ירידה של כ-32 מיליארד שקל בהכנסות ממסים - תוכנית הממשלה? הציבור ישלם

ניכויים משוק ההון

בפילוח הכנסות משוק ההון, ניתן לראות כי החל מהמחצית השנייה של שנת 2022, עם עליית האינפלציה וריבית בנק ישראל, התחלפו המגמות בהכנסות מריבית ומניירות ערך: ההכנסות מריבית שהיו בהיקף דומה להכנסות מניירות ערך במהלך שנת 2019, ירדו לרמה נמוכה יותר מהכנסות מניירות ערך בשנים 2020 ועד למחצית הראשונה של 2022, החלו לעלות במחצית השנייה של 2022 וביתר שאת במחצית הראשונה של 2023.

ההכנסות מניירות ערך, לעומת זאת, החלו לרדת במחצית השנייה של 2022, עם פרוץ המלחמה באוקראינה, עליית הריבית, ולאחר רווחיות גבוהה במהלך התקופה שמשנת 2021 ועד מחצית ראשונה של 2022. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 עלו ההכנסות מניירות ערך וברבעון האחרון של 2023, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ירדו. עם זאת, בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022 נמצאו עדיין בעלייה.

התייקרות בשירותים ובמסים

על פי ההערכות שנרשמו בחוברת הצעת התקציב, הירידה בהכנסות למדינה ממסים צפויה להימשך גם בשנת 2024 - כשהצפי הוא לירידה של כ-33 מיליארד שקל בהכנסות ממסים, בעיקר בשל ירידה במיסי הנד"ן ובמיסי החברות. זו אחת הסיבות לכך, שהממשלה החליטה לייקר מגוון רחב של שירותים, כגון דלק וחשמל, ומתכוונת להעלות את המס על ביטוח הבריאות של הציבור בשנה הבאה. 

הדלק התייקר השבוע (בין ראשון לשני), כשמחיר לליטר דלק אוקטן 95 התייקר ב-21 אגורות ועומד כעת על 7.72 שקלים. זאת בהמשך לביטול הנחת המס על הדלק ב-1 בינואר.

בפברואר האחרון, החשמל התייקר אף הוא, כשתעריף החשמל בישראל עלה בשיעור של 2.6%. וכך גם מחירי המים והארנונה, עלייה של 0.7% ושל 2.7%, בהתאמה.

תקציב המדינה שאושר ב-13 בינואר, מציג התייקרויות משמעותיות נוספות המתוכננות לשנת 2025, הן בדמי ביטוח לאומי והן במס בריאות, 

הצעת החוק להעלאת המס על ביטוח הבריאות אושרה ב-6 במרץ בוועדת הבריאות של הכנסת, וצפויה להיעשות במודל מדורג על פי רמת השכר. המס שיוטל על ביטוח בריאות יעלה בדרגה הנמוכה מ־3.1% ל־3.25%, וועדת הבריאות של הכנסת אישרה העלאה של 0.165% לבעלי שכר גבוה.