יעקב ויינשטיין, צילום: עמי ארליך
משה מימון, מומחה שווקים פיננסיים, FUNDER
28/05/2024
בסוף 2019 הוא חזר לשוק ההון הישראלי והחל לשמש כיועץ לקרנות נאמנות של IBI . כיום הוא יועץ ל- 3 קרנות של אי.בי.אי. - קרן אסטרטגיות ממונפות בסיכון גבוה, קרנות אסטרטגיות 90/20 שקלית, קרן 90/20 צמודה.
נפגשנו עם ויינשטיין, וזו הזדמנות מעולה לקבל תובנות מעולות ממי שנמצא בעולם ההשקעות כבר שנים רבות, וראה לא מעט שינויים מגיעים ונעלמים.
ללא ספק שאנחנו בימים מאתגרים מבחינת האירועים בעולם, אומר ויינשטיין, "אנחנו בתקופה שבה אין קשר בין הכלכלה לבין השווקים. אפילו הבנק המרכזי הפדרלי בארה"ב עם כאלף דוקטורנטים בכלכלה לא מסוגל לצפות כמו שצריך מה תהיה מדיניות הריבית ל-2024. משבע הורדות ריבית הוא הוריד לשלוש, היה חשש אולי יעלו ריבית, ועכשיו הוא עומד על הורדה אחת או שתי הורדות. לפני כשבוע יו"ר הפד אמר שהוא רואה הורדת ריבית, אבל הוא לא בטוח שיהיה נכון להוריד את הריבית. הוא בעצם לא בטוח בשום דבר, קשה להוציא מסקנות".
אחד הגורמים שויינשטיין מקשר לקושי לחזות את הכיוון של הכלכלה, היא העובדה שאנחנו נמצאים בשנת בחירות. לדברי ויינשטיין, "נגיד הפד ירצה להוריד את הריבית מוקדם מכפי שנדרש, אבל הוא ייאלץ לשלם על זה בשנים הבאות בצורת אינפלציה גדולה יותר, והעלאת ריבית גבוהה יותר. לדבריו "אלמלא זו היתה שנת בחירות, הפד היה מתנהג אחרת, ולא מוריד את הריבית. יש היום עודפי נזילות בשווקים. הרי הפד הפסיק את צמצום המאזן שלו. בשווקים יש כסף בלי סוף".
זה אומר שלדעתך, הפד לא צריך להוריד את הריבית?
"הפד לא צריך לעשות כלום. יכול להיות גם שהוא לא יעשה כלום בסוף. הפד תלוי בנתונים מחודש לחודש. לפי הנתונים הוא יקבע מה לעשות. אמיתית הוא לא צריך להוריד את הריבית. אם כן אז זה יהיה משהו סמלי בלבד. אם יבואו נתוני אבטלה שליליים, אולי הורדה בספטמבר ועוד אחת בדצמבר. נכון להיום הציפייה היא שתי הורדות עכשיו, ועוד ארבע הורדות בשנה הבאה. סה"כ 6 הורדות ריבית בשנה וחצי".
איך תשפיע זהות הנשיא הבא של ארה"ב?
"אם ביידן ייבחר, כנראה שנקבל סטפלציה. זאת אומרת אינפלציה וגם מיתון. עליה באבטלה וכיו"ב. אם טראמפ ייבחר, זה יהיה בדיוק הפוך, הוא יזרים כסף לכלכלה, יוריד מיסים אבל עדיין יקבל אינפלציה. זה אומר שבכל מקרה נקבל אינפלציה. אגב, זה לא נורא, כי השווקים והצרכנים למדו לחיות עם אינפלציה".
המשבר שבדרך
ויינשטיין מעריך שבעצם אנחנו לא נחלצנו מהמשבר, שכן לדבריו החל מ-2025 וצפונה, נקבל אינפלציה, שלא תצא מגבול השליטה, אבל מאוחר יותר נראה משבר שצפוי לקרות בשוק אגרות החוב, ומשבר בדולר. זה יקרה החל מ-2026-7.
איזה משבר אתה רואה?
"כיום הדולר, עם כל הבעיות שלו הוא עדיין מטבע רזרבה עולמי. אין לארה"ב בעיה להנפיק את המטבע. כשיתחיל השלב השני של האינפלציה הגבוהה. ללא משבר כלכלי, אלא רק אינפלציה, החוב ייצור מצב שלא ניתן יהיה לסבול. הממשל יצטרך מיליארדים רק לטובת תשלום הקופונים של החוב".
"לא ביידן וגם לא טראמפ ינקטו במדיניות פיסקאלית מצמצמת. יהיה קשה להעביר את זה. בעבר דובר על מאות מיליארדים, היום מדברים על טריליונים. זה המשבר הבא". ויינשטיין רואה את סופו של התהליך במיתון גדול, שיגיע אחרי הבחירות הבאות, כלומר אלה שאחרי הבחירות הנוכחיות".
ההתלהבות של השווקים
אתה מדבר על ווקטור יחסית ארוך, זה לא משפיע על השווקים היום. מה אתה חושב היום על השווקים?
"השווקים היום בהתלהבות גדולה מנכסי סיכון, ומה שהדליק את המשקיעים זה סיפור ה-AI. קח דוגמא, לא מזמן חברת פרסום בריטית פרסמה תוצאות לפני שבועיים-שלושה, היא הפסידה קצת, אבל המניה שלה עלתה 20%, כי בהודעה שצורפה לדוחות החברה אמרה שהם ישלבו יכולות AI בפעילות שלהם, וזה מה שיעזור להם להגיע לרווחיות גדולה יותר. זה היה שווה 20% עלייה".
"בשווקים לא מחכים לראות תוצאות. יש היום 3-4 חברות שייהנו מההתלהבות הזו – מיקרוסופט, גוגל ואנבידיה, ששולטת במעבדים. כל היתר מציגים תוצאות פושרות ורוצים נתח מהפעילות הזו. זה אחד הדברים שמאפשרים לשוק הזה לעלות".
ויינשטיין מציין שעם כל התנאים הכלכליים מסביב, בסך הכל החברות מתפקדות מאוד טוב, בהתחשב בעובדה שיש אינפלציה. אחד הגורמים שהוא רואה שתורמים לכך הוא ההזרמות הפיסקאליות, ההשקעות בתשתיות, הצ'קים לסטודנטים, כל אלה עוזרים, ועל זה מוסיפים את הסיפור של ה-AI שנותן עוד תקווה.
"אני זוכר את ההייפ שהיה סביב טסלה. היא נהנתה מראשוניות, אבל הערכתי בזמנו שמחיר המניה ירד ל-100, אז זה היה 400. זה הגיע קרוב לזה. היום היא סובלת מתחרות, וגם צריך לזכור שבמדינות קרות, ככל שיות קר הסוללה לא מתמלאת מספיק, ואז לא ניתן ליסוע רחוק. היה הייפ, סביב רכבים חשמליים, וסביב אנרגיה ירוקה. העולם נע כל הזמן סביב אופנה חדשה.
"יש מומנטום חזק מאוד של כניסת כסף לשוק המניות. זה התחיל בנאסד"ק, עבר ל-S&P500 ועכשיו עבר למניות הדאו ג'ונס, שעלה יפה בשבועות האחרונים. מנהלי ההשקעות, לאור הנסיון שלהם מ-2008, ראו שלאורך זמן המניות הכבדות, ה'קוקה-קולה' למיניהם, הם תחליף לאגרות חוב, בהיבט שאין סכנה, גם במיתון, שתהיה התמוטטות במכירות של החברות האלה, זה לא יקרה.
החברות האלה גייסו בעבר, בתקופת הריבית הנמוכה לא מעט חוב, כל עוד החברות האלה לא זקוקות למימון מחדש, בריביות הגבוהות, הן לא נפגעו. אפל למשל גייסה מאות מיליארדים בריבית נמוכה, ולמרות שהחברה בירידה, רכישת המניות שלה דוחפת את השערים קדימה. אין לה ממש המצאות חדשות. אתה לא ממש מוצא את ההבדלים בין אייפון 12 לאייפון 15. ווזניאק (מהמייסדים של אפל – מ.מ.) בעצמו אמר לא מזמן שהוא לא ממש מבין מה ההבדל בין הטלפונים שהוא מקבל כל שנה".
ויינשטיין מסכם אם כך ש"היום אנחנו בשוק שורי, יש ציפייה להורדת ריבית, החברות ומשקי הבית למדו להסתדר עם הריבית הגבוהה, יש הזרמה פיסקאלית. יש רצון להשקיע, יש טריליונים של דולרים שישבו בצד, וחלקו נכנס לשווקים.
לדבריו "מפולת יכולה להגיע בשתי אפשרויות. "כשאתה חונק את השוק בנזילות, למשל דרך העלאת ריבית, או כשיש מיתון וזה פוגע ברווחיות של החברות. נכון לעכשיו לא רואים שום דבר מאלה, לכן עכשיו אפשר ליהנות מהפריחה בשווקים".
"אני מסתכל על מניות באופן רחב, S&P500 ונאסד"ק".
האמריקאים לא מדייקים בנתוני התעסוקה
אתה חושב שהכלכלה הריאלית שותפה לאופטימיות הזו, כי מתחילים לראות ניצנים של חולשה בכלכלה האמריקאית?
"אחת הבעיות בארצות הברית, היא שהנתונים לא מדויקים, וזה בלשון המעטה"
הם משקרים?
"חד משמעית כן. למשל ה-CPI, כל זמן שלא שינית את ההרכב של ה-CPI, זה מה שיש. אבל לגבי נתוני התעסוקה, יש כאן נוסחאות תיאורטיות. הם משחקים עם הנתונים האלה, פעם זה בתמותה, ופעם בילודה, ורבים לא עונים לסקרים האלה, ובאופן עקבי כל שנה, הם עושים עדכון והעדכון מוחק חלק גדול מהתוצאות שהיו קודם. הם משתדלים להציג תמונה חיובית.
יש עובדה שאין עליה ויכוח. האבטלה בקרב העובדים יורדת. מצד שני המהגרים מצטרפים למעגל העבודה. אבל אם עובד הרוויח 1000$ בחודש, הוא פוטר ועכשיו לוקח שתי עבודות, אחת של 500$, ואחת של 300$. מבחינת התעסוקה היא גדלה בכלל. זה לא קיים בכל המדינות, רק בארצות הברית".
סחורות כן ביטקוין לא
אפיק השקעה נוסף שחוזר להיות מעניין הוא הסחורות, ובראשן הנחושת. לדבריו, "ייצור הנחושת מוגבל מאוד. כיום לא מנט דברים זקוקים לנחושת. בעבר זה היה קשור לבניה ולחשמל. היום השימוש בנחושת בבנייה הוא שולי, לעומת הנושא הסולארי כאמצעי אנרגיה, השימוש במכוניות חשמליות.
אם כבר הזכרת, מה אתה חושב על הביטקוין?
"אני חושב שזה מכשיר הלבנת הון הגדול בהיסטוריה הגדול בהיסטוריה. היכולת להשתמש בו לדברים שליליים הוא פשוט אינסופי. בתחילת השנה אישרו את ה-ETF של זה, ולכן גם גופים גדולים נכנסים להשקעה בתחום הזה.
כשמדברים על השקעה, יש תמיד היגיון מסוים. המקום היחיד שבו אין גבול, תמיד לחזון זה בביטקוין. ללא ספק מבחינת האלמנט ההשקעה זה תפס. ה-ETF נותן מעין גושפנקא למטבע. לזהב יש 3000 שנים של שמירת ערך. לביטקוין אין את ההיסטוריה הזו".
יפן במשחק, אירופה בבעיה
איך מה שאתה אומר מקרין על שווקים אחרים?
"יפן עובדת וגדלה בשקט ויפה. בקיץ היא תתחיל להעלות שוב את הריבית שלה, היא התערבה במטבע שלה.
אירופה הופכת להיות המקום הפרובלמטי ביותר בעולם משני היבטים. הראשון – ההגירה לאירופה, השני זה מה קורה בין אירופה לרוסיה. מבחינת בעיית המהגרים, אם היא לא תיעצר, תוך 50 שנה אירופה תהפוך להיות מוסלמית. היום באנגליה, בצרפת בערים שלמות יש שמה רוב מוסלמי ואם לא ישנו את זה, תיווצר בעיה. לגבי פוטין, אירופה תלויה ברצון שלו היום. האירופאים מבינים שאם אוקראינה תיפול, האירופאים ירגישו מאוד לא בטוחים.
היום באירופה, מי שנותן את הטון זה בריסל, היא קובעת מדיניות הגירה, מובילה מדיניות נגד אנרגיה קונבנציונאלית, עד שלא יהיו בחירות שם, לא ישתנה הטון".
מה עם סין?
"לגבי סין, יש את הסיפור של טיוואן. כל אחד יודע איך זה יגמר. רק לא יודעים מתי זה יגמר. טאיוון בסוף תהיה חלק מסין בצורה כזו או אחרת, בין אם במלחמה או לא במלחמה. מתי זה יקרה? זה לא יודעים, אבל זה יקרה.
סין בדרך להיות הכלכלה, מספר שתיים בעולם, אולי אפילו הכי גדולה בעולם בעוד כמה שנים. בינתיים היא מתמודדת עם בעיות נדל"ן. יש להם רעיון עכשיו יש להם רעיון, שהממשלה תקנה את כל הדירות הריקות האלה".
אחרי שאמרנו את כל זה, איך אתה מביא את כל זה בתוך העולם ההשקעות שלך?
"אנחנו לא מחזיקים מניות ספציפיות. לפעמים אם יש רעיון מיוחד, מניה בודדת. לרוב זה אינדקסים. אירופה הציגה ביצועים יפים מאוד, אבל השליטה שלנו היא בעיקר בארה"ב, וגם ביפן".
מה עם ישראל?
"להסתכל היום על הכלכלה הישראלית, כשכל הדברים מסביב כל כך דומיננטיים זה בעייתי. בכל העולם עדיין מסתכלים על ישראל כעל סארטאפ ניישן. זה לא השתנה. מסתכלים עלינו גם כעל המדינה הכי בטוחה מהגנת טילים, עד שזה מפסיק לעבוד, כי יש כטב"מים. לא קראנו את זה נכון, וזה שינוי עצום של שדה המערכה. האוקראינים הוציאו את הטנקים מהחזית, כי הכטב"מים מחסלים אותם מלמעלה. גם בישראל לא מספיק נערכו להגנה כלפי זה. יש לנו הגנה יותר טובה מטילים בליסטיים של איראן, מאשר מכטב"מים שהחיזבאללה משגר שהוא קונה בעלי אקספרס".
אבל מבחינת השקעות בארץ?
"כשעולם ההשקעות נפתח לכל הישראלים, להשקיע היכן שהם רוצים, איזה סיבה טובה יש להשקיע בשוק המניות הישראליות הישראלי? מדי פעם אפשר להשקיע בישראל בעיתוי כזה או אחר, כמו שהשוק הבריטי יכול להיות מעניין מדי פעם. לא רואה מצב שבו השוק העולמי ירד, והשוק המקומי יפרח".
הזכרת אנרגיה ירוקה, והזכרת רכבים חשמליים, איך אתה מסתכל על הווקטור של נפט?
"היום יש רק כח אחד שנלחם במגמה הכללית במחירי הנפט, זה ארה"ב שמוכרת מתוך רזרבות הנפט שלה, כדי שלא תהיה עליית מחירים בתחנות הדלק. את הצרכן האמריקאי מעניינים שני דברים מעניינים – המחיר במכולת, והמחיר בתחנת הדלק.
נחזור ל-140$?
"כמו כלום. אני צופה הרבה יותר מזה. כדי שזה יקרה צריך פריחה וצמיחה בכלכלות, יחד עם היעדר השקעות, נקבל חזרה נפט במחירים האלה. העולם לא ייגמל מנפט.
באנגליה קבעו שב-2030 אין יותר מכוניות בנזין. עכשיו עדכנו את זה ל-2035. הלחץ מגיע כי למרבית האוכלוסייה יש רכבי בנזין. אמירה כזו שמזמן כלשהו אין יותר רכבי בנזין, תוריד את המחיר של המכוניות האלה לאפס. הדבר העיקרי הוא שזיהום האוויר של מכונית חשמלית אפסי ביחס למכוניות מנועה בעירה פנימית. אבל את זה מפספסים ומדברים על טובת האנושות. תהליך ההתפכחות היה מהיר, כי השטח קובע".
מה עם מטבעות?
"שוק המטבעות היום מת לגמרי. הין היפני הוא מטבע היחיד המעניין. היום זה מטבע מימון הכי טוב בעולם, בגלל מה שנקרא Carry Trade, אתה לווה בין יפני וקונה נכסים אחרים במדינות אחרות ומקבל עליהם ריבית. זה כבר קיים זמן מסוים. כשתתחיל חולשה בדולר, הין היפני ירוויח".
"חאבייר מיליאיי עושה שם דברים יפים מאוד, זה מזכיר דרך אגב, את מה שנעשה בישראל ב-85 מאוד מזכיר את הזה. ככה הבעיות בבת אחת".
ניהול בסטיית תקן נמוכה
ויינשטיין היום יועץ ל-3 קרנות של אי.בי.אי. - אסטרטגיות ממונפות בסיכון גבוה, קרנות אסטרטגיות 90/20 שקלית, קרן 90/20 צמודה. מנהל הקרנות האלה הוא ארז איזיקוביץ' מאי.בי.אי., מנהל הסיכונים בקרן הוא זיו פניני, מנהל תחום נגזרים וסיכונים פיננסיים באי.בי.אי. שירותי בורסה.
הקרן הממונפת, פועלת בצורה ייחודית. ויינשטיין למעשה מביא רעיונות מאקרו עולמיים ומנסה יחד עם מנהל הקרן, ארז איזיקוביץ, ליישם אותם הלכה למעשה בניהול הקרן ובהשגת התשואה. הכוונה היא להביא את רעיון המאקרו, ברובו לטווח קצר, של עד חודש חודשיים, לא יותר מזה. עיקר פעילות הקרן היא באמצעות Futures. בפועל למרות היותה קרן ממונפת, הקרן משיגה תשואה בסטיות תקן נמוכות מאוד, בניגוד לקרנות אחרות בקטגוריה שלה. הקרן השיאה ב-2023 15.4%, ב-2022 הקרן השיאה 0.9%-, ב-2021 השיאה 2.4%, וב-2020 10.9%.
איך מבצעים אסטרטגיות השקעה שמשלבות בין השקעות לטווח קצר לבין מאקרו?
"את ההתחלה מבצעים דרך המאקרו, דרך ההבנה של מה צפוי ועתיד לקרות. בקרנות אופק ההשקעה הוא קצר. צריך להראות תשואה, וזה מחייב ניהול יומיומי. זה מחייב הבנת תהליכי המאקרו, וההמשך של זה במסחר. לזה אנחנו מוסיפים מקדמי בטחון מאוד גדולים, מה שבפועל מקטין את סטיית התקן של הקרן".
נכון, אבל תהליכי מאקרו הם תהליכים לטווח ארוך, איך מתבצעת ההשקעה בפועל?
"אנחנו בונים פוזיציה בעיקר על ידי Futures. הרעיון הכללי הוא לנצל את המקסימום, אבל עם הגנות. ההגנות מתבטאות ב-3 דברים – בניית הפוזיציה בצורה זהירה, הניהול בפועל תוך כדי הפוזיציה עצמה, וברקע יש את מנהל הקרן, ואת מחלקת ניהול הסיכונים של אי.בי.אי.
האסטרטגיה הזו גם פועלת בקרנות הנוספות, בחלק היחסי שבו ניתן לפעול בחלק עם הסיכון הגדול יותר".
המיקום של הקרן כקרן ממונפת, עושה לה קצת עוול לא?
"נכון, הקרן לא נמצאת ברמת הסיכון של הקרנות האחרות בקטגוריה. אנחנו משיאים תשואה, תוך סטיית תקן מאוד נמוכה, וזה ההישג הכי גדול שלנו. לפעמים להשיג תשואה יותר קל מלשווק את התשואה".
ותיקי שוק ההון מכירים טוב מאוד את יעקב ויינשטיין, מי שנחשב לאחד ממנהלי ההשקעות הוותיקים והטובים בישראל. הוא הקים וניהל בעבר את בית ההשקעות אפיקים, שאותו מכר למגדל שוקי הון. ויינשטיין היה מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון עד שעזב את הארץ לטובת ניהול השקעות בלונדון.
בסוף 2019 הוא חזר לשוק ההון הישראלי והחל לשמש כיועץ לקרנות נאמנות של IBI . כיום הוא יועץ ל- 3 קרנות של אי.בי.אי. - קרן אסטרטגיות ממונפות בסיכון גבוה, קרנות אסטרטגיות 90/20 שקלית, קרן 90/20 צמודה.
נפגשנו עם ויינשטיין, וזו הזדמנות מעולה לקבל תובנות מעולות ממי שנמצא בעולם ההשקעות כבר שנים רבות, וראה לא מעט שינויים מגיעים ונעלמים.
ללא ספק שאנחנו בימים מאתגרים מבחינת האירועים בעולם, אומר ויינשטיין, "אנחנו בתקופה שבה אין קשר בין הכלכלה לבין השווקים. אפילו הבנק המרכזי הפדרלי בארה"ב עם כאלף דוקטורנטים בכלכלה לא מסוגל לצפות כמו שצריך מה תהיה מדיניות הריבית ל-2024. משבע הורדות ריבית הוא הוריד לשלוש, היה חשש אולי יעלו ריבית, ועכשיו הוא עומד על הורדה אחת או שתי הורדות. לפני כשבוע יו"ר הפד אמר שהוא רואה הורדת ריבית, אבל הוא לא בטוח שיהיה נכון להוריד את הריבית. הוא בעצם לא בטוח בשום דבר, קשה להוציא מסקנות".
"לפני כשבוע יו"ר הפד אמר שהוא רואה הורדת ריבית, אבל הוא לא בטוח שיהיה נכון להוריד את הריבית. הוא בעצם לא בטוח בשום דבר, קשה להוציא מסקנות"
הבחירות משפיעות ועוד ישפיעו
אחד הגורמים שויינשטיין מקשר לקושי לחזות את הכיוון של הכלכלה, היא העובדה שאנחנו נמצאים בשנת בחירות. לדברי ויינשטיין, "נגיד הפד ירצה להוריד את הריבית מוקדם מכפי שנדרש, אבל הוא ייאלץ לשלם על זה בשנים הבאות בצורת אינפלציה גדולה יותר, והעלאת ריבית גבוהה יותר. לדבריו "אלמלא זו היתה שנת בחירות, הפד היה מתנהג אחרת, ולא מוריד את הריבית. יש היום עודפי נזילות בשווקים. הרי הפד הפסיק את צמצום המאזן שלו. בשווקים יש כסף בלי סוף".
"אלמלא זו היתה שנת בחירות, הפד היה מתנהג אחרת, ולא מוריד את הריבית. יש היום עודפי נזילות בשווקים. הרי הפד הפסיק את צמצום המאזן שלו. בשווקים יש כסף בלי סוף"
ויינשטיין אומר שבגלל שמשווים את המחירים ביחס לשנה קודמת, אז מן הסתם רואים ירידה באינפלציה. אבל מה שמהשטח אתה רואה בנתונים אחרים שיש בסיס לקראת עלייה באינפלציה לתקופה מאוחרת יותר, מעבר לשנת 2025. ויינשטיין אומר שהאינפלציה אמנם יורדת, אבל הוא מעריך שלקראת סוף 2024 האינפלציה תתייצב, ותתחיל לעלות ב-2025, לדבריו "הנשיא הבא, יקבל אינפלציה גבוהה יותר".
זה אומר שלדעתך, הפד לא צריך להוריד את הריבית?
"הפד לא צריך לעשות כלום. יכול להיות גם שהוא לא יעשה כלום בסוף. הפד תלוי בנתונים מחודש לחודש. לפי הנתונים הוא יקבע מה לעשות. אמיתית הוא לא צריך להוריד את הריבית. אם כן אז זה יהיה משהו סמלי בלבד. אם יבואו נתוני אבטלה שליליים, אולי הורדה בספטמבר ועוד אחת בדצמבר. נכון להיום הציפייה היא שתי הורדות עכשיו, ועוד ארבע הורדות בשנה הבאה. סה"כ 6 הורדות ריבית בשנה וחצי".
יעקב ויינשטיין, צילום: עמי ארליך
"אם ביידן ייבחר, כנראה שנקבל סטפלציה. זאת אומרת אינפלציה וגם מיתון. עליה באבטלה וכיו"ב. אם טראמפ ייבחר, זה יהיה בדיוק הפוך, הוא יזרים כסף לכלכלה, יוריד מיסים אבל עדיין יקבל אינפלציה. זה אומר שבכל מקרה נקבל אינפלציה. אגב, זה לא נורא, כי השווקים והצרכנים למדו לחיות עם אינפלציה".
המשבר שבדרך
ויינשטיין מעריך שבעצם אנחנו לא נחלצנו מהמשבר, שכן לדבריו החל מ-2025 וצפונה, נקבל אינפלציה, שלא תצא מגבול השליטה, אבל מאוחר יותר נראה משבר שצפוי לקרות בשוק אגרות החוב, ומשבר בדולר. זה יקרה החל מ-2026-7.
איזה משבר אתה רואה?
"כיום הדולר, עם כל הבעיות שלו הוא עדיין מטבע רזרבה עולמי. אין לארה"ב בעיה להנפיק את המטבע. כשיתחיל השלב השני של האינפלציה הגבוהה. ללא משבר כלכלי, אלא רק אינפלציה, החוב ייצור מצב שלא ניתן יהיה לסבול. הממשל יצטרך מיליארדים רק לטובת תשלום הקופונים של החוב".
"כיום הדולר, עם כל הבעיות שלו הוא עדיין מטבע רזרבה עולמי. אין לארה"ב בעיה להנפיק את המטבע. כשיתחיל השלב השני של האינפלציה הגבוהה. ללא משבר כלכלי, אלא רק אינפלציה, החוב ייצור מצב שלא ניתן יהיה לסבול. הממשל יצטרך מיליארדים רק לטובת תשלום הקופונים של החוב"
אלא אם הם ינהגו בריסון פיסקאלי, ויצמצמו את החוב, אולי לא בבת אחת, אלא בתהליך
"לא ביידן וגם לא טראמפ ינקטו במדיניות פיסקאלית מצמצמת. יהיה קשה להעביר את זה. בעבר דובר על מאות מיליארדים, היום מדברים על טריליונים. זה המשבר הבא". ויינשטיין רואה את סופו של התהליך במיתון גדול, שיגיע אחרי הבחירות הבאות, כלומר אלה שאחרי הבחירות הנוכחיות".
ההתלהבות של השווקים
אתה מדבר על ווקטור יחסית ארוך, זה לא משפיע על השווקים היום. מה אתה חושב היום על השווקים?
"השווקים היום בהתלהבות גדולה מנכסי סיכון, ומה שהדליק את המשקיעים זה סיפור ה-AI. קח דוגמא, לא מזמן חברת פרסום בריטית פרסמה תוצאות לפני שבועיים-שלושה, היא הפסידה קצת, אבל המניה שלה עלתה 20%, כי בהודעה שצורפה לדוחות החברה אמרה שהם ישלבו יכולות AI בפעילות שלהם, וזה מה שיעזור להם להגיע לרווחיות גדולה יותר. זה היה שווה 20% עלייה".
"השווקים היום בהתלהבות גדולה מנכסי סיכון, ומה שהדליק את המשקיעים זה סיפור ה-AI. קח דוגמא, לא מזמן חברת פרסום בריטית פרסמה תוצאות לפני שבועיים-שלושה, היא הפסידה קצת, אבל המניה שלה עלתה 20%"
אתה רואה את זה כווקטור בר קיימא או כהתלהבות שתחלוף?
"בשווקים לא מחכים לראות תוצאות. יש היום 3-4 חברות שייהנו מההתלהבות הזו – מיקרוסופט, גוגל ואנבידיה, ששולטת במעבדים. כל היתר מציגים תוצאות פושרות ורוצים נתח מהפעילות הזו. זה אחד הדברים שמאפשרים לשוק הזה לעלות".
ויינשטיין מציין שעם כל התנאים הכלכליים מסביב, בסך הכל החברות מתפקדות מאוד טוב, בהתחשב בעובדה שיש אינפלציה. אחד הגורמים שהוא רואה שתורמים לכך הוא ההזרמות הפיסקאליות, ההשקעות בתשתיות, הצ'קים לסטודנטים, כל אלה עוזרים, ועל זה מוסיפים את הסיפור של ה-AI שנותן עוד תקווה.
"אני זוכר את ההייפ שהיה סביב טסלה. היא נהנתה מראשוניות, אבל הערכתי בזמנו שמחיר המניה ירד ל-100, אז זה היה 400. זה הגיע קרוב לזה. היום היא סובלת מתחרות, וגם צריך לזכור שבמדינות קרות, ככל שיות קר הסוללה לא מתמלאת מספיק, ואז לא ניתן ליסוע רחוק. היה הייפ, סביב רכבים חשמליים, וסביב אנרגיה ירוקה. העולם נע כל הזמן סביב אופנה חדשה.
"יש מומנטום חזק מאוד של כניסת כסף לשוק המניות. זה התחיל בנאסד"ק, עבר ל-S&P500 ועכשיו עבר למניות הדאו ג'ונס, שעלה יפה בשבועות האחרונים. מנהלי ההשקעות, לאור הנסיון שלהם מ-2008, ראו שלאורך זמן המניות הכבדות, ה'קוקה-קולה' למיניהם, הם תחליף לאגרות חוב, בהיבט שאין סכנה, גם במיתון, שתהיה התמוטטות במכירות של החברות האלה, זה לא יקרה.
החברות האלה גייסו בעבר, בתקופת הריבית הנמוכה לא מעט חוב, כל עוד החברות האלה לא זקוקות למימון מחדש, בריביות הגבוהות, הן לא נפגעו. אפל למשל גייסה מאות מיליארדים בריבית נמוכה, ולמרות שהחברה בירידה, רכישת המניות שלה דוחפת את השערים קדימה. אין לה ממש המצאות חדשות. אתה לא ממש מוצא את ההבדלים בין אייפון 12 לאייפון 15. ווזניאק (מהמייסדים של אפל – מ.מ.) בעצמו אמר לא מזמן שהוא לא ממש מבין מה ההבדל בין הטלפונים שהוא מקבל כל שנה".
ויינשטיין מסכם אם כך ש"היום אנחנו בשוק שורי, יש ציפייה להורדת ריבית, החברות ומשקי הבית למדו להסתדר עם הריבית הגבוהה, יש הזרמה פיסקאלית. יש רצון להשקיע, יש טריליונים של דולרים שישבו בצד, וחלקו נכנס לשווקים.
היום אנחנו בשוק שורי, יש ציפייה להורדת ריבית, החברות ומשקי הבית למדו להסתדר עם הריבית הגבוהה, יש הזרמה פיסקאלית. יש רצון להשקיע, יש טריליונים של דולרים שישבו בצד, וחלקו נכנס לשווקים
לדבריו "מפולת יכולה להגיע בשתי אפשרויות. "כשאתה חונק את השוק בנזילות, למשל דרך העלאת ריבית, או כשיש מיתון וזה פוגע ברווחיות של החברות. נכון לעכשיו לא רואים שום דבר מאלה, לכן עכשיו אפשר ליהנות מהפריחה בשווקים".
"מפולת יכולה להגיע בשתי אפשרויות. "כשאתה חונק את השוק בנזילות, למשל דרך העלאת ריבית, או כשיש מיתון וזה פוגע ברווחיות של החברות. נכון לעכשיו לא רואים שום דבר מאלה, לכן עכשיו אפשר ליהנות מהפריחה בשווקים"
אתה אופטימי באופן רוחבי על השוק או מתייחס לכיוון ספציפי כלשהו?
"אני מסתכל על מניות באופן רחב, S&P500 ונאסד"ק".
האמריקאים לא מדייקים בנתוני התעסוקה
אתה חושב שהכלכלה הריאלית שותפה לאופטימיות הזו, כי מתחילים לראות ניצנים של חולשה בכלכלה האמריקאית?
"אחת הבעיות בארצות הברית, היא שהנתונים לא מדויקים, וזה בלשון המעטה"
הם משקרים?
"חד משמעית כן. למשל ה-CPI, כל זמן שלא שינית את ההרכב של ה-CPI, זה מה שיש. אבל לגבי נתוני התעסוקה, יש כאן נוסחאות תיאורטיות. הם משחקים עם הנתונים האלה, פעם זה בתמותה, ופעם בילודה, ורבים לא עונים לסקרים האלה, ובאופן עקבי כל שנה, הם עושים עדכון והעדכון מוחק חלק גדול מהתוצאות שהיו קודם. הם משתדלים להציג תמונה חיובית.
יש עובדה שאין עליה ויכוח. האבטלה בקרב העובדים יורדת. מצד שני המהגרים מצטרפים למעגל העבודה. אבל אם עובד הרוויח 1000$ בחודש, הוא פוטר ועכשיו לוקח שתי עבודות, אחת של 500$, ואחת של 300$. מבחינת התעסוקה היא גדלה בכלל. זה לא קיים בכל המדינות, רק בארצות הברית".
סחורות כן ביטקוין לא
אפיק השקעה נוסף שחוזר להיות מעניין הוא הסחורות, ובראשן הנחושת. לדבריו, "ייצור הנחושת מוגבל מאוד. כיום לא מנט דברים זקוקים לנחושת. בעבר זה היה קשור לבניה ולחשמל. היום השימוש בנחושת בבנייה הוא שולי, לעומת הנושא הסולארי כאמצעי אנרגיה, השימוש במכוניות חשמליות.
"ייצור הנחושת מוגבל מאוד. כיום לא מנט דברים זקוקים לנחושת. בעבר זה היה קשור לבניה ולחשמל. היום השימוש בנחושת בבנייה הוא שולי, לעומת הנושא הסולארי כאמצעי אנרגיה, השימוש במכוניות חשמליות"
בנוסף, זהב וכסף נהנים מפריחה, וזה עוד לפני הפריחה הגדולה שתגיע בעקבות האינפלציה הגבוהה שהזכרתי קודם. זהב זה לא הגנה מפנה אינפלציה, זהב זה מטבע, שבבוא היום הוא במשבר הגדול של הדולר, שיבוא, יגיע לשער גבוה הרבה יותר. זה משפיע לחיוב גם על הביטקוין, כי מזהים אותו גם כמעין אלטרנטיבה".
אם כבר הזכרת, מה אתה חושב על הביטקוין?
"אני חושב שזה מכשיר הלבנת הון הגדול בהיסטוריה הגדול בהיסטוריה. היכולת להשתמש בו לדברים שליליים הוא פשוט אינסופי. בתחילת השנה אישרו את ה-ETF של זה, ולכן גם גופים גדולים נכנסים להשקעה בתחום הזה.
כשמדברים על השקעה, יש תמיד היגיון מסוים. המקום היחיד שבו אין גבול, תמיד לחזון זה בביטקוין. ללא ספק מבחינת האלמנט ההשקעה זה תפס. ה-ETF נותן מעין גושפנקא למטבע. לזהב יש 3000 שנים של שמירת ערך. לביטקוין אין את ההיסטוריה הזו".
יעקב ויינשטיין, צילום: עמי ארליך
יפן במשחק, אירופה בבעיה
איך מה שאתה אומר מקרין על שווקים אחרים?
"יפן עובדת וגדלה בשקט ויפה. בקיץ היא תתחיל להעלות שוב את הריבית שלה, היא התערבה במטבע שלה.
אירופה הופכת להיות המקום הפרובלמטי ביותר בעולם משני היבטים. הראשון – ההגירה לאירופה, השני זה מה קורה בין אירופה לרוסיה. מבחינת בעיית המהגרים, אם היא לא תיעצר, תוך 50 שנה אירופה תהפוך להיות מוסלמית. היום באנגליה, בצרפת בערים שלמות יש שמה רוב מוסלמי ואם לא ישנו את זה, תיווצר בעיה. לגבי פוטין, אירופה תלויה ברצון שלו היום. האירופאים מבינים שאם אוקראינה תיפול, האירופאים ירגישו מאוד לא בטוחים.
היום באירופה, מי שנותן את הטון זה בריסל, היא קובעת מדיניות הגירה, מובילה מדיניות נגד אנרגיה קונבנציונאלית, עד שלא יהיו בחירות שם, לא ישתנה הטון".
מה עם סין?
"לגבי סין, יש את הסיפור של טיוואן. כל אחד יודע איך זה יגמר. רק לא יודעים מתי זה יגמר. טאיוון בסוף תהיה חלק מסין בצורה כזו או אחרת, בין אם במלחמה או לא במלחמה. מתי זה יקרה? זה לא יודעים, אבל זה יקרה.
סין בדרך להיות הכלכלה, מספר שתיים בעולם, אולי אפילו הכי גדולה בעולם בעוד כמה שנים. בינתיים היא מתמודדת עם בעיות נדל"ן. יש להם רעיון עכשיו יש להם רעיון, שהממשלה תקנה את כל הדירות הריקות האלה".
אחרי שאמרנו את כל זה, איך אתה מביא את כל זה בתוך העולם ההשקעות שלך?
"אנחנו לא מחזיקים מניות ספציפיות. לפעמים אם יש רעיון מיוחד, מניה בודדת. לרוב זה אינדקסים. אירופה הציגה ביצועים יפים מאוד, אבל השליטה שלנו היא בעיקר בארה"ב, וגם ביפן".
מה עם ישראל?
"להסתכל היום על הכלכלה הישראלית, כשכל הדברים מסביב כל כך דומיננטיים זה בעייתי. בכל העולם עדיין מסתכלים על ישראל כעל סארטאפ ניישן. זה לא השתנה. מסתכלים עלינו גם כעל המדינה הכי בטוחה מהגנת טילים, עד שזה מפסיק לעבוד, כי יש כטב"מים. לא קראנו את זה נכון, וזה שינוי עצום של שדה המערכה. האוקראינים הוציאו את הטנקים מהחזית, כי הכטב"מים מחסלים אותם מלמעלה. גם בישראל לא מספיק נערכו להגנה כלפי זה. יש לנו הגנה יותר טובה מטילים בליסטיים של איראן, מאשר מכטב"מים שהחיזבאללה משגר שהוא קונה בעלי אקספרס".
אבל מבחינת השקעות בארץ?
"כשעולם ההשקעות נפתח לכל הישראלים, להשקיע היכן שהם רוצים, איזה סיבה טובה יש להשקיע בשוק המניות הישראליות הישראלי? מדי פעם אפשר להשקיע בישראל בעיתוי כזה או אחר, כמו שהשוק הבריטי יכול להיות מעניין מדי פעם. לא רואה מצב שבו השוק העולמי ירד, והשוק המקומי יפרח".
הזכרת אנרגיה ירוקה, והזכרת רכבים חשמליים, איך אתה מסתכל על הווקטור של נפט?
"היום יש רק כח אחד שנלחם במגמה הכללית במחירי הנפט, זה ארה"ב שמוכרת מתוך רזרבות הנפט שלה, כדי שלא תהיה עליית מחירים בתחנות הדלק. את הצרכן האמריקאי מעניינים שני דברים מעניינים – המחיר במכולת, והמחיר בתחנת הדלק.
"היום יש רק כח אחד שנלחם במגמה הכללית במחירי הנפט, זה ארה"ב שמוכרת מתוך רזרבות הנפט שלה, כדי שלא תהיה עליית מחירים בתחנות הדלק. את הצרכן האמריקאי מעניינים שני דברים מעניינים – המחיר במכולת, והמחיר בתחנת הדלק"
היום יש שליטה גדולה של רוסיה וערב הסעודית. משבר האנרגיה יבוא בשנים הבאות במחירים הרבה יותר גבוהים, כי חברות האנרגיה לא משקיעות בהגדלת ההיצע של אנרגיה קונבנציונאלית. בנפט צריך המון להשקיע".
נחזור ל-140$?
"כמו כלום. אני צופה הרבה יותר מזה. כדי שזה יקרה צריך פריחה וצמיחה בכלכלות, יחד עם היעדר השקעות, נקבל חזרה נפט במחירים האלה. העולם לא ייגמל מנפט.
באנגליה קבעו שב-2030 אין יותר מכוניות בנזין. עכשיו עדכנו את זה ל-2035. הלחץ מגיע כי למרבית האוכלוסייה יש רכבי בנזין. אמירה כזו שמזמן כלשהו אין יותר רכבי בנזין, תוריד את המחיר של המכוניות האלה לאפס. הדבר העיקרי הוא שזיהום האוויר של מכונית חשמלית אפסי ביחס למכוניות מנועה בעירה פנימית. אבל את זה מפספסים ומדברים על טובת האנושות. תהליך ההתפכחות היה מהיר, כי השטח קובע".
מה עם מטבעות?
"שוק המטבעות היום מת לגמרי. הין היפני הוא מטבע היחיד המעניין. היום זה מטבע מימון הכי טוב בעולם, בגלל מה שנקרא Carry Trade, אתה לווה בין יפני וקונה נכסים אחרים במדינות אחרות ומקבל עליהם ריבית. זה כבר קיים זמן מסוים. כשתתחיל חולשה בדולר, הין היפני ירוויח".
שוק המטבעות היום מת לגמרי. הין היפני הוא מטבע היחיד המעניין. היום זה מטבע מימון הכי טוב בעולם, בגלל מה שנקרא Carry Trade, אתה לווה בין יפני וקונה נכסים אחרים במדינות אחרות ומקבל עליהם ריבית. זה כבר קיים זמן מסוים. כשתתחיל חולשה בדולר, הין היפני ירוויח
או אולי הפזו הארגנטינאי
"חאבייר מיליאיי עושה שם דברים יפים מאוד, זה מזכיר דרך אגב, את מה שנעשה בישראל ב-85 מאוד מזכיר את הזה. ככה הבעיות בבת אחת".
ניהול בסטיית תקן נמוכה
ויינשטיין היום יועץ ל-3 קרנות של אי.בי.אי. - אסטרטגיות ממונפות בסיכון גבוה, קרנות אסטרטגיות 90/20 שקלית, קרן 90/20 צמודה. מנהל הקרנות האלה הוא ארז איזיקוביץ' מאי.בי.אי., מנהל הסיכונים בקרן הוא זיו פניני, מנהל תחום נגזרים וסיכונים פיננסיים באי.בי.אי. שירותי בורסה.
הקרן הממונפת, פועלת בצורה ייחודית. ויינשטיין למעשה מביא רעיונות מאקרו עולמיים ומנסה יחד עם מנהל הקרן, ארז איזיקוביץ, ליישם אותם הלכה למעשה בניהול הקרן ובהשגת התשואה. הכוונה היא להביא את רעיון המאקרו, ברובו לטווח קצר, של עד חודש חודשיים, לא יותר מזה. עיקר פעילות הקרן היא באמצעות Futures. בפועל למרות היותה קרן ממונפת, הקרן משיגה תשואה בסטיות תקן נמוכות מאוד, בניגוד לקרנות אחרות בקטגוריה שלה. הקרן השיאה ב-2023 15.4%, ב-2022 הקרן השיאה 0.9%-, ב-2021 השיאה 2.4%, וב-2020 10.9%.
איך מבצעים אסטרטגיות השקעה שמשלבות בין השקעות לטווח קצר לבין מאקרו?
"את ההתחלה מבצעים דרך המאקרו, דרך ההבנה של מה צפוי ועתיד לקרות. בקרנות אופק ההשקעה הוא קצר. צריך להראות תשואה, וזה מחייב ניהול יומיומי. זה מחייב הבנת תהליכי המאקרו, וההמשך של זה במסחר. לזה אנחנו מוסיפים מקדמי בטחון מאוד גדולים, מה שבפועל מקטין את סטיית התקן של הקרן".
נכון, אבל תהליכי מאקרו הם תהליכים לטווח ארוך, איך מתבצעת ההשקעה בפועל?
"אנחנו בונים פוזיציה בעיקר על ידי Futures. הרעיון הכללי הוא לנצל את המקסימום, אבל עם הגנות. ההגנות מתבטאות ב-3 דברים – בניית הפוזיציה בצורה זהירה, הניהול בפועל תוך כדי הפוזיציה עצמה, וברקע יש את מנהל הקרן, ואת מחלקת ניהול הסיכונים של אי.בי.אי.
האסטרטגיה הזו גם פועלת בקרנות הנוספות, בחלק היחסי שבו ניתן לפעול בחלק עם הסיכון הגדול יותר".
המיקום של הקרן כקרן ממונפת, עושה לה קצת עוול לא?
"נכון, הקרן לא נמצאת ברמת הסיכון של הקרנות האחרות בקטגוריה. אנחנו משיאים תשואה, תוך סטיית תקן מאוד נמוכה, וזה ההישג הכי גדול שלנו. לפעמים להשיג תשואה יותר קל מלשווק את התשואה".
יעקב ויינשטיין, צילום: עמי ארליך
