מחיר הזהב סובב עתה סביב מחיר של 1,500 דולר לאונקיה, לאחר עלייה כמעט רצופה של 500% בעשר שנים. לבד מן התשואה הפנומנלית, מדהים כי מחיר הזהב עלה בכל שנה מאז שנת 2001, (כן, כולל שנת 2008!), על אף מספר רב של תיקונים בגודל של 20%-30%.
עליות המחירים החדות מוסברות במספר דרכים ומקבלות הצדקה על ידי חששות מאינפלציה, פחדים מכשלים במערכת הבנקאות, ירידה בערך הדולר ועוד. אולם, חשוב לזכור כי כמו כל נכס אחר, גם הזהב לא יעלה לנצח ולכן חשוב להבין מה הכוחות המניעים את מגמת העלייה ומה עלול להשתנות ולגרום למחירו לרדת.
מאפייניו הייחודים של הזהב
הזהב שימש לאורך כ-5,000 שנה כמטבע מוניטרי העובר לסוחר. למעשה, עד שנת 1970 הוצמד הדולר האמריקאי (ודרכו שאר המטבעות בעולם) לזהב כאשר מחיר אונקייה אחת היה שווה ערך ל-35 דולר.
העובדה שהזהב איננו משמש עוד כמטבע שעובר לסוחר ו/או כעוגן מוניטרי איננה מונעת ממשקיעים רבים בשוק ההון לראות בו כמטבע לכל דבר. לפיכך, כאשר משקיעים אמריקאיים חוששים לערכו של הדולר בעקבות הקלות מוניטריות של הבנק המרכזי הם נוטים לרכוש את הזהב כהגנה. ירידה בערך הדולר תשתקף בעלייה במחירי נכסים ריאליים. לזהב יש שוק גדול ונזיל ולכן הוא מהווה מקלט לאותם משקיעים אשר חוששים לגורל הדולר, אולם אינם ששים לשים מבטחם במטבעות אחרים כגון האירו להם כידוע לא חסר בעיות.
העובדה כי ממשלת ארה"ב (לצד ממשלות רבות אחרות) לא מכרה ולו אונקייה מרזרבות הזהב שלה מאז ביטול בסיס הזהב ב-1970 מעידה כי גם האמריקאים רואים בזהב כסחורה עם סגולות מוניטריות ייחודיים.
ההבדל הגדול בין הזהב לבין כל מטבע אחר הוא שאת הזהב לא ניתן להדפיס או לייצר באופן אלקטרוני. הכמות שלו בטבע מוגבלת, ונדרשת עבודה ומאמץ רב על מנת להפיקו. על כן, הטענה הרווחת היא שמחירו חייב לעלות לאורך זמן משום שקצב הגידול שלו נמוך משמעותית מקצב הגידול בכמות הכסף. לעומת זאת, לזהב גם חיסרון גדול - והוא לא משלם ריבית.
הזהב והריבית
בסביבה של ריבית ריאלית חיובית (כזאת שהייתה נהוגה עד שנת 2001) נוטה מחיר הזהב לרדת או לדשדש משום שלמשקיעים יש אפשרות להשקיע באג"ח בטוחות ולקבל תשואה ריאלית חיובית. אולם, בתקופות בהם הריבית הריאלית הינה שלילית, האטרקטיביות של הזהב עולה משום שהוא אמור בתאוריה לעלות יחד עם שיעור האינפלציה.
עובדה זו מסבירה הרבה מהעלייה בזהב בעשור הקודם: לאחר התפוצצות בועת ההיי-טק בתחילת המילניום הוריד הנגיד האמריקאי, אלן גרינספאן, את הריבית לשיעור של 1% והנהיג ריבית ריאלית שלילית למשך כמעט 3 שנים. בתקופה זו מחיר הזהב זינק בחדות, ולאחר מכן דשדש בשנים 2006 -2007, שבהם הייתה נהוגה בארה"ב ריבית ריאלית חיובית. אולם, המשבר בשוק הדיור הביא להורדה נוספת של הריבית, הפעם לרמה של 0%, דבר שהביא לזינוק מחודש במחירו של הזהב.
חדי הזיכרון שביניכם ודאי מהרהרים מדוע ירד מחיר הזהב בחדות בעת המפולת בשנת 2008. הרי באותו הזמן ריבית הבנק המרכזי הייתה קרוב ל-0%. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבאותה התקופה שיעור האינפלציה במשק האמריקאי היה שלילי. דהיינו, המשק האמריקאי היה שרוי בדיפלציה וגם שיעור ריבית של 0% היווה עדיין ריבית ריאלית חיובית!
לאחר תקופה זו רבים טענו כי כלכלת ארה"ב נכנסה למה שקרוי "מלכודת נזילות" בה גם ריבית אפסית איננה מצליחה לעורר גידול באשראי וצמיחה כלכלית. כאן נכנסה לתוקפה תוכנית ההקלה הכמותית, אשר הונהגה מחודש מרץ 2009 ועד היום (עם הפסקה קצרה באמצע). תוכנית זו הצליחה לייצר אינפלציה של למעלה מ-2% בשנה, והביאה לעלייה מחודשת במחיר הזהב.
מה יקרה לאחר שתוכנית ההקלה הכמותית תסתיים?
זקני וול סטריט זוכרים שכבר היינו בסרט הזה: בשנות ה-70 עלה מחיר הזהב ממחיר של 35 דולר לאונקיה ועד למחיר של 800 דולר. בתקופה זו, (ניחשתם נכון) הונהגה לרוב ריבית ריאלית שלילית אשר הביאה את שיעור האינפלציה לרמת שיא 18%. תקופה זו לוותה גם בחולשה רבתי של הדולר מול כל המטבעות המובילים דאז.
סיומה של התקופה הגיעה בזכות מדיניות אגרסיבית במיוחד של הנגיד האמריקאי, פול וולקר, אשר העלה את הריבית לרמת שיא של 20%. לאחר מכן, במשך רוב שנות ה-80 וה-90 צמחה כלכלת ארה"ב בקצב מהיר, בעוד הבנק המרכזי מנהיג ריבית ריאלית חיובית לאורך מרבית התקופה. תקופה זו התאפיינה גם בדולר חזק ובמגמה מתמשכת של ירידה במחיר הזהב.
סיומה של תוכנית ההקלה הכמותית מעמידה את הכלכלה האמריקאית שוב במבחן: המשקיעים בזהב טוענים שהכלכלה האמריקאית חלשה מדי בכדי להסתדר לבדה, ובטוחים שהבנק המרכזי ייחדש את התוכנית כעבור מספר חודשים (כפי שעשה שנה שעברה) בעוד יש כאלו הטוענים שהפעם הכלכלה האמריקאית תוכל לעמוד על רגליה ואט אט תחזור הריבית לרמה נורמלית ותחזיר את מחיר הזהב (ובתקווה גם את מחיר הנפט) לרמות נמוכות יותר.
הזהב משמש גם כביטוח נגד כישלון המערכת הבנקאית
יתרון נוסף של הזהב הוא שבעקבות מחירו הגבוה ניתן לאכסן סכום כסף גבוה במאוד בשטח איכסון קטן. משקיעים אירופאיים רבים, לדוגמא, בחרו להמירחלק או כל חסכונותיהם לזהב פיסי השנה כאשר נדמה היה שפרוייקט היורו הולך לקרוס יחד עם הכלכלה היוונית ומערכת הבנקאות האירופאית. באופן דומה, משקיעים אמריקאים קנו זהב פיסי כביטוח נגד חדלות פירעון של מערכת הבנקאות המקומית בשיא הפאניקה של שנת 2008.
תעודת סל "הראל סל זהב"
נתחיל עם החדשות הרעות: תעודת הסל הנידונה לא תציל אותכם במקרה של קריסה של מערכת הבנקאות העולמית. ייתכן ומחיר הזהב יעלה, אולם ספק אם מקרה כזה שוק "הנייר" של הזהב עוד יהיה קיים.
אולם, בהנחה שהעולם לא יגיע לקיצו ייתכן ונותרו עוד מספר שנים, או אולי פרק זמן ארוך יותר בו הבנק המרכזי האמריקאי ימשיך להמריץ את הכלכלה המקומית בשיטות שונות ומשונות. אם כך יהיה הדבר, הרי שסביר שמחיר הזהב ימשיך לעלות לצד חולשה מתמשכת בערך הדולר. תעודת הסל צמודה למחיר הזהב הדולרי, וכמשקיעים ישראלים אתם חשופים גם לתנודות בשער החליפין של הדולר. כך שבמידה והדולר עולה תהנו מעלייה גבוהה מהעלייה הדולרית במחיר הזהב וכשמחיר הדולר יירד - העלייה תהייה מתונה מהעלייה הדולרית במחיר הזהב.
עובדה זו מהווה יתרון מסויים משום שבמקרה ומחיר הזהב ירד, סביר כי שער הדולר דווקא יעלה, מה שעשוי דווקא למתן את ההפסדים. לדוגמא, במהלך שנת 2008 ירד מחיר הזהב מרמה של 1,000 דולר לאונקיה לרמה של 700 דולר, אולם באותה התקופה עלה שער הדולר מרמה של 3.2 שקלים לרמה של 4.1 שקלים. כתוצאה מכך, מחירו השקלי של הזהב, כמעט ולא ירד.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





