חשיפה: עובדי הייטק בישראל משלמים פי 6 יותר מס - בכמה זה מסתכם?

שוקלים לעבוד בהייטק? כדאי שתבדקו קודם את סוגיית המס.

דוח תרומות ההייטק שפורסם היום (ג') על ידי אגף הכלכלן הראשי ברשות החדשות, חושף נתונים דרמטיים באשר למיסוי חברות ועובדי ההייטק בישראל.

כך למשל, כרבע מהכנסות המדינה מחברות ומשכר מגיעות מההייטק, על פי נתוני הדוח.  

85% מהכנסות המדינה הנובעות מענף ההייטק קשורות בעובדים ובעובדות בענף. 15% בלבד מהכנסות המדינה הנובעות מענף ההייטק קשורות ישירות בחברות.

חברות ההייטק משלמות 14% ממס החברות בישראל - דומה לחלקן מסך המחזור העסקי, וסך תשלומי מס החברות של חברות ההייטק גדל פי 3.5 תוך עשור.

ומה לגבי המס שמשלמים עובדי ההייטק בישראל?

תשלום המס הממוצע של עובד.ת בהייטק גבוה יותר מפי 6 מהממוצע במשק.

בתקופה של שש שנים עובדי ועובדות ההייטק שילמו כ-100 מיליארדי שקלים למס הכנסה.

7.5% ממשרות השכירים אחראיות לשליש ממס ההכנסה בישראל: תרומת ההייטקיסטים וההייטקיסטיות.

כמה מס משלמים בממוצע עובדי ההייטק בישראל?

תשלום מס ההכנסה החודשי הממוצע של עובד.ת הייטק בשנת 2021 היה 6,966 שקלים - פי 6.3 מהממוצע בשאר המשק (1,112 שקלים).

תשלומי מס ההכנסה של עובדי ועובדות ההייטק גדלו ב-66% בשנים 2016-2021.

עבודה בחברות הייטק זרות אינה מהווה פתרון

עוד עולה מנתוני הדוח כי תשלום מס ההכנסה החודשי הממוצע בחברות ההייטק הזרות גבוה ב-67% מזה שבחברות המקומיות. תשלומי המס של עובדי חברות ההייטק הזרות גדל ב-212% בעשור.

רבע מהעובדים בחברות הייטק מועסקים בחברות זרות ומשלמים 38% ממס הכנסה בתחום.

מי מהעובדים בהייטק משלמים הכי הרבה מס, ומי פחות?

דוח תרומות ההייטק חושף כי תשלומי מס ההכנסה הגבוהים ביותר לעובד.ת בהייטק: בתל אביב ובדרום.

בנוסף, נשים משלמות פחות מ-19% ממס ההכנסה בהייטק - פחות מחלקן היחסי בתחום. בגלל פערי השכר: ניכויי המס החודשיים של הייטקיסט גבוהים בממוצע ב-4,500 שקלים מאלו של הייטקיסטית.

עובדים ועובדות מהחברות הערבית והחרדית משלמים רק 2.9% ממס ההכנסה בהייטק, כמחצית מחלקם בתחום.

תרומת ענף ההייטק להכנסות המדינה מעבודה ומחברות

ההייטק הוא אחד הענפים המרכזיים במשק. כפי שהוצג בדו״ח השנתי של רשות החדשנות ״מצב ההייטק 2024״, הענף היה אחראי לכ20%- מהתוצר של ישראל ב-2023 ו-53% מהייצוא מהמדינה. 
נוסף לכך, קצב ההצטרפות של עובדים לענף בעשור שבין השנים 2013-2022 היה גבוה פי שלושה מאשר בשאר המשק, והשכר בו היה גבוה באופן משמעותי מהממוצע במשק - פי 2.7 מהשכר החודשי הממוצע למשרת שכיר או שכירה במשק ב-2021.

חוק עידוד השקעות הון מסייע לחברות אולם לא לעובדים

בהשוואה לעובדים בשאר ענפי המשק, עובדי ההייטק אחראים לתשלומי מס גבוהים יותר. מנגד, חברות ההייטק אחראיות לתשלומי מס נמוכים יותר מאשר חברות בשאר ענפי המשק. 

הפער נובע ממספר סיבות בולטות: שכר ממוצע גבוה בהייטק שגורר תשלומי מס הכנסה גבוהים מצד העובדים. בצד החברות, לסטארטאפים לרוב אין רווחים שעליהם הם משלמים מס חברות, ואילו מרבית החברות הרווחיות בענף נהנות משיעורי מס מופחתים במסגרת חוק עידוד השקעות הון. 

בדוח מצוין כי המידע העדכני ביותר הזמין בנוגע לתשלומי מס בישראל בעת כתיבת הדוח הוא משנת 2021. עקב מועדי הגשת הדו״חות לרשות המיסים. חלק מהנתונים אינם זמינים לשנה זו, ולכן השתמשנו במידע העדכני ביותר הקיים עבור כל ניתוח. נוכח המגמות בענף ההייטק העולות ממגוון מקורות המשמשים לניתוח תמונת המצב בענף, לרבות סקרי הלמ״ס ונתוני גיוסי הון (במאגרים כמו IVC), אנו מעריכים כי בשנים 2022-2023 נמשכה העלייה בתרומתו היחסית של ענף ההייטק למגוון המדדים כפי שיפורטו במסמך זה.