גירעון המדינה מזנק: עלה בחודש יולי ל-8.1%

הגירעון התקציבי של ישראל ממשיך לעלות.

בחודש יולי 2024 עמד הגירעון על כ- 8.5 מיליארדי שקלים, לעומת כ- 0.6 מיליארד שקל בחודש יולי אשתקד. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של כ- 72.1 מיליארדי שקלים. ב- 12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ- 155.2 מיליארדי שקלים. כך לפי דוח אומדון ראשוני לביצוע תקציב, עודף גירעון הממשלה ומימונו, שפרסם היום (ה') החשב הכללי באוצר. 

באוצר מעריכים, כפי שצוין בדוח, כי בעקבות שינוי בהתפלגות ההוצאות השוטפות והוצאות המלחמה, הגידול בגירעון צפוי להימשך עד לסוף הרבעון השלישי של השנה ולאחר מכן צפויה מגמת ירידה בגירעון בהינתן תרחיש הייחוס המרכזי.

הכנסות המדינה

בחודש יולי נרשמו הכנסות של כ- 40.9 מיליארדי שקלים. 

הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ- 277.8 מיליארדי שקלים, ביחס לכ- 269.4 מיליארדי שקלים בתקופה המקבילה אשתקד (גידול מצטבר של כ- 3.1% לעומת
התקופה המקבילה אשתקד).

הוצאות הממשלה

הוצאות הממשלה ביולי הסתכמו בכ- 49.4 מיליארדי שקלים.

מתחילת השנה עמדו על כ- 349.8 מיליארדי שקלים, לעומת כ- 263.4 מיליארדי שקלים בתקופה המקבילה אשתקד (גידול מצטבר של כ- 32.8% למול התקופה המקבילה אשתקד).

אומדן הוצאות המלחמה

אומדן הוצאות המלחמה מתחילת השנה עמד על כ- 63.5 מיליארדי שקלים ומפרוץ המלחמה כ - 88.4 מיליארדי שקלים.

בנוסף, מפרוץ המלחמה שולמו כ- 15.5 מיליארדי שקלים מקרן הפיצויים. שיעור הגידול בנטרול הוצאות המלחמה (ללא קרן הפיצויים) עמד על כ- 8.7%.

 *הנתונים מתוך דוח אומדון ראשוני לביצוע תקציב, עודף גירעון הממשלה ומימונו. החשב הכללי באוצר.

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, מתייחס לנתוני התקציב ואומר: "נתוני תקציב יולי-24 מראים הרעה, בשורה התחתונה, שכן הגירעון תפח (שוב) ל-8.1% מהתוצר וכבר כעת הוא גבוה ב-1.5 נקודות אחוז מרמת היעד.

"בתוך כך זינקו ההוצאות ב-32.8%, פי ½1 מהמתוכנן לפי התקציב המעודכן ופי 5.8 מהתקציב המקורי, שלא כלל את הוצאות המלחמה. כשלוקחים בחשבון את החמרת עצימות ההשפעה של המלחמה על פעילות המשק, כפי שמניח כעת בנק ישראל, המצב הכללי נראה מאתגר עוד יותר. מדובר בהשפעה כפולה – ההוצאות גדלות, הפעילות (וההכנסות ממנה) מרוסנות ויחסי הגירעון והחוב לתוצר גדלים".

"עם זאת," מציין מנחם, "הסתכלות מעמיקה יותר מראה תמונה פסימית פחות מבחינת האוצר, בנק ישראל ושוק ההון. זאת משום שבניכוי השלכות המלחמה גדלו הוצאות המדינה ב-8.7% מתחילת השנה (בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד), וזו תאוטה מתמשכת מאז עמד הנתון על 16.3% בתחילת השנה. 

"כמו כן, מדי חודש בחודשו, על אף ההאטה הכלכלית, גדלות הכנסות המדינה לסוגיהן. ראויות לציון ההכנסות ממיסים עקיפים, שגדלו 6.5% מתחילת השנה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. 

"משרד האוצר מופתע לטובה מהתוצאות וחוזר על הערכתו כי במהלך הרבע האחרון של השנה יתחיל יחס הגירעון לתוצר לרדת (גם בגלל תקופת השוואה נוחה יותר – הרבע האחרון של 2023, במהלכו פרצה המלחמה). כאן המקום להזכיר כי לפי ניסיון העבר למשק הישראלי יכולת התאוששות מהירה מוכחת ממצבי משבר ואם יושג הסדר מדיני ורף המתיחות ירד, יש בהחלט up-side נוסף בצד ההכנסות".

עוד מוסיף מנחם כי "נכון להיום, גם לאחר נתוני יולי, עדיין יש אפשרות ריאלית שיעד הגירעון ל-2024 יושג, ולכן מבחינה זו, אם הערכות האוצר תתאמתנה, מדובר בגורם מעודד מבחינת שוק איגרות החוב. אולם, יש לציין: ככל ש-2024 חולפת, תקציב 2025 מקבל חשיבות רבה יותר".

לבסוף אומר מנחם כי "נוכח תחזית בנק ישראל כי הגירעון בשנה הבאה יפחת ל-4.0% מהתוצר (תחזית שאף הופחתה מתחזית קודמת של 4.6%), אי הוודאות לגביו הולכת וגדלה. דיוני התקציב חיוניים מאוד אך טרם החלו ואתגרי ההתאמות התקציביות והקיצוצים רחבי ההיקף יטרידו מאוד את מקבלי ההחלטות, את חברות הדירוג ואת השוק. לכן, לקראת סוף השנה, גם אם הגירעון במונחי תוצר לשנת 2024 אכן יתחיל להתכווץ, השוק יישא פניו לשנת 2025 ויגיב בעיקר להתפתחויות לגביה ולגבי היקפי הגיוסים הממשלתיים שייגזרו ממנה".