דברי נגיד בנק ישראל בתדרוך העיתונאים אודות החלטת המדיניות המוניטרית

שלום לכולם,

אתמול ציינו חצי שנה מאז אותו יום נורא ב-7.10. מאז תחילת הלחימה אנו עדים לאיתנותה של הכלכלה הישראלית. חוסר הוודאות הגיאופוליטי מוסיף להיות גבוה ואף מתגבר בתקופה האחרונה. על אף השיפור ההדרגתי בפעילות המשק,  נותרה כברת דרך עד להתאוששות מלאה של המשק.  עם פרוץ המלחמה נקטנו במספר צעדים שמטרתם להבטיח תפקוד תקין של השווקים וסיוע ממוקד לאוכלוסיות שנפגעו. תכניות אלו הצליחו לייצר עד כה יציבות בשוק המט"ח ובשווקים הפיננסיים.  

דיוני הוועדה המוניטרית שהתקיימו ביומיים האחרונים המשיכו לעסוק בהשפעות הכלכליות של המלחמה. בוועדה המוניטרית ניתחנו את התהליכים השונים ואת השפעתם על הפעילות הכלכלית והאינפלציה. כפי שציינו מספר פעמים בעבר, תוואי הריבית ימשיך להיקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית. לנוכח ההתפתחויות האחרונות, המצביעות על עלייה מהותית במידת אי הוודאות הגיאו-פוליטית, החליטה הוועדה המוניטרית לנקוט במשנה זהירות ולהותיר את הריבית על כנה. מדיניות זו עקבית עם המדיניות בה אנו נוקטים מאז פרוץ המלחמה, בה מתמקדת הוועדה בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית.

אעבור כעת למבט על ההתפתחויות הכלכליות המרכזיות.  

האינפלציה השנתית ממשיכה להתמתן בהדרגה. מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר 2024 עלה ב-0.4% והאינפלציה השנתית עומדת על 2.5% ומצויה בתוך תחום היעד. התמתנות האינפלציה משתקפת הן ברכיב הסחיר והן ברכיב הבלתי סחיר. המדדים ללא שינויי מיסוי, אנרגיה ופו"י מצויים בסביבת מרכז היעד. הציפיות לאינפלציה לטווחים השונים, מהוות מרכיב חשוב בניתוח שאנו עורכים לבחינת התהליך המוניטרי. אלו עלו במהלך התקופה, ונמצאות בתוך היעד אך בסביבת הגבול העליון שלו, ומגלמות בתוכן גם את העלאות המסים הצפויות. 

הוועדה מעריכה כי בעת הזו קיימים מספר סיכונים מרכזיים להאצה אפשרית באינפלציה: התפתחות המלחמה והשפעתה על הפעילות במשק, פיחות בשקל, המגבלות על הפעילות בענף הבנייה, ההתפתחויות הפיסקליות ומחירי הנפט בעולם. אזכיר, כי אינפלציה גבוהה מייצרת קושי מתגבר למשקי הבית והעסקים ופוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות.

רמת הפעילות הכוללת במשק עודנה נמוכה מזו ששררה ערב המלחמה, אך הפעילות הכלכלית מסתגלת למצב וניכרת התאוששות מתמדת בחודשים האחרונים. המדד המשולב למצב המשק והמאזן המצרפי של סקר המגמות ממשיכים במגמת עליה, וההוצאות בכרטיסי אשראי במרבית הענפים חזרו לרמתן מלפני המלחמה ואף מעבר לכך. עם זאת, התרחבות ההיצע המצרפי במשק איטית יותר מההתפתחות בביקושים. התפתחות זו עלולה להביא ללחצים אינפלציוניים.

לענף הבנייה משקל רב בפעילות הכלכלית. החזרה של אתרי הבניה לפעילות מתקדמת, אך הפעילות עודנה נמוכה מרמתה ערב המלחמה ומושפעת מהמחסור בעובדים. בפרט, קליטת עובדים זרים מחו"ל הינו תהליך מורכב המבוצע בהדרגה וצפוי לארוך זמן ממושך. אדגיש שוב, כי יש לשמור על היצע בניה גבוה לאורך זמן על מנת להבטיח את התייצבות מחירי הדיור. כמו-כן, ארצה להפנות לניתוח שהציגה חטיבת המחקר בדו"ח בנק ישראל שפרסמנו לפני מספר ימים, המעיד כי נדרשת הטמעת חדשנות בבנייה בישראל. זו מתחדדת לנוכח מדדים המלמדים שהפריון בענף הבניה הישראלי נמוך יחסית למדינות ה-OECD. בחודשים האחרונים אנו רואים התמתנות בשכר הדירה, והתעוררות מסוימת בהיקף העסקאות בשוק הדיור תוך עליית מחירים בחודשיים האחרונים, לאחר ירידה בעשרת החודשים שקדמו להם.

מאז החלטת המדיניות המוניטרית הקודמת נרשמת בשוק המט"ח תנודתיות גבוהה על רקע ההתפתחויות השונות במלחמה ובסביבה הגיאו-פוליטית. בסיכום התקופה השקל נחלש מול הדולר בכ-2.7% תוך תנודתיות גבוהה, ונחלש מול האירו בכ-2.6% ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי ב-2.3%. 

פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת באמצעות פרמיית ה-CDS, שוהה ברמה גבוהה ועלתה בימים האחרונים על רקע המתיחות הגיאופוליטית. המרווח בין איגרות החוב הממשלתיות הנקובות בדולרים והאג"ח הממשלתיות של ארה"ב נותר ללא שינוי וברמה גבוהה יחסית. העלייה במידת אי-הוודאות משליכה גם לגבי מידת הפגיעה בפעילות ובאינדיקטורים הפיננסיים השונים. 

בהשוואה בינ"ל שוק המניות בישראל ממשיך להפגין ביצועי חסר ובתשואות האג"ח הממשלתיות נרשמה עליה גבוהה. בדומה למגמה בעולם, מרווחי האג"ח הקונצרניות הצטמצמו מאוד ושוהים ברמה הנמוכה מרמתם ערב המלחמה. בשוק האשראי נמשכת ההאטה בפעילות. כמו-כן, מדדי הסיכון בכלל מגזרי הפעילות באשראי נמצאים בעלייה מסויימת, אך עדיין מצביעים על רמה שאינה גבוהה יחסית לעשור האחרון. בנוסף, מתווה דחיות התשלומים שגיבש הפיקוח על הבנקים ואומץ ע"י המערכת הבנקאית במטרה להקל על הלווים בתקופה קשה זו, הוארך בשלושה חודשים נוספים. 

את ההתפתחויות הללו ונוספות ניתחה חטיבת המחקר, שפרסמה היום תחזית מקרו-כלכלית עדכנית. החטיבה מעריכה כי התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2% בשנת 2024 וב-5% בשנת 2025, זאת בדומה לתחזית ינואר. התחזית מניחה שההשפעה הכלכלית הישירה של המלחמה תמשך עד לסוף 2024 בעצימות הולכת ופוחתת. עבור שנת 2025 ההנחה היא שלא תהיינה השפעות לחימה ישירות נוספות. בדומה לתחזיות קודמות, החטיבה מניחה כי חלק הארי של המלחמה יתרחש בחזית אחת. חשוב להדגיש שלאי הוודאות אודות ההתפתחויות השונות במלחמה תיתכן השפעה מהותית על התחזית. שיעור האינפלציה שמעריכה החטיבה במהלך שנת 2024 עלה מעט מהתחזית הקודמת וצפוי להסתכם ב-2.7%. כתוצאה מהתקציב המעודכן, הגירעונות בתקציב הממשלה בשנים 2024 ו-2025 צפויים לעלות בהשוואה לתחזית הקודמת בכ-1.7 נקודות אחוז במצטבר ויסתכמו ב-6.6% תוצר ו-4.6% תוצר בהתאמה. לאור שינויים אלו יחס החוב לתוצר, אחד המדדים הפיסקליים המשמעותיים ביותר, צפוי לעלות לרמה של 67% ב-2024 ולהישאר ברמה דומה גם במהלך 2025.

בשל המלחמה הציגה מערכת הביטחון צרכים שדורשים גידול ניכר בהיקף תקציב הביטחון לאורך זמן. אני קורא, שוב, להקים בהקדם ועדה שתורכב מגורמי מקצוע ביטחוניים ואזרחיים, שתמפה את צורכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות ותגבש תכנית תקציבית רב-שנתית הולמת. ככל שהממשלה תחליט בעקבות המלצות הוועדה על הרחבה של תקציב הביטחון מעבר למה שאושר בתקציב האחרון, חשוב שהדבר ילווה בהתאמות תקציביות מקזזות, שימנעו התפתחות של תוואי עולה של יחס החוב לתוצר.

ארצה להתייחס להחלטה של חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ'. החברה הותירה את דירוג האשראי על A+ אולם שינתה את תחזית הדירוג של ישראל לשלילית. אזכיר כי מדינת ישראל חוותה בעבר משברים גיאופוליטיים בתקופות בהן יחסי החוב לתוצר היו גבוהים בהרבה מ-67% ומעולם לא נרשם פיגור כלשהו בהחזרי החוב של ישראל. המשך מדיניות פיסקלית אחראית של הממשלה, ושמירה על יחס החוב לתוצר, שהוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, חשובים לחיזוק אמון השווקים.

אעבור כעת להתייחס להתפתחויות בסביבה הגלובלית ממנה אנו מושפעים רבות כמשק קטן ופתוח. בארה"ב הנתונים הכלכליים מצביעים על כך שגם ב-2024 נמשכת הצמיחה מעל למגמתה, זאת על אף המדיניות המוניטרית המצמצמת. לעומת זאת בגוש האירו, החולשה הכלכלית נמשכת. רוב הבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכים לאותת על תוואי הורדת ריבית הדרגתי וזהיר. בארה"ב ובגוש האירו הותירו הבנקים המרכזיים את הריבית על כנה ואותתו על כך שתחילת תהליך הורדת הריבית ידחה ויחל רק בסביבת המחצית השנייה, מה שמיתן את ציפיות השוק לגבי תוואי הריבית.

לסיום, ברצוני לשוב ולהדגיש שלמשק הישראלי יש יסודות כלכליים איתנים שיכולים לתמוך בהמשך תהליך ההתאוששות ולסייע לצמיחת המשק גם בתקופה הקשה העוברת על מדינת ישראל. אנו בבנק ישראל נמשיך לסייע לכלכלה הישראלית לצלוח את האתגרים השונים שעוד צפויים לנו. 

בנק ישראל והוועדה המוניטרית מחזקים את ידי החיילים והחיילות ושאר כוחות הביטחון אשר מחרפים נפשם למעננו בחזיתות השונות. אנו שולחים תנחומינו למשפחות השכולות, איחולי החלמה מלאה לפצועים ומייחלים לחזרתם המהירה של כל החטופים והנעדרים. ליבנו אתכם.

תודה רבה