ברייקינג - מדד ה-PCE יצא נמוך מהצפי, וולסטריט קיבלה את הנתון בזהירות

נתחיל משאלה שרבים שואלים. מה ההבדל בין ה-CPI לבין ה-PCE. נתחיל מההבדל הבסיסי. CPI מודד מה צרכנים מוציאים, PCE מודד מה העסקים מוכרים להם. מכאן נובע הבדל במשקלות של מוצרים שונים. כך למשל CPI לא מתייחס להוצאות של ביטוחי בריאות, שבדרך כלל משולמים על ידי המעסיק, ונכללים ב-PCE. הבדל זה משפיע על המשקלות של המוצרים האחרים בסל הצריכה. הבדל נוסף הוא הגמישות של ה-PCE לעומת ה-CPI. ה-PCE מתעדכן לעיתים תכופות יותר, כדי לייצג את טעמם של הצרכנים באופן ראוי יותר, לעומת זאת ה-CPI מתעדכן לעיתים רחוקות יותר. היסטורית, ה-PCE נוטה להיות נמוך יותר מאשר ה-CPI.

שני המדדים מפרסמים גם מדד כללי, וגם מדד ליבה ללא מזון ואנרגיה. אפשר לראות שמזון ואנרגיה מהווה 22% מה-CPI אולם רק 17% מה-PCE.
עקרונית הפד מעדיף את ה-PCE על פני ה-CPI ראשית משום שהוא מקיף יותר, וכן מקיף סוגי אוכלוסיה מגוונים יותר (ערים ואזורים פריפריאליים). 

העובדה שהמשקלות מעודכנות באופן תדיר יותר ב-PCE מתאים יותר לפד כמדד שמייצג את הצריכה של מוצרים. מה גם שה-PCE מביא בחשבון תחלופה של מוצרים, מה שה-CPI פחות עושה. כלומר, ה-PCE יבטא מהר יותר אימוץ של טכנולוגיה חדשה או שינוי כלשהו בדפוס הוצאת הצרכנים, ול-CPI ייקח זמן לבטא זאת. כך למשל, ה-PCE ביטא מהר יותר מעבר של משקי בית לצריכת מוצרים, מאשר שירותים בתקופת הקורונה.

מה צריך לעניין את המשקיעים? עקרונית, היות וה-CPI מתפרסם ראשון, הוא מביא את הכותרות קודם, כך שפעמים רבות כשה-PCE מתפרסם, מרבית הנתונים הרלבנטיים כבר התפרסמו ב-CPI, ולכן הוא גורר פחות תשומת לב.

נתוני ה-PCE
הצפי החודש הן למדד ה-PCE והן למדד הליבה, עמד על 0.3%. מדד ה-PCE יצא בהתאם 0.3%, ומדד הליבה יצא 0.2%. להזכיר, דווקא מדד הליבה הוא החשוב מבחינת הפד, וכתוצאה גם מבחינתם של המשקיעים. המדד השנתי יצא בהתאם לצפי. מדד ה-PCE יצא 2.7%, ומדד הליבה 2.8%, שניהם בהתאם לצפי.

הנתונים שהתפרסמו מראים שהאינפלציה חוזרת להתמתן. עקום האינפלציה ל-12 חודשים אמנם מתיישר, אבל כאשר מנרמלים את הנתונים לפי קצב החוגשים האחרונים, רואים חזרה לירידה באינפלציה לפי 3 חודשים, והתיישרות העקומות לפי 4 חודשים ו-6 חודשים, מנורמל לשנה.