אושר תקציב המדינה לשנת 2025 בהיקף של 607 מיליארד שקל

הממשלה אישרה היום בצהריים (שישי) את תקציב המדינה והתוכנית הכלכלית לשנת 2025.

תקציב המדינה לשנת 2025 יעמוד על כ-607.4 מיליארד שקל. לצד התקציב אישרה הממשלה צעדי התאמות תקציביות בסך כולל של כ-37 מיליארד שקל.

לצד אישור התקציב, אושרה גם התוכנית הכלכלית. בין הרפורמות הנכללות במסגרת התוכנית הכלכלית תקודם הקמת רשויות מטרופוליניות, חקיקה שתבטיח ודאות מיסוית בענף ההייטק וכן מיסוי רווחים לא מחולקים בחברות ארנק וחברות אחזקה.

קצבאות הביטוח הלאומי יוצמדו למדד החל מינואר 2025, תשלומי ביטוח לאומי יוגדלו בהתאם

במסגרת תקציב 2025 הוחלט לבטל את הקפאת הצמדת קצבאות הביטוח הלאומי למדד (כלומר שהקצבאות יעודכנו בהתאם למדד), מלבד קצבאות הילדים אשר כן יוקפאו. במקום הקפאת הקצבאות, יעלו התשלומים לביטוח הלאומי בסכום מקביל. 

כמו כן, ייסגרו 5 משרדי ממשלה. ההצעה מטילה על מנכ"ל משרד ראש הממשלה להביא בתוך 30 ימים הצעה לאישור הממשלה לסגירת 5 משרדי ממשלה. לצד החיסכון התקציבי, צמצום משרדי הממשלה צפוי להוביל להפחתת הבירוקרטיה והגברת האפקטיביות של הממשלה וכן להקל על משרדי הממשלה בתכנון ויישום מדיניות ממשלתית ארוכת טווח.  

הממשלה מעודדת את ענף ההייטק ומשקיעים מבחוץ 

במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2025, הוחלט על הקלות בתחום מיסוי ההייטק והשקעות מבחוץ.

מתן וודאות לגבי קבלת פטור ממס רווח הון למשקיעים זרים - הפטור ממס על רווחי הון בישראל על משקיע זר אינו חל אם למשקיע קיים מפעל קבע בישראל, ואם פעילות ההשקעות שלו עולה לכדי פעילות עסקית. קיימת חוסר וודאות באשר למהו מפעל קבע, ולאופן ושיטת סיווג ההכנסה ככזו שעולה לכדי פעילות עסקית, מה שמתמרץ באופן שלילי נוכחות של משקיעים זרים מסוגים שונים והשקעות בישראל. במסגרת חוק ההסדרים, יוסדרו בחקיקה ובתקנות מס הכנסה האופן בו ממוסים משקיעים זרים, לרבות פטור מהדרישה למפעל קבע, וקיבוע שיטת הבחינה של פעילות העולה לכדי עסק של משקיע זר. כמו כן,  יוסדר שיעור המס על דמי הצלחה של מנהלים כללים ויקבע בשיעור של 32%, תוך קיבוע הפטור ממע"מ על דמי הצלחה בחוק.

ודאות מיסויית להייטק - הקלות בביצוע שינויי מבנה – כיום ישנן הטבות מיסוי הניתנות בביצוע שינויי מבנה, כגון דחיית מס בעת שינוי המבנה, תחת עמידה בתנאים מסוימים. הטבות אלו ניתנות מתוך מטרה לעודד שינויי מבנה אלו, שהכרחיים עבור תעשיית ההייטק. במסגרת תקציב 2025 וחוק ההסדרים, יבוצעו מספר שינויי חקיקה שירחיבו את שינויי המבנה הזכאים לדחיית מס, ביניהם הגדלת היחס המותר לדחיית מס במיזוג חברות. בנוסף, יבוצעו מספר שינויי חקיקה נוספים אשר יפשטו את התנאים לביצוע שינויי מבנה הזכאים לדחיית מס, כגון ביטול תקופת החובה לאחזקת מניות בחברה לאחר שינוי מבנה וביטול חובת השלמת בנייה בנכס בעת ביצוע שינוי מבנה בדחיית מס. 

העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה - בשנים האחרונות, מגמת השקעות ההון העולמי עוברת שינוי, ביניהן מיקוד הקשב וההשקעות בתחומי טכנולוגיה חדשים, שמבוססים על טכנולוגיות עמוקות שצומחות באקדמיה ומתוך מחקר רב שנים. בהתאם, הרצון לשמר את היתרון היחסי של תעשיית ההייטק בישראל ולחזק אותה, בהיותה מנוע צמיחה משמעותי למדינת ישראל, מחייב לשכלל ולפתח את מנגנון העברת הידע ממוסדות המחקר, שמהווים את מקור הידע הבסיסי והיישומי הגדול ביותר, אל התעשייה. כיום, העברת הידע ממוסדות המחקר לתעשייה מבוצע באמצעות חברות המסחור המוסדיות, שלהן יתרונות, אך גם מספר חסרונות, ביניהם – היעדר התמחות תחומית, חשיפה לידע היישומי רק במוסד המחקר תחתיו הם פועלים וציפיית רווח קצרת-טווח, שאינה בהכרח מתאימה לפעילות מסחור ידע. במסגרת תקציב 2025 וההסדרים, ולאחר עבודה מקיפה עם מוסדות המחקר, ות"ת, רשות החדשנות ונציגי תעשייה, יפורסם מסלול לתמיכה בחברת מסחור פרטית, אשר תשפר את התחרותיות בשוק מסחור הידע, מתוך מטרה להגדיל את היקף ואת איכות הידע היישומי הממוסחר ממוסדות המחקר לתעשיית ההייטק בישראל.

הגדלת הוודאות במיסוי מרכזי מו"פ של קבוצות רב לאומיות – בישראל, רשות המיסים קובעת את שיטת התמחור לקביעת בסיס המס של קבוצות רב-לאומיות לפי שיטה חד צידית (cost +), המאפיינת מרכזי מו"פ המעניקים שירות לחברת אם, או בשיטה דו-צידית שמשמעותה ייחוס חלק מרווחי החברה הרב לאומית למרכז המו"פ הנמצא בישראל. חוסר העקביות בשיטת התמחור עבור חברות רב-לאומיות מייצר חיכוכים בדיוני שומה בין החברות לרשות המיסים בנוגע לשיטת המיסוי המתאימה לפעילותן בישראל. בנוסף, לנוכח המורכבות של התהליכים והטיפול הספציפי בכל מקרה, החלטות המיסוי של רשות המיסים אורכות זמן ניכר שלעיתים עולה על שנה, מה שמייצר חוסר וודאות וביורוקרטיה ומהווה תמריץ שלילי להתרחבות והמשך הפעילות של חברות רב-לאומיות בישראל. לכן מוצע לפרסם מסלול ירוק שיפרט את התנאים להכללות בתמחור בשיטה חד צידית (cost +). מטרת המסלול הירוק תהיה לייצר ודאות לקבוצות רב לאומיות שפעילותם המרכזית הינה מחוץ לישראל, ונוכחותם בישראל נובעת בעיקר כתוצאה מרכישות והפעלת מרכזי מו"פ, ולהגן עליהם מפני טענות של חלוקת רווח או זכאות ל"בעלות כלכלית". במסלול הירוק יפורטו מבחנים כמותיים פשוטים ומדידים שיכוונו לקבוצות רב-לאומיות אלו, ויאפשרו להן לדווח כי הן עומדות במבחנים שייקבעו, על בסיס הצהרה עצמית כלומר ללא צורך באישור מנהל.
 

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "התקציב הזה הוא בשורה למילואימניקים שעזבו הכל ויצאו להגן על הבית. אישרנו חבילת ענק של-9 מיליארד ש״ח נוספים לתוכנית המילואימניקים. מצדיעים לגיבורים של המדינה. 

"המטרה העיקרית בתקציב 2025 היא שמירה על ביטחון המדינה והשגת ניצחון בכל החזיתות, תוך שמירה על חוסנה של הכלכלה הישראלית. תקציב זה יסייע ויתמוך את צורכי המלחמה כך שיביא לניצחון שיאפשר לכלכלה הישראלית החזקה לצמוח ולשגשג לאורך שנים רבות. מדובר בתקציב אחראי ומכונס כאשר החברה הישראלית כולה נושאת בנטל ובראשה המגזר הציבורי ומשרדי הממשלה, כך שהנטל מחולק בין כולם בלי העמסת יתר על מגזר כזה או אחר. 

"התוכנית הכלכלית כוללת רפורמות בשלושה תחומים מרכזיים: ייעול המגזר הציבורי, המאבק בהון השחור ובתכניות האצה למשק בתחום ההייטק, תעסוקת חרדים ועידוד שוק הדיור ועוד. 
את המלחמה בחזית בע״ה ננצח יחד וכך גם את המלחמה הכלכלית. אני מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרים על גילוי האחריות הנדרשת מאתנו בעת הזו. אחריות כלכלית בעת הזו היא הערובה שלנו לעתיד בטוח לכלכלה הישראלית ולאזרחי ישראל".

יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד אמר לקראת אישור התקציב: ״בתום יממה מורטת עצבים אפשר לבשר לציבור העובדים שהצלחנו להשמיט את מרבית הגזרות על האדם העובד. לא תהיה פגיעה בקרן ההשתלמות, ולא על הגמלאים ומקבלי הקצבאות. בנוסף שכר המינימום יעלה. המלאכה לא נגמרה ונמשיך ולפעול ביתר שאת אל מול ועדות הכנסת עד להצבעת התקציב ב-3 קריאות. 
ההסתדרות תהיה שותפה ותהיה הראשונה להיכנס תחת האלונקה במידה ונראה כי ממשלת ישראל פועלת באחריות תוך מתן דוגמא לכלל האזרחים. עברנו שנה קשה ולפנינו עוד תקופה מאתגרת. רק ביחד, תוך חלוקת הנטל בכל התחומים - נבנה ונשקם את המשק והחברה הישראלית״.

נשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר, מסר בתגובה לתקציב: ״אנו שמחים שרובו של הקיצוץ האכזרי שהוצע בהתחלה בוטל וכמעט כל תקציבי עידוד התעשייה נשארו בתקציב ומודים לשר ומנכ״ל משרד הכלכלה והתעשייה על הנחישות שהראו במאבק נגד הקיצוץ ולאנשי אגף תקציבים שהבינו שבאירוע הכלכלי שאנו עומדים בפניו לא נכון יהיה לוותר על העתיד. 

התקציב עדיין לא מספיק מוטה צמיחה ולמרות העת הקשה ציפינו לגידול בתקציבי השקעות, תשתיות ובניית מפעלים. אני קורא לשר האוצר לשנות כיוון ולשים דגש על צמיחת המשק. על זה תלוי העתיד של כולנו״.