בבית המשפט העליון דן בבקשתו של חוסך, אשר היה משך שנים רבות עובד מדינה והגיע לגיל פרישה כשהוא זכאי לפנסיה תקציבית. הגמלאי ביקש הלוואה מחברת ביטוח ומנגד התחייב להעביר עליה ישירות מידי חודש, בהוראת קבע, סכום משיעור הפנסיה המגיעה לו.
בית המשפט השלום קבע, כי יש לכבד את שאיפתו של אדם להשתמש במשאביו כפי שהוא רואה לנכון, אך ראוי שיעשה זאת בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות), המאזן באופן מידתי בין אינטרס המדינה להגן על הגמלאי מפני שיקולים כלכליים מוטעים, לבין זכותו של הגמלאי לעשות בקניינו כבשלו.
המדינה התנגדה לטיעוני הגמלאי ובערעורה לבית המשפט המחוזי טענה בין היתר, כי מדובר בעסקת היוון המותרת על פי דין רק במקרים מיוחדים הקבועים בס' 109 (ב) לחוק הגמלאות ולא חלים במקרה הנוכחי. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המדינה.
המדינה לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בין היתר טענה המדינה שאין מקום לקבוע שהזכות לקצבה הינה זכות קניינית רגילה, וכי בהתאם לסעיף 49 לחוק הגמלאות, על הגמלה להיות משולמת אך ורק לאדם לו היא מגיעה, וכי אין להרחיב את המקרים בהם תשולם גמלה שלא לידי הגמלאי עצמו.
השאלה המשפטית העיקרית הנדונה הייתה האם ככלל יכול גמלאי של שירות המדינה למכור זכות חלקית לגמלה מבלי להידרש לעניין ההיוון. ומכאן על ביהמ"ש להכריע בעניין הסכם בין גמלאי לבין צד ג', לפיו יועבר חלק קצוב מהגמלה במשך תקופה מוגדרת.
שאלות העולות מבקשת הגמלאי:
מעבר לשאלה הכלכלית בדבר זכאותו של גמלאי למכור את זכותו החלקית לגמלה, עשויות לעלות שאלות שונת כגון: מה היחס בין חוק המחאות חיובים לבין זכותו של גמלאי על פי חוק הגמלאות? באיזו מידה חייבת המדינה להיות כפופה לתנאיו של הסכם שנכרת בין גמלאי לבין צד ג'?
אימתי תהווה המדינה "מסלקה" המעבירה תשלומי קצבה לגוף פלוני? האם חופש החוזים של גמלאי גובר על העקרונות הסוציאליים הטמונים בחוק הגמלאות? מהי תחולתו של סעיף הגבלת ההיוון בחוק הגמלאות על עסקת היוון שבין גמלאי לגוף פרטי? ועוד שאלות מעניינות.
בסופו של יום התיר בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור, היינו, אישר את מכירת הזכות לקבלת קצבה לאחר. ואולם, החלטת בית המשפט העליון נבעה משיקולים של חוסר תשתית משפטית.
"המצב הנורמטיבי אינו בהיר, ויש עירוב של סוגיות חברתיות, כלכליות עם תחום המשפט האזרחי", אומר כבוד השופט רובינשטיין. בית המשפט אף אומר ש"מדובר בקניינו של האדם. נקודת האיזון בין האינטרס של המדינה לקבלת קצבה לבין זכותו של החוסך לא בהיר דיו".
סיכום
מפסק הדין המעניין שהובא כאן ניתן ללמוד מספר דברים הקשורים בתקנות קופות הגמל:
1. ייתכן, כי תיקון 3 לתקנות קופות גמל מינואר 2008, האוסר על קבלת הפקדות בתוכניות הוניות כסכום חד פעמי פגע בזכות יסוד- "זכות הקניין".
2. זכות הקניין יכולה לגבור על תיקון 3, שלדעת מומחים פנסיונים פגע במערך הפנסיוני של חוסכים רבים.
3. ניתן למכור זכויות פנסיוניות בקרנות הפנסיה החדשות לצד ג'. יוצא איפא, שנפתח אפיק נוסף שבעזרתו ניתן לקבל החלטות פנסיוניות במסגרת הערכות כוללת בעת פרישה.
* הכותב הנו בעל משרד עורכי דין המתמחים בדיני פנסיה ורגולציה
פורסם לראשונה ב-Anet
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





