מיסוי הבנקים בא כנקמה? ח"כ גפני לנגיד בנק ישראל: "מה עשיתם בזמן אמת כשהעלנו שוב ושוב את נושא הריביות הגבוהות"

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני התייחס להתנגדות נציג בנק ישראל לחוק: "מה עשיתם בזמן אמת שהעלנו שוב ושוב את הריביות הגבוהות? אתם הגנתם על הבנקים ונתתם להם לעשות את זה, במקום לנהוג בתבונה, אני הייתי מציע שלא תתערבו. לא נתתם לנו לפעול". בנוסף ציין יו"ר הוועדה כי הוא מבקש שבמסגרת החלטה שלא להאריך את החוק מצד שר האוצר, הדבר ידרוש גם את אישור ועדת הכספים. 

ח"כ ולדימיר בליאק: "אני חושב שהחוק לא טוב, אבל לא חושב שאצביע נגד. אי אפשר להתעלם ממה שהיה פה בשנתיים האחרונות, מעליית הריבית, עליית רווחי הבנקים. מצד שני אני שואל את עצמי למי החוק הזה יעזור, ברו שלאוצר בתוכנית המאזנת ואני לא מתעלם מזה, זה חשוב וזה חלק מהנתונים שמוצגים גם לסוכנויות הדירוג, האם זה יעזור לציבור, אני בספק גדול, כי רוב הסיכויים שיגולגל לציבור, כי הריכוזיות בשוק הציבורי במדינת ישראל גבוה מידי ואנחנו מטפלים בזה מעט מידי והולכים לפתרונות הקלים, בחוק הזה אנחנו הופכים את המדינה לשותף ברווחי היתר של הבנקים אבל זה לא פתרון. זה יכול להתאים לעת המלחמה אבל זו לא הדרך".

ח"כ ינון אזולאי: "הסתכלתי על המצגת של האוצר בעיון רב, סביב השולחן יש לכם הסכמה, השאלה אליכם ואל בנק ישראל, מה עשיתם עם זה? אני בעד להשתית ריביות, הם מרווחים הרבה, הכל בסדר, אבל צריך גם להיות הוגנים, בנק ישראל שמעתי גם אותך, השאלה מה כן, אתם רק אומרים לא. רצינו לתת לכם אפשרות להשית ריבית על הפיקדונות, אמרתם לא, מה כן? משרד האוצר, אתם מוכנים להיות אחראים שהריבית לא תגלגל לאזרח? יש מנגנון כזה בחוק? בסופו של דבר מה נעשה, אני נלחם בבנקים מלחמת חורמה, אני טוען שהם מרוויחים יותר מידי ובועטים באזרח, אבל האם דואגים לאזרח בחוק? אני בעד שהמדינה תרוויח אבל יותר בעד שהאזרח ירוויח. שאלתי מה ההשפעה על הבנקים בעולם ולא קיבלתי תשובות, עם כל הביקורת שלי, יש לתת תשובות. לגבי הבנקים, פרגנו לכם, אבל בסופו של דבר סך הכל החזרתם לאזרח מה שהוא כל השנה משקיע בכם. גם אתם צריכים להגיד מה כן, מה אתם מוכנים לעשות למען האזרח. אם תציעו מה אתם יכולים לעשות אחרת למען האזרח, תקבלו פרטנר שיכול אולי לסייע לכם".

ח"כ אורית פרקש הכהן: "אני לא מתה על החוק הזה, אין לו טיפול באמת מול הלקוחות, המס לא יחזור ללקוחות. הלקוחות שילמו בריביות יתר מיליארדים רבים, ואולי 15% בכלל ילך לתקציב הכללי. גם אני חושבת שבימים כאלה צריך אחריות, להורדת הדירוג הוצמד אופק שלילי, אנחנו צריכים להיזהר מהורדת דירוג נוספת, לכן אני לא רואה את עצמי מתנגדת לחוק ושמחה שהוא הוראת שעה. אבל אני רוצה שנעמוד על 2 שינויים: הסמכות של שר האוצר תוכפף לוועדת הכספים, נקודה שנייה ליצר מנגנון שמטיל על מישהו מנגנונים שיוודאו שהדבר הזה יגולגל על הציבור, אחרת נוסיף חטא על פשע".

ח"כ נאור שירי: "אין לי שאלות להוסיף, אני מוחה על דברי נציגי הבנקים כי אתם מציגים רווחים שהרווחתם מריביות שזה לא פעולה עסקית. מעבר לסכום האסטרונומי הזה יש פה נטייה של נציגי הבנקים להשתמש במונח אלונקה. אתם לא נכנסים תחת אלונקה, זה התפקיד שלכם. אתם לא צריכים להדליק על זה משואה ביום העצמאות." 

ח"כ אלי דלל: "אנחנו צריכים לזכור שיציבות הבנקים חשובה לכלכלה וחשוב לא לפגוע בה. אך אני מוכרח לומר שבשנים האחרונות הבנקים נהגו בחזירות. התפקיד של בנק ישראל זה לא להגן על הבנקים ולייצג את הבנקים אלא לשמור על הציבור. שמירה על יציבות הבנקים היא שמירה על הציבור. אני חושב שהיה צריך לעשות את זה בצורה אחרת, אין שום דבר שמתייחס ללקוח אלא רק לרווחיות. לגבי החוק עצמו, כדי להגביר תחרות בבנקים הייתי מבדיל פה בין הבנקים הקטנים גם כדי ליצור תחרות וגם כדי ליצור מצב שמבדיל בין הבנקים הקטנים שנותנים שירות שהוא לדעתי טוב יותר לבין הבנקים הגדולים."

ח"כ מיכל שיר: "לא מדובר בחוק שהוא טוב, המציאות שלנו לפני ואחרי מודיס היא שונה. איך נצליח לשדר יציבות ואופק עתידי למשקיעים חיצוניים? זו תמונה שהיא רחבה יותר והחוק לא מוביל למקום הזה. אני בעד לחלק את החוק הזה לשנה ושנה וכך לעשות את הדברים בצורה שהיא אחראית יותר. צריך לוודא שהכסף לא מתגלגל ללקוח בקצה. הבנקים הקטנים כמו בנק יהב ובנק מסד הם צריכים החרגה או דיון נפרד."

ח"כ עודד פורר: "יש כאן תקציב מופקר ועכשיו צריך להפנות את האש לאויב, גם ניקח כסף וגם נפנה את האש. יש כאן חשש להתמכרות, המדינה מבחינתה מצוין, שירוויחו עוד יותר, גם המדינה תכניס יותר כסף לכיס. יש גם רצון של המדינה שהאזרחים ישלמו יותר, והמדינה תרוויח יותר. משרד האוצר לא באמת בא לטפל בתחרות והריכוזיות, לכן יש להפריד בין הבנקים הקטנים לגדולים, לפחות זה ייצר איזה מקום של בנקים שיגידו אנחנו לא במשחק הזה".

ח"כ אימאן חאטיב יאסין: "שהמדינה רוצה דבר היא יכולה לעשות אותו, דוגמת הדבר הזה. בסופו של יום אנחנו כאן כדי לדאוג לאזרחים הפשוטים וזה התוצר הסופי, למה לא מטפילם בשורש הבעיה, שיטפלו בבעית הריביות, כל הכסף יחזור לאזרח שבאמת צריך אותו". 

ח"כ נעמה לזימי: "שאין רגולציה יש חקיקה, שהגשנו חוק כזה, אמרנו שאנחנו מפצירים ברגולטור, תעשו את עבודתכם, שעיוות כזה שנוצר יטופל. שוחחתי עם כמה גורמים בבנק ישראל, כולם אמרו שזה היה צריך להיות מטופל. אם הרגולטור היה עושה עבודתו לא היינו מגיעים לזה. בקורונה המדינה הזרימה כספים לבנקים, לא עושים טובה לציבור עם הכסף שלו. המערכת הבנקאית אמורה לעבוד יחד עם המדינה גם במקרי קצה, התיקון פה הוא לא של כניסה תחת האלונקה, הוא של תיקון עיוות קודם". 

ח"כ חמד עמאר: "לא קיבלנו תשובות ברורות מנציגי הבנקים. בחוק מדובר ששר האוצר יכול להחליט אם הוא רוצה להפסיק בשנת 2025, אני מבקש שבכל מקרה נקיים דיון לקראת המועד, שיתנו לנו נתונים. אני חושב שצריך להחריג את בנק יהב, הוא נותן שירות להכי חלשים במדינה, לומר שבנק מזרחי שולט שמה זה לא תשובה".

נציגת האוצר השיבה לשאלות כי לגבי הנתונים הכנסות הריבית של הבנקים ב-9 חודשי השנה הראשונים של שנת כ-38 מיליארד ₪, לעומת 33 מיליארד בתקופה המקבילה בשנה שקדמה לה, וכי הרווח הנקי עומד כ-19 מיליארד ₪. 

לגבי החשש שעליית המס תתגלגל לעליית מחירים ללקוחות הבנקים, השיבה: "אנחנו חושבים שהוא לא יתממש, מס רווח לא אמור להשפיע מבחינת מונופול הוא לא משנה את עקומת היצור שלו, הוא פשוט מקטין את הרווח. הבנקים כבר היום פועלים בשוק לא תחרותי, הם מניפוליסיטים כלפי הלקוחות שלהם, אם הם היו יכולות לקחת יותר הם כבר היו לוקחים". 

לגבי הבחירה בבנקים ולא בכלל החברות הגדולות השיבה: "בשל היכולת הבלעדית שלהם לקבל פיקדונות מהציבור ולהפקיד אותם בכלים המוניטריים של בנק ישראל. יש חברות שהתשואה שלהם עלתה ויש חברות שהתשואה ירדה, אין משהו רוחבי כמו הבנקים".

לגבי אי החלה על הבנקים הקטנים, ציינה נציגת האוצר לעניין בנקים שנשלטים ע"י בנקים אחרים,  כי מה שמשפיע עליהם הוא "התמריצים של החברה האם". 

יו"ר הוועדה ציין לעניין הבנקים הקטנים כי הוועדה מבקשת להחריגם, וסיכם כי הוועדה מבקשת תשובות לגבי יתר הנושאים לקראת הדיון הבא בנושא, בכללם השמירה שלא תחול פגיעה בלקוחות הבנקים.