ראסל 2000 זינק ביולי ונפל באוגוסט / גרף: Google finance
עמי גינזבורג
17/08/2024
לפני כחודש פרסמתי מעל במה זו טור שעסק באסטרטגיית השקעה המכונה "תחלופת ענפים" (Sector Rotation). הטריגר לכך היה הזינוק המהיר שרשם מדד ראסל 2000 האמריקאי בשבועיים הראשונים של יולי, כאשר באותו הזמן מדד S&P500 דווקא נסוג לאחור.
תנועת המספריים של שני המדדים הייתה מהירה מאוד. כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת, ב-9 ביולי פער התשואות בין שני המדדים, במדידה מתחילת השנה, עמד על כמעט 17%. שבועיים וחצי לאחר מכן, ב-26 ביולי פערי התשואות בין המדדים הצטמצמו כמעט כליל והגיעו ל-2.8%.
צמצום פער התשואות נבע אז בעיקר משתי סיבות. הראשונה הם נתוני המקרו של המשק האמריקאי שלימדו על כלכלה חזקה יחסית. השנייה היא נתוני האינפלציה שבישרו על הקלה בלחצי המחירים, דבר שאמור להוביל בקרוב להפחתת ריבית. שתי הסיבות הללו הובילו את המשקיעים לחשוב שכלכלת ארה"ב נמצאת בתחילתה של תקופת צמיחה כלכלית שיכולה להימשך שנים. תמהיל שכזה הוא אידיאלי לחברות קטנות ובינוניות שיש להן פוטנציאל צמיחה גבוה.
עד לתחילת יולי נסחר ראסל 2000 סביב רמה דומה לזו שבה החל את השנה. אבל בין 9 ל-16 ביולי החל המדד לקפץ, ובתוך שבוע אחד השלים זינוק של 11.5%. באותו זמן מדד S&P500 נסוג מעט ופער התשואות ביניהם הצטמצם מאוד.
ואז הגיעו הנפילות של חודש אוגוסט, שהחלו עם דו"ח התעסוקה המאכזב של יולי. לפתע חזר הפחד לשווקים. וכאשר הפחד מושל, הראשונות לחטוף הן המניות הקטנות. הן משום שהן פחות סחירות ויותר תנודתיות, והן משום שאקלים כלכלי קודר פוגע בעסקיהן יותר מאשר בחברות גדולות שלהן עודפי מזומן גדולים וגישה נוחה לקבלת מימון.
מדד Russell 2000, תמונה: Canva
הנפילות של אוגוסט החזירו את ראסל 2000 לאחור כמעט את כל הדרך. מדד S&P500 החל ליפול גם הוא, אבל בשבוע האחרון שהיה חיובי למדי החזיר חלק ניכר מהנפילות. נכון לאתמול, 14 באוגוסט, פער התשואות בין המדדים מתחילת השנה נפתח שוב. כעת הוא עומד על 11.5%.הנפילה של ראסל לאחור מעלה שוב את השאלה, האם עכשיו הוא זמן טוב לאמץ את אסטרטגיית תחלופת הענפים. שואלים זאת בעיקר כל אלו שפספסו את הראלי הקודם, ומעוניינים לרכב על הראלי הבא – אם אכן יהיה כזה.
|
מדד / מה עשה מתחילת 2024 עד לתאריך:
|
9 ביולי |
16 ביולי |
26 ביולי |
31 ביולי |
7 באוג' |
14 באוג' |
|
S&P500 |
17.6% |
19.5% |
15.1% |
16.4% |
9.6% |
15.0% |
|
ראסל 2000 |
0.8% |
12.5% |
12.3% |
12.0% |
1.1% |
3.5% |
|
פער תשואות |
16.8% |
7.0% |
2.8% |
4.4% |
8.5% |
11.5% |
התשובה לכך מורכבת מאוד, כמובן, ואין לה תשובה ברורה. הכל קשור כמובן לשאלה – כיצד תתנהג הכלכלה האמריקאית בעתיד הקרוב והבינוני.
אם נאמץ את תרחיש ה"נחיתה הרכה", אזי מעבר למניות של חברות קטנות ובינוניות אינו מופרך מעיקרו. גם אם המשק האמריקאי יאט את מהלכו והתמ"ג יצמח ב-2%-3% בשנתיים הבאות, אלו עדיין חדשות טובות. לכך אפשר להוסיף את האיתותים מה'פד' לפיהם הריבית צפויה לרדת עד סוף 2025 לרמה של כ-4%.
הריבית היא משתנה קריטי משום שלחברות קטנות ובינוניות אין משאבי מימון רבים. רוב החברות הקטנות אינן מגייסות אג"ח מהצבור הרחב. הן מקבלות הלוואות מבנקים והללו נוקטים בתנאים קשוחים יחסית. כאשר האקלים הכלכלי נוח, גם תנאי המימון נהיים נוחים יותר. החברות משלמות ריביות נמוכות ויכולות להשקיע הון באפיקי צמיחה מבטיחים או בהרחבת כושר הייצור.
שלא כמו קבוצת החברות הגדולות, ובמיוחד חברות ההייטק, החברות האמריקאיות הקטנות הן לוקאליות מאוד. מרביתן מסתמכות על השוק האמריקאי ועל העובדה שכ-70% מכלכלת ארה"ב מבוססת על צריכה הפרטית. חברות בתחומים כמו נדל"ן, קמעונות, אופנה ואפילו פיננסים, נסמכות בעיקר על כוח הקניה של הצרכנים בארה"ב. נכון להיום, כששיעור האבטלה עדיין נמוך מאוד (4.3% ביולי), הן עדיין יכולות לסמוך על הצרכן האמריקאי שייצר מספיק ביקוש למוצרים ולשירותים שלהן.
כל זה נכון כשהנחיתה באמת רכה. אבל השבועיים הראשונים של אוגוסט לימדו אותנו גם מה קורה כשהנחיתה אינה רכה כל כך. ברגע שהכלכלה האמריקאית "חורקת", "משהקת", ומפלס החרדה עולה, המניות של החברות הקטנות חוטפות חזק יותר. לפתע העתיד מעורפל יותר, רמת אי הוודאות עולה, והמניות הקטנות נופלות במהירות. כך קורה שתוך שבוע אחד בלבד מדד ראסל 2000 צונח בכ-10%.
המסקנה היא אם כן פשוטה: מי שמצפה לצמיחה חזקה במשק האמריקאי בשנה-שנתיים הקרובות, ולא מוטרד מדי משיהוקים שבאים והולכים, ייטה כנראה להסיט חלק מכספו לטובת מדדים של מניות קטנות (Small Caps). זה לא חייב להיות דווקא מדד ראסל 2000. גם מדד כמו S&P600 Small Caps עשוי להתאים.
לעומת זאת, מי שחושש מפני העננים הרבים שמאיימים על הכלכלה האמריקאית, יעדיף כנראה לממש חלק מהרווחים עד כה ולהמתין להזדמנויות טובות יותר.
העננים, אגב, הם לא קטנים כלל. אפשר למנות בהם את המתיחות הגיאופוליטית הגדולה (ישראל-חמאס-איראן, רוסיה-אוקראינה, סין-טאיוואן), את הגרעון בתקציב האמריקאי שהוביל להפחתת דירוג האשראי שלה, את מערכת הבחירות ההפכפכה לנשיאות, ואת העלייה המתונה (בינתיים) בשיעור האבטלה.
ועם כל אלו, ייתכן שתחלופה סקטוריאלית תהיה כדאית בכל מקרה. אחרי גל העליות העצום במניות הייטק שהתנפחו למשקלות גבוהים בתוך מדד S&P500, ייתכן שיהיה נכון לבצע ניהול סיכונים מחושב, ולהסיט חלק מהכסף בתיק ההשקעות לענפים מסורתיים שעד כה פיגרו מאחור. גיוון, פיזור, ובחירה של רכיבי השקעות שאינם מתואמים ביניהם הם עקרונות שתמיד נכון ליישם בכל תיק השקעות.
צילום מתוך Google finance
