כלכלת גרמניה נתקעה במקום, אבל עדיין מושכת משקיעים מהעולם

גרמניה, הכלכלה הגדולה של אירופה, נקלעה למיתון במחצית השנה האחרונה. על אף זאת, מדד דאקס 40 שעלה מתחילת השנה ב־13% וכבש פסגות חדשות, מאותת שהמשקיעים עדיין מזהים אצלה פוטנציאל לרווחים בטווח הארוך. טור מתוך מגזין FUNDER

 

 

 
כלכלת גרמניה נתקעה במקום / איור: AI פאנדרכלכלת גרמניה נתקעה במקום / איור: AI פאנדר
 

עמי גינזבורג
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
05/06/2024

שנת 2023 לא היטיבה עם כלכלת גרמניה. במהלך השנה קפאה הכלכלה הגרמנית על מקומה ובשני הרבעונים האחרונים – הרביעי של 23’ והראשון של 24’ – אף נרשמה נסיגה של 0.2% בתוצר (בכל אחד מהם בנפרד). מכיוון שנהוג להגדיר מיתון כשני רבעונים עוקבים של נסיגה בתוצר – גרמניה נמצאת כיום רשמית במיתון.

גם התוצר לנפש בגרמניה – אחד הפרמטרים העיקריים לצורך אומדן העושר של מדינות - נמצא בקיפאון. בשנת 2019 עמד התוצר לנפש על 43.3 אלף דולר ובסוף 23’ הוא עמד על 43.4 אלף דולר. בארה”ב, לשם השוואה, צמח באותו הזמן התוצר לנפש ב־4.5% וכיום הוא עומד על 63.5 אלף דולר – 46% מעל התוצר לנפש בגרמניה.

לנסיגה הכלכלית של גרמניה ישנן סיבות רבות. ראשית, הקורונה פגעה בגרמניה בצורה חזקה יותר מאשר בארה”ב ובמדינות אחרות. אחת הסיבות לכך היא ההישענות הגדולה על יצוא לסין, בעיקר של מכונות וציוד. סין עצמה הייתה שרויה זמן ארוך בסגר בשל המגיפה, והיקף הסחר מולה התכווץ משמעותית.

הסיבה השנייה היא הטלטלה שגרמה הפלישה של רוסיה לאוקראינה ורעשי המשנה שלה. בעשור השני של המאה ה־21, החליטה גרמניה לבצע שינוי אסטרטגי בשוק האנרגיה שלה. גרמניה היא צרכנית גדולה של אנרגיה, שמשרתת בעיקר את המגזר התעשייתי העצום שלה. ממשלת גרמניה בהובלתה של אנגל'ה מרקל, הושפעה מאוד מהפגיעה האנושה שהתחוללה במרץ 2011 בכור הגרעיני בעיר פוקושימה ביפן. בגרמניה החלו להישמע קולות המבקשים לצמצם ואף לבטל פרויקטים של אנרגיה גרעינית. תחת זאת הוצע להסתמך על גז רוסי שניתן היה אז לקנות במחיר זול מאוד.

במסגרת זו, השקיעה גרמניה מאמצים וכספים על מנת לקדם צינור גז חדש מרוסיה ישירות אליה דרך הים הבלטי. הצינור שקיבל את השם ‘נורדסטרים־’2 ואורכו 1,200 קילומטר ‘זכה’ לביקורת גדולה הן בגרמניה והן מחוצה לה, בעיקר בארה”ב. המבקרים הביעו חשש מפני תלות גוברת של גרמניה ברוסיה.

קולות הביקורת גברו עוד יותר בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 22’. גרמניה המשיכה אמנם לקנות גז מרוסיה אבל החלה לצמצמם את הרכישות במהירות. במקביל, החליט קנצלר גרמניה, אולף שולץ, להקפיא את הליכי הרישוי של נורדסטרים־2. המהלכים הללו, יחד עם סנקציות אחרות שהוטלו על רוסיה, הובילו לקפיצה של מאות אחוזים במחירי הגז ששילמה גרמניה למדינות אחרות, ולזינוק במחירי החשמל במדינה. הקפיצה הזו החלה להתמתן רק במהלך 23’, לא לפני שדחפה כלפי מעלה את האינפלציה בגרמניה.

בין ספטמבר 22’ לפברואר 23’ עמד קצב האינפלציה בגרמניה על שיעורים של 8.8%-8.1%. בהמשך, בשל העלאות הריבית המהירות בארה”ב ובגוש היורו, ירד מעט הקצב אולם נותר ברמה שגבוהה מ־6% עד אוגוסט 23’.

בחודשים האחרונים, עם זאת נראה שניכרת רגיעה משמעותית. בחודשים מרץ ואפריל ירד קצב האינפלציה בגרמניה ל־2.2%, קרוב מאוד ליעד ארוך הטווח של הבנק המרכזי האירופי.


פחות ילדים, פחות עובדים, יותר מהגרים

לגרמניה ישנן בעיות נוספות שמקשות על הצמיחה שלה. אחת מהן, הם התהליכים הדמוגרפיים במדינה. בגרמניה חיים כיום כ־84 מיליון איש, כ־73 מיליון מהם אזרחים גרמנים והשאר זרים. האוכלוסייה שנמצאת בגיל העבודה מהווה 64% מכלל האוכלוסייה, כמו בארה”ב, ואולם הגיל החציוני בגרמניה הוא גבוה - 45 לעומת 39 בארה”ב.

הסיבה לכך היא, שבגרמניה ה”בייבי בום” שלאחר מלחמת העולם השנייה התעכב בכמה שנים בגלל המחסור במזון, בתרופות, ההרס העצום ועקירת מיליוני תושבים מביתם. כעת מיליוני עובדים גרמניים נמצאים על סף פרישה, והמדינה סובלת ממחסור בעובדים.

ה”בומרים” שעוזבים את כוח העבודה, משאירים חלל שקשה למלא. לפי חישוב של החוקר אנצו ובר מהמכון למחקר התעסוקה, בלא הגירה או שיתוף גדול יותר של נשים ופורשים, שוק העובדים יאבד 7 מיליון מ–45 מיליון עובדיו עד 2035. אלו נתונים דרמטיים. וזה עוד לפני שדיברנו על הצורך של המדינה לממן את הפורשים באמצעות כוח עבודה שהולך ומתכווץ.

מקורן של הסיבות להתכווצות האוכלוסייה הוא בשינוי התרבותי שהתחולל בכל אירופה בדורות האחרונים. תושבי גרמניה נוהגים להתחתן בגיל מאוחר יחסית - גיל 30 ומעלה. זוגות נשואים אינם מולידים יותר משני ילדים אלא לעיתים נדירות.

הדרך של גרמניה לפתור את המשבר הדמוגרפי עוברת כאמור דרך הגירה. מרבית מהגרי העבודה לגרמניה מגיעים ממזרח אירופה, טורקיה ואפילו איטליה. הקהילה הטורקית בגרמניה היא המיעוט האתני הגדול במדינה, ומונה קרוב ל־2 מיליון איש. בנוסף לכך קולטת גרמניה פליטים רבים מאפריקה וכן ממדינות במזרח התיכון כמו סוריה, עיראק ואפגניסטן.

סביב מדיניות ההגירה קיימות בגרמניה מחלוקות רבות. אזרחים גרמנים רבים מתלוננים כי המהגרים שזה מקרוב באו אינם מנסים להיטמע בתרבות הגרמנית. רבים מהמהגרים, בעיקר מטורקיה וממדינות יוגוסלביה לשעבר, מתגוררים בשכונות מהגרים ובקהילות מסוגרות. הם לא טורחים ללמוד גרמנית ואינם משתלבים בכלכלה ובחיי היום־יום הגרמניים. חוק שנכנס לתוקף בתחילת 2005 קובע כי על־מנת לקבל אזרחות גרמנית על המהגרים החדשים לעבור קורס אינטגרציה, בו ילמדו את השפה ואת נוהלי ונוהגי המדינה.

המשבר הכלכלי מחזק את הימין הקיצוני

משבר המהגרים של אירופה בכלל ובגרמניה בפרט גרם לתזוזה ימינה אצל ציבור הבוחרים ולעלייתה של מפלגת הימין הקיצונית, “אלטרנטיבה לגרמניה” (AfD). AfD נוסדה בפברואר 2013 כמפלגה 'אירוסקפטית'. מנהיגיה השמיעו ביקורת רבה על מדיניות האיחוד האירופי בנושא המהגרים. המפלגה דוגלת בליברליזם כלכלי ומאגפת מימין את מפלגת השלטון, CDU (המפלגה הנוצרית־דמוקרטית) של אנגלה מרקל. הקנצלר הנוכחי, אולף שולץ, הוא ממשיכה הטבעי של מרקל במפלגת CDU.

משבר הפליטים של אירופה הגיע לשיא ב־2015. מפלגת AfD הקצינה בעקבותיו את עמדותיה באופן משמעותי. נותני הטון בה כיום הם אנשים בעלי השקפה לאומנית קיצונית. המפלגה מובילה סדר יום עוין כלפי מהגרים ומוסלמים, כולל תביעות לשלילת אזרחות וגירוש. היחס שלה לתוקפנות של רוסיה, לעומת זאת, סבלני הרבה יותר. באירופה נוהגים לראות בה חלק מקבוצת מפלגות ימין קיצוני ופופוליסטי כמו "מפלגת החירות האוסטרית", ומפלגתו של חרט וילדרס שזכה לאחרונה במירב הקולות בבחירות בהולנד.

מפלגות השלטון שמרכיבות את הקואליציה הנוכחית בגרמניה הן CDU (של שולץ), מפלגת הירוקים ומפלגת הליברלים. בשנה האחרונה התמיכה בהן הולכת ונשחקת, גם בשל הדשדוש הכלכלי. AfD נראית כמי שמרוויחה נקודות עקב המשבר הכלכלי והפוליטי. המפלגה שביוני 2022 קיבלה בסקרים רק 9% תמיכה, הכפילה מאז את כוחה. נכון להיום, הסקרים נותנים לה תמיכה של 23% מהציבור. עם שיעור תמיכה כזה היא הפכה למפלגה השנייה בפופולריות שלה בגרמניה. לפניה, עם תמיכה של 32% לפי הסקרים, נמצאת רק CDU, שגם עמדותיה נשמעות בחודשים האחרונים ימניות יותר.

כוחה ומעמדה של AfD ייבחנו במהלך השנה הקרובה במהלך הבחירות שייערכו במדינות סקסוניה, תורינגיה וברנדנבורג — כולן במזרח גרמניה. המפלגה מובילה בפער משמעותי בתורינגיה ובפערים קטנים יותר בסקסוניה ובברנדנבורג. התחזקות המפלגה בבחירות אלו עשויה להסיר מעליה את החרם שנוקטות כנגדה כיום המפלגות שנמצאות לשמאלה.

דבר נוסף שעשוי לקרות הוא התחזקות כוח המיקוח של מפלגת הירוקים, שדורשת להאיץ את המעבר של גרמניה לטכנולוגיות ירוקות ולבצע לשם כך השקעות עתק.


המשקיעים בכל זאת אופטימיים

גורם נוסף שעשוי לאתגר את גרמניה בעתיד הקרוב הן התחזקותן של יצרניות המכוניות החשמליות של סין. גרמניה היא ביתן של חברות רכב גדולות כמו מרצדס, פולקסוואגן אופל ו־BMW. כל הארבע משקיעות כיום הון בפיתוח רכבים חשמליים בניסיון להדביק את הפער מול טסלה האמריקאית ומספר יצרניות סיניות. ואולם עד כה הן נמצאות בפיגור גדול, ומאבדות בהדרגה נתחי שוק ליריבותיהן.

על אף מה שנראה כמו משבר, או לפחות שיהוק, הכלכלה הגרמנית עדיין חזקה, ונראה שהמשקיעים בעולם מצפים ממנה לביצועים נאים בשנים הקרובות. אחרת קשה להסביר את הזינוק בשיעור של 29% שרשם מדד המניות הגרמני המוביל, דאקס 40, מאז תחילת 2023. מתחילת 24’ השלים המדד קפיצה של כ־13% בערכו. נכון לאמצע מאי 24’ נסחר המדד המוביל של בורסת פרנקפורט סביב רמת שיא של 18,800 נקודות.

הקפיצה של מדד דאקס נשענת על האמונה ביציבות ויכולת ההתחדשות של כלכלת גרמניה. על אף הקשיים של העת האחרונה, גרמניה היא עדיין הכלכלה החזקה ביותר בגוש היורו ובאיחוד האירופי. התמ”ג הגרמני, 4.1 טריליון דולר, מייצג כמעט 30% מהתמ”ג של גוש היורו. השכר הממוצע בגרמניה עומד כיום על כ־4,150 יורו לחודש, והוא גבוה כמעט פי 2 מהשכר הממוצע בגוש היורו כולו.

התמ”ג הגרמני הצליח לצמוח בשיעור כולל של 9.6%

כאשר בוחנים את עשר השנים האחרונות, תקופה שכללה בתוכה גם את הטלטלות האחרונות (קורונה, פלישת רוסיה, משבר המהגרים), התמ”ג הגרמני עדיין הצליח לצמוח בשיעור כולל של 9.6%. התמ”ג של גוש היורו כולו צמח בתקופה זו רק ב־5%.

גרמניה, על אף גובה השכר בה, עדיין מושכת אליה חברות בינלאומיות גדולות. חלקן עושות זאת כדי להיות קרובות יותר לצרכן הגרמני. טסלה, יצרנית המכוניות החשמליות, כבר הקימה מפעל ליד ברלין ומתכננת להרחיב אותו ולהפוך אותו למפעל הרכב הגדול בגרמניה. אינטל הסכימה להקים מרכז ייצור שבבים ב־30 מיליארד יורו במגדבורג שבמרכז גרמניה. TSMC הטייוואנית ועוד שלוש יצרניות שבבים, הכריזו על הקמת מפעל ייצור שבבים ב־10 מיליארד יורו בדרזדן. חשוב לציין עם זאת שהשקעות אלו יעלו כסף גם למשלמי המסים בגרמניה. גרמניה עתידה לספק מצידה 10 מיליארד יורו למפעל שתקים אינטל ועוד 5 מיליארד יורו ל־TSMC ושותפותיה.


x