נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

ריסון המשכנתאות לא ימנע העלאות ריבית

להוציא את שער החליפין, כמעט כל הגורמים המאקרו-כלכליים תומכים בהעלאת ריבית. אי-לכך, אנו צופים כי בבנק ישראל יבחרו בהמשך הריסון המוניטרי כבר בחודש הבא וגם באופק של השנה הקרובה.

 

 
 

רון אייכל
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
04/05/2011


ריסון המשכנתאות לא ימנע העלאות ריבית

מאקרו:

  • בנק ישראל בחר להותיר את הריבית לחודש מאי ללא שינוי ברמה של 3.00%.
  •  המפקח על הבנקים פרסם הנחיה המגבילה את חלק ההלוואה לדיור (המשכנתא) בריבית משתנה, לשליש מסך ההלוואה לדיור.
  •  ב-Moody’s ציינו לטובה את חוזקו הפנימי של המשק המקומי, אך הביעו חשש מהשפעת התפתחויות גאו-פוליטיות באזור על הכלכלה המקומית.

אגרות חוב:

  •  שבוע המסחר האחרון התנהל במגמה מעורבת עם נטייה ברור לרווחי הון. 
  •  ציפיות האינפלציה עלו בכל בטווחים.
  •  עם זאת, ההתייקרויות האחרונות והמדדים הקרובים עדיין תומכים באפיק הצמוד.
  •  אנו צופים העלאת ריבית בחודש הבא.

ריבית בנק ישראל לחודש מאי נותרה ללא שינוי – העלאות נוספות בדרך

בנק ישראל בחר להותיר את הריבית לחודש מאי ללא שינוי ברמה של 3.00%. הגורמים שהכריעו להחלטה זו הם:

(1) ציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים כפי שנמדדות בשוק ההון רשמו ירידה. זו, בחלקה מוסברת מהעלאת הריבית בחודש הקודם. יחד עם זאת, ציפיות אלה עדיין נמצאות מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה.
בציפיות האינפלציה לטווחים הארוכים, נרשמה ירידה בחודש האחרון ורובן נמצאות כעת בתוך יעד האינפלציה.

(2) בתקופה האחרונה נרשם ייסוף בשקל. גורם זה, והעלאות הריבית האחרונות צפויים למתן את האינפלציה בחודשים הקרובים.

(3) אינדיקטורים לפעילות הכלכלית שנוספו החודש תומכים בהערכה שברביע הראשון של 2011 נמשך הגידול  המהיר בפעילות ובביקושים.

(4) מחירי הדירות המשיכו לעלות גם החודש וב-12 החודשים האחרונים עלו ב16.1%.

(5) ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים עדיין נמצאות ברמות נמוכות. אולם, לאחרונה העלה ה-ECB את הריבית ב-25 נקודות בסיס. בנוסף, על רקע האצת האינפלציה במשקים המתפתחים, מספר רב יחסית של בנקים מרכזיים ממשיכים בהעלאות ריבית ונוקטים בצעדי ריסון נוספים.

הטלת מגבלות נוספות בתחום המשכנתאות

מעבר לכך, היה ברור בימים האחרונים כי בבנק ישראל לא יספקו בכך ויפעילו מהלך מאקרו-יציבות בשוק הנדל"ן וכך, שלושה ימים בלבד לאחר הכרזת הריבית, פרסם המפקח על הבנקים הנחיה בנושא הלוואות לדיור בריבית משתנה. ההנחיה מגבילה את חלק ההלוואה לדיור (המשכנתא) בריבית משתנה, לשליש מסך ההלוואה לדיור שמעמיד תאגיד בנקאי ללווה. המגבלה חלה על הלוואות חדשות לדיור בכל מסלולי הריבית המשתנה, שבהן הריבית עשויה להשתנות במהלך תקופה קצרה מחמש שנים.

במהלך השנה האחרונה, כ-85% מסך המשכנתאות לדיור שבוצעו, היו בריבית משתנה (כולל צמודות למדד, צמודות למט"ח, או לא צמודות). בחודש מארס הגיע משקל ההלוואות לדיור בריבית משתנה ל-86%. על כן, ההוראה צפויה לשנות באופן מהותי את מבנה המשכנתאות החדשות.
כלומר בנק ישראל החליט לתקוף את המשך עליית מחירי הדיור, בעזרת הידוק הגבלים על המערכת הבנקאית ולא בעזרת העלאת ריבית.

בנוסף, עדכנה חטיבת המחקר של בנק ישראל את הערכותיה לגבי האינפלציה, הריבית, הצמיחה והאבטלה. לפי ההערכות המעודכנות: האינפלציה במהלך שנת 2011 תהיה מעל הגבול העליון של היעד ותגיע לגבולו העליון של טווח היעד לקראת אמצע 2012, תוך העלאה הדרגתית של הריבית עד לכ-4.4% בעוד שנה. הצמיחה של התוצר לשנת 2011 תעמוד על רמה של 4.5% (לעומת 3.8% בתחזית המקורית) ושיעור האבטלה צפוי לעמוד בממוצע על 6.1%. בשנת 2012, צפויה הכלכלה הישראלית לצמוח ב-4% ושיעור האבטלה צפוי לעמוד בממוצע על 5.9%.
כלומר, ישנה תמיכה נוספת, פנימית בבנק ישראל, לכדי המשך הפעלת המדיניות המרסנת.

להוציא את שער החליפין, כמעט כל הגורמים המאקרו-כלכליים תומכים בהעלאת ריבית. אי-לכך, אנו צופים כי בבנק ישראל יבחרו בהמשך הריסון המוניטרי כבר בחודש הבא וגם באופק של השנה הקרובה. ההחלטה לגבי הריסון תושפע במיוחד מציפיות השוק לגבי גובה הריבית (פער שחרים-גלילים – שלא נראה טוב), התפתחות האינפלציה בפועל ובמיוחד ממחירי שכר הדירה, ומנגד משער החליפין.

Moody's על כלכלת ישראל

סוכנות דירוג האשראי Moody's פרסמה השבוע את הדוח השנתי לגבי דירוג האשראי של ישראל. הדירוג נותר ברמה של A1 יציב.

ב-Moody’s העלו לחיוב את הנקודות הבאות:
(1) המדיניות המוניטרית והפיסקלית אשר הביאה לצמצום  השפעת המשבר הכלכלי
(2) הצמצום ההדרגתי של הגרעון הממשלתי והעובדה שממשלת ישראל סיימה את שנת 2010 עם יחס חוב-תוצר נמוך יותר מהיחס ששרר ערב הכניסה למשבר
(3) מודל היצוא המתבסס על היי-טק מתפקד טוב ותומך בצמיחה בטווח הבינוני.

מנגד, ציינו ב-Moody’s את ההתפתחויות האחרונות במזרח התיכון ואת סיכונים הגיאופוליטיים הטמונים בו – מה שעלול להביא לפגיעה בהשקעות במשק הישראלי, ולהוצאות נוספות של הממשלה, אשר יביאו להגדלת הגרעון.

לסיכום, ב-Moody’s טענו כי הדירוג 'A1' מאזן בין העוצמה הכלכלית והפיננסית של המדינה לבין האתגרים הגיאופוליטיים הניצבים בפניה.

אין ספק כי במשרד האוצר היו מעוניינים לראות את דירוג החוב של ישראל מטפס מעלה שלב נוסף, אך יש לזכור כי סוכנויות הדירוג הפכו שמרניות מאוד, במיוחד בכל האמור למדינות והן לא תזדרזנה להעלותו, במיוחד כאשר הסביבה הגיאו-פוליטית סביב ישראל מתאפיינת בסערה ובאי-ודאות גבוהה ביותר.

יתר על כן, יש לזכור כי דירוג החוב של ישראל על ידי Moody’s הוא גבוה ברמה אחת ('1A' השקול ל-'+A') מאשר זה הניתן על ידי S&P ו-Fitch ('A'). לפיכך, הגיוני יותר לצפות לכך ששתי החברות האחרונות יבצעו מהלך חיובי עוד לפני Moody’s.

נכתב ע"י רון אייכל,
מיטב בית השקעות 


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x