הבורסה לניירות ערך, צילום: פאנדר
נורית דרור – יחידת המחקר
01/06/2024
מנגד, שלוש קרנות סל של מיטב פורקו - שתי קרנות משולבות מדדים (בעיקר מדדי אג"ח ממשלתי), וקרן סל על מדד ת"א-ביומד, שש קרנות של קסם על מדדי אג"ח אינדקס Bullet הפכו לקרנות פתוחות, וקרן סל אחת של קסם משולבת מדדי אג"ח ממשלתי ומדדי מניות בחו"ל מוזגה בקרן סל אחרת של קסם.
שווי השוק של 474 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף מאי 2024, היה גבוה בכ-2.5 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-140.6 מיליארד שקל. כ-1.5 מיליארד שקל עלייה בשווי השוק שמקורה בעליית שערים בעיקר של מדדי המניות בחו"ל, וכ-1.0 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות בעיקר של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל.
בנוסף, נסחרות בבורסה בת"א 36 קרנות חוץ, שווי החזקות הציבור בקרנות אלה בסוף מאי 2024 היה גבוה בכ-0.8 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-9.9 מיליארד שקל. בדומה לקרנות הסל, כמחצית העלייה בשווי החזקות הציבור בקרנות אלה מקורה בעליית שערי המניות בחו"ל, ומחצית העלייה מקורה ברכישות של קרנות העוקבות אחר מדד S&P 500 (כלומר כ 400 מיליון שקלים. פאנדר).
במאי 2024 הוזרמו לקרנות המחקות (קרנות סל וקרנות פתוחות) כ-2.4 מיליארד שקל נטו, בהמשך לסכום דומה שהוזרם לקרנות אלה בחודש הקודם, כמפורט להלן:
כ-2.0 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל, בעיקר מדד S&P 500, בהמשך לרכישות נטו בסכום של כ-1.6 מיליארד שקל בחודש הקודם.
בקרנות העוקבות אחר מדדי מניות מקומיים בוצעו מכירות בסכום של כ-0.1 מיליארד שקל נטו, זאת לאחר רכישות נטו בסכום של כ-0.4 מיליארד שקל בחודש הקודם.
כ-0.4 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב מקומיים, בעיקר מדדי תל בונד-60 ותל בונד צמודות 1-3, פי שניים לעומת סך הרכישות נטו בחודש הקודם.
כ-0.1 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב בינלאומיים, כמחצית סך הרכישות נטו בחודש הקודם.
במאי 2024 הוזרמו לקרנות האקטיביות (קרנות פתוחות) כ-4.6 מיליארד שקל, בהמשך לסכום דומה שהוזרם לקרנות אלה בחודש הקודם. מתוכם:
כ-3.0 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות הכספיות בהמשך לכ-3.8 מיליארד שקל שהוזרמו לקרנות אלה בחודש הקודם.
כ-0.9 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות במניות בחו"ל לעומת כ-0.2 מיליארד שקל נטו שהוזרמו בחודש הקודם, ואילו מהקרנות המשקיעות במניות בארץ נמשכו כ-0.1 מיליארד שקל, זאת לאחר שלא בוצעה בהן פעילות מהותית נטו בחודש הקודם.
כ-0.6 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות באג"ח בארץ לעומת כ-0.1 מיליארד שקל שנמשכו מקרנות אלה בחודש הקודם, וכ-0.2 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל לעומת כ-0.9 מיליארד שקל שהוזרמו בחודש הקודם.
המסחר בתל אביב בחודש השמיני למלחמת "חרבות ברזל"
המסחר התנהל על רקע הלחימה ברפיח והמשך הלחימה בצפון, כשברקע מתנהלת בהאג תביעה נוספת נגד ישראל בעניין הלחימה בעזה, וטורקיה עצרה את הסחר הימי עם ישראל. בעקבות זאת, חברת Moody's אמנם אישררה את דירוג האשראי של ישראל, אך גם הותירה את התחזית ה"שלילית" ללא שינוי.
כמו כן, המסחר התנהל על רקע פרסום דו"חות כספיים לרבעון הראשון של 2024 ע"י החברות הבורסאיות והושפע מציפיות לקראת עדכון ריבית בנק ישראל בסוף החודש.
מדד ת"א-35 עלה בכ-2.6% בהובלת מניות הבנקים והמניות הדואליות הכלולות בו, ואילו מדד ת"א-90 ירד בכ-4% בהובלת חברות הנדל"ן הכלולות במדד.
במועד העדכון החצי שנתי של מדדי המניות, בתום יום המסחר ה-2 במאי, התווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל החזקות ושופרסל, ונגרעו מהמדד מניות קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי.
המחזור היומי הממוצע בשוק המניות הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל, גבוה בכ-6% מהמחזור הממוצע בחודשים ינואר-אפריל 2024.
הציבור הישראלי הגביר את החשיפה שלו למניות בת"א וביצע רכישות נטו במאי, משקיעי חוץ המשיכו לצמצם את החזקותיהם במניות בת"א, ואילו המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך לא ביצעו החודש פעילות מהותית, נטו, זאת לאחר שהגדילו את החזקותיהם במניות בת"א בשליש הראשון של השנה.
הגיוסים בשוק המניות הסתכמו בכ-480 מיליון שקל.
בין המגייסות החודש חברת הבניה עמרם אברהם, שגייסה כ-313 מיליון שקל בהנפקה ראשונית (IPO), לפי שווי חברה של כ-1,562 מיליון שקל לאחר ההנפקה.
חברה רישום כפול חדשה - שנייה השנה –ארבה רובוטיקס שמניותיה נסחרות ב-NASDAQ, רשמה את מניותיה למסחר מקביל בת"א החל ב-29 בחודש.
התשואה לפידיון של איגרות החוב השקליות ל-10 שנים המשיכה לעלות והגיעה לכ-5.1% לקראת סוף החודש – שיא של כ-13 שנה. עלייה המשקפת את העלייה בפרמיית הסיכון, ואת המשך העלייה בגירעון הממשלתי.
מחזורי המסחר היומיים באיגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות הסתכמו בכ-3.0 מיליארד שקל ובכ-0.9 מיליארד שקל, בהתאמה, ירידה של כ-14% ושל כ-22% לעומת המחזורים בשליש הראשון של השנה.
גיוסי החוב בשוק איגרות החוב ע"י האוצר הסתכמו בכ-12 מיליארד שקל, בהמשך לגיוס של כ-15 מיליארד שקל בכל אחד מהחודשים מרץ-אפריל 2024.
גיוסי הסקטור העסקי בשוק איגרות החוב הסתכמו בכ-3 מיליארד שקל. כ-2.5 מיליארד שקל מתוכם גויסו ע"י חברות נדל"ן.
ירידה במחזורי המסחר באופציות על מדד ת"א-35 ועלייה במחזורי המסחר באופציות הדולריות, לעומת המחזור בשליש הראשון של השנה.
נמשכת הזרמת הכספים לקרנות המחקות בעיקר לקרנות העוקבות אחר מדד S&P 500 ולקרנות הכספיות, בהמשך למגמה מהחודש הקודם.
המסחר בחודש מאי 2024 התנהל על רקע תחילת הפעולה הצבאית ברפיח, דיונים בהאג בדבר תביעה נוספת של דרום אפריקה בעניין הלחימה בעזה בתמיכת טורקיה ומצרים, והמשך לחימה בצפון הארץ.
כמו כן, המסחר התנהל על רקע עונת פרסום דו"חות כספיים לרבעון הראשון של השנה שהחלה, כשנכון למועד זה פרסמו כ-370 חברות מתוך 656 חברות הנסחרות בתל-אביב, את דוחותיהן, והושפע מציפיות לקראת החלטת הריבית שהתקבלה לקראת סוף החודש.
גל ההתייקרויות במשק נמשך, ושיעור האינפלציה במשק ב-12 החודשים האחרונים עלה מעט והגיע לכ-2.8% באפריל, לעומת כ-2.7% על פי נתון קודם ולעומת יעד של 3% (רף עליון). לפיכך, הותיר בנק ישראל את הריבית במשק ללא שינוי בשיעור של 4.5% במועד העדכון שחל ב-27 במאי.
בהקשר זה יצוין כי טורקיה הקפיאה את הסחר עם ישראל במטרה להפעיל לחץ על ישראל בעניין הלחימה בעזה. צעד זה צפוי לתרום להתייקרות יבוא חומרי גלם בעיקר לענף הבנייה. בעקבות זאת פרסם בנק ההשקעות האמריקני J.P Morgan דו"ח לפיו לחרם הטורקי לא צפויה להיות השפעה ארוכת טווח על הכלכלה הישראלית.
מדד הפחד ירד החודש בכ-2 נקודות והגיע לכ-15 נקודות לקראת סוף החודש. השפעה חיובית ממתנת היתה להמשך פרסום נתונים מאקרו כלכליים חיוביים למשק (כמפורט להלן), לפרסום דוחות כספיים חיוביים על ידי חברות, ולקראת סוף החודש חידוש המגעים לעסקת שחרור החטופים.
חרף המתיחות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון - הדולר נחלש החודש בכ-1.3% ביחס לשקל במאי, ומחיר הנפט (ברנט) ירד אף הוא החודש בכ-5% והגיע לכ-84 דולר לחבית.
בסיכום חודשי מדד ת"א-35 עלה בכ-2.6% ואילו מדד ת"א-90 ירד בכ-4%, זאת לעומת עלייה של כ-4.6% ושל כ-1.7% במדדי S&P 500 וה-Dow Jones בארה"ב, בהתאמה, ועלייה של כ-0.9% במדד STOXX 50 EURO באירופה.
מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים החודש, כאשר: מדדי חברות ההייטק עלו החודש, בראשם מדדי ת"א-דואליות ות"א-טכנולוגיה שעלו בכ-6%, כ"א, בזכות המניות הדואליות הכלולות בהן, ובדומה לעליית מדד הנאסד"ק (כ-8%), ומדד ת"א בנקים-5 עלה בכ-2.3% בהשפעת פרסום דוחות כספיים חיוביים ע"י הבנקים והותרת הריבית במשק ללא שינוי שמהווה רוח גבית לרווחיות הבנקים.
מנגד, את ירידות השערים הובילו מדדי חברות הנדל"ן, בראשם מדד ת"א-בנייה שירד בכ-8%.
השפעה חיובית על המסחר החודש היתה לפרסום נתונים מאקרו כלכליים חיוביים, ביניהם:
אישרור דירוג האשראי של ישראל ע"י Moody's - ב-9 במאי הודיעה חברת הדירוג הבינלאומית Moody's כי היא מותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי ברמה של ברמה A2 תחזית "שלילית", זאת לאחר שהיתה הראשונה להוריד אותו בפברואר השנה. החברה ציינה כי הותרת התחזית השלילית ללא שינוי משקפת סיכון להתגברות הסיכון הגיאופוליטי באזור במידה ותתרחב הלחימה בצפון או מול איראן.
שיעור הצמיחה רבעון ראשון שנת 2024 - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתוני אומדן, לפיהם: התוצר המקומי גולמי במחירים קבועים עלה ברבעון הראשון של שנת 2024 ב-14.1% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם (3.3% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 21.7% ברבעון הרביעי של שנת 2023. התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-12.3% בחישוב שנתי.
נתוני הרבעון הראשון של שנת 2024 כמו גם נתוני הרבעון הרביעי של שנת 2023 הושפעו ממלחמת חרבות ברזל. הם משקפים את גיוס המילואים הנרחב, תשלומים עבור דיור חלופי למפונים בהתאם לתוכנית הממשלתית, העדר כוח עבודה בענף הבינוי ועוד.
העלייה החדה יחסית בתוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון של 2024 משקפת גידול משמעותי בנתוני הצריכה הפרטית וההשקעה בנכסים קבועים לאחר ירידות גדולות ברבעון הרביעי של שנת 2023, אך עדין נתוני הצריכה הפרטית וההשקעה בנכסים קבועים מושפעים מהמצב הבטחוני ולא חזרו לרמה שלפני פרוץ המלחמה.
עלייה במכירת הדירות – מנתוני הלמ"ס עולה כי חרף המצב הביטחוני ואי הוודאות, חלה עלייה במכירת דירות ברבעון הראשון של 2024 – עלייה של כ-21% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וזינוק של כ-89% בהשוואה לרבעון הקודם.
נמשכת הירידה בשיעור האבטלה במשק - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ששיעור המועסקים הנעדרים זמנית בגלל סיבות כלכליות או קבוע מעבודתם ירד לכ-3.8% באפריל 2024, לעומת כ-4.1% בחודש הקודם, זאת בהמשך למגמת הירידה בחצי שנה האחרונה עקב חזרה הדרגתית של עובדים מחל"ת.
שיעור האבטלה ללא נעדרים זמנית מעבודתם, ירד אף הוא לכ-3.0% באפריל 2024, לעומת כ-3.1% בחודש הקודם.
מנגד, השפעה שלילית על המסחר בתל אביב היתה לפרסום הנתונים הבאים:
נמשכת העלייה בגירעון התקציבי השנתי: מנתוני האוצר עולה כי באפריל 2024 היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך כ-6.9 מיליארד שקל (בנטרול דחיית מיסים מאפריל למאי), לעומת גירעון של 3.2 מיליארד שקל באפריל 2023, והגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-37.6 מיליארד שקל המהווה כ-7.0% מהתוצר – עלייה של כ-0.8% לעומת הנתון בחודש הקודם.
לגירעון התקציבי המצטבר תרמה ירידה בהכנסות הממשלה בעיקר ממיסים בשיעור של כ-2.2% בינואר-אפריל 2024 לעומת ינואר-אפריל 2023, זאת לצד זינוק בהוצאות הממשלה בכ-35.8% במקביל (שיעור הגידול בהוצאות, ללא עלויות הקשורות למלחמה, עומד על כ-11.7%).
התמתנות המדד המשולב לבחינת מצב המשק: בנק ישראל פרסם כי המדד המשולב לבחינת מצב המשק לחודש אפריל 2024 ירד בכ- 0.15% והוא מבטא האטה מסוימת בפעילות הכלכלית. ירידת המדד מבטאת התמתנות מחודשת, זאת לאחר מספר חודשים בהם חל שיפור בפעילות ביחס לשפל שנבע מתחילת המלחמה.
המחזור היומי הממוצע בשוק המניות, כולל קרנות סל, עלה והסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל במאי, גבוה בכ-6% מהמחזור בחודשים ינואר-אפריל 2024.
במועד העדכון החצי שנתי של הרכב מדדי המניות שחל ב-2 במאי, הסתכם המחזור במניות בכ-7 מיליארד שקל. בתום המסחר במועד זה, התווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל החזקות ושופרסל, ונגרעו מהמדד מניות קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי.
מנתוני הבורסה עולה כי במאי: הציבור הישראלי הגביר החודש את החשיפה שלו למניות, זאת לאחר שצמצם חשיפה בסיכום השליש הראשון של השנה; משקיעי חוץ המשיכו לצמצם את החשיפה שלהם למניות במאי, זאת בהמשך למגמה בשליש הראשון של השנה; ואילו המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך לא שינו באופן משמעותי את החשיפה שלהם למניות, זאת לאחר שהגדילו חשיפה בסיכום השליש הראשון של השנה.
הגיוסים בשוק המניות בתל אביב הסתכמו החודש בכ-480 מיליון שקל. גיוסים בולטים החודש בוצעו ע"י חברות הנדל"ן:
חברת הבנייה עמרם אברהם - חברת מניות חדשה, שאיגרות החוב שלה נסחרות בבורסה, גייסה כ-313 מיליון שקל בהנפקה ראשונית של מניות, בדרך של הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building), לפי שווי חברה של כ-1,562 מיליון שקל לאחר ההנפקה. החברה עוסקת בנדל"ן יזמי למגורים ובנדל"ן מניב בישראל.
קרן ההשקעות במקרקעין למגורים - מגוריט, וחברת הנדל"ן המניב בישראל נתנאל מניבים , גייסו כ-61 וכ-39 מיליון שקל, בהתאמה, בהנפקות של זכויות.
חברת הבנייה חג'ג' נדל"ן גייסה כ-52 מיליון שקל בהקצאה פרטית של מניות למשקיע מסווג.
כיום נסחרות בבורסה 50 חברות דואליות, זאת לאחר: שארבה רובוטיקס - חברה העוסקת בייצור שבבים לרדאר עבור מערכות סיוע לנהג ולרכבים אוטונומיים ומניותיה נסחרות ב-NASDAQ (סמל: ARBE), רשמה את מניותיה למסחר מקביל בתל-אביב החל ב-29.5.2024. שווי החברה בתום יום המסחר הראשון בתל אביב היה כ-562 מיליון שקל.
ומנגד, שתי חברות מחקו החודש את מניותיהן מהמסחר בתל-אביב - חברת האשראי החוץ בנקאי פננטפארק (זרה) שמניותיה נסחרות בבורסת ה-NYSE וחברת הטכנולוגיה אונדס שמניותיה נסחרות בבורסת ה-NASDAQ.
גם בשוק איגרות החוב נרשמה במאי מגמה מעורבת במדדי איגרות החוב לסוגיהן, כאשר:
מדדי התל בונד והתל-גוב צמודי המדד לטווח של עד 3 שנים הובילו בעלייה של כ-0.8%-0.9%, ומדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד-גלובל בלט אף הוא בעלייה של כ-0.8%.
התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה בכ-0.3% במאי והגיעה לכ-5.1% לקראת סוף החודש – שיא של כ-13 שנה, זאת בשונה מהמגמה בארה"ב. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדה בכ-0.1% החודש לכ-4.6% לקראת סוף מאי 2024.
עלייה בתשואות האג"ח לטווח ארוך בארץ משקפת את העלייה בפרמיית הסיכון והמשך עלייה בגירעון הממשלתי לאור המשך הלחימה והסיכון הגיאו-פוליטי, וכן את הצפי לאינפלציה מעל היעד - זאת בשל הגידול בהוצאות הביטחון, החרם הטורקי על סחר עם ישראל, מתקפות החות'ים על אוניות בים האדום, והעלייה במחירי המזון.
מדד תל בונד-דולר ירד החודש בכ-1.3% במקביל להיחלשות הדולר ביחס לשקל בשיעור דומה.
המחזור היומי הממוצע בשוק איגרות חוב הסתכם בכ-3.9 מיליארד שקל בחודש מאי, נמוך בכ-16% מהמחזור הממוצע בשליש הראשון של השנה. מזה כ-3.0 מיליארד שקל באיגרות חוב ממשלתיות וכ-0.9 מיליארד שקל באיגרות חוב קונצרניות (כולל קרנות סל).
ירידה של כ-23% במחזור המסחר באיגרות החוב הממשלתיות שקליות מכ-2.5 מיליארד שקל בשליש הראשון של השנה לכ-2.0 מיליארד שקל במאי, קוזזה חלקית בעלייה של כ-10% במחזור המסחר באיגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד מכ-0.9 מיליארד שקל בשליש הראשון של השנה לכ-1.0 מיליארד שקל במאי.
מחזור המסחר באיגרות החוב הקונצרניות (כולל קרנות סל) ירד והסתכם בכ-0.9 מיליארד שקל במאי, לעומת כ-1.1 מיליארד שקל בממוצע בשליש הראשון של השנה.
במלווה קצר מועד הסתכם המחזור היומי הממוצע בכ-1.2 מיליארד שקל במאי, נמוך בכ-33% מהמחזור הממוצע בשליש הראשון של השנה (כ-1.9 מיליארד שקל). בהקשר זה יצוין כי מכירות של מק"מ לציבור על ידי בנק ישראל הסתכמו החודש בכ-40 מיליארד שקל ע.נ. ברוטו בהמשך למכירות של כ-36 מיליארד שקל ע.נ ברוטו בממוצע בכל אחד מהחודשים ינואר-אפריל 2024.
היקף גיוסי החוב בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י האוצר, הסתכמו בכ-12.4 מיליארד שקל, בהמשך לגיוס ממוצע בסך של כ-17 מיליארד שקל בכל אחד מהחודשים ינואר-אפריל 2024. כ-74% הסכום שגויס החודש בוצע בהנפקות של אג"ח שקלי, וכ-26% מהסכום גויס בהנפקות של אג"ח צמוד מדד.
בנוסף, האוצר ביצע החודש מכרזי החלף של איגרות חוב ממשלתיות שקליות בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל ע.נ בתמורה להנפקת איגרות חוב בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל ע.נ. במסגרת המכרזים, אג"ח שקלי לפידיון באוקטובר 2024 בהיקף של 1.4 מיליארד שקל ע.נ הוחלף: באג"ח שקלי לפידיון בספטמבר 2028 בהיקף של 0.8 מיליארד שקל ע.נ, באג"ח שקלי לפידיון במרץ 2047 בהיקף של 0.2 מיליארד שקל ע.נ, ובאג"ח צמוד מדד לפידיון במאי 2029 בהיקף של 0.5 מיליארד שקל ע.נ.
הגיוסים בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י הסקטור העסקי במאי הסתכמו בכ-3 מיליארד שקל – כ-2.8 מיליארד שקל גויסו ב-13 הנפקות לציבור וכ-0.2 מיליארד שקל גויסו בשתי הקצאות פרטיות למשקיעים מסווגים.
גיוסים בולטים החודש:
כ-2.5 מיליארד שקל גויסו ע"י 11 חברות ענף הנדל"ן, בראשן הנפקות שביצעו חברות הנדל"ן המניב: נמקו ראליטי (זרה) שגייסה כ-0.55 מיליארד שקל בהנפקת סדרה חדשה של אג"ח שקלי עם מח"מ של 4.3 שנים, ריבית 6.25% ודירוג AA "מעלות", ואפי נכסים שגייסה כ-0.4 מיליארד שקל בהרחבת שתי סדרות אג"ח צמוד מדד בדירוג +A "מעלות" ו-2A "מידרוג" – סדרה עם מח"מ של 4.5 שנים ותשואה לפידיון 3.4% וסדרה עם מח"מ של 5.5 שנים ותשואה לפידיון 3.7%.
כ-0.3 מיליארד שקל גויסו ע"י אנקור הזדמנויות (זרה), חברה המפעילה מרכזי רפואת שיניים בארה"ב, בהנפקת סדרה חדשה של אג"ח שקלי עם מח"מ של 3.5 שנים, ריבית 9.4% ודירוג Baa2 "מידרוג".
בנוסף, החודש בוצעה הנפקה של איגרות חוב מובנות ע"י פאי פיקדונות שגייסה כ-304 מיליון שקל בשתי הנפקות של איגרות חוב מגובות בפקדונות בנקאיים שקליים בריבית משתנה. האג"ח שהונפק הינו שקלי בריבית משתנה - מרווח של 0.2% מעל ריבית בנק ישראל שתשולם בתשלום אחד יחד עם פידיון הקרן ביום ב-15 במאי 2034, ומדורג Aa2 ע"י "מידרוג".
מחזור המסחר היומי באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) ירד והסתכם בכ-90 אלף יחידות בחודש מאי, לעומת כ-105 אלף יחידות בשליש הראשון של השנה. לירידה במחזורי המסחר תרמה הירידה בתנודתיות במסחר שבאה לידי ביטוי במדד הפחד VTA35, זאת חרף הלחימה והמתיחות הגיאו-פוליטית באזור.
עיקר הירידה במחזורי המסחר החודש מקורה באופציות החודשיות שהמחזור היומי בהן ירד מכ-54 אלף יחידות בממוצע בשליש הראשון של השנה לכ-43 אלף יחידות בממוצע בחודש מאי.
באופציות השבועיות חלה ירידה מתונה יותר במחזור היומי מכ-51 אלף יחידות בממוצע בשליש הראשון של השנה לכ-47 אלף יחידות בממוצע בחודש מאי.
מנגד, באופציות הדולריות נרשמה החודש עלייה בפעילות והמחזור היומי הסתכם בכ-31 אלף יחידות בחודש מאי, לעומת כ-28 אלף יחידות בשליש הראשון של השנה, זאת בהשפעת החלשות הדולר בכ-2% ביחס לשקל במאי.
קרנות הסל במאי - גיוסים של כ 1 מיליארד שקלים
בשוק קרנות הסל נרשמה למסחר החודש קרן סל חדשה של מגדל על מדד המניות הבינלאומי – Bloomberg US Analyst Recommendations. במדד נכללות 50 מניות המדורגות על ידי עורך המדד בדירוג הגבוה ביותר על בסיס המלצות אנליסטים, מבין המניות הכלולות במדד Bloomberg US Large & Mid Cap Index.
בשוק קרנות הסל נרשמה למסחר החודש קרן סל חדשה של מגדל על מדד המניות הבינלאומי – Bloomberg US Analyst Recommendations. במדד נכללות 50 מניות המדורגות על ידי עורך המדד בדירוג הגבוה ביותר על בסיס המלצות אנליסטים, מבין המניות הכלולות במדד Bloomberg US Large & Mid Cap Index.
מנגד, שלוש קרנות סל של מיטב פורקו - שתי קרנות משולבות מדדים (בעיקר מדדי אג"ח ממשלתי), וקרן סל על מדד ת"א-ביומד, שש קרנות של קסם על מדדי אג"ח אינדקס Bullet הפכו לקרנות פתוחות, וקרן סל אחת של קסם משולבת מדדי אג"ח ממשלתי ומדדי מניות בחו"ל מוזגה בקרן סל אחרת של קסם.
שווי השוק של 474 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף מאי 2024, היה גבוה בכ-2.5 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-140.6 מיליארד שקל. כ-1.5 מיליארד שקל עלייה בשווי השוק שמקורה בעליית שערים בעיקר של מדדי המניות בחו"ל, וכ-1.0 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות בעיקר של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל.
בנוסף, נסחרות בבורסה בת"א 36 קרנות חוץ, שווי החזקות הציבור בקרנות אלה בסוף מאי 2024 היה גבוה בכ-0.8 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-9.9 מיליארד שקל. בדומה לקרנות הסל, כמחצית העלייה בשווי החזקות הציבור בקרנות אלה מקורה בעליית שערי המניות בחו"ל, ומחצית העלייה מקורה ברכישות של קרנות העוקבות אחר מדד S&P 500 (כלומר כ 400 מיליון שקלים. פאנדר).
במאי 2024 הוזרמו לקרנות המחקות (קרנות סל וקרנות פתוחות) כ-2.4 מיליארד שקל נטו, בהמשך לסכום דומה שהוזרם לקרנות אלה בחודש הקודם, כמפורט להלן:
כ-2.0 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל, בעיקר מדד S&P 500, בהמשך לרכישות נטו בסכום של כ-1.6 מיליארד שקל בחודש הקודם.
בקרנות העוקבות אחר מדדי מניות מקומיים בוצעו מכירות בסכום של כ-0.1 מיליארד שקל נטו, זאת לאחר רכישות נטו בסכום של כ-0.4 מיליארד שקל בחודש הקודם.
כ-0.4 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב מקומיים, בעיקר מדדי תל בונד-60 ותל בונד צמודות 1-3, פי שניים לעומת סך הרכישות נטו בחודש הקודם.
כ-0.1 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב בינלאומיים, כמחצית סך הרכישות נטו בחודש הקודם.
במאי 2024 הוזרמו לקרנות האקטיביות (קרנות פתוחות) כ-4.6 מיליארד שקל, בהמשך לסכום דומה שהוזרם לקרנות אלה בחודש הקודם. מתוכם:
כ-3.0 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות הכספיות בהמשך לכ-3.8 מיליארד שקל שהוזרמו לקרנות אלה בחודש הקודם.
כ-0.9 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות במניות בחו"ל לעומת כ-0.2 מיליארד שקל נטו שהוזרמו בחודש הקודם, ואילו מהקרנות המשקיעות במניות בארץ נמשכו כ-0.1 מיליארד שקל, זאת לאחר שלא בוצעה בהן פעילות מהותית נטו בחודש הקודם.
כ-0.6 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות באג"ח בארץ לעומת כ-0.1 מיליארד שקל שנמשכו מקרנות אלה בחודש הקודם, וכ-0.2 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל לעומת כ-0.9 מיליארד שקל שהוזרמו בחודש הקודם.
אם נסכם את הנתונים הקרנות גייסו במאי כ 7 מיליארד שקלים
(לא כולל 400 מיליון לקרנות חוץ).
מתוכם כ 2 מיליארד לצמודות מדד S&P500 וכ 3 מיליארד שקלים לכספיות.
כאשר לקרנות חוץ זרמו עוד 400 מיליון שקלים למדד S&P500.
המסחר בתל אביב בחודש השמיני למלחמת "חרבות ברזל"
המסחר התנהל על רקע הלחימה ברפיח והמשך הלחימה בצפון, כשברקע מתנהלת בהאג תביעה נוספת נגד ישראל בעניין הלחימה בעזה, וטורקיה עצרה את הסחר הימי עם ישראל. בעקבות זאת, חברת Moody's אמנם אישררה את דירוג האשראי של ישראל, אך גם הותירה את התחזית ה"שלילית" ללא שינוי.
כמו כן, המסחר התנהל על רקע פרסום דו"חות כספיים לרבעון הראשון של 2024 ע"י החברות הבורסאיות והושפע מציפיות לקראת עדכון ריבית בנק ישראל בסוף החודש.
מדד ת"א-35 עלה בכ-2.6% בהובלת מניות הבנקים והמניות הדואליות הכלולות בו, ואילו מדד ת"א-90 ירד בכ-4% בהובלת חברות הנדל"ן הכלולות במדד.
במועד העדכון החצי שנתי של מדדי המניות, בתום יום המסחר ה-2 במאי, התווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל החזקות ושופרסל, ונגרעו מהמדד מניות קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי.
המחזור היומי הממוצע בשוק המניות הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל, גבוה בכ-6% מהמחזור הממוצע בחודשים ינואר-אפריל 2024.
הציבור הישראלי הגביר את החשיפה שלו למניות בת"א וביצע רכישות נטו במאי, משקיעי חוץ המשיכו לצמצם את החזקותיהם במניות בת"א, ואילו המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך לא ביצעו החודש פעילות מהותית, נטו, זאת לאחר שהגדילו את החזקותיהם במניות בת"א בשליש הראשון של השנה.
הגיוסים בשוק המניות הסתכמו בכ-480 מיליון שקל.
בין המגייסות החודש חברת הבניה עמרם אברהם, שגייסה כ-313 מיליון שקל בהנפקה ראשונית (IPO), לפי שווי חברה של כ-1,562 מיליון שקל לאחר ההנפקה.
חברה רישום כפול חדשה - שנייה השנה –ארבה רובוטיקס שמניותיה נסחרות ב-NASDAQ, רשמה את מניותיה למסחר מקביל בת"א החל ב-29 בחודש.
התשואה לפידיון של איגרות החוב השקליות ל-10 שנים המשיכה לעלות והגיעה לכ-5.1% לקראת סוף החודש – שיא של כ-13 שנה. עלייה המשקפת את העלייה בפרמיית הסיכון, ואת המשך העלייה בגירעון הממשלתי.
מחזורי המסחר היומיים באיגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות הסתכמו בכ-3.0 מיליארד שקל ובכ-0.9 מיליארד שקל, בהתאמה, ירידה של כ-14% ושל כ-22% לעומת המחזורים בשליש הראשון של השנה.
גיוסי החוב בשוק איגרות החוב ע"י האוצר הסתכמו בכ-12 מיליארד שקל, בהמשך לגיוס של כ-15 מיליארד שקל בכל אחד מהחודשים מרץ-אפריל 2024.
גיוסי הסקטור העסקי בשוק איגרות החוב הסתכמו בכ-3 מיליארד שקל. כ-2.5 מיליארד שקל מתוכם גויסו ע"י חברות נדל"ן.
ירידה במחזורי המסחר באופציות על מדד ת"א-35 ועלייה במחזורי המסחר באופציות הדולריות, לעומת המחזור בשליש הראשון של השנה.
נמשכת הזרמת הכספים לקרנות המחקות בעיקר לקרנות העוקבות אחר מדד S&P 500 ולקרנות הכספיות, בהמשך למגמה מהחודש הקודם.
המסחר בחודש מאי 2024 התנהל על רקע תחילת הפעולה הצבאית ברפיח, דיונים בהאג בדבר תביעה נוספת של דרום אפריקה בעניין הלחימה בעזה בתמיכת טורקיה ומצרים, והמשך לחימה בצפון הארץ.
כמו כן, המסחר התנהל על רקע עונת פרסום דו"חות כספיים לרבעון הראשון של השנה שהחלה, כשנכון למועד זה פרסמו כ-370 חברות מתוך 656 חברות הנסחרות בתל-אביב, את דוחותיהן, והושפע מציפיות לקראת החלטת הריבית שהתקבלה לקראת סוף החודש.
גל ההתייקרויות במשק נמשך, ושיעור האינפלציה במשק ב-12 החודשים האחרונים עלה מעט והגיע לכ-2.8% באפריל, לעומת כ-2.7% על פי נתון קודם ולעומת יעד של 3% (רף עליון). לפיכך, הותיר בנק ישראל את הריבית במשק ללא שינוי בשיעור של 4.5% במועד העדכון שחל ב-27 במאי.
בהקשר זה יצוין כי טורקיה הקפיאה את הסחר עם ישראל במטרה להפעיל לחץ על ישראל בעניין הלחימה בעזה. צעד זה צפוי לתרום להתייקרות יבוא חומרי גלם בעיקר לענף הבנייה. בעקבות זאת פרסם בנק ההשקעות האמריקני J.P Morgan דו"ח לפיו לחרם הטורקי לא צפויה להיות השפעה ארוכת טווח על הכלכלה הישראלית.
מדד הפחד ירד החודש בכ-2 נקודות והגיע לכ-15 נקודות לקראת סוף החודש. השפעה חיובית ממתנת היתה להמשך פרסום נתונים מאקרו כלכליים חיוביים למשק (כמפורט להלן), לפרסום דוחות כספיים חיוביים על ידי חברות, ולקראת סוף החודש חידוש המגעים לעסקת שחרור החטופים.
חרף המתיחות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון - הדולר נחלש החודש בכ-1.3% ביחס לשקל במאי, ומחיר הנפט (ברנט) ירד אף הוא החודש בכ-5% והגיע לכ-84 דולר לחבית.
בסיכום חודשי מדד ת"א-35 עלה בכ-2.6% ואילו מדד ת"א-90 ירד בכ-4%, זאת לעומת עלייה של כ-4.6% ושל כ-1.7% במדדי S&P 500 וה-Dow Jones בארה"ב, בהתאמה, ועלייה של כ-0.9% במדד STOXX 50 EURO באירופה.
מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים החודש, כאשר: מדדי חברות ההייטק עלו החודש, בראשם מדדי ת"א-דואליות ות"א-טכנולוגיה שעלו בכ-6%, כ"א, בזכות המניות הדואליות הכלולות בהן, ובדומה לעליית מדד הנאסד"ק (כ-8%), ומדד ת"א בנקים-5 עלה בכ-2.3% בהשפעת פרסום דוחות כספיים חיוביים ע"י הבנקים והותרת הריבית במשק ללא שינוי שמהווה רוח גבית לרווחיות הבנקים.
מנגד, את ירידות השערים הובילו מדדי חברות הנדל"ן, בראשם מדד ת"א-בנייה שירד בכ-8%.
השפעה חיובית על המסחר החודש היתה לפרסום נתונים מאקרו כלכליים חיוביים, ביניהם:
אישרור דירוג האשראי של ישראל ע"י Moody's - ב-9 במאי הודיעה חברת הדירוג הבינלאומית Moody's כי היא מותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי ברמה של ברמה A2 תחזית "שלילית", זאת לאחר שהיתה הראשונה להוריד אותו בפברואר השנה. החברה ציינה כי הותרת התחזית השלילית ללא שינוי משקפת סיכון להתגברות הסיכון הגיאופוליטי באזור במידה ותתרחב הלחימה בצפון או מול איראן.
שיעור הצמיחה רבעון ראשון שנת 2024 - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתוני אומדן, לפיהם: התוצר המקומי גולמי במחירים קבועים עלה ברבעון הראשון של שנת 2024 ב-14.1% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם (3.3% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 21.7% ברבעון הרביעי של שנת 2023. התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-12.3% בחישוב שנתי.
נתוני הרבעון הראשון של שנת 2024 כמו גם נתוני הרבעון הרביעי של שנת 2023 הושפעו ממלחמת חרבות ברזל. הם משקפים את גיוס המילואים הנרחב, תשלומים עבור דיור חלופי למפונים בהתאם לתוכנית הממשלתית, העדר כוח עבודה בענף הבינוי ועוד.
העלייה החדה יחסית בתוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון של 2024 משקפת גידול משמעותי בנתוני הצריכה הפרטית וההשקעה בנכסים קבועים לאחר ירידות גדולות ברבעון הרביעי של שנת 2023, אך עדין נתוני הצריכה הפרטית וההשקעה בנכסים קבועים מושפעים מהמצב הבטחוני ולא חזרו לרמה שלפני פרוץ המלחמה.
עלייה במכירת הדירות – מנתוני הלמ"ס עולה כי חרף המצב הביטחוני ואי הוודאות, חלה עלייה במכירת דירות ברבעון הראשון של 2024 – עלייה של כ-21% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וזינוק של כ-89% בהשוואה לרבעון הקודם.
נמשכת הירידה בשיעור האבטלה במשק - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ששיעור המועסקים הנעדרים זמנית בגלל סיבות כלכליות או קבוע מעבודתם ירד לכ-3.8% באפריל 2024, לעומת כ-4.1% בחודש הקודם, זאת בהמשך למגמת הירידה בחצי שנה האחרונה עקב חזרה הדרגתית של עובדים מחל"ת.
שיעור האבטלה ללא נעדרים זמנית מעבודתם, ירד אף הוא לכ-3.0% באפריל 2024, לעומת כ-3.1% בחודש הקודם.
מנגד, השפעה שלילית על המסחר בתל אביב היתה לפרסום הנתונים הבאים:
נמשכת העלייה בגירעון התקציבי השנתי: מנתוני האוצר עולה כי באפריל 2024 היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך כ-6.9 מיליארד שקל (בנטרול דחיית מיסים מאפריל למאי), לעומת גירעון של 3.2 מיליארד שקל באפריל 2023, והגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-37.6 מיליארד שקל המהווה כ-7.0% מהתוצר – עלייה של כ-0.8% לעומת הנתון בחודש הקודם.
לגירעון התקציבי המצטבר תרמה ירידה בהכנסות הממשלה בעיקר ממיסים בשיעור של כ-2.2% בינואר-אפריל 2024 לעומת ינואר-אפריל 2023, זאת לצד זינוק בהוצאות הממשלה בכ-35.8% במקביל (שיעור הגידול בהוצאות, ללא עלויות הקשורות למלחמה, עומד על כ-11.7%).
התמתנות המדד המשולב לבחינת מצב המשק: בנק ישראל פרסם כי המדד המשולב לבחינת מצב המשק לחודש אפריל 2024 ירד בכ- 0.15% והוא מבטא האטה מסוימת בפעילות הכלכלית. ירידת המדד מבטאת התמתנות מחודשת, זאת לאחר מספר חודשים בהם חל שיפור בפעילות ביחס לשפל שנבע מתחילת המלחמה.
המחזור היומי הממוצע בשוק המניות, כולל קרנות סל, עלה והסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל במאי, גבוה בכ-6% מהמחזור בחודשים ינואר-אפריל 2024.
במועד העדכון החצי שנתי של הרכב מדדי המניות שחל ב-2 במאי, הסתכם המחזור במניות בכ-7 מיליארד שקל. בתום המסחר במועד זה, התווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל החזקות ושופרסל, ונגרעו מהמדד מניות קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי.
מנתוני הבורסה עולה כי במאי: הציבור הישראלי הגביר החודש את החשיפה שלו למניות, זאת לאחר שצמצם חשיפה בסיכום השליש הראשון של השנה; משקיעי חוץ המשיכו לצמצם את החשיפה שלהם למניות במאי, זאת בהמשך למגמה בשליש הראשון של השנה; ואילו המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך לא שינו באופן משמעותי את החשיפה שלהם למניות, זאת לאחר שהגדילו חשיפה בסיכום השליש הראשון של השנה.
הגיוסים בשוק המניות בתל אביב הסתכמו החודש בכ-480 מיליון שקל. גיוסים בולטים החודש בוצעו ע"י חברות הנדל"ן:
חברת הבנייה עמרם אברהם - חברת מניות חדשה, שאיגרות החוב שלה נסחרות בבורסה, גייסה כ-313 מיליון שקל בהנפקה ראשונית של מניות, בדרך של הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building), לפי שווי חברה של כ-1,562 מיליון שקל לאחר ההנפקה. החברה עוסקת בנדל"ן יזמי למגורים ובנדל"ן מניב בישראל.
קרן ההשקעות במקרקעין למגורים - מגוריט, וחברת הנדל"ן המניב בישראל נתנאל מניבים , גייסו כ-61 וכ-39 מיליון שקל, בהתאמה, בהנפקות של זכויות.
חברת הבנייה חג'ג' נדל"ן גייסה כ-52 מיליון שקל בהקצאה פרטית של מניות למשקיע מסווג.
כיום נסחרות בבורסה 50 חברות דואליות, זאת לאחר: שארבה רובוטיקס - חברה העוסקת בייצור שבבים לרדאר עבור מערכות סיוע לנהג ולרכבים אוטונומיים ומניותיה נסחרות ב-NASDAQ (סמל: ARBE), רשמה את מניותיה למסחר מקביל בתל-אביב החל ב-29.5.2024. שווי החברה בתום יום המסחר הראשון בתל אביב היה כ-562 מיליון שקל.
ומנגד, שתי חברות מחקו החודש את מניותיהן מהמסחר בתל-אביב - חברת האשראי החוץ בנקאי פננטפארק (זרה) שמניותיה נסחרות בבורסת ה-NYSE וחברת הטכנולוגיה אונדס שמניותיה נסחרות בבורסת ה-NASDAQ.
גם בשוק איגרות החוב נרשמה במאי מגמה מעורבת במדדי איגרות החוב לסוגיהן, כאשר:
מדדי התל בונד והתל-גוב צמודי המדד לטווח של עד 3 שנים הובילו בעלייה של כ-0.8%-0.9%, ומדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד-גלובל בלט אף הוא בעלייה של כ-0.8%.
מנגד, את ירידות השערים החודש הוביל מדד איגרות החוב הממשלתיות תל גוב שקלי 10+ שירד בכ-3.3%.
התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה בכ-0.3% במאי והגיעה לכ-5.1% לקראת סוף החודש – שיא של כ-13 שנה, זאת בשונה מהמגמה בארה"ב. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדה בכ-0.1% החודש לכ-4.6% לקראת סוף מאי 2024.
עלייה בתשואות האג"ח לטווח ארוך בארץ משקפת את העלייה בפרמיית הסיכון והמשך עלייה בגירעון הממשלתי לאור המשך הלחימה והסיכון הגיאו-פוליטי, וכן את הצפי לאינפלציה מעל היעד - זאת בשל הגידול בהוצאות הביטחון, החרם הטורקי על סחר עם ישראל, מתקפות החות'ים על אוניות בים האדום, והעלייה במחירי המזון.
מדד תל בונד-דולר ירד החודש בכ-1.3% במקביל להיחלשות הדולר ביחס לשקל בשיעור דומה.
המחזור היומי הממוצע בשוק איגרות חוב הסתכם בכ-3.9 מיליארד שקל בחודש מאי, נמוך בכ-16% מהמחזור הממוצע בשליש הראשון של השנה. מזה כ-3.0 מיליארד שקל באיגרות חוב ממשלתיות וכ-0.9 מיליארד שקל באיגרות חוב קונצרניות (כולל קרנות סל).
ירידה של כ-23% במחזור המסחר באיגרות החוב הממשלתיות שקליות מכ-2.5 מיליארד שקל בשליש הראשון של השנה לכ-2.0 מיליארד שקל במאי, קוזזה חלקית בעלייה של כ-10% במחזור המסחר באיגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד מכ-0.9 מיליארד שקל בשליש הראשון של השנה לכ-1.0 מיליארד שקל במאי.
מחזור המסחר באיגרות החוב הקונצרניות (כולל קרנות סל) ירד והסתכם בכ-0.9 מיליארד שקל במאי, לעומת כ-1.1 מיליארד שקל בממוצע בשליש הראשון של השנה.
במלווה קצר מועד הסתכם המחזור היומי הממוצע בכ-1.2 מיליארד שקל במאי, נמוך בכ-33% מהמחזור הממוצע בשליש הראשון של השנה (כ-1.9 מיליארד שקל). בהקשר זה יצוין כי מכירות של מק"מ לציבור על ידי בנק ישראל הסתכמו החודש בכ-40 מיליארד שקל ע.נ. ברוטו בהמשך למכירות של כ-36 מיליארד שקל ע.נ ברוטו בממוצע בכל אחד מהחודשים ינואר-אפריל 2024.
היקף גיוסי החוב בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י האוצר, הסתכמו בכ-12.4 מיליארד שקל, בהמשך לגיוס ממוצע בסך של כ-17 מיליארד שקל בכל אחד מהחודשים ינואר-אפריל 2024. כ-74% הסכום שגויס החודש בוצע בהנפקות של אג"ח שקלי, וכ-26% מהסכום גויס בהנפקות של אג"ח צמוד מדד.
בנוסף, האוצר ביצע החודש מכרזי החלף של איגרות חוב ממשלתיות שקליות בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל ע.נ בתמורה להנפקת איגרות חוב בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל ע.נ. במסגרת המכרזים, אג"ח שקלי לפידיון באוקטובר 2024 בהיקף של 1.4 מיליארד שקל ע.נ הוחלף: באג"ח שקלי לפידיון בספטמבר 2028 בהיקף של 0.8 מיליארד שקל ע.נ, באג"ח שקלי לפידיון במרץ 2047 בהיקף של 0.2 מיליארד שקל ע.נ, ובאג"ח צמוד מדד לפידיון במאי 2029 בהיקף של 0.5 מיליארד שקל ע.נ.
הגיוסים בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י הסקטור העסקי במאי הסתכמו בכ-3 מיליארד שקל – כ-2.8 מיליארד שקל גויסו ב-13 הנפקות לציבור וכ-0.2 מיליארד שקל גויסו בשתי הקצאות פרטיות למשקיעים מסווגים.
גיוסים בולטים החודש:
כ-2.5 מיליארד שקל גויסו ע"י 11 חברות ענף הנדל"ן, בראשן הנפקות שביצעו חברות הנדל"ן המניב: נמקו ראליטי (זרה) שגייסה כ-0.55 מיליארד שקל בהנפקת סדרה חדשה של אג"ח שקלי עם מח"מ של 4.3 שנים, ריבית 6.25% ודירוג AA "מעלות", ואפי נכסים שגייסה כ-0.4 מיליארד שקל בהרחבת שתי סדרות אג"ח צמוד מדד בדירוג +A "מעלות" ו-2A "מידרוג" – סדרה עם מח"מ של 4.5 שנים ותשואה לפידיון 3.4% וסדרה עם מח"מ של 5.5 שנים ותשואה לפידיון 3.7%.
כ-0.3 מיליארד שקל גויסו ע"י אנקור הזדמנויות (זרה), חברה המפעילה מרכזי רפואת שיניים בארה"ב, בהנפקת סדרה חדשה של אג"ח שקלי עם מח"מ של 3.5 שנים, ריבית 9.4% ודירוג Baa2 "מידרוג".
בנוסף, החודש בוצעה הנפקה של איגרות חוב מובנות ע"י פאי פיקדונות שגייסה כ-304 מיליון שקל בשתי הנפקות של איגרות חוב מגובות בפקדונות בנקאיים שקליים בריבית משתנה. האג"ח שהונפק הינו שקלי בריבית משתנה - מרווח של 0.2% מעל ריבית בנק ישראל שתשולם בתשלום אחד יחד עם פידיון הקרן ביום ב-15 במאי 2034, ומדורג Aa2 ע"י "מידרוג".
שוק הנגזרים התאפיין במגמה מעורבת במחזורי המסחר במאי לעומת השליש הראשון של השנה.
מחזור המסחר היומי באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) ירד והסתכם בכ-90 אלף יחידות בחודש מאי, לעומת כ-105 אלף יחידות בשליש הראשון של השנה. לירידה במחזורי המסחר תרמה הירידה בתנודתיות במסחר שבאה לידי ביטוי במדד הפחד VTA35, זאת חרף הלחימה והמתיחות הגיאו-פוליטית באזור.
עיקר הירידה במחזורי המסחר החודש מקורה באופציות החודשיות שהמחזור היומי בהן ירד מכ-54 אלף יחידות בממוצע בשליש הראשון של השנה לכ-43 אלף יחידות בממוצע בחודש מאי.
באופציות השבועיות חלה ירידה מתונה יותר במחזור היומי מכ-51 אלף יחידות בממוצע בשליש הראשון של השנה לכ-47 אלף יחידות בממוצע בחודש מאי.
מנגד, באופציות הדולריות נרשמה החודש עלייה בפעילות והמחזור היומי הסתכם בכ-31 אלף יחידות בחודש מאי, לעומת כ-28 אלף יחידות בשליש הראשון של השנה, זאת בהשפעת החלשות הדולר בכ-2% ביחס לשקל במאי.
