איור: פאנדר
משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה
26/01/2024
קביעת עבירה חדשה של אי-מניעת הונאה
העבירה הפלילית החדשה של אי-מניעת הונאה, קובעת שתאגיד יישא באחריות פלילית כאשר הוא נכשל במניעת עבירת הונאה, שבוצעה על ידי עובד או נותן שירות של התאגיד, וההונאה נועדה להיטיב עם התאגיד או עם אדם אשר מסופקים לו שירותים בשם התאגיד. לצד זאת החוק קובע כי תעמוד לתאגיד הגנה אם יוכיח כי נקט אמצעים סבירים למניעת הונאה או שהיה זה סביר בנסיבות העניין שלא ינקוט אמצעים כאמור.
בהתאם לעבירה החדשה, תאגיד יחוב באחריות פלילית כאשר יימנע מלפקח על עבירה שבוצעה על ידי ״אדם מקושר״. המינוח ״אדם מקושר״ הוא בעל תחולה רחבה, ונכנסים בגדריו עובדי התאגיד, סוכניו וחברות הבת שלו (גם אם חברת הבת אינה מספקת שירות בשם חברת האם), כמו גם אלה המספקים שירותים עבור או מטעם התאגיד. העבירה קובעת שהשאלה האם אדם מספק שירותים עבור התאגיד או בשמו נקבעת על פי הנסיבות הרלוונטיות, ולא על פי מהות היחסים. המשמעות היא שחברה יכולה להיות אחראית להתנהגות פסולה של עצמאים או עובדי קבלן, לצד חבותה בגין התנהגותם של עובדים קבועים.
העבירה דורשת יסוד נפשי של כוונה להפיק תועלת, במישרין או בעקיפין, לחברה או לאלה שלהם מסופקים שירותי החברה (כשמדובר בעובד של חברת בת, הכוונה נוגעת לתועלת, במישרין או בעקיפין, לחברת האם).
בהתאם לעבירה החדשה, התאגיד יכול לשאת באחריות פלילית מבלי שיהיה צורך להוכיח כוונה או ידיעה של ההנהלה הבכירה, וזאת בניגוד למצב המשפטי עובר לחוק החדש, בו היה צורך להוכיח מודעות ומעורבות ישירה של גורם בכיר בתאגיד.
מדובר בעבירה המטילה אחריות על התאגיד בלבד ולא על נושאי משרה בתאגיד.
העבירה החדשה חלה רק על תאגידים גדולים שעונים על לפחות שניים מהתנאים הבאים:
בשנה הפיננסית שקדמה לשנת העבירה – יותר מ-250 עובדים.
נכסים בשווי יותר מ-18 מיליון ליש"ט.
העבירה חלה גם על חברות זרות הפועלות בבריטניה. כן עשויה העבירה לחול גם על תאגידים הממוקמים מחוץ לבריטניה, וזאת ככל שהעבירה בוצעה כנגד אזרחי בריטניה או אם הנזק נגרם בבריטניה או שיסוד אחר של עבירת ההונאה התרחש בבריטניה.
החוק החדש נועד לחולל שינוי תרבותי בתאגידים, להוביל לשיפור נהלים למניעת הונאות ולתמרוץ תאגידים לבסס תרבות ארגונית הכוללת מנגנוני פיקוח – וזאת הן בחברת האם והן בחברות הבת.
רפורמה בהגדרת האורגן המקים אחריות פלילית לתאגיד
החוק משנה ומרחיב באופן משמעותי את המבחן לזיהוי האורגן התאגידי כדי להקל על ייחוס אחריות פלילית ישירה לתאגידים בעבירות כלכליות ככלל (ולא רק בעבירות מרמה). המבחן החדש קובע שכאשר העבירה הכלכלית מבוצעת על ידי מנהל בכיר – בין אם זו סמכותו הרשמית ובין אם זו סמכותו בפועל – ניתן לייחס את האחריות הפלילית גם לתאגיד. המבחן החדש דומה למבחן הפונקציונלי שהתפתח בפסיקה בישראל, ושם דגש על יכולתו של האדם בפועל להכווין את פעילות התאגיד בקשר לתחום שבו בוצעה העבירה. על מנת להיחשב ״אורגן״ במסגרת החוק החדש נדרש שיתקיים אחד משני התנאים החלופיים הבאים:
קבלת החלטות על אופן ניהול או ארגון חלק ניכר מפעילויות התאגיד.
ניהול או ארגון בפועל של חלק ניכר מאותן פעילויות.
שינויים אלו בהגדרת האורגן נועדו להקל על אכיפת הדין הפלילי נגד תאגידים גדולים ומבוזרים, שבהם קשה לאתר את האורגן ההיררכי שהיה מעורב בעבירה ולהילחם בפשיעה הכלכלית.
לקריאת החוק לחץ כאן (ראו סעיפים 196 ו-199)
לחקיקה החדשה בבריטניה המרחיבה את האחריות הפלילית של תאגידים, שני נדבכים:
קביעת עבירה חדשה של אי-מניעת הונאה
העבירה הפלילית החדשה של אי-מניעת הונאה, קובעת שתאגיד יישא באחריות פלילית כאשר הוא נכשל במניעת עבירת הונאה, שבוצעה על ידי עובד או נותן שירות של התאגיד, וההונאה נועדה להיטיב עם התאגיד או עם אדם אשר מסופקים לו שירותים בשם התאגיד. לצד זאת החוק קובע כי תעמוד לתאגיד הגנה אם יוכיח כי נקט אמצעים סבירים למניעת הונאה או שהיה זה סביר בנסיבות העניין שלא ינקוט אמצעים כאמור.
בהתאם לעבירה החדשה, תאגיד יחוב באחריות פלילית כאשר יימנע מלפקח על עבירה שבוצעה על ידי ״אדם מקושר״. המינוח ״אדם מקושר״ הוא בעל תחולה רחבה, ונכנסים בגדריו עובדי התאגיד, סוכניו וחברות הבת שלו (גם אם חברת הבת אינה מספקת שירות בשם חברת האם), כמו גם אלה המספקים שירותים עבור או מטעם התאגיד. העבירה קובעת שהשאלה האם אדם מספק שירותים עבור התאגיד או בשמו נקבעת על פי הנסיבות הרלוונטיות, ולא על פי מהות היחסים. המשמעות היא שחברה יכולה להיות אחראית להתנהגות פסולה של עצמאים או עובדי קבלן, לצד חבותה בגין התנהגותם של עובדים קבועים.
העבירה דורשת יסוד נפשי של כוונה להפיק תועלת, במישרין או בעקיפין, לחברה או לאלה שלהם מסופקים שירותי החברה (כשמדובר בעובד של חברת בת, הכוונה נוגעת לתועלת, במישרין או בעקיפין, לחברת האם).
בהתאם לעבירה החדשה, התאגיד יכול לשאת באחריות פלילית מבלי שיהיה צורך להוכיח כוונה או ידיעה של ההנהלה הבכירה, וזאת בניגוד למצב המשפטי עובר לחוק החדש, בו היה צורך להוכיח מודעות ומעורבות ישירה של גורם בכיר בתאגיד.
מדובר בעבירה המטילה אחריות על התאגיד בלבד ולא על נושאי משרה בתאגיד.
העבירה החדשה חלה רק על תאגידים גדולים שעונים על לפחות שניים מהתנאים הבאים:
בשנה הפיננסית שקדמה לשנת העבירה – יותר מ-250 עובדים.
מחזור הכנסות של יותר מ-36 מיליון ליש"ט.
נכסים בשווי יותר מ-18 מיליון ליש"ט.
העבירה חלה גם על חברות זרות הפועלות בבריטניה. כן עשויה העבירה לחול גם על תאגידים הממוקמים מחוץ לבריטניה, וזאת ככל שהעבירה בוצעה כנגד אזרחי בריטניה או אם הנזק נגרם בבריטניה או שיסוד אחר של עבירת ההונאה התרחש בבריטניה.
החוק החדש נועד לחולל שינוי תרבותי בתאגידים, להוביל לשיפור נהלים למניעת הונאות ולתמרוץ תאגידים לבסס תרבות ארגונית הכוללת מנגנוני פיקוח – וזאת הן בחברת האם והן בחברות הבת.
רפורמה בהגדרת האורגן המקים אחריות פלילית לתאגיד
החוק משנה ומרחיב באופן משמעותי את המבחן לזיהוי האורגן התאגידי כדי להקל על ייחוס אחריות פלילית ישירה לתאגידים בעבירות כלכליות ככלל (ולא רק בעבירות מרמה). המבחן החדש קובע שכאשר העבירה הכלכלית מבוצעת על ידי מנהל בכיר – בין אם זו סמכותו הרשמית ובין אם זו סמכותו בפועל – ניתן לייחס את האחריות הפלילית גם לתאגיד. המבחן החדש דומה למבחן הפונקציונלי שהתפתח בפסיקה בישראל, ושם דגש על יכולתו של האדם בפועל להכווין את פעילות התאגיד בקשר לתחום שבו בוצעה העבירה. על מנת להיחשב ״אורגן״ במסגרת החוק החדש נדרש שיתקיים אחד משני התנאים החלופיים הבאים:
קבלת החלטות על אופן ניהול או ארגון חלק ניכר מפעילויות התאגיד.
ניהול או ארגון בפועל של חלק ניכר מאותן פעילויות.
שינויים אלו בהגדרת האורגן נועדו להקל על אכיפת הדין הפלילי נגד תאגידים גדולים ומבוזרים, שבהם קשה לאתר את האורגן ההיררכי שהיה מעורב בעבירה ולהילחם בפשיעה הכלכלית.
לקריאת החוק לחץ כאן (ראו סעיפים 196 ו-199)
