מה קורה כשחברות גוססות? / צילום: Dreamstime
משה מימון, מומחה שווקים פיננסיים, FUNDER
02/10/2024
מדי פעם אנחנו שומעים על חברות שנמחקות מהמסחר, או עוברות להיסחר ברשימה שהיא לא הרשימה הראשית. עולה השאלה, למה זה קורה, מה האירועים שגורמים לזה, ומה ההשלכות של זה מבחינת המשקיעים. נסקור בכתבה הזו מה התנאים שגורמים למניות להימחק מהרשימה הראשית, וכיצד זה משפיע על המשקיעים, וגם, איך חוזרים חזרה לרשימה הראשית.
הבורסות השונות דואגות לשמר רמה מסוימת בחברות נסחרות. זה מתחיל על ידי קביעת כללים בכניסה לבורסה, לכל בורסה יש דרישות סף כדי להירשם למסחר. הבורסות השונות קובעות גם כללים כדי להישאר במסחר. את הכללים אפשר לסווג בגדול לשני סוגי כללים – כללים הקשורים למחיר המניה כללים הקשורים לחובות הדיווח של החברה.
מילה קטנה של אזהרה. עולם המסחר מתקיים בהתאם לכללים, תקנונים והנחיות. המסמכים הם מסמכים משפטיים. אני אנסה כאן להביא את הכללים האלה בשפה ברורה יותרת לציבור. מן הסתם לפי מיטב הבנתי. הדברים שמובאים כאן הם לצורך מידע בלבד, ומן הסתם הנוסח המחייב הוא תמיד הנוסך שמופיע במסמכי התקנון השונים על ידי הבורסות השונות.
המצב בארה"ב
נתחיל עם השוק בשוק האמריקאי. השוק הגדול והמעניין, ושמבחינת המשקיעים המקומיים הוא המעניין והמשפיע. שתי הבורסות הגדולות בארה"ב – בורסת ניו יורק, ובורסת הנאסד"ק, מקיימות הליכי הפרה, שבמהלכם הבורסות מודיעות לחברה על חשש מפני מחיקת החברה ממסחר ברשימה הראשית, מה שמכונה delisting, מתן אפשרות לחברה לתקן את ההפרה, ולאחר מכן מחיקה מהמסחר.
הפסקת מסחר במניה
גם בבורסת ניו יורק, וגם בבורסת הנאסד"ק, אם וכאשר חברה נכנסת להליכי חדלות פירעון, לא משלמת אגרות, לא עומדת בכללי ה-SEC לרבות פרסום דוחות כספיים מבוקרים או מסוקרים על ידי רואי חשבון, במועד הקבוע בחוק. המסחר במניה מופסק, עד שמתבהר מצב החברה. לאחר מכן, אם היא מפורקת, היא תימחק מהמסחר כליל, כולל מרשימה משנית כלשהי
בנוסף, אם חברה לא עומדת בתשלום אגרות המסחר, היא מסתכנת במחיקה מהמסחר.
אלה המקרים הברורים יותר, ואולי גם הקלים יותר מבחינת הבורסות לטיפול. מעבר לכללים האלה, בבורסות השונות יש כללים לגבי דרישות המסחר במניות, עליהם נרחיב כעת.
בורסת NYSE
דרישות מינימום לסחירות בבורסת ניו יורק כוללות – מינימום 400 בעלי מניות, דרישה ל-1,200 בעלי מניות וגם מחזור מסחר יומי של 100 א' מניות לפחות, לפחות 600 א' מניות מוצעות לציבור.
דרישת המחיר המניה המינימלי בזמן ההנפקה הוא לפחות 4$ למניה, ועל המניה להישאר גם כן מעל מחיר של 1$ במהלך המסחר. מניה שמחירה יורד מתחת ל-1$ למשך 30 ימים רצופים מסתכנת במחיקה מהמסחר.
דרישות מינימום פיננסיות, בורסת ניו יורק תתחיל הליך מחיקה לחברות ששווי השוק שלהן יורד מתחת ל-15 מיליון דולר, למשך תקופה של 30 ימי מסחר רצופים.
בורסת ה-NASDAQ
בדומה לבורסת ניו יורק, גם בבורסת הנאסד"ק, יש דרישות לפיזור מינימלי של בעלי מניות (400 בעלי מניות), דרישה לשווי שוק מינימלי של 50 מיליון דולר. דרישה לעושי שוק במניה.
בבורסת הנאסד"ק, שער ה-BID, המחיר הגבוה שקונה כלשהו מוכן לשלם על מניה, חייב להיות מעל 1$. אם מחיר ה-BID במניה סוגר מתחת ל-1$ למשך 30 ימי מסחר רצופים, בורסת הנאסד"ק תתריע בפני החברה על הליך הפרה.
תיקון ההפרה
גם בניו-יורק וגם בנאסד"ק יש שישה חודשים לתקן את ההפרה. בורסת ניו יורק יכולה להעניק לחברה שישה חודשים נוספים, בהינתן תנאים מיוחדים. בכל מקרה, בורסת ניו-יורק לא תאפשר לחברות להישאר במצב של הפרה מעבר ל-12 חודשים. אחרי תקופה זו, החברות יימחקו מהמסחר.
בזמן הזה החברה צריכה לתקן את המצב. הדרך הטובה ביותר היא אם מחיר המניה עולה במסחר מעל 1$. מן הסתם זה קורה כאשר החברה מפרסמת נתונים חיוביים, שגורמים למשקיעים לחזור ולקנות את המניה במחיר גבוה יותר.
אפשרות אחרת היא לעשות מה שנקרא Reverse Split, כלומר איחוד מניות, כך שכל מי שמחזיק נניח ב-10 מניות, יקבל מניה אחת, שמחירה פי-10. כך, באופן מלאכותי, החברה יכולה להימנע מההשלכות שמחיר המניה יורד מתחת ל-1$. צריך לזכור ש-Reverse Split יכול לפתור את הסימפטום (מחיר מניה נמוך מ-1$), אבל לא פותר את הבעיה, חוסר אמון המשקיעים שמתבטא בירידת מחיר המניה אל מתחת ל-1$.
מדוע בכלל לקבוע מחיר מינימום במניה?
אפשר לשאול, למה בכלל יש מחיר מינימום למניה.
טיעון ראשון בעד מחיר מינימום מגיע מהתנודה במניה. ככל שמחיר המניה נמוך כך התנודה בה גבוהה יותר. כך למשל שינוי של 1 סנט במניה שמחירה 20 סנט, מייצר תנודה של 20%.
בנוסף, יש עניין של עלויות עיסקה, ככל שמחיר המניה נמוך, כך עלויות המינימום בעיסקה גבוהות יותר מסך העיסקה.
אבל בעיקר הטיעון כלפי מחיר מינימום למניה מגיע כמעין קריטריון מיון, שמאפשר לבורסות לברור בין חברות ראויות לבין חברות שהן, איך לומר, פחות.
מה קורה אחרי שמניה נמחקת?
כשמניה נמחקת מהרשימה הראשית בבורסת ניו יורק, או בבורסת הנאסד"ק, מניות החברה עדיין מוצעות למסחר, אבל הם נסחרות ברשימה משנית. הרשימה הזו נקראת OTC – Over-The-Counter. כיום יש שתי מערכות מסחר משניות – OTC Bulletin Board (OTCBB) או ה-OTC Pink. הרשימה האחרונה מכונה גם ה-Pink Sheets, זכרון לעבר שבו רשימת המניות שנסחרו ברשימה זו, היתה מודפסת על דפים ורודים, ולא על דפים צהובים כמו מניות הרשימה הראשית.
דרישות המסחר ב-OTC מקילות יותר, אבל כאן מדובר בשוק עם רמת נזילות נמוכה הרבה יותר מאשר הרשימה הראשית בבורסות השונות. ראשית, מטבע הדברים מדובר ברשימות מסחר שבהן חברות מגיעות מאילוץ, ומאי עמידה בדרישות הרשימה הראשית של הבורסות השונות. כלומר, מטבע הדברים החברות שנמצאות שם לא מהוות את הקבוצה הנבחרת של המניות.
שנית, ברשימה הזו, פעילות הגופים המוסדיים מצומצמת מאוד, אם בכלל, שכן חלק מהגופים המוסדיים לא יכולים להחזיק מניות שלא נסחרות ברשימה הראשית, וגם אם כן, מדובר באחזקה זהיחנ. זה אומר שהיקף המסחר במניות האלה קטן מאוד, בשל היעדר המוסדיים.
משקיע פרטי שמחזיק את המניות שנמחקות מהמסחר, מקבל עדכון על כך שהמניה עומדת להימחק מהרשימה הראשית. משקיע אמנם לא חייב למכור את המניות שלו, אבל צריך להיות מודע לכך שהיקף המסחר הנמוך יכול לייצר פערי מחיר גדולים בין ה-BID-ASK. הדרישות להיסחר ברשימה המשנית, מקילות יותר, וזה אומר שדרישות הגילוי והשקיפות מהחברות האלה, נמוכות יותר, ועל המשקיעים להביא זאת בחשבון.
ראוי לשים לב שכשמניה עוברת להיסחר ברשימה המשנית, סימול המניה משתנה. כך למשל, כשחברת GM החלה הליך של פשיטת רגל ב-2009, המניה הוסרה מהרשימה הראשית של בורסת ניו יורק, ל-Pink Sheets, וסימול המניה השתנה ל-GMGMQ. הסימול הוארך ל-5 אותיות, והסתיים ב-Q. כשהמניה חזרה למסחר ברשימה הראשית, המניה חזרה לסימול המקורי שלה GM.
המצב בישראל
בבורסת תל אביב יש שתי אפשרויות שנוגעות לחברות.
האפשרות הראשונה היא ה'קלה יותר' להפעלה, והיא העברת נייר לרשימת השימור. רשימת השימור היא רשימה שהמניות שמופיעות בה נסחרות רק פעמיים במהלך יום מסחר, בפתיחה ובנעילה. המסחר במניות אלה מתנהל כמסחר רב-צדדי, כלומר המנגנון שמופעל בשלב הפתיחה והנעילה.
רשימת השימור
העברה לרשימת השימור יכולה לקרות כאשר שווי החזקות ציבור במניות החברה נמוך מ-5 מיליון שקלים (נכון להיום). חברה יכולה להימנע מהעברה לרשימת השימור, אם שווי שוק המניות שלה גבוה מ-4 מיליון שקלים, והחברה מינתה עושה שוק למניות שלה (עושה שוק, הוא מעין סיטונאי שמציע ציטוטי מחיר לקניה ומכירה של מניות החברה).
עילה נוספת היא שאחוז אחזקות הציבור נמוך מ-15%. חברה יכולה גם כאן להימנע מהעברה לרשימת השימור, אם שיעור אחזקות הציבור גבוה מ-12.5% והחברה מינתה עושה שוק למניותיה. או במצב שבו אחוז אחזקות הציבור נמוך מ-15% אבל שווי אחזקות הציבור גבוה מ-15 מיליון שקלים.
יכול להיות מצב שבו חברה עוברת לרשימת השימור גם בשל שווי אחזקות, וגם בשל שיעור האחזקות. במצב כזה, חברה צריכה לתקן את שתי ההפרות. מן הסתם כדי לצאת מרשימת השימור, יש לעלות מעל היקף אחזקה או שיעור אחזקה גבוה יותר מאשר במצב רגיל.
הבורסה מתריעה בפני חברות ומאפשרת לחברות להביא למצב שבו הן חוזרות לעמוד בדרישות המינימום להישאר במסחר ברשימה הראשית.
מניה שהועברה לרשימת השימור, צריכה לתקן את ההפרה, תוך 24 חודשים. הדרישה לחזור חזרה לרשימה הראשית מחמירה יותר מאשר הדרישה למעבר לרשימה הראשית. אם אחרי שנתיים עדיין לא תוקנה ההפרה, הדרישות לצאת מרשימת השימור מוחמרות אף יותר.
48 חודשים, אחרי שחברה עברה לרשימת השימור, במידה וההפרה לא תוקנה, החברה תימחק מהמסחר.
דלי סחירות
חברות שמחזורי המסחר בהם נמוך מאוד, מדובר על מחזור מסחר יומי נמוך מ-20 א' שקלים, חציון מחזור המסחר נמוך מאלפיים שקלים, מדובר בנייר שלא היה בהשעייה או ברשימת דלי הסחירות, והמניה נסחרה לפחות שישה חודשים.
חברה יכולה להימנע מכניסה לרשימת דלי הסחירות, על ידי מינוי עושה שוק למניותיה.
מניות שנמצאות ברשימת דלי הסחירות, נסחרות רק פעמיים במהלך יום המסחר. בפתיחה ובנעילה במסחר רב צדדים.
השעיית חברה מהמסחר
בורסת תל אביב קבעה כללים להשעיה מהמסחר. הכלל הראשון הוא סעיף סל שמדבר על אי בהירות לגבי החברה, או בעלי השליטה בה או לגבי ניירות הערך שלה, באופן שעלול להשפיע מהותית על שער הנייר.
הכלל השני מדבר על חברה שנמצאת בהליכי חדלות פירעון כלשהם. כשלחברה מונה נאמן, או כונס נכסים, לקראת חדלות פירעון. כמובן במצב שבו חברה מתפרקת מרצון, או בצו בית משפט, היא מושעית ואף נמחקת מהמסחר.
הכלל השלישי מדבר מקרה שבו חברה לא הגישה דוחות כספיים, ועבר לפחות חודש ממועד הגשת הדוחות.
עוד אפשרות היא להשעיית חברה מהמסחר בשל שער של 1 אגורה ב-15 מתוך 30 ימי המסחר שלפני מועד הבדיקה.
צריך לשים לב שכאן מדובר בהפסקת מסחר של מניה, ולא מעבר לרשימה צדדית.
חברה יכולה לתקן את ההפרה, למשך תקופה של עד 48 חודשים ממועד ההפרה. כאשר התנאים לחזרה לרשימה הראשית, מוחמרים אחרי 24 חודשים. אחרי 48 חודשים מהשעיית מסחר, החברה תימחק מהבורסה.
אחד הדברים החשובים בשוק ההון היא עובדת הנזילות. הסחירות במניה היא בעלת ערך רב למשקיעים שיודעים שברמת העיקרון יש שוק שבו הם יכולים להיפטר מהמניות שלהם. אני אסייג את זה מיד, אבל זו אמירה כללית די נכונה.
מדי פעם אנחנו שומעים על חברות שנמחקות מהמסחר, או עוברות להיסחר ברשימה שהיא לא הרשימה הראשית. עולה השאלה, למה זה קורה, מה האירועים שגורמים לזה, ומה ההשלכות של זה מבחינת המשקיעים. נסקור בכתבה הזו מה התנאים שגורמים למניות להימחק מהרשימה הראשית, וכיצד זה משפיע על המשקיעים, וגם, איך חוזרים חזרה לרשימה הראשית.
הבורסות השונות דואגות לשמר רמה מסוימת בחברות נסחרות. זה מתחיל על ידי קביעת כללים בכניסה לבורסה, לכל בורסה יש דרישות סף כדי להירשם למסחר. הבורסות השונות קובעות גם כללים כדי להישאר במסחר. את הכללים אפשר לסווג בגדול לשני סוגי כללים – כללים הקשורים למחיר המניה כללים הקשורים לחובות הדיווח של החברה.
מילה קטנה של אזהרה. עולם המסחר מתקיים בהתאם לכללים, תקנונים והנחיות. המסמכים הם מסמכים משפטיים. אני אנסה כאן להביא את הכללים האלה בשפה ברורה יותרת לציבור. מן הסתם לפי מיטב הבנתי. הדברים שמובאים כאן הם לצורך מידע בלבד, ומן הסתם הנוסח המחייב הוא תמיד הנוסך שמופיע במסמכי התקנון השונים על ידי הבורסות השונות.
המצב בארה"ב
נתחיל עם השוק בשוק האמריקאי. השוק הגדול והמעניין, ושמבחינת המשקיעים המקומיים הוא המעניין והמשפיע. שתי הבורסות הגדולות בארה"ב – בורסת ניו יורק, ובורסת הנאסד"ק, מקיימות הליכי הפרה, שבמהלכם הבורסות מודיעות לחברה על חשש מפני מחיקת החברה ממסחר ברשימה הראשית, מה שמכונה delisting, מתן אפשרות לחברה לתקן את ההפרה, ולאחר מכן מחיקה מהמסחר.
הפסקת מסחר במניה
גם בבורסת ניו יורק, וגם בבורסת הנאסד"ק, אם וכאשר חברה נכנסת להליכי חדלות פירעון, לא משלמת אגרות, לא עומדת בכללי ה-SEC לרבות פרסום דוחות כספיים מבוקרים או מסוקרים על ידי רואי חשבון, במועד הקבוע בחוק. המסחר במניה מופסק, עד שמתבהר מצב החברה. לאחר מכן, אם היא מפורקת, היא תימחק מהמסחר כליל, כולל מרשימה משנית כלשהי
בנוסף, אם חברה לא עומדת בתשלום אגרות המסחר, היא מסתכנת במחיקה מהמסחר.
אלה המקרים הברורים יותר, ואולי גם הקלים יותר מבחינת הבורסות לטיפול. מעבר לכללים האלה, בבורסות השונות יש כללים לגבי דרישות המסחר במניות, עליהם נרחיב כעת.
בורסת NYSE
דרישות מינימום לסחירות בבורסת ניו יורק כוללות – מינימום 400 בעלי מניות, דרישה ל-1,200 בעלי מניות וגם מחזור מסחר יומי של 100 א' מניות לפחות, לפחות 600 א' מניות מוצעות לציבור.
דרישת המחיר המניה המינימלי בזמן ההנפקה הוא לפחות 4$ למניה, ועל המניה להישאר גם כן מעל מחיר של 1$ במהלך המסחר. מניה שמחירה יורד מתחת ל-1$ למשך 30 ימים רצופים מסתכנת במחיקה מהמסחר.
דרישות מינימום פיננסיות, בורסת ניו יורק תתחיל הליך מחיקה לחברות ששווי השוק שלהן יורד מתחת ל-15 מיליון דולר, למשך תקופה של 30 ימי מסחר רצופים.
בורסת ה-NASDAQ
בדומה לבורסת ניו יורק, גם בבורסת הנאסד"ק, יש דרישות לפיזור מינימלי של בעלי מניות (400 בעלי מניות), דרישה לשווי שוק מינימלי של 50 מיליון דולר. דרישה לעושי שוק במניה.
בבורסת הנאסד"ק, שער ה-BID, המחיר הגבוה שקונה כלשהו מוכן לשלם על מניה, חייב להיות מעל 1$. אם מחיר ה-BID במניה סוגר מתחת ל-1$ למשך 30 ימי מסחר רצופים, בורסת הנאסד"ק תתריע בפני החברה על הליך הפרה.
תיקון ההפרה
גם בניו-יורק וגם בנאסד"ק יש שישה חודשים לתקן את ההפרה. בורסת ניו יורק יכולה להעניק לחברה שישה חודשים נוספים, בהינתן תנאים מיוחדים. בכל מקרה, בורסת ניו-יורק לא תאפשר לחברות להישאר במצב של הפרה מעבר ל-12 חודשים. אחרי תקופה זו, החברות יימחקו מהמסחר.
בזמן הזה החברה צריכה לתקן את המצב. הדרך הטובה ביותר היא אם מחיר המניה עולה במסחר מעל 1$. מן הסתם זה קורה כאשר החברה מפרסמת נתונים חיוביים, שגורמים למשקיעים לחזור ולקנות את המניה במחיר גבוה יותר.
אפשרות אחרת היא לעשות מה שנקרא Reverse Split, כלומר איחוד מניות, כך שכל מי שמחזיק נניח ב-10 מניות, יקבל מניה אחת, שמחירה פי-10. כך, באופן מלאכותי, החברה יכולה להימנע מההשלכות שמחיר המניה יורד מתחת ל-1$. צריך לזכור ש-Reverse Split יכול לפתור את הסימפטום (מחיר מניה נמוך מ-1$), אבל לא פותר את הבעיה, חוסר אמון המשקיעים שמתבטא בירידת מחיר המניה אל מתחת ל-1$.
מדוע בכלל לקבוע מחיר מינימום במניה?
אפשר לשאול, למה בכלל יש מחיר מינימום למניה.
טיעון ראשון בעד מחיר מינימום מגיע מהתנודה במניה. ככל שמחיר המניה נמוך כך התנודה בה גבוהה יותר. כך למשל שינוי של 1 סנט במניה שמחירה 20 סנט, מייצר תנודה של 20%.
בנוסף, יש עניין של עלויות עיסקה, ככל שמחיר המניה נמוך, כך עלויות המינימום בעיסקה גבוהות יותר מסך העיסקה.
אבל בעיקר הטיעון כלפי מחיר מינימום למניה מגיע כמעין קריטריון מיון, שמאפשר לבורסות לברור בין חברות ראויות לבין חברות שהן, איך לומר, פחות.
מה קורה אחרי שמניה נמחקת?
כשמניה נמחקת מהרשימה הראשית בבורסת ניו יורק, או בבורסת הנאסד"ק, מניות החברה עדיין מוצעות למסחר, אבל הם נסחרות ברשימה משנית. הרשימה הזו נקראת OTC – Over-The-Counter. כיום יש שתי מערכות מסחר משניות – OTC Bulletin Board (OTCBB) או ה-OTC Pink. הרשימה האחרונה מכונה גם ה-Pink Sheets, זכרון לעבר שבו רשימת המניות שנסחרו ברשימה זו, היתה מודפסת על דפים ורודים, ולא על דפים צהובים כמו מניות הרשימה הראשית.
דרישות המסחר ב-OTC מקילות יותר, אבל כאן מדובר בשוק עם רמת נזילות נמוכה הרבה יותר מאשר הרשימה הראשית בבורסות השונות. ראשית, מטבע הדברים מדובר ברשימות מסחר שבהן חברות מגיעות מאילוץ, ומאי עמידה בדרישות הרשימה הראשית של הבורסות השונות. כלומר, מטבע הדברים החברות שנמצאות שם לא מהוות את הקבוצה הנבחרת של המניות.
שנית, ברשימה הזו, פעילות הגופים המוסדיים מצומצמת מאוד, אם בכלל, שכן חלק מהגופים המוסדיים לא יכולים להחזיק מניות שלא נסחרות ברשימה הראשית, וגם אם כן, מדובר באחזקה זהיחנ. זה אומר שהיקף המסחר במניות האלה קטן מאוד, בשל היעדר המוסדיים.
משקיע פרטי שמחזיק את המניות שנמחקות מהמסחר, מקבל עדכון על כך שהמניה עומדת להימחק מהרשימה הראשית. משקיע אמנם לא חייב למכור את המניות שלו, אבל צריך להיות מודע לכך שהיקף המסחר הנמוך יכול לייצר פערי מחיר גדולים בין ה-BID-ASK. הדרישות להיסחר ברשימה המשנית, מקילות יותר, וזה אומר שדרישות הגילוי והשקיפות מהחברות האלה, נמוכות יותר, ועל המשקיעים להביא זאת בחשבון.
ראוי לשים לב שכשמניה עוברת להיסחר ברשימה המשנית, סימול המניה משתנה. כך למשל, כשחברת GM החלה הליך של פשיטת רגל ב-2009, המניה הוסרה מהרשימה הראשית של בורסת ניו יורק, ל-Pink Sheets, וסימול המניה השתנה ל-GMGMQ. הסימול הוארך ל-5 אותיות, והסתיים ב-Q. כשהמניה חזרה למסחר ברשימה הראשית, המניה חזרה לסימול המקורי שלה GM.
המצב בישראל
בבורסת תל אביב יש שתי אפשרויות שנוגעות לחברות.
האפשרות הראשונה היא ה'קלה יותר' להפעלה, והיא העברת נייר לרשימת השימור. רשימת השימור היא רשימה שהמניות שמופיעות בה נסחרות רק פעמיים במהלך יום מסחר, בפתיחה ובנעילה. המסחר במניות אלה מתנהל כמסחר רב-צדדי, כלומר המנגנון שמופעל בשלב הפתיחה והנעילה.
רשימת השימור
העברה לרשימת השימור יכולה לקרות כאשר שווי החזקות ציבור במניות החברה נמוך מ-5 מיליון שקלים (נכון להיום). חברה יכולה להימנע מהעברה לרשימת השימור, אם שווי שוק המניות שלה גבוה מ-4 מיליון שקלים, והחברה מינתה עושה שוק למניות שלה (עושה שוק, הוא מעין סיטונאי שמציע ציטוטי מחיר לקניה ומכירה של מניות החברה).
עילה נוספת היא שאחוז אחזקות הציבור נמוך מ-15%. חברה יכולה גם כאן להימנע מהעברה לרשימת השימור, אם שיעור אחזקות הציבור גבוה מ-12.5% והחברה מינתה עושה שוק למניותיה. או במצב שבו אחוז אחזקות הציבור נמוך מ-15% אבל שווי אחזקות הציבור גבוה מ-15 מיליון שקלים.
יכול להיות מצב שבו חברה עוברת לרשימת השימור גם בשל שווי אחזקות, וגם בשל שיעור האחזקות. במצב כזה, חברה צריכה לתקן את שתי ההפרות. מן הסתם כדי לצאת מרשימת השימור, יש לעלות מעל היקף אחזקה או שיעור אחזקה גבוה יותר מאשר במצב רגיל.
הבורסה מתריעה בפני חברות ומאפשרת לחברות להביא למצב שבו הן חוזרות לעמוד בדרישות המינימום להישאר במסחר ברשימה הראשית.
מניה שהועברה לרשימת השימור, צריכה לתקן את ההפרה, תוך 24 חודשים. הדרישה לחזור חזרה לרשימה הראשית מחמירה יותר מאשר הדרישה למעבר לרשימה הראשית. אם אחרי שנתיים עדיין לא תוקנה ההפרה, הדרישות לצאת מרשימת השימור מוחמרות אף יותר.
48 חודשים, אחרי שחברה עברה לרשימת השימור, במידה וההפרה לא תוקנה, החברה תימחק מהמסחר.
דלי סחירות
חברות שמחזורי המסחר בהם נמוך מאוד, מדובר על מחזור מסחר יומי נמוך מ-20 א' שקלים, חציון מחזור המסחר נמוך מאלפיים שקלים, מדובר בנייר שלא היה בהשעייה או ברשימת דלי הסחירות, והמניה נסחרה לפחות שישה חודשים.
חברה יכולה להימנע מכניסה לרשימת דלי הסחירות, על ידי מינוי עושה שוק למניותיה.
מניות שנמצאות ברשימת דלי הסחירות, נסחרות רק פעמיים במהלך יום המסחר. בפתיחה ובנעילה במסחר רב צדדים.
השעיית חברה מהמסחר
בורסת תל אביב קבעה כללים להשעיה מהמסחר. הכלל הראשון הוא סעיף סל שמדבר על אי בהירות לגבי החברה, או בעלי השליטה בה או לגבי ניירות הערך שלה, באופן שעלול להשפיע מהותית על שער הנייר.
הכלל השני מדבר על חברה שנמצאת בהליכי חדלות פירעון כלשהם. כשלחברה מונה נאמן, או כונס נכסים, לקראת חדלות פירעון. כמובן במצב שבו חברה מתפרקת מרצון, או בצו בית משפט, היא מושעית ואף נמחקת מהמסחר.
הכלל השלישי מדבר מקרה שבו חברה לא הגישה דוחות כספיים, ועבר לפחות חודש ממועד הגשת הדוחות.
עוד אפשרות היא להשעיית חברה מהמסחר בשל שער של 1 אגורה ב-15 מתוך 30 ימי המסחר שלפני מועד הבדיקה.
צריך לשים לב שכאן מדובר בהפסקת מסחר של מניה, ולא מעבר לרשימה צדדית.
חברה יכולה לתקן את ההפרה, למשך תקופה של עד 48 חודשים ממועד ההפרה. כאשר התנאים לחזרה לרשימה הראשית, מוחמרים אחרי 24 חודשים. אחרי 48 חודשים מהשעיית מסחר, החברה תימחק מהבורסה.
