ועדת הכספים - קריפטו, צילום: יח״צ
אדם כהן
05/11/2024
יו"ר ועדת הכספים הקציב בדיון מספר ימים לתגובה של רשות המיסים והזהיר כי אם לא תתקבל, ישקול לשלב את ההצעה בחוק ההסדרים הקרוב
ועדת הכספים של הכנסת בראשותו של ח"כ משה גפני, דנה אמש (ב', 4.11) בתיקון פקודת מס הכנסה.
כך שתתאים את המציאות הרגולטורית בישראל לענף המטבעות הדיגיטליים ותאפשר השוואת תנאים בין חברות העוסקות בתחום לחברות ההייטק המסורתיות. למרות שהצעת החוק (ח"כ דן אילוז( כבר עברה בקריאה טרומית במליאת הכנסת לפני כשנה וחצי, המציאות הרגולטורית בישראל עדיין מפלה את ענף המטבעות הדיגיטליים.
במוקד הדיון, שהיווה הכנה לקריאה ראשונה, היו ההצעה לתיקון הפטור ממס למשקיעים זרים כך שתושב חוץ יהיה פטור ממס על רווח הון ממכירת מטבעות דיגיטליים, כך שתעשיית הבלוקצ'יין הישראלית ואחת ממנועי הצמיחה של המשק הישראלי, תוכל למשוך משקיעים זרים ביתר קלות. וההצעה השנייה לתיקון הקטנת המיסוי על אופציות לעובדים במטבעות דיגיטליים מ 50% מס לכ- 25% מס, ובדומה להטבת המס שניתנות בחברות הייטק מסורתיות המעוניינות לתגמל את עובדיהן ולקשור אותם למקום העבודה לאורך זמן.
ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין וה web 3.0 אמר בדיון: "הסיפור הישראלי של תעשיית הקריפטו הוא הייטק. שימו רגע בצד את הספקולנטים. יש כאן 3,800 עובדים, 174 חברות, 3.85 מיליארד דולר בהשקעות. יש כאן שלושה יוניקורנים- חברות ישראליות ששוות מעל מיליארד דולר."
הירשמן המשיך: "בישראל בונים את התשתית של עולם הקריפטו העולמית, וכרגע אנחנו רצים עם משקולות על הרגליים. מופלים לרעה. הצעת החוק עברה בטרומית לפני שנה וחצי. שנה וחצי. ביוני ישבנו כאן העלנו את אותם הדברים. עברה חצי שנה. אני אומר לכם, כלום לא התקדם. יזמים וחברות עוזבים את ישראל."
אדם בניון, ממשקיעי הון הסיכון המובילים בתחום בישראל, סיפר מה עובר על חברות הישראליות בענף: "ישבתי אתמול עם יזם שגייס כ- 17.5 מיליון דולר. הוא אמור לגייס עובדים כאן בישראל אבל בגלל שהם ישלמו פי 2 מס על האופציות אז הוא לא מצליח. ועכשיו, את עשרות העובדים שלו הוא יצטרך לגייס בחו"ל. זה נזק אדיר לא רק לתעשייה הישראלית בתחום, אלא למשק הישראלי כולו."
בדברי ההסבר להצעת החוק דאז נכתב כי: "אל מנועי הצמיחה של ההייטק הישראלי הצטרף בעשור האחרון ענף חדש ומשמעותי אשר מקורו בתחום המטבעות הדיגיטליים. חברות ישראליות מובילות את פיתוח הטכנולוגיה הגלובלי בתחום וזוכות להשקעות נרחבות. למרות פוטנציאל הצמיחה של החברות הישראליות בתחום, המציאות הרגולטורית בישראל אינה מותאמת לענף המטבעות הדיגיטליים. אשר על כן, מוצע לערוך מספר תיקוני חקיקה אשר יצמצמו את הפער הרגולטורי ויאפשרו השוואת תנאים של חברות העוסקות בתחום הקריפטו, הבלוקצ'יין ו-Web 3.0 לחברות ההיי טק המסורתיות..."
