בנק ישראל מזכיר לבנקים וללקוחות: הממשק לייזום תשלומים נועד להקל על מעבר בין הבנקים

1. הפעילות במערכת הסגורה הוסדרה בשנת 2011 , באמצעות תיקון לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א-2001 (להלן: "הצו"). במסגרת זו נקבעו הקלות שונות בעיקר ביחס לחובות הזיהוי והאימות המפורטות בצו, בעת פתיחת חשבון, על מנת לאפשר הפקדת פיקדונות או לרכוש יחידות השתתפות, בתאגיד בנקאי בו לא מנוהלת פעילותו הבנקאית השוטפת של הלקוח, בקלות רבה יותר.

2. החל מחודש מרץ 2022, עם התפתחות הממשק לייזום תשלומים, כמפורט בהוראה 368 בנושא "יישום תקן של בנקאות פתוחה בישראל", ניתן להקל עוד על הלקוח. הממשק מאפשר לתאגיד הבנקאי הנעבר ליזום את פעולת העברת הכספים מחשבון המקור לפיקדון בתאגיד הבנקאי הנעבר, כך שכל שיידרש מהלקוח הוא לאשר את הפעולה להעברת הכספים בחשבון המקור, זאת חלף כתיבת פרטי ההעברה בעצמו. ממשק זה אף מסייע בצמצום החשש מפני טעות בביצוע ההעברה.

3. העברת הכספים במערכת הסגורה מבוצעת תוך ציון פרטים מספקים אשר יאפשרו לוודא שהמבקש לבצע פעילות במערכת סגורה הוא גם בעל חשבון המקור. כמו כן, התנאי הבסיסי למערכת סגורה הינו החזרת הכספים או יחידות ההשתתפות לחשבון המקור בתום תקופת הפקדון (לרבות אם הפקדון חודש). עם זאת, על מנת לעודד את התחרות במערכת הבנקאית בכלל ובמגזר הלקוחות הפרטיים בפרט, ולעודד פריקות מוצרים, ובמטרה לשפר את התהליך, נקבע כי לבקשת לקוח ניתן להותיר את הכספים בתאגיד הבנקאי הנעבר לצורך הפקדתם לתקופה נוספת. כמו כן, בוצעו התאמות להנחיות שנקבעו ברגולציה לעניין דרכי יצירת קשר עם לקוח במקרה שלא ניתן להחזיר את הכספים לחשבון המקור כתוצאה מסגירתו.

4. האסדרה לא לוותה בפרסום דו"ח לפי חוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב – 2021 מאחר וההשפעות הישירות והעקיפות שצפויות להיות לה על הגורמים שעליהם היא נועדה לחול, לרבות עלות הציות לה, אינן מהותיות (סעיף 34 (ג)(2) לחוק). לא נקבעה בחינה תקופתית של האסדרה בשל כך שביצוע הבחינה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה בהתחשב בעלות הציות לאסדרה והשלכותיה של האסדרה על נטל האסדרה (סעיף 36(א) (1)).

5. לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת בעניינים הנוגעים לעסקי בנקאות ובאישור הנגיד תיקנתי הוראה זו.