זה הנתון שמצביע על הנזק המשמעותי שהמלחמה מסבה למשק

התוצר המקומי הגולמי לנפש התכווץ, הן בהשוואה לרבע הקודם והן בהשוואה לרבע המקביל אשתקד. "נתון זה מצביע היטב על הנזק המשמעותי שהמלחמה המתמשכת מסבה למשק", אומר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, "יחד עם זאת, מציין מנחם, "בהשוואה לאומדן הקודם, נתוני צמיחת התוצר לרבע הראשון של השנה עודכנו קלות כלפי מעלה (מ-14.4% ל-17.3%)".

"לאחר התכווצות חדה ברבע האחרון של השנה שעברה והתאוששות מרשימה, אך לא לחלוטין, ברבע הראשון השנה, רושם המשק ביצועים פושרים ברבע השני, תוך גידול של 1.2% בלבד בהשוואה לרבע הראשון וקיטון של 1.4% בהשוואה לרבע המקביל אשתקד", אומר מנחם ומוסיף, "מדובר בתוצאות חלשות בהשוואה לתחזיות שקדמו לתוצאות ולאיתותים שהיו קודם לכן מכיוון אינדיקטורים מובילים שונים".

העדות הבולטת ביותר לנזק הכלכלי

"המשק מסיים את המחצית הראשונה כשהתוצר גדל 2.5% בלבד בהשוואה למחצית הקודמת ומתכווץ ב-1.2% בהשוואה למחצית המקבילה בשנה שעברה", אומר מנחם, "אולם, העדות הבולטת ביותר לנזק הכלכלי נעוץ בפער בין התוצר הכללי, הכולל גם את הסקטור הציבורי, לבין התוצר העסקי, האמור להוביל את צמיחת המשק לאורך זמן ומהווה את היתרון היחסי שלו.

"בעוד התוצר גדל, כאמור, 1.2% במהלך הרבע השני, התוצר העסקי פחת ב-1.9%. לעומת הרבע המקביל אשתקד, התכווץ התוצר העסקי ב-4.8% וזאת בפעם השלישית ברציפות, לאחר התכווצות של 3.9% ברבע הראשון וכמובן 8.2% ברבע השלישי".

נקודה שלילית נוספת, לדברי מנחם, קשורה קשורה בכך שהתוצר, למעט מיסים נטו על הייבוא – מדידה משקפת יותר של פעילות המשק, צמח בקושי 0.6% במהלך הרבע השני והתכווץ 1.3% בהשוואה לרבע המקביל אשתקד.

"אלא שתאוטת המשק לא נגרמת דווקא מצד הביקוש ולא מעידה על חולשה של משקי הבית", הוא מסביר ומציין, "לראיה, ההוצאה לצריכה פרטית זינקה 12.0% ברבע השני, לאחר קפיצה של 23.5% ברבע הראשון ולמעשה – בניגוד לתוצר – עקפה את רמתה מלפני המלחמה. אפילו בהשוואה לרבע המקביל אשתקד, טרם המלחמה וכשאך החלה החקיקה המשפטית, גדלה הצריכה הפרטית ב-1.2% (אם כי במונחים לנפש התכווצה קלות – מה שמצביע בכל זאת על שחיקת מה של רמת החיים).

"המשק נפגע מהותית גם בצד ההשקעות בענפיו השונים, שהתכווצו ב-4.6% במהלך הרבע השני. הן נמוכות כיום ב-11.1% מרמתן ברבע המקביל אשתקד ולפי מדידה זו פוחתות כבר 3 רבעים ברציפות. כך גם ההשקעות בבתי מגורים, שאף רושמות ירידות דו ספרתיות (30% ויותר) מדי רבע".

הפגיעה העקבית בהשקעות בענפי המשק מקטינה את התוצר הפוטנציאלי שלו

מנחם מתייחס לפגיעה העקבית בהשקעות בענפי המשק, אשר מקטינה לדבריו, את התוצר הפוטנציאלי שלו וכך יוצרת לחצי מחירים לכל רמה נתונה של ביקושים. "שחיקת ההשקעה בבתי מגורים, יחד עם היעדר כוח עבודה מספק נוכח המלחמה, גוררת אף היא לחצי מחירים דרך מחירי הדירות והשכירות וכמובן מהווה קושי חברתי של ממש.

"אכזבת מה ניתן למצוא בנתוני ייצוא הסחורות והשירותים, שהתכווץ ב-8.3% במהלך הרבע השני ונמוך כעת ב-8.8% מרמתו לפני שנה. זאת, בין השאר, נוכח פיחותו החד של השקל בתקופה זו.
היות והתוצר העסקי התכווץ ב-9.0% בהשוואה למחצית השנה הקודמת, הדרך להגעה לתחזיות הצמיחה של הגורמים הרשמיים, לרבות זו של בנק ישראל (1.5%+) תהייה מורכבת, למרות היותם מונמכים מלכתחילה. עם זאת, הרבה תלוי בהתפתחויות הביטחוניות באזור ובשאלה מה תהייה מידת העצימות של השפעת המלחמה על המשק".

מה צפוי לנו במחצית השנייה?

"במבט למחצית השנייה, סביר כי פעילות המשק תדשדש, ללא פריצת כיוון כלפי מעלה או כלפי מעלה, לאחר הזעזוע הראשון והתיקון לתגובת היתר. המשק נמצא בתעסוקה מלאה למעשה, מספר המשרות הפנויות גדל, וכך גם הקושי לאייש משרות בעובדים מקצועיים, מה שימשיך לרסן את הפעילות ואת צמיחת התוצר", אומר מנחם, "לגבי צד הביקוש, אמנם בחינה של הצריכה הפרטית מראה כי צריכת המוצרים בני קיימא לנפש נסוגה הן בהשוואה לרבע הראשון של השנה והן בהשוואה לרבע המקביל אשתקד. נסיגה של רכיב זה מבשרת על התמתנות של הצריכה הפרטית הכוללת בהמשך".

ומה לגבי החלטת הריבית?

"נוכח המשך הגידול בצריכה הפרטית עד כה, נראה כי נתון התוצר אמנם פושר, אך לא יהווה שיקול בידי בנק ישראל להורדת ריבית קרובה", אומר מנחם, "ודאי לא אחרי מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, שהיה גבוה".