מיסים ונפלאות

סוף חודש אפריל מתקרב ועימו גם מועד הגשת הדו"ח השנתי לשנת-המס 2010.

פקודת מס הכנסה קובעת מספר מקרים בהם יחיד חייב בהגשת דו"ח שנתי לרשויות המס. כך, למשל, נקבע, כי כל מי שהוא יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת-המס מָלאו לו 18 שנים חייב להגיש דו"ח שנתי.

הכיצד ייתכן אפוא, שחֵלֶק ניכר מתושבי ישראל בכל זאת אינם מגישים דו"ח שנתי? התשובה לשאלה זו מצויה בתקנות מיוחדות הקובעות פטוֹר מהגשת דו"ח שנתי לגבי יחידים.
לפי תקנות אלו, יחידים (להבדיל מחברות) פטוּרים, במקרים מסוימים, מחובת הגשת דו"ח שנתי לרשויות המס.

בטרם נפרט את אותם מקרים נדגיש, כי הפטוֹר האמור אינו חל לגבי דו"ח שהיחיד נדרש להגישו על-ידי פקיד-השומה. מנגד, כל יחיד רשאי "להתנדב" ולהגיש דו"ח אף אם הוא פטוּר מהגשתו, וזאת במטרה לקבל החזר מס.

יחיד תושב ישראל יהיה פטוּר מהגשת דו"ח שנתי לשנת-המס 2010 בתנאי שהכנסותיו בשנה זו נבעו אך ורק ממקורות הכנסה מסוימים או מצירופם, ובלבד שאותן הכנסות לא יעלו על תקרות שנקבעו לעניין זה. זאת, כמפורט להלן:

1. משכורת (כהגדרתה בתקנות) שנוכה ממנה מס במקור ואשר סכומה אינו עולה על 613,000 ש"ח.

2. הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה המשמשת למגורים בישראל ששולם עליה מס בשיעור 10% ובתנאי שההכנסה לא עלתה על 318,000 ש"ח.

3. הכנסה שמקורהּ מחוץ לישראל שנקבע לגַבּיה פטוֹר ממס או ששולמה בגינה מקדמת מס במסגרת הדיווח המקוצר, ובתנאי שסכומה אינו עולה על 318,000 ש"ח.

4. הכנסה מריבית (לרבות דמי ניכיון והפרשי הצמדה) שמקורהּ בישראל ואשר מתקיים לגביה אחד משני אלה: (א) היא פטורה ממס; (ב) היא חייבת במס בשיעור 15%/20%, נוכה ממנה מס במקור וסכומה אינו עולה על 607,000 ש"ח.

5. הכנסה ממכירת ניירות-ערך הנסחרים בבורסה ואשר מתקיים לגביה אחד משני אלה: (א) היא פטורה ממס; (ב) נוכה ממנה מס במקור וסכומה אינו עולה על 1,752,000 ש"ח. תשומת הלב שהתקרה בסך 1,752,000 ש"ח אינה מתייחסת לרווחים ממכירת ניירות-ערך נסחרים אלא להכנסה, כלומר למחזור המכירות ("מבחן המחזור"). כך, למשל, אם בשנת-המס 2010 קנינו ומכרנו מניות נסחרות במשך 4 פעמים (4 קניות ו-4 מכירות) במחיר של 450,000 ש"ח בכל פעם, אזי לא נוצר לנו כל רווח אבל ההכנסה (מחזור) היא 1,800,000 ש"ח, כך שבכל מקרה אנו חייבים להגיש דו"ח שנתי לגבי אותה שנה. אין זאת אלא, כי כתוצאה ממבחן המחזור, חלק בלתי-מבוטל של המשקיעים בשוק ההון חייב בהגשת דו"ח שנתי!

6. הכנסה מקצבת חוץ (כהגדרתה בתקנות) שאינה עולה על 318,000 ש"ח.

7. הכנסה אחרת שנוכה ממנה מס בשיעור שאינו נמוך מ-45% (אלא אם נקבע בחוק שיעור נמוך יותר), או באישור פקיד-השומה – בשיעור שאינו נמוך מ-30%, או שחל לגביה פטוֹר ממס (למשל: הכנסה מהשכרת דירה המשמשת למגורים בישראל ואשר זכאית לפטוֹר ממס) ובתנאי שאותה הכנסה אינה נכללת במסגרת סוגי ההכנסה שצוינו בפסקאות 1-6 לעיל וסכומה אינו עולה על 318,000 ש"ח.

יצוין, כי גם אם מדובר ביחיד שהכנסותיו הינן אך ורק מהסוגים שצוינו לעיל (למשל: שכיר שמשכורתו בשנת 2010 הייתה 400,000 ש"ח ובנוסף הייתה לו בשנה זו הכנסה פטורה מהשכרת דירת מגורים בסכום כולל של 40,000 ש"ח), עשויים לחול לגביו סייגים שונים שבגינם הוא בכל זאת יחויב בהגשת דו"ח שנתי (עם זאת, סייגים אלה לא חלים במקרים מסוימים על עולה חדש/תושב חוזר).

 כך, למשל, אם מדובר ביחיד שהוא, או בת-זוגו, הינם בעלי שליטה (למעלה מ-10%) בחברה כלשהי (לרבות חברה בלתי-פעילה שטרם חוסלה), אזי אותו יחיד חייב בהגשת דו"ח שנתי. דוגמה נוספת היא בעלי נכסים/חשבונות בנק בחו"ל: יחיד שהייתה לו, לבת-זוגו או לילדו שטרם מָלאו לו 18 שנים, במועד כלשהו בשנת 2010, רכוש בחו"ל / פיקדון בשווי של לפחות 1,768,000 ש"ח או זכות בתאגיד זר (למעט תאגיד שנסחר בבורסה) – חייב בהגשת דו"ח שנתי.

הדו"ח השנתי מורכב מטופס עיקרי ומספר נספחים: הטופס העיקרי (טופס 1301) כולל שורה ארוכה של פרטים בדבר מגיש הדו"ח (ובן-זוגו, ככל שמדובר בבני-זוג) והכנסותיו (על כל סוגיהן) בשנת-המס 2010. לחלופין, ניתן, במקרים מסוימים, למלא טופס בקשה להחזר מס (טופס 135), שהינו קצר יותר.

בנוסף לטופסי ה-1301 וה-135, ישנם מספר נספחים, ובכלל זאת נספח ג' (טופס 1322), הכולל את רווחי/הפסדי ההון ממכירת ניירות-ערך נסחרים בשנת 2010. נספח זה מתבסס על האישורים (טופס 867) שקיבלנו מהבנקים/ברוקרים.

בהכנת הדו"ח השנתי, עלינו לבחון באופן מדוקדק את חבות המס הגלומה בפעילות בשוק ההון ובכלל זאת את הנושאים הבאים:

א. חישוב הרווחים/הפסדים במכירת ניירות-ערך נסחרים: יש לוודא, כי הרווחים/הפסדים במכירת ניירות-ערך חושבו כהלכה. במסגרת זו, יש להידרש, בין היתר, לחישוב העלות של ניירות-הערך, חישוב ההצמדה למדד/מטבע, ניכוי הוצאות לרבות הוצאות מימון וכו'. בהקשר זה נציין, כי לעיתים נופלות טעויות בנתונים הכלולים באישורים שנשלחו לנו בדבר המס שנוכה במקור.

ב. זכאות להקלות ופטוֹרים ממס: יש לוודא שדרשנו את כל ההקלות/פטוֹרים שמגיעים לנו, וזאת בין אם הקלות/פטוֹרים המוקנים למשקיע ספציפי (כגון: תושב חוזר וכו') ובין אם הקלות/פטוֹרים המוקנים להכנסות פיננסיות ספציפיות (כגון: הכנסות שמקורן בפיקדון בבנק בישראל).

 ג. קיזוז הפסדים: בעקבות הרפורמה במס משנת 2006, אפשרויות הקיזוז של הפסדי הון בכלל והפסדי הון ממכירת ניירות-ערך נסחרים בפרט הורחבו. על-כן, עלינו להקפיד לקזז באופן מיטבי את ההפסדים שנוצרו לנו בשוק ההון כנגד רווחים אחרים שאינם בהכרח בשוק ההון. כך, למשל, אם נוצר לנו בשנת-המס 2010 הפסד הון ממכירת מניות נסחרות והבנק קיזז הפסד זה כנגד רווח אחר בשוק ההון, אך באותה שנה מכרנו קרקע ברווח שחייב במס (שבח) בשיעור גבוה יותר, נוכל לשנות, במסגרת הדו"ח השנתי, את אופן קיזוז ההפסד כך שזה יהיה כנגד הרווח מהקרקע. כתוצאה מכך, נהיה זכאים לקבל בחזרה חלק ממס השבח ששילמנו בגין אותה קרקע.

הכותב הינו הבעלים של משרד עורכי-דין, המתמחה בתחומי המיסוי השונים (מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מיסוי בינלאומי, מיסוי שוק ההון ומע"מ), מחבר הספר מיסוי שוק ההון (2006) ומקים ועורך אתר האינטרנט "מיסים", הכולל מידע מקיף ועדכני בתחומי המיסוי השונים       (www.capiTax.co.il).