישי ומשפחתי, מוטל כיום מס בשיעור של 40% על עזבון שמעל 5 מיליון דולר; במשך רוב המאה ה־,20 שיעור מס העיזבון שם היה גבוה אף יותר והסכום הפטור היה קטן יותר. ישראל היא אחת ממדינות ה־OECD הבודדות שבהן לא קיים מס ירושה או מס עיזבון, לאחר שזה בוטל בשנת 1981," קובע נייר העמדה.
היקף הירושות בעשירון העליון – כ-53 מיליארד ₪ בשנה
הכותבים מציינים, כי אומדן שערך מרכז המחקר והמידע בכנסת בשנת 2022 לבקשתו של ח"כ דוד אמסלם, מצא כי סכום הירושות השנתי של כלל משקי הבית בישראל מוערך בכ־118 מיליארד ₪ ומתוכו בקרב העשירון העליון של משקי הבית, בכ־53 מיליארד ₪. לפי המסמך, הטלת מס עיזבון בשיעור של 10% עד 15% על ירושות גבוהות שמעל 5 מיליון ₪ או מעל 10 מיליון ₪, יניבו לקופת האוצר 4 עד 7 מיליארד ₪ בשנה.
הוספת מדרגות מס ברמות ההכנסה הגבוהות
הצעד השלישי עליו ממליץ נייר העמדה הוא הוספת מדרגות מס למשתכרים שכר גבוה במיוחד. החוקרים ממליצים הוספת מדרגות מס בשיעורים של 55% ו־60% לאלה המשתכרים הכנסות גבוהות במיוחד. כיום מדרגת המס העליונה היא 50% (מדרגה רגילה של 47% למשתכרים 45 אלף ₪ ומעלה, בצירוף מס ייסף של 3% למשתכרים 58 אלף ₪ ומעלה.)
"כיום, בזמן מלחמה, כאשר רבים בציבור מגוייסים ללחימה, לתרומות ולסיוע אזרחי, וכאשר חלק מהציבור איבד את פרנסתו ותלוי בתשלומי דמי אבטלה; הדרישה להטלת חלק מעלויות המלחמה הגבוהות על אלו הממשיכים להשתכר שכר גבוה מאוד גם בזמן המלחמה אמורה לקבל תמיכה ציבורית רחבה, כולל בקרב המשתכרים שכר גבוה עצמם. מימון חלק מעלויות המלחמה על־ידי משתכרי שכר גבוה בוודאי מוצדק יותר מפגיעה נוספת במשתכרי שכר נמוך ובינוני, במקבלי דמי האבטלה וקצבאות הביטוח הלאומי, בקשישים, בילדים ובכלל הציבור הרחב שייפגע מקיצוץ נוסף בשירותים החברתיים," מסכם נייר העמדה.
