אנשי השנה שלי 2023 - מישראל, ארה"ב, עזה וטורקיה

מנהיג המדינה העשירה והחזקה בעולם מוצא את עצמו בימים אלו באחת התקופות המאתגרות ביותר לנשיא אמריקאי. אלו אתגרים כלכליים, מדיניים, בטחוניים, גיאופוליטיים, וגם אתגרים פוליטיים פנימיים רבים. 

השנה הקודמת זימנה לו עימות חזיתי מול וולדימיר פוטין, נשיא רוסיה שהחליט במפתיע לפלוש לאוקראינה. הפלישה הזו סימלה את הבוז שרוחש הנשיא הרוסי לארה"ב, לנשיאה, ובעצם לברית נאט"ו כולה. ביידן מיהר להטיל על רוסיה סנקציות כלכליות חמורות, חסרות תקדים במובנים רבים, ובמהלך השנתיים האחרונות תמך באוקראינה ונשיאה ללא סייג.

אתגרי השנה הנוכחית כללו בין השאר את המאבק להעלאת תקרת החוב בקונגרס כדי להימנע מהגעה של הממשל לחדלות פרעון. ביידן הצליח בכך לבסוף, אבל זה היה כרוך במחיר פוליטי ופגיעה במוניטין של ארה"ב לאחר ששתי חברות דירוג – פיץ' ומודיס – הפחיתו את דירוג האשראי של ארה"ב והציבו אותו דרגה אחת מתחת לדירוג המושלם (AAA). 

על אף זאת, כלכלת ארה"ב גילתה חוסן רב בשנה אחרונה. שיעור צמיחה של התמ"ג היה גבוה למרות העלאות הריבית (4.9% ברבעון השלישי), האבטלה נותרה נמוכה (פחות מ-4% לאורך כל השנה) ומדדי המניות זינקו בשיעורים חדים. העוצמה הכלכלית של ארה"ב בולטת מאוד בהשוואה למעצמות כלכליות אחרות כמו סין שנקלעה למשבר או מדינות אירופה ששיעורי הצמיחה שלהן בשנה האחרונה קרובים ל-0%.  

החזית הגיאופוליטית זימנה לביידן משבר חדש במזרח התיכון בעקבות המלחמה של ישראל בעזה. ביידן הכריז מייד ש"ארה"ב עומדת לצד ישראל". הוא הצליח להעביר בקונגרס חבילת סיוע של כ-14 מיליארד דולר לישראל, ואיפשר להוציא רכבת אווירית של תחמושת עבור המאמץ המלחמתי.

ערב המלחמה ניסה ביידן להוביל מהלך נועז של נורמליזציה בין ישראל וערב הסעודית. המהלך נועד לחסום את ההשפעה האיראנית באיזור תוך ניסיון ליצור קואליציה של מדינות ערביות מתונות עם ישראל. המהלך הזה הוקפא בינתיים עקב המלחמה בעזה שהתסיסה את הרחוב הערבי בכל מדינות המזרח התיכון. אבל התוכנית הזו עדיין קיימת. נראה שהמלחמה בעזה רק מחדדת את האינטרסים המשותפים של ישראל עם שכנותיה.

מאז ה-7 באוקטובר ביידן זוכה להערכה וכבוד רב בישראל. אבל לא כך בארה"ב. התמיכה בו ירדה מאוד, וחלק מהסקרים מנבאים לו הפסד במידה ויתמודד מול הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ בבחירות שיתקיימו בנובמבר הקרוב. 

ביום האחרון של 2022 הושבעה בישראל ממשלה חדשה. ממשלת "ימין על מלא", בראשותו של בנימין נתניהו. נתניהו וממשלתו קיבלו משק ישראלי בריא, תוסס, מודרני, עם גרעון מזערי בתקציב ופוטנציאל צמיחה ענק.

כמה ימים לאחר כינון הממשלה הטיל שר המשפטים, יריב לוין את פצצת הזמן שקרויה ה"רפורמה המשפטית", ואשר מתנגדיה קוראים לה "הפיכה משפטית" עם מבוא לדיקטטורה. פצצה שהולידה מחאה עממית חסרת תקדים עם מאות אלפי מפגינים מדי שבוע ברחבי הארץ. 

אין כעת טעם לתאר את כל מה שקרה מאז כי דבר אחד הוכח בוודאות: ה"רפורמה" הזו החלישה את ישראל והכניסה אותה לסחרור. הכלכלה ניזוקה, דירוג האשראי הועמד בסכנה, ומעל לכל – מצבה הבטחוני של ישראל התערער במידה כה קשה עד שארגון הטרור חמאס החליט שזה הזמן הנכון לבצע מתקפה חסרת תקדים על יישובי הנגב המערבי ("עוטף עזה").

ישראל של סוף 2023 היא מדינה חלשה בהרבה מזו של תחילת השנה. זו לא רק המתקפה הרצחנית והמלחמה שבאה בעקבותיה. זה בעיקר השסע הגדול בעם, שרבים חששו שהוא יוביל בסוף למלחמת אחים. 

וגם נתניהו נחלש. כדי לפתוח במלחמה הוא נאלץ לצרף לקואליציה את מפלגת המחנה הממלכתי, ולתת מושב בקבינט המלחמה ליריבו, בני גנץ. 

הסקרים האחרונים מנבאים לנתניהו תבוסה מוחצת בבחירות שיתקיימו לאחר המלחמה. אם יתקיימו כמובן. נתניהו יעשה הכל כדי לדחות את הקץ  ולשמר את הקואליציה שלו. הוא שהתחיל את השנה עם 64 אצבעות שתומכות בו בכל צעד שבו ינקוט ומסיים אותה עם סקרים שמנבאים לליכוד בראשותו פחות מ-20 מנדטים. במבחן התוצאה מדובר בכישלון ענק.

ג׳מאל אחמד ח׳אשוקג'י היה עיתונאי ופרשן פוליטי שנעלם ב-2 באוקטובר 2018 לאחר שנכנס לקונסוליה הסעודית באיסטנבול. לאחר מכן התברר כי נרצח בה וגופתו בותרה. הוא נודע כמבקר חריף של מדיניותו של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן וכתומך האחים המוסלמים. הרצח המתועב פגע קשה במוניטין של בן סלמן במדינות המערב. 

בשנתיים הראשונות שלו בתפקיד, ניסה נשיא ארה"ב, ביידן, להתעלם ממנו. ואז הגיעה הפלישה הרוסית לאוקראינה שהקפיצה את מחיר חבית הנפט למחירים תלת ספרתיים. ביידן מחל על כבודו ונסע לסעודיה כדי לפגוש את בן סלמן ולבקש ממנו להגביר את תפוקת הנפט המקומית כדי להתגבר על המחסור של הנפט הרוסי בשווקים.

מאז, כך נראה, הפופולאריות של בן סלמן נוסקת. בחזון שלו סעודיה הופכת למדינה כמעט מודרנית. במונחים ערביים כמובן. דגלי גאווה לא יתנוססו כנראה בריאד בעשור הקרוב. אבל לנשים הותר לנהוג וחלקן יוצאות לעבוד. 

סעודיה מנסה להיפתח למערב. המקום הראשון שבו היא עושה זאת הוא ספורט. בן סלמן למד מהקולגות שלו מאיחוד האמירויות. הוא קנה את קבוצת הכדורגל האנגלית, ניוקאסל, וסייע לשכנע את כריסטיאנו רונאלדו לבוא לשחק בליגה הסעודית. אחריו הגיעו כוכבים רבים אחרים. סעודיה פורשת חסות על אירועי ספורט רבים, מגולף ועד טניס, וצפויה לארח ב-2034 את האירוע הנצפה ביותר בעולם – המונדיאל. היא עדיין לא זכתה בכך רשמית, אבל היא המועמדת היחידה. נשיא פיפ"א, ג'אני אינפטינו, כבר נתן לה פומבית את ברכת הדרך.

חסויות על אירועי ספורט וקבוצות ספורט מסייעות למרק את העבר הבעייתי של סעודיה בכל מה שקשור לזכויות אדם. "ספורט-וושינג", קוראים לזה. אבל בן סלמן לא עוצר שם. הנכונות הפומבית שלו לקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל, כפי שאמר בראיון בספטמבר האחרון, מראים שהוא ניחן בתעוזה שלא תמיד קיימת במשטרים  דיקטטוריים במדינות מוסלמיות. יהיה מעניין לעקוב אחריו.

ראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס הפך בעקבות  אירועי ה-7 באוקטובר לאישיות בעלת נוכחות בינלאומית. שזה קצת מוזר בהתחשב בעובדה שאיש (כמעט) לא ראה אותו מאז. 

ההתקפה הרצחנית של כוחות הנוחבה של חמאס על ישראל – שנועדה בין השאר לקלקל את ניסיונות החיזור ההדדי בין סעודיה וישראל - מאיימת כעת להפוך את כל המזרח התיכון על פיו. לא רק ישראל הותקפה ב-7 באוקטובר. כל הציר המתון שכולל את מצריים, סעודיה ירדן, מדינות המפרץ ומרוקו נכנס לטלטלה. המשטרים במצריים וסעודיה היו שמחים כמובן להיפטר מחמאס ומשלוחות אחרות של איראן כמו החות'ים בתימן וחיזבאללה בלבנון. אבל המוני האזרחים שלהן שנגועים בשנאה תהומית לישראל יוצאים להפגין למען עזה ברחובות ומקשים על המנהיגים המתונים לתמוך בישראל בפומבי.

סינוואר נמצא מאז 7 באוקטובר על הכוונת של ישראל. 400 אלף דולר מוצעים למי שיסייע לצה"ל למצוא אותו. לא בטוח שהוא יזכה לחגוג גם את כניסתה של 2025. אבל בינתיים הוא הפך לגיבור תרבות בקרב שונאי ישראל בעולם. הפטרונים שלו באיראן אחראים באמצעות החו'תים בתימן למשבר התובלה שמתפתח בים האדום, מהלך שעלול לגרור לתוך המלחמה של ישראל בעזה עוד כמה מדינות. 

המשבר בים האדום מהווה מבחן ראשון גם לארה"ב ולשותפותיה בברית נאט"ו. אם מצר באב אל מנדב יוותר בשליטת החות'ים, כל העולם יידע שאפשר להתעסק עם ארה"ב צבאית ולצאת מזה בחיים. ואם ציי הספינות של העולם יפסיקו לעבור בתעלת סואץ – כלכלת מצריים תיפגע באופן קשה. ולכל אלה אחראי, גם אם בעקיפין, אדם שמתחבא כבר 86 יום מתחת לאדמה. 

5. חפיזה ארקאן 

חפיזה גאיה ארקאן, רק בת 44, היא נגידת הבנק המרכזי של טורקיה. היא מונתה לתפקיד ביוני, אחרי שהנשיא ארדואן השיג ניצחון דחוק בבחירות.

הרקורד שלה עשיר וגדוש. יש לה תואר ראשון בהנדסה תעשייתית מאוניברסיטת בואזיצ'י היוקרתית בטורקיה, תואר דוקטור בהנדסה פיננסית מאוניברסיטת פרינסטון בתחום סיכונים פיננסיים ותוכנית לימודים מתקדמת בהרווארד.

ארקאן טיפסה במהירות אל צמרת בנק ההשקעות גולדמן סאקס, שבו עבדה שש שנים. היא סיימה בתפקיד מנהלת מחלקת הניתוח של מוסדות פיננסיים. ב-2014 עברה לכהן בתפקיד ראשת מחלקת השקעות בפירסט ריפבליק בנק וב-2020 מונתה לתפקיד מנכ"לית משותפת של הבנק. 

ארקאן היא האדם החמישי שהתמנה בטורקיה לנגיד מאז 2019. הנגיד לפניה, שהאפ קפג'יאולו, מונה על ידי ארדואן כדי ליישם "מדיניות כלכלית לא אורתודוקסית". פירושה המקוצר של המדיניות הזאת הוא הפחתה שיטתית של הריבית כדי לעודד את הצמיחה במשק. ואכן, במחצית השניה של 2022 הופחתה הריבית בטורקיה מ-14% ל-8.5%. התוצאה: האינפלציה בטורקיה זינקה למחוזות דימיוניים. בסוף 22' עמד קצב האינפלציה בטורקיה על 80%. כיום הוא נע סביב 60%. במקביל גם הלירה הטורקית צנחה מרמה של כ-13 לירות לדולר בתחילת 22' לכ-30 לירות לדולר כיום. 

ארקן החזירה את טורקיה לספרי הלימוד ולהיגיון הכלכלי "האורתודוקסי" שלו משמעות אחת: אין דרך להילחם באינפלציה בלי להעלות ריבית. ואכן, בתוך 6 חודשים בלבד זינקה הריבית בטורקיה מ-8.5% ל-42.5%. הבעיה היא שריבית לבדה אינה מספיקה. גם הממשלה הטורקית תצטרך למלא את חלקה ותקציב המדינה יהיה חייב לעבור קיצוץ חד. 

הניסיונות של ארדואן ללכת נגד הזרם הכלכלי המסורתי נחלו כישלון חרוץ. למרבה הפלא הציבור הטורקי לא בעט אותו מכל המדרגות והותיר אותו בשלטון גם בבחירות הצמודות האחרונות. עכשיו נותר רק לראות כמה זמן תצליח ארקן להישאר בתפקיד לפני שלארדואן יימאס גם ממנה.