סקירת מדדי איגרות חוב קונצרניות באפיק השקלי: פיזור או מיקוד? תחליטו אתם

השקת מדדי תל בונד 100 ותל בונד שקלי 100 במהלך השנה הנוכחית, עונים על הצורך הקיים בשוק ההון למדדים רחבים יותר ביחס להיצע הקיים היום, מה שיאפשר לציבור השקעה במדדים אלו כעוגן משמעותי בתיקי האג"ח של השוק הישראלי

 

 
סקירת מדדי איגרות חוב קונצרניות / צילום: Dreamstimeסקירת מדדי איגרות חוב קונצרניות / צילום: Dreamstime
 

יניב הירש, מנהל מדור שיווק מדדים
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
10/11/2024

בדצמבר 2009 השיקה הבורסה את מדד תל בונד שקלי, הכולל את כל איגרות החוב הקונצרניות אשר אינן צמודות למדד בריבית קבועה ואשר כלולות במאגר התל בונד ועומדות בתנאי הסף של המדד. השקת המדד נעשתה כשנתיים אחרי שהושקו מדדי התל בונד 40 ו- 60 וזאת בעיקר בעקבות הביקוש שנוצר בקרב המשקיעים למדדי איגרות החוב הקונצרניות.

מדד התל בונד השקלי מכיל כיום כ- 190 סדרות והוא מאפשר לתת מענה למשקיע המעוניין להיחשף לאפיק הקונצרני השקלי. בשנים האחרונות, עם הופעתן של חברות שלא התאגדו בישראל (לפי הגדרת רשות ניירות ערך) ואשר רובן מאוגדות באיי הבתולה הבריטיים ועוסקות בעיקר בפעילויות נדל"ן בחו"ל, רבים מהמשקיעים חוששים מחשיפה למדד זה ומבקשים לגוון את תיק המדדים שלהם עם מדדים מפוזרים ומגוונים יותר.

הסיבה העיקרית לכך היא שרוב סדרות האג"ח אשר הנפיקו חברות אלו, הינן סדרות שקליות, אשר תופסות נתח משמעותי של כ-9.35% ממדד התל בונד השקלי.

כמובן שאין זה אומר כי כל סדרות האג"ח של החברות אשר לא התאגדו בישראל אינן ראויות להשקעה, אך ניתן לשער שחוסר השקיפות בחלק מהחברות הללו שגייסו אג"ח בישראל, לצד הקושי המבני בהחזרת כספי המשקיעים  בתרחיש של חדלות פירעון הגדיל את חוסר הודאות והקטין את  התיאבון להשקיע באיגרות חוב אלו.

לאור זאת, הבורסה זיהתה את רצונם של המשקיעים והנפיקה בשנת 2017 את מדד תל בונד-שקלי 50, אשר מכיל את 50 איגרות החוב הקונצרניות הגדולות אשר נכללות במדד תל בונד שקלי ואשר התאגדו רק בישראל.

בשנת 2023 הושק גם  מדד תל בונד שקלי 100 בבלעדיות עבור ילין לפידות - מדד אשר הוסיף אפשרות לעוגן חדש בתיקי המשקיעים. המדד מכיל את 100 איגרות החוב בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מתוך מדד תל בונד שקלי ואשר התאגדו רק בישראל.
 

 

*נכון לתאריך 1.6.2023

ניתן לראות בטבלה, כי אם נשווה את מדד תל בונד שקלי 100 למדד תל בונד שקלי 50 (שני מדדים המכילים רק סדרות של חברות שהתאגדו בישראל), ניתן לראות כי מספר הסדרות בתל בונד 100 הינו כפול ממספר הסדרות בתל בונד שקלי 50, כלומר מטרת המדד היא להגדיל את הפיזור ולהקטין את הסיכון. בנוסף, קיימת מגבלת מנפיק של 10% בתל בונד שקלי 100, לעומת חשיפה של 20% או לחילופין 3 סדרות של אותו מנפיק בתל בונד שקלי 50.  במילים אחרות, תל בונד 100 מאפשר למשקיע פיזור רחב יותר לעומת תל בונד 50 שקלי.  מאידך, תל בונד 50, ריכוזי יותר, כאמור, הבורסה מניחה על המדף מוצרים מגוונים המאפשרים למשקיע לבחור בין פיזור או מיקוד וכפועל יוצא בין תשואה לסיכון.   

בטבלאות מטה ניתן לראות כי מדד תל בונד 100 שקלי מאפשר גם פיזור סקטוריאלי רחב יותר ביחס לאחים הוותיקים שלו. בהיבט של פיזור דירוג האשראי, לתל בונד 100 שקלי "נגיעות" בדירוגים הנמוכים יותר, דבר המאפשר למשקיע המעוניין בחשיפה לרמות דירוג אלו, כאמורTrade Off  בין תשואה לסיכון. מאידך, לתל בונד 50 שקלי מעט מאוד נגיעה בדירוגים נמוכים יחסית (ראה טבלה מטה).

להלן הממצאים:
 


 

לסיכום, הבורסה השיקה את מדדי תל בונד 100 ותל בונד שקלי 100 במהלך השנה הנוכחית, מדדים אשר עונים על הצורך הקיים בשוק ההון וזאת בהתחשב בביקוש הקיים למדדים רחבים יותר ביחס להיצע הקיים היום. סביר כי מדדים אלו ייכנסו להשקעה כעוגן משמעותי בתיקי האג"ח של המשקיעים המקומיים.

במשוואה של פיזור או מיקוד, סיכוי או סיכון תחליטו אתם.

x