איך מזהים יחס סיכוי סיכון טוב ומה משמעות "קונביקשן" בעולם ההשקעות?

כמה דוגמאות ורעיונות לכך במאמר של נועם נקש ואלון למל ובפודקסט "מה הסיכוי".

לוולט (WOLT), חברת הבת של דורדש (DASH) התחברתי מהר מאד כצרכן, מעבר לאפשרות להזמין אוכל ממסעדה כלשהי בצורה נוחה ואינטואיטיבית, אהבתי מאד את ההתרחבות של החברה לתחומים נוספים כגון מכולת ואף מוצרי צריכה ממספר רב של יצרנים. 

הבחנתי שכדאיות ההזמנה מוולט לא פחותה ואף עולה על הזמנה מהסופר במונחי עלות וזמן.

מעבר לכך השימוש של החברה בדאטה של המסעדות והסופרים מאפשר לה להציע הצעות כלכליות ומעניינות כגון מכירת מוצרים בתוקף קצר. 

ההבנה הזאת, כצרכן, שהחברה מייצרת ערך מוסף גבוה לכל השותפים העסקיים שלה כגון – מסעדות, שליחים וכמובן לקוחות הובילה אותי לתמת השקעה מעניינת ובשילוב עם בדיקת התמחור של החברה אכן בוצעה השקעה אשר הניבה פירות נאים. 

גם מטצ' (MTCH), היא אפליקציה שימושית, החברה מתמקדת בתחום ההיכרויות תחת מספר מותגים וביניהם טינדר וOKCUPID. 

בעולם המודרני מרבית ההיכרויות הרומנטיות מתחילות אונליין ולחברה נתח שוק עצום בשוק זה בו יש חשיבות מכרעת לאפקט הרשת. 

מספר גורמים הביאו את החברה לתמחור חסר וביניהם שינוי שיטת התמחור של החברה.

סיפור מעורר מחשבה מהעבר (2015) הוא דווקא סיפור של פוזיציית שורט מעניינת, על בנקים שהלוו יותר מדי כסף לתחום פצלי השמן . תחום שסבל בתקופה ההיא ממחירי נפט נמוכים שכמעט והביאו לקריסה של אותם בנקים. 

קוניבקשן מדהים מתקופת הקורונה עליו הרחבנו בפודקסט הוא על ניסיונות הזמנה (כושלים) של חדר במלון סיני בתקופה ההיא , קצת לפני שכל העולם נכנס לסגר מוחלט... אשר אישש את מה שהסינים הסתירו אז....