הגיל והתרגיל של פרישת הנשים לפנסיה

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, בסוף החודש ייכנס לתוקפו החוק הקובע שגיל הפרישה לפנסיה לנשים יהיה 64 ולא 62, גיל הפרישה הנהוג כיום. ההחלטה תיושם החל מסוף 2011 ותחול על נשים שנולדו ממאי 1953 ואילך ‏(כלומר, שגילן הנוכחי הוא 57 ומטה‏).

כמיטב המסורת הישראלית ברור שההמלצות עלולות להישאר במגירה אם לא ייושמו בצורה נחרצת, ושההחלטה צפויה לעורר מחלוקת ולהקפיץ בעיקר ארגוני נשים כמו ויצו ונעמת.

את גיל הפרישה העדכני, שיאפשר לסבתות להגדיל את תדירות המפגשים עם הנכדים, תקבע ועדת מומחים שמינה לפני חודשיים שר האוצר. הוועדה מוסמכת לבחון לעומק את השלכות דחיית הפרישה ואת הצעדים המשלימים להקלה על נשים שייקלעו למצוקות אישיות ולבעיות תעסוקה אם תבוצע הדחייה. כמו כן, הוועדה רשאית להותיר את גיל הפרישה על כנו - 62, או אפילו להמליץ להחזירו ל-60.

ועדת הפנסיה כוללת מקבץ מכובד של אישי משק וממשל. בראשה עומד הממונה על התקציבים באוצר אודי ניסן ‏(שהודיע באחרונה על פרישתו‏). חברים בה אנשי אקדמיה כמו פרופ’ איתן ששינסקי מוועדת תמלוגי הגז, פרופ’ אפרים צדקה, הממונה על שוק ההון באוצר פרופ’ עודד שריג, מנכ”לית המוסד לביטוח הלאומי אסתר דומיניסיני, ראש המועצה הכלכלית פרופ’ יוג’ין קנדל, קרנית פלוג, עד לאחרונה מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל ועוד.

החברים מטריחים את עצמם פעם בשבוע להגיע למשרד האוצר בירושלים, שם הוקצה להם מקום מיוחד, והם צפויים לקיים עוד 3-4 ישיבות לפני הגשת המלצותיהם. ארגוני הנשים, שכבר הופיעו בפני הוועדה, התנגדו נחרצות לרעיון הדחייה של גיל הפרישה והביעו רצון להותירו ללא שינוי ‏(62‏). המהדרות שבהן דורשות ללכת צעד אחורה ולהחזיר עטרה ליושנה - להשיב את גיל הפרישה ל-60.

אנשי הוועדה הכינו היטב את שיעורי הבית ובחנו לעומק את המקובל בעולם בכל הנוגע לפרישה לפנסיה, ואז התגלתה העובדה הבאה: כמעט אין מדינה בעולם המערבי שבה גיל הפרישה לפנסיה של גברים שונה מזה של נשים. בארה”ב המצב קיצוני עוד יותר: החוקה האמריקאית מונעת אפשרות לאפליה על רקע מין, והדבר אמור גם לגבי גיל הפרישה.

תוחלת החיים של נשים בישראל גבוהה מזו של הגברים, וממצאים שהובאו בפני חברי הוועדה היו חד-משמעיים: נשים בישראל חיות בממוצע עד גיל 82, ואילו תוחלת החיים לגברים הינה 78. הנשים בארץ, אם כך, לא רק יוצאות מוקדם יותר לפנסיה, הן גם נהנות מ-4 שנות גמלה נוספות בהשוואה לגברים.

בארגון עמיתים שבניהול יעל אנדורן, המאגד את קרנות הפנסיה הוותיקות ‏(הרלוונטיות למצטרפים עד שנת 1995‏), נערכה בדיקה כלכלית המוכיחה שהותרת גיל 62 כגיל הפנסיה לנשים תוסיף לגירעון האקטוארי סכום בלתי מבוטל של  3.4 מיליארד שקל.

כיצד ייסתם החור הפיננסי? סיוע ממשלתי הוא אחת האפשרויות, אך קשה להניח כי הממשלה תיאות לפתוח את הכיס עבור בעיה שעלולה להפוך לאקטורית רק בעוד כמה שנים. לכן נראה שלא תהיה ברירה אלא לפגוע בזכויות העמיתים.

ועדת הפנסיה ערה לכל ההיבטים הללו ותביא אותם בחשבון בהמלצותיה. חלק מחבריה בוחנים את האפשרות להגיש המלצה דרמטית הכוללת דחייה של גיל הפרישה לנשים ל-67 ובכך להשווותו לזה של הגברים.

בוועדה ערים לתהליך קבלת ההחלטות במגזר הציבורי ולחקיקה הפופוליסטית בכנסת ואף מבינים שלחצי ארגוני הנשים עלולים למנוע אפילו את דחיית גיל הפרישה ל-64, ולכן עשויים לכוון לגיל פרישה גבוה יותר לנשים.

בסופו של דבר, על פי הערכתי, גיל הפרישה לפנסיה לנשים יידחה ל-64. אמנם שדולות הנשים המגובות בסיוע הפרלמנטרי של השרה לימור לבנת ושל סגנית השר גילה גמליאל ינסו לטרפד את המהלך, אבל נראה כי הפעם המאמץ לא יביא לתוצאות. 

פורסם לראשונה ב-NRG

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.