Image by graystudiopro1 on freepik
עמית י.
24/03/2024
כשמדברים על אינפלציה, הרבה מומחים יתמקדו בשני דוחות שימושיים ומשמעותיים - מדד המחירים לצרכן (CPI) וההוצאות לצריכה אישית (PCE) והם אכן מאד שימושיים בכל הקשור לאינפלציה, אבל שניהם מודדים איך המחירים השתנו בעבר, ולכן הם רק חלק מהסיפור.
כדי לקבל את התמונה המלאה, צריך להסתכל על ציפיות האינפלציה כלומר, השינוי במחיר שהמשקיעים מעריכים שיהיה העתיד. ואין הכוונה כאן לדעות הסובייקטיביות שלהם אלא לשיעור ה"איזון" של אינפלציה ל-5 שנים. זה מדד שנותן השקפה קונקרטית, מבוססת על השוק, שנותן תמונה לגבי מה המשקיעים מעריכים לגבי העתיד וזה נעשה על ידי השוואת התשואות של אוצר 5 שנים מוגנת אינפלציה (TIPS) לתשואות אוצר סטנדרטיים.
וכשמסתכלים על זה, מקבלים סיפור מעניין: בעוד ששיעורי האינפלציה של מדד המחירים לצרכן וההוצאות לצריכה אישית (PCE) ירדו (גם אם לא לרמה של 2% שזה היעד של הפדרל ריזרב), ציפיות האינפלציה (קו לבן) בכלל בכיוון ההפוך צפונה. למעשה, המשקיעים צופים כעת שהאינפלציה השנתית תהיה בממוצע של כמעט 2.5% בחמש השנים הקרובות, לעומת 2.1% שהם ציפו מוקדם יותר השנה.
הציפיות לאינפלציה עולות בעוד התנאים הפיננסיים נהיים קלים. מקור: בלומברג, Tavi Costa
עכשיו, אם מסתכלים על התנאים הפיננסיים שזה הקו השני בגרף, הם למעשה הפכו לקלים יותר מאז סוף השנה שעברה, למרות העובדה שהריבית תקועה בשיא של 23 שנים במשך חודשים ארוכים.
מה אפשר להבין מכל זה?
שיעורי הריבית זה לא הדבר היחידי והבלעדי שמכתיב תנאים הפיננסיים. אמנם שיעורי ריבית גבוהים יותר זה אומר בדרך כלל הלוואות יקרות יותר, אבל עם זאת, יש הרבה גורמים אחרים שמשפיעים על כמה קל או קשה לחברות ולאנשים רגילים להשיג מימון לדברים שהם צריכים. למשל, כמה עולה לחברות ללוות (מרווחי אשראי), כמה טוב הבורסה מצליחה (זה עוד מקור מימון), ועד כמה הדולר חזק (דולר חלש יותר משמעותו הלוואות זולות יותר לאנשים בעולם שלוקחים על עצמם חובות בדולר ומזרימים יותר מזומנים לכלכלה העולמית).
מאז סוף השנה שעברה, כל הגורמים הללו הפכו חיוביים יותר וזה התקזז עם שיעורי הריבית הגבוהים והפכו את התנאים הפיננסיים לקלים יותר, לא לקשים יותר. ומכיוון שתנאים פיננסיים קלים יותר הם כמו זריקות סטרואידים לכלכלה, והאינפלציה היא תוצאה של צמיחה כלכלית חזקה יותר, הגיוני שהמשקיעים מצפים שהאינפלציה תעלה שוב.
זה משהו שקצת מנוגד למה שהפדרל ריזרב רוצה להשיג כלומר, לשמור על האינפלציה סביב היעד של 2%. ואם הבנק המרכזי אכן יוריד את הריבית שלוש פעמים השנה, כפי שהוא אותת על כך אחרי ההחלטה על הריבית האחרונה משבוע שעבר, זה עשוי להוביל לתנאים פיננסיים קלים עוד יותר ולהגביר עוד יותר את הסיכון לחזרת אינפלציה.
קובעי המדיניות הללו למעשה מעריכים שהאינפלציה תפחת ככל ששוק העבודה יתקרר, וכנראה מצפים שהגורמים האחרים הללו (מרווחי האשראי, עליית המניות וחולשת הדולר) יתרככו גם כן - כל אלה עשויים להוריד קצת את האינפלציה. אבל במקביל, הם גם מעריכים שתהיה צמיחה כלכלית חזקה יותר. אז אפשר לומר שזה חבל דק מאד שהם מנסים ללכת עליו.
ובינתיים, אנחנו נמצאים בנקודה מוזרה: הצמיחה הכלכלית טובה, האינפלציה מפלרטטת עם קאמבק, והתנאים הפיננסיים נהיים קלים הרבה יותר ממה שרבים מצפים, בהתחשב ברמת הריביות הגבוה. האווירה המעורבת הזו היא הסיבה לכך שמחירי הנפט והנחושת יורדים (כי שניהם נהנים ממצב של צמיחה חזקה ואינפלציה ערה), וזו גם הסיבה לכך שהזהב והביטקוין פורחים בגדול (הם לרוב חוגגים כשהתנאים הפיננסיים נהיים קלים והאינפלציה מתגמשת), וזו הסיבה לכך שהמניות מפגינות ביצועים כנגד כל הסיכויים (הן משגשגות כשיש צמיחה ותנאי כסף נוחים, ואינן מוטרדות יותר מידי מהאינפלציה).
יכול להיות שלא נהיה במצב המוזר הזה לאורך זמן: האינפלציה עלולה להתחמם ולהכניס את התנאים הפיננסיים להקפאה עמוקה, וכל זה יכול לעכב את הצמיחה. אז תעקבו. אבל לפחות לעת עתה, המסיבה כן ממשיכה: רוחות שוריות שוטפות את וול סטריט, מדד הדאו וה-S&P 500 מתחרים על ההתקדמות השבועית המרשימה ביותר מאז החורף למרות שיש תנודתיות גבוהה בשווקים ובקיצור, הסנטימנט בשוק רוכב על גל של אופטימיות זהירה כשכולם מצפים להפחתת ריבית בקרוב.
אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות ערך כלשהם על בסיס הנתונים המופיעים בכתבה. ככלל, חובה על הקורא/ת לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.
