בלעדי ל-FUNDER: גיוסים פדיונות ביוני: גיוס של כ 3.6 מיליארד שקלים - הטבלאות המלאות

סיכום יוני בקרנות נאמנות

תעשיית קרנות הנאמנות חווה פריחה ושגשוג שלא נראו שנים וזאת דווקא בתקופה של ריביות גבוהות ומלחמה. בשורה התחתונה התעשייה גייסה כ 3.6 מיליארדי שקלים וזאת בנוסף לעליית ערך נכסים של יותר מ 5 מיליארד שקלים. נכון לסוף יוני היקף הנכסים בתעשייה עומד על כ 517 מיליארד שקלים. כך לפי הנתונים שנאספו על ידי פאנדר מבתי ההשקעות. 

אי.בי.אי היא המגייסת הגדולה ביוני עם כ 1.08 מיליארד שקלים וכ 11.86 מיליארד שקלים מתחילת השנה (בשילוב הגיוסים של פסגות שנרכשה על ידה בתחילת השנה והושלם לאחרונה).

קסם היא המגייסת הגדולה בקרנות הכספיות ביוני עם גיוס של כ 1.2 מיליארד שקלים. אי.בי.אי היא המגייסת הגדולה מתחילת השנה בכספיות עם גיוס של קרוב ל 6 מיליארד שקלים.

מור היא המגייסת הגדולה בקרנות האקטיביות-מסורתיות ביוני עם גיוס של כ 125 מיליון שקלים. כאשר מור היא גם המגייסת הגדולה מתחילת השנה בענף האקטיביות-מסורתיות עם גיוס של כ 1.4 מיליארד שקלים.

מגדל שוקי הון היא המגייסת הגדולה בקרנות המחקות ביוני ומתחילת השנה עם גיוס של כ 274 מיליון שקלים וכ 1.7 מיליארד שקלים בהתאמה.

מור היא המגייסת הגדולה בסל כאשר ממש צמודה לה ילין לפידות עם גיוס של כ 169 ו כ166 מיליון שקלים בהתאמה. מתחילת השנה אי.בי.אי היא המגייסת הגדולה בסל עם גיוס של כ 4.8 מיליארד שקלים.

ליאור כשריאן, מנכ"ל מגדל קרנות נאמנות מתייחס לכיוון השווקים בסיכום חודש יוני ואומר, כי "בחודש החולף ראינו את המשך הכיוון החיובי בשווקים שסיכמו מחצית שנה ראשונה חזקה, בעיקר בהובלת מניות חברות הטכנולוגיה הגדולות, שמשכו את המדדים המובילים בבורסות האמריקאיות לרמות שיא". 
כשריאן מוסיף, כי "רבים מהמשקיעים מניחים שרק המניות הגדולות היו אחראיות על העליות בשוק האמריקאי, אולם 175 ממניות מדד ה-S&P500 סיכמו את מחצית השנה הראשונה בעליות בשיעורים דו-ספרתיים". 

עוד בעניין המתרחש בעולם הוסיף כשריאן, כי "אפשר לראות שהמשקיעים ממשיכים להביע עניין במניות של חברות ביטחוניות, נוכח חוסר היציבות הגיאו-פוליטי הנמשך בזירות שונות ברחבי הגלובוס, בהן זירת סין-טאייוון, המלחמה באוקראינה והמשך התחמשות מדינות אירופה, והמתרחש באזורנו".

רונן ברקוביץ, מנהל מחלקת קרנות נאמנות, אלטשולר שחם: "מועד הבחירות בארה"ב מתקרב ולאחר הדיבייט המפורסם בשבוע שעבר עושה רושם שהשוק מתחיל לתת דגש רב יותר על ההשלכות הצפויות ולתמחר נכסים בהתאם. אחד הסקטורים שנפגעו הכי הרבה בשבוע החולף הוא סקטור האנרגיה הירוקה, ולא קשה להבין למה. ככל שדונלד טראמפ מתחזק בסקרים, הצהרות כמו "הקשקוש המוחלט שנקרא משבר האקלים" כהגדרתו, מעלות חשש ברור מצעדים מיידים שהוא עלול לנקוט עם היבחרו לתפקיד הנשיא. אפקט נוסף שבולט מאז סוף השבוע האחרון הוא החולשה הניכרת באגרות החוב האמריקאיות, כשההסברים לכך נובעים הן מהחשש שמועמד רפובליקני, ככל שייבחר, ינקוט בגישה פיסקלית מרחיבה כמו הורדת מיסים והזרמת נזילות לשווקים, מה שיגרור להמשך לחצים אינפלציוניים ודחיית האופציה להורדת הריבית, והן החשש מהדחתו של הנשיא המכהן ביידן עוד בטרם הבחירות והצבת מועמד חדש מטעם הדמוקרטים ובהתאם חוסר וודאות בדבר מי הוא יהיה.

"בישראל, תשואות אגרות החוב של מדינת ישראל עולות ושוברות שיאים תקופתיים, כך שההפסד בהן מתחילת המלחמה הולך ומעמיר ופרמיית הסיכון של מדינת ישראל כפי שמשתקף בשוק החוב עולה משמעותית מעל המקבילות בדרוג דומה. העלייה בתשואות אגרות החוב הינה תוצאה ישירה של המצב הגיאופוליטי בישראל ומלווה ביציאת כסף מאסיבית של משקיעים זרים בחודשים האחרונים. אף על פי שבהסתכלות לטווח הארוך תשואות אגרות החוב הנוכחיות יכולות היחשב אטרקטיביות במידה מסוימת, סימני השאלה בדבר הימשכות המלחמה, עומק הגירעון, ההשפעה על הכלכלה, האינפלציה ובכלל, גבוהים מאוד וחוסר הרצון של משקיעים להיחשף לסיכון, בסך הכל ברורה וצפויה להמשיך כך כל עוד חוסר הוודאות נמשכת ברמה גבוהה שכזאת".