מיטב: המשק הישראלי צפוי לצמוח ב-4.8% ב-2011

התמ"ג צמח ב-4.7% ברבע הראשון

השבוע, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אמדן ראשון לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) לרבע הראשון של שנת 2011. במחירים קבועים ולאחר ניכוי עונתיות, התרחב התמ"ג ברבע הנדון בשיעור שנתי של 4.7%. זאת, בהמשך לעלייה של 7.6% ברבע האחרון של 2010 והתרחבות של 4.8% ברבע השלישי של אותה שנה.

התמ"ג העסקי גדל ברבע הנדון בשיעור של 5.8% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 8.7% ברבע הקודם והתרחבות של 5.1% ברבע השלישי בשנת 2010.

מבין השימושים שהובילו את הצמיחה נציין את:

(1) ההוצאה לצריכה פרטית התרחבה ב-6.8% ברבע הנוכחי (מונחים שנתיים). בשנת 2010 התרחבה ההוצאה לצריכה פרטית ב-5.0%, בשנים 2009 ו-2008 נרשמו קצבי צמיחה נמוכים מ-3.5%. במיוחד נציין את תצרוכת מוצרים בני-קיימא אשר נסקה ב-30.4%. התרחבות בעצמה זו מצביעה על כך שהאזרחים חשים ביטחון כלכלי ומוכנים להוציא חלק מההכנסה הפנויה על מוצרי מותרות.

(2) ההשקעה בנכסים קבועים גדלה ב-23.7% (מונחים שנתיים). ההשקעה בבנייה למגורים התרחבה ב-12.0% בעוד שההשקעה בענפי המשק צמחה ב-29.6% (רוב הצמיחה נובעת מעלייה חדה בהשקעות במכונות, ציוד וכלי תחבורה). בשנת 2010, לשם השוואה, התרחב סעיף ההשקעה בנכסים קבועים ב-12.6% ובשנת 2009 נרשמה ירידה של 5.8%. התרחבות זו של ההשקעות מצביעה על אמון הסקטור העסקי בפעילות הכלכלית ובהמשך הביקושים בחודשים הקרובים.

(3) אם הצמיחה המואצת בצריכה הפרטית ובהשקעה בנכסים קבועים בשנה זו הייתה צפויה כבר בשנת 2010. בסעיף יצוא הסחורות והשירותים נרשמה הפתעה נעימה למדי, וההאצה בצמיחה בייצוא נמשכה גם ברבע הנוכחי. כך, בהשוואה לרבע הרביעי של שנת 2010, גדל הייצוא ב-16.0% (מונחים שנתיים).

מנגד, מבין הסעיפים שגרעו מהצמיחה בתמ"ג נציין את:

(1) ייבוא הסחורות והשירותים, התרחב ב-15.9% (בדומה לייצוא) וכך תרומת סחר-החוץ לצמיחה הייתה שולית. עם זאת, ייבוא חזק מצביע על ביקושים חזקים במשק המקומי (ולראייה, הצריכה המוגברת של מוצרים בני-קיימא) כך שבהחלט לא מדובר בנתון שלילי למשק המקומי.
(2) בהוצאה הממשלתית נרשמה צניחה חדה של 5.7% בהשוואה לרבע הקודם (מונחים שנתיים). נזכיר, כי סעיף זה היה ממנועי הצמיחה העיקריים של הרבע השלישי בשנת 2010 (התרחב ב-9.7%). עם זאת, גם פה אין התמונה פסימית הואיל וצפוי תיקון ברבעים הקרובים לקצב ההוצאה השנתי ארוך הטווח (בין  3.0%-2.5%).

אין ספק כי נתוני התמ"ג מציגים תמונה חיובית ואופטימית למשק הישראלי.  לאור נתוני הצמיחה לרבע הראשון והמשך הפעילות הכלכלית הערה, אנו מעדכנים את תחזית הצמיחה  לשנת 2011 לכדי 4.8% ולשנת 2012 לכדי 4.1%.

מדד המחירים לצרכן – חודש אפריל

מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה בשיעור של 0.6%, לעומת הערכתנו לעלייה של 0.8%. המדד בחודש הנדון הושפע במיוחד מהתייקרות בקבוצות כגון: מזון (0.6%+) חוזי שכר דירה מתחדשים (0.8%+) הלבשה והנעלה (5.4%+) וחינוך תרבות ובידור (0.7%+).
מנגד, נרשמה הוזלה במחיריה של קבוצת ריהוט וציוד לבית  (0.8%-), לעומת הערכתנו להוזלה בשיעור צנוע באופן משמעותי. ההוזלה בקבוצה זו הייתה תוצאה של ירידות מחירים בהיקף של 2% ואף יותר במחיריהם של מוצרים חשמל לבנים (כגון, מקרר, מכונת ומייבש כביסה, תנור ומדיח כלים). ככל הנראה, בהשפעת ייסוף השקל כנגד הדולר. נציין, כי ב-8 השנים האחרונות נרשמה הוזלה ממוצעת של 0.1% במחיריהם של מוצרים אלו בחודש אפריל. לדוגמא, בשנה שעברה נרשמה בחודש זה התייקרות של 0.4%.

אמנם, המדד היה נמוך מאשר הקונצנזוס אולם, מחירי חוזי שכר הדירה המתחדשים המהווים אינדיקציה למחירי הדירות רשמו התייקרות של 0.8%. יתר על כן, מחירי הדירות לפי עסקאות מס רכוש רשמו התייקרות של 1.0% (בחודשים פברואר-מארס), בהמשך לעלייה של 1.4% בינואר-פברואר. אי לכך, האינדיקטורים הרלוונטיים לשוק הנדל"ן מצביעים על כך שהפעילות ממשיכה להיות ערה והמחירים ממשיכים להתייקר. יתר על כן, מחירי הבתים עולים בשיעור הגבוה ממחירי השכירות ובכך גדל העיוות בשוק (בעבר, בבנק ישראל התייחסו לפער זה).

מראשית השנה עלה המדד ב-1.3% וב-4% ב-12 החודשים האחרונים.

ביחס למדדים הקרובים אנו צופים לעלייה של 0.6% במדד מאי, 0.3% במדד יוני (הפחתה של 0.1% בהשפעת ההוזלה הצפויה במחירי הדלקים) ו-0.3% ליולי. ב-12 החודשים הקרובים צפויה האינפלציה להסתכם ב-3.2%.

לקראת החלטת הריבית לחודש יוני 2011 אנו סבורים כי בבנק ישראל יבחרו להעלות את הריבית ב-25 נ"ב לכדי 3.25%, זאת, עקב הגורמים הבאים: (1) האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים גבוהה מהגבול העליון של יעד האינפלציה ועומדת על 4.0%, וזאת, למרות שמדד המחירים לצרכן לחודש אפריל היה נמוך מציפיות השוק. (2) ציפיות האינפלציה משוק ההון פחתו בצורה משמעותית לאחר פרסום המדד. (3) המשך התייקרויות במחירי הדיור. (4) השקל נחלש בחודש האחרון (15/5-15/4) למול הדולר      ב-3.8%. (5) נתוני מאקרו חיוביים לגבי המשק המקומי       (6) המשך פעילות ערה בתחום המשכנתאות ובהיקפי המשכנתאות שנלקחו.

במבט לחודשים קדימה. לאור נתוני הפעילות במשק, אין ספק כי ריבית הבנק המרכזי צריכה להמשיך ולעלות. עם זאת, עוצמת השינוי ואף העיתוי יהיו תלויים בהתפתחויות השוטפות בתחום האינפלציה, הדיור וגם שער החליפין.

בהתאם, אנו צופים כי זו תגיע לרמה של 3.75% בסוף השנה ולכדי 4.25% בעוד שנה מהיום.

בכל האמור למהלכים המרסנים את הפעילות בשוק הנדל"ן והמשכנתאות צפוי כי בבנק ישראל ימתינו עוד מספר חודשים, עד אשר תתבהר ההשלכה של הגבלת המשכנתאות בריבית משתנה על שוק המשכנתאות.
 

שוק האג"ח

שבוע המסחר האחרון בבורסה של תל-אביב, התנהל במגמה חיובית על רקע פרסום מדד המחירים לצרכן, שהיה נמוך מציפיות החזאים (הרחבה בפרק המאקרו).
 
ציפיות האינפלציה לשנה הנגזרות משוק ההון צנחו בשבוע המסחר האחרון ב-69 נ"ב לרמה של 3.38%. הציפיות לשנתיים הגיעו לרמה של 3.20% לאחר שנמצאו ברמה של 3.51% בסוף שבוע המסחר הקודם. נזכיר, כי גם בשבוע הקודם נרשמו ירידות חדות בציפיות האינפלציה, כך שבשבועיים האחרונה ציפיות האינפלציה לשנה פחתו כמעט באחוז. הציפיות לשנתיים התמתנו ביותר מחצי אחוז בתקופה זו (ראו תרשים משמאל).

הסיבה המרכזית לשינוי בציפיות האינפלציה הייתה ממהלך בעקום הממשלתי הצמוד, אשר השתטח בשבוע המסחר   ב-29 נ"ב לאחר שבשבוע הקודם השתטח שיפוע העקום     ב-20 נ"ב.
כתוצאה, שיפוע העקום הממשלתי הצמוד, קרי הפער בין איגרת בעלת מח"מ של 10 שנים לבין איגרת בעלת מח"מ של שנתיים עומד על 192 נ"ב. ההשטחות העקום הייתה תוצאה של עליה בתשואה לפדיון של האיגרות הקצרות (התשואה לפדיון באיגרת בעלת מח"מ של שנתיים עלתה    ב-29 נ"ב) תוך שהתשואה לפדיון באגרות הארוכות נותרת ללא שינוי (התשואה לפדיון באיגרת בעלת מח"מ של 10 שנים נותרה ברמה של 2.70%).

באפיק הממשלתי השקלי, נרשמו רווחי הון לאורך כל העקום, כאשר האיגרות הארוכות רשמו רווחי הון גדולים  יותר.

פרמיית ה-CDS ל-5 שנים נותרה כמעט ללא שינוי והפער בין ה-UST ל-10 שנים לבין האיגרת הישראלית ל-10 שנים הצטמצם ב-2 נ"ב, לרמה של 209 נ"ב.

בסיכום השבועי, האיגרת הנפדית בעוד 10 שנים (ממשלתית שקלית 0122) רשמה רווח הון של 0.2%. האיגרת הנפדית בעוד כשנתיים (ממשלתי שקלי 0313) רשמה רווח הון של 0.1%.

האפיק הקונצרני נהנה גם הוא מרווחי הון בכל מדדי התל-בונד. מדדי התל-בונד הקונצרנים הוסיפו לערכם   0.3%-0.2% בהשוואה לשבוע הקודם.

להערכתנו, ציפיות האינפלציה הנמוכות בטווחים הארוכים (כ-2.75%) והירידה של הציפיות בטווחים הקצרים, העלו את אטרקטיביות ההשקעה באיגרות החוב הצמודות, במיוחד על רקע שלושת המדדים הקרובים (סה"כ 1.2%).

להערכתנו, בניית תיק השקעות סולידי צריכה להיעשות על ידי שילוב של אג"ח ממשלתית צמודה קצרה ואג"ח קונצרנית ארוכה בדירוג 'A'.

נסב את תשומת ליבכם למרווח שנוצר בין אגרת החוב צמודה של כלל תעשיות סדרה 13 (תשואה לפדיון של 2.83 ומח"מ של 3.66) לבין אגרת חוב שקלית של כלל תעשיות סדרה 15 (תשואה לפדיון של 5.54 ומח"מ של 3.52). המרווח בין האגרות הינו 264 נ"ב כאשר בשבוע שעבר עמד מרווח זה על 282 נ"ב. כלומר עם תחזית אינפלציה של 3.2% ב-12 החודשים הקרובים, נעדיף את האיגרת הצמודה של כלל תעשיות על פני האיגרת השקלית (מרווחים נוספים ניתן לראות בעוד 2 עמודים).

נכתב ע"י רון אייכל,
מיטב בית השקעות