הגירעון התקציבי של ישראל ממשיך לעלות בחודש ה-18 ברצף. בסוף ספטמבר גדל הגירעון המצטבר (ב-12 החודשים האחרונים) בכ-0.2 נקודות אחוז ועמד על כ- 8.5% מהתוצר. כך על פי הנתונים שפורסמו היום (חמישי) על ידי החשב הכללי במשרד האוצר.
הגירעון החודשי בספטמבר עמד על כ-8.8 מיליארדי שקלים, לעומת כ-4.3 מיליארדי שקלים בחודש המקביל אשתקד.
מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של כ-92.8 מיליארדי שקלים, לעומת כ-4.0 מיליארדי שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. ב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ-165.8 מיליארדי שקלים.
הכנסות המדינה בספטמבר
בחודש ספטמבר נרשמו הכנסות של כ-42.2 מיליארדי שקלים.
הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ-357.3 מיליארדי שקלים, ביחס לכ-339.2 מיליארדי שקלים בתקופה המקבילה אשתקד (גידול מצטבר של כ- 5.4% למול התקופה המקבילה אשתקד).
הוצאות הממשלה בספטמבר
סך הוצאות הממשלה בחודש ספטמבר עמדו על כ- 51.0 מיליארדי שקלים, לעומת 40.3 מיליארדי שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת השנה היקף ההוצאות הסתכם בכ- 450.1 מיליארדי שקלים לעומת 343.2 מיליארדי שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.
הוצאות אלו משקפות גידול של כ- 31.2% למול התקופה המקבילה אשתקד ביחס לגידול מתוכנן של כ-12.9%
(תקציב מקורי 2024 למול אומדן ביצוע 2023). הגידול נובע בעיקר מהוצאות גבוהות במערכת הביטחון ובמשרדים האזרחיים עקב המלחמה, שינויים בהתפלגות ההוצאות השנה ביחס לשנה שעברה, וכן מתשלומים קשיחים הנובעים מחוק והסכמים.
אומדן הוצאות המלחמה מתחילת השנה עמד על כ-3.78 מיליארדי שקלים ,ומפרוץ המלחמה 103.4 מיליארדי שקלים.
בנוסף, מפרוץ המלחמה שולמו למעלה מ- 16 מיליארדי שקלים מקרן הפיצויים. שיעור הגידול בנטרול הוצאות המלחמה (ללא קרן הפיצויים) עמד על כ- 8.3%.
לדברי רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי-טפחות: "הגירעון המתגלגל בתקציב המדינה גדל, אמנם, בחודש ספטמבר, פעם נוספת, לרמה של 8.5 אחוזי תוצר, ב-1.9 אחוזי תוצר יותר מרמת היעד ו-1.4 אחוזי תוצר יותר מהתחזית החדשה של בנק ישראל. עם זאת, ניתן להצביע דווקא על מספר נקודות מעודדות, במבט להמשך.
"ראשית, ברבע האחרון של השנה צפוי הגירעון התקציבי להתמתן, משום שברבע המקביל אשתקד, בתחילתו פרצה המלחמה, זינקו ההוצאות לעומת רמתן טרם המלחמה וככל שהוא מתרחק השפעתו על החישוב הכוללת מתמתנת.
"שנית, בצד ההוצאות, עומד שיעור גידול ההוצאות בנטרול הוצאות המלחמה על כ-8.3%, רק רבע משיעור גידולן הכולל. אמנם, עדיין מדובר בגידול מהיר יותר מהמתוכנן ויש מקום לפעול להאטת הקצב, אך ההטיה שגורמות הוצאות הביטחון ניכרת.
"שלישית, חל שיפור עקבי בצד ההכנסות. בפרט, בהכנסות ממסים עקיפים, שגדלו ב-9.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הדבר מצביע בעקיפין על המשך גידול של פעילות המגזר העסקי והמשק ולעת עתה לא מעלה חשש מהתמתנות אפשרית. כמו כן מתיישב הנתון עם האינדיקטורים המובילים הכלכליים האחרונים".
עוד מציין מנחם, כי "התאוששות בשוק ההון לאחרונה יכולה להיטיב גם עם המיסים הישירים".
"בשורה התחתונה", מסכם מנחם, "כמו בחודש הקודם, אומנם הגירעון גדל שוב, אך קצב הגידול מתמתן, צד ההכנסות מתאושש מדי חודש, ולמעשה עבר מירידה לעלייה לפני ארבעה חודשים וגדל בעקביות מאז. כמובן, יעדי התקציב לקראת 2025 מאתגרים ואי הוודאות האופפת את התחזיות בצד ההכנסות וההוצאות גבוהה. עם זאת, אם המגמות שהזכרתי תימשכנה, ברבע האחרון של השנה, סביר כי נקודת הפתיחה תהייה נוחה יותר. כמו כן, אי וודאות יכולה להפתיע גם לצד החיובי".

זינוק נוסף בגירעון הממשלתי / תמונה: פאנדר


