האם המשקיעים בתל אביב עדיין שבויים בקונספציה?

בעקבות הטור שפרסמתי כאן בשבוע שעבר ועסק באזהרות של 130 כלכלנים בכירים כי ישראל צועדת בתוואי שיוביל לקריסה, שלח לי הקורא א' שאלה: "מה עם השקל? לאן הוא יגיע עם תחזיות כאלו? ל-8 שקלים? 10 שקלים?" 

שאלה טובה. 

אם להתייחס רגע שוב למכתב הכלכלנים, התחזיות שם מדברות על תרחישים שייקחו עוד שנים רבות. התהליך  הדמוגרפי שבו אוכלוסייה נצלנית ("החרדים") רוכבת על אוכלוסיה יצרנית (חילונים ודתיים שאינן חרדים), עד שזו תחליט שנמאס לה ותהגר מכאן, לא קורה ביום אחד. גם לא בשנה. זה תהליך של עשורים. 

אבל כלכלנים, כמו כלכלנים, יודעים לפתור משוואות כאלו באמצעות תרגיל פשוט שנקרא: "היוון". כלומר הבאה של התרחשויות שיקרו בעתיד ל"ערך נוכחי". לא צריך להיות גאון כדי לעשות זאת. המוח שלנו יודע לעשות  רגרסיה כזו בעזרת היגיון פשוט ובריא. 

כי הסוגייה עצמה מאוד פשוטה. אפשר לנסח אותה בערך כך: משפחה חרדית שמונה בממוצע 8 נפשות סמוכה על תקציב המדינה. באותו זמן משפחה חילונית שבה 4 נפשות ההורים עובדים, עושים מילואים ומשלמים מיסים. שאלה: כמה זמן ייקח להורים החילוניים להבין שהמדינה מנצלת אותם? שעדיף להם להגר למקום אחר?

לטענת 130 הכלכלנים, המודל הזה שפועל כבר הרבה שנים בישראל - על אף שאינו מתיימר לייצג שיווי משקל - קרוב להגיע לנקודה קריטית. אם פעם חשבנו שזה יקרה עוד 30-40 שנה, המלחמה, ההפיכה המשטרית וכל מה שנילווה אליהן מקרבים כעת מאוד את נקודת האל חזור. הנקודה שבה התהליך הזה לא יהיה הפיך יותר. הנקודה שבה "ישראל תהפוך לירושלים", כפי שהם מציגים זאת. 

שוקי ההון הם מקום שבו מתבצע תהליך היוון והערכה יומיומי. בסופו של דבר, אחרי כל התנודות והרעשים, המחירים שנקבעים בהם משקפים הערכה של המשקיעים לגבי העתיד. אם זרם הרווחים של חברה מסוימת צפוי להיפגע מסיבה כלשהי (למשל: חקיקה ירוקה), מחיר המניה שלה יושפע כבר היום. 

זה נכון לחברות, ונכון למדינות. כאשר כלכלה של מדינה נפגעת מסיבה כלשהי שלה השפעות לטווח הארוך, מחיר המניות של החברות הפועלות בה צפוי לרדת. תשואות האג"ח של הממשלה אמורות לעלות כדי לבטא עליה בסיכון הפירעון וסיכוני האינפלציה. זה מה שהינו מצפים לראות במדינות שכתב אשמה כה חמור בסגנון "מכתב הכלכלנים" מונח לפתחן.

מיוני עד יוני - תל אביב 125 קפץ ב-14% 

והנה, למרות כל אלו, לפחות על פי נתוני שוק ההון הישראלי, קשה מאוד להבחין שמתחוללת כאן תמורה אדירה. תמורה שהחלה עוד לפני המלחמה עם המהפכה המשטרית והמחאות יוצאות הדופן כנגדה, והואצה על סטרואידים בעקבות אירועי 7 באוקטובר. הפרמטרים השונים שבדקתי ומופיעים בטבלה המצורפת אינם מעידים על עוצמת המשבר שבו מצויה כיום כלכלת ישראל. 

נתחיל עם שער השקל. ביוני 23' נסחר המטבע הישראלי סביב רמה של 3.75 שקל לדולר.  היכן הוא כיום? 3.72 שקל לדולר. 

הלאה: מדד תל אביב 125 נחשב לברומטר של הכלכלה הישראלית. ביוני 23' הוא נסחר סביב 1,760 נקודות.  כיום הוא נסחר סביב 2,000 נקודות. 

מתברר שהמשקיעים בישראל הרוויחו בשנה האחרונה כמעט 14% על השקעה במדד המוביל של תל אביב. גם מדד תל אביב 90 שנחשב ל"מקומי" יותר (יותר חברות נדל"ן וקמעונות מקומית) טיפס באותה תקופה ב-9%. איפה כאן המשבר?

ומה באשר לאג"ח? ובכן, מחירי האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים אכן ירדו והתשואה עליהן טיפסה תוך שנה מרמה של 3.80% ל-4.90%. אבל התשואות לא עלו בגלל "המשבר", "ההפיכה" או "המלחמה". הן עלו בעיקר בגלל שהריביות בכל העולם טיפסו כדי להילחם באינפלציה. 

הבדיקה החשובה יותר היא לבחון את "מרווח התשואה" שבין ישראל לבין הבנצ'מארק הכלל עולמי: האג"ח של ארה"ב. פער כזה מבטא את "פרמיית הסיכון" העודפת שמשקיעים דורשים עבור רכישת אג"ח שהן מסוכנות יותר מאלו של ארה"ב.  

כאן מתברר שהפער אמנם גדל אבל לא באופן דרמטי. ביוני 23' הפער היה 0.1% וכיום הוא 0.4%. מדובר אם כן רק בעליה קטנה בפרמיית הסיכון של האג"ח של ממשלת ישראל. זה אינו פער שמבטא "סכנה מוחשית מפני קריסה". 

ומה באשר לדירוג? גם כאן קשה לראות מצב שמבטא או מנבא קריסה. חברות הדירוג S&P ומודי'ס אמנם הפחיתו את דירוג האג"ח של ממשלת ישראל, אך הן הותירו אותו ברמה שעדיין מוגדרת "דירוג השקעה". זה אמנם מטריד ומדאיג, אבל רחוק מלבטא משבר עמוק שעלול להתגלגל עוד שנים. 

הסיכום הקצר הוא זה: אף לא אחד מהפרמטרים ה"תמחוריים" בשוק ההון הישראלי מצביע על קריסה קרובה. המשקיעים בישראל הרוויחו בשנה האחרונה סכומים נאים בשוק המניות, לא נפגעו מירידת השקל, ולא סבורים שלממשלת ישראל תהיה בעיה של ממש לשרת את החוב שלה בעתיד.  כל האזהרות שנשמעות כאן בחודשים האחרונים מפני קריסה כלכלית, סכנה לפריצת התקציב ועליה בחוב, לא מזיזות כנראה למשקיעים בישראל. הם ממשיכים לדבוק בשקל, במניות ישראליות ובאג"ח ממשלתיות. 

אז מי צודק? הכלכלנים באזהרותיהם או המשקיעים בפוזיציותיהם? על כך אדון ביתר פירוט בטור הבא.

רגע, היתה כאן מלחמה?

המניות עלו, השקל התייצב, ופרמיית הסיכון באג"ח סבירה