רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות: הורדת הריבית הפתיעה

עיון בהודעה מראה כי בנק ישראל הסיר את המונח "התפתחות המלחמה ואי הוודאות הנגזרת מכך" מהסיפא של דברי ההסבר, ומנגד הוסיף את המדיניות הפיסקאלית.

כמו כן מתרשם בנק ישראל מאיתנות המשק ושוקי ההון, ששבו לעלות בעוצמה ולראייה לא הוזכרו הפעם בין הגורמים שהושפעו משמעותית לרעה מהמלחמה. אני מייחס לכך חלק נכבד להחלטת בנק ישראל.

שינוי נוסף נוגע לסביבת האינפלציה. בנק ישראל הולך צעד נוסף ומעריך כי זו תיכנס לתחום היעד כבר ברבע הנוכחי.

לבסוף, בניגוד להודעה הקודמת, בנק ישראל לא מזהיר כי הסיכון לפיחות השקל עדיין מהווה סיכון להתכנסות האינפלציה ליעדה.

כל הגורמים הללו יכולים להסביר את הקדמת הורדת הריבית, שכן איש לא סבר כי תוסיף לעלות. סימני השאלה היו אם תרד היום, או בעוד חודש.

עם זאת, חשיבות רבה יותר תהייה לתוואי בהמשך השנה וכאן אין שינוי: בנק ישראל עדיין רואה ריבית של 3.75-4.00 אחוזים בעוד שנה, כפי שצפה בתחזית הקודמת, מלפני חודש. 

כלומר, אמנם עיתוי הורדת הריבית הוקדם, אך להערכתי בנק ישראל לא מתכוון לאותת בכך כי בשלו התנאים להפחתות ניכרות יותר גם בהמשך.

בנק ישראל מניח הנחות חזקות, הן לגבי תוואי המלחמה (השפעה כלכלית פוחת והולכת כבר מתחילת השנה) והמסגרת התקציבית (התאמות תקציביות של כ-30 מיליארד ₪ עד סוף השנה)..

אי הוודאות בקשר להנחות הללו גבוהה ולכן, שוב, סביר להניח כי החלטות הריבית בהמשך תהיינה תלויות נתונים ואין כאן הכוונה לסבב של הורדות ריבית מצד בנק ישראל.