איסור הלבנת הון בפתיחת חשבונות באמצעות טכנולוגיה

שאלות ותשובות בנושא הוראת יו"ר הרשות בקשר לזיהוי מקוון
 

כיצד יש ליישם את האמור בסעיף 9(ב) להוראה לחברי בורסה שאינם בנקים ליישום חובות איסור הלבנת הון בפתיחת חשבונות באמצעות טכנולוגיה לזיהוי מקוון, שלפיו העתק מאושר כהגדרתו בסעיף 4(ב)(2) לצו ואישור עורך דין כאמור בסעיפים 4(א)(3) לצו, יכול שיתקבלו גם באופן מקוון כשהם חתומים בחתימה אלקטרונית העונה על תכליות הוראות הצו בעניין זה?

סעיף 9 להוראה לחברי בורסה שאינם בנקים ליישום חובות איסור הלבנת הון בפתיחת חשבונות באמצעות טכנולוגיה לזיהוי מקוון, מתכתב עם נוסח סעיף 2 לחוק חתימה אלקטרונית, תשס"א-2001, הקובע כי: "נדרשה לפי חיקוק חתימתו של אדם על מסמך, ניתן לקיים דרישה זו לגבי מסמך שהוא מסר אלקטרוני, באמצעות אחת מאלה: (1) חתימה אלקטרונית מאושרת; (2)   חתימה אלקטרונית אחרת, ובלבד שמתקיימות, ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין, התכליות לדרישת החתימה בהתאם לאותו חיקוק".  

נראה כי תכלית החקיקה לדרישת החתימה בעניין זה היא לאמת את מקוריות המסמכים כדי לצמצם את החשש שמסמכים אלה יזויפו בידי מי שמבקש לפתוח חשבון בחבר הבורסה. הדרך לקביעה מהי רמת ודאות מספקת בקשר לתכליות החקיקה היא בחינה של הסיכונים, בהתאם לנסיבות העניין. 
נסיבות העניין עשויות להיות נסיבות הקשורות לרמת הסיכון של המבקש לפתוח חשבון להלבנת הון ומימון טרור או נסיבות הקשורות לאופן קבלת המסמך החתום. ומשכך, על חבר הבורסה להתאים את סוג החתימה האלקטרונית שידרוש מחד לרמת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור בחשבון ומאידך לנסיבות קבלת המסמך החתום.

ניתן להביא בחשבון אינדיקציות המאמתות את מקוריות החתימה, והכל בהתאם לרמת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור של המבקש לפתוח חשבון. כך למשל, דוגמאות לאינדיקציות הקשורות לאופן קבלת המסמך החתום - אימות פרטי עורך הדין החתום, האם המסמך התקבל ישירות מעורך הדין החתום על המסמך, האם המסמך התקבל בעקבות אינטראקציה שהתקיימה עם עורך הדין החתום וכו'.