ביטקוין, זהב ומניות - שלושה נכסים פיננסיים, שלוש תהיות

נפט וזהב

במהלך השבוע שעבר זינקו מחירי הנפט והזהב ב-6%. באתרים הפיננסיים הצביעו על החרפת המלחמה באוקראינה כסיבה העיקרית לכך.

ואכן, נראה שהמלחמה הקשה שנמשכת כבר מעל 1,000 ימים הגיעה לשלב חדש. ביום ה' האחרון, בפעם הראשונה מאז החלה המלחמה, שיגרה אוקראינה לעבר רוסיה טיל בליסטי ארוך טווח. בהודעה של אוקראינה לא נאמר מה הייתה המטרה של הטיל והאם פגע. משרד ההגנה הרוסי הודיע מצידו כי הצבא יירט שני טילי שיוט מתוצרת בריטית ששוגרו מאוקראינה.

השיגור התרחש כמה ימים בלבד לאחר שנשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, אישר לאוקראינה לשגר טילים בליסטיים מתוצרת ארה"ב שמותאמים למשימות ארוכות טווח. עד כה ארה"ב לא נתנה לאוקראינה אישור לשימוש שכזה.

בתגובה למתקפה שיגרה רוסיה לעבר אוקראינה טילים בליסטיים בין-יבשתיים. מדובר בטילים שמסוגלים להגיע למטרות במרחק של אלפי קילומטרים ויכולים לשאת ראש נפץ גרעיני. 

רוסיה החלה גם לשגר רמיזות שתקיפות נוספות כאלו עלולות לגרור את האזור כולו למלחמה שעלולה להתדרדר לנשק גרעיני. האיום כוון ישירות גם אל הבסיס החדש שמקימה ארה"ב בצפון פולין. "זה עוד צעד פרובוקטיבי בשורה של צעדים שמערערים את היציבות מצד האמריקאים ובעלי בריתם בנאט"ו", אמרה דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה. "מאחר ומתקן צבאי מערבי שכזה מגביר את תחושת האיום, הבסיס החדש בפולין הוכנס לרשימת המטרות שיותקפו במקרה הצורך", הדגישה.

הפנטגון מצידו הודיע כי ישלח לאוקראינה תחמושת בסך 275 מיליון דולר לפחות, במה שמסתמן כניסיון של ממשל ביידן להגביר את הסיוע לאוקראינה לפני שהנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, ייכנס לבית הלבן. 

ואם כל זה לא מספיק נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הודיע בשבוע שעבר כי עדכן את דוקטרינת הגרעין של רוסיה. על פי הדוקטרינה המעודכנת מוסקבה תראה בכל תוקפנות מצד מדינה שאינה גרעינית - אך בהשתתפות מדינה גרעינית אחרת – כאילו זו מתקפה משותפת שלהן על רוסיה. בפועל מדובר בהנמכת הרף מצד פוטין לשימוש ראשון בנשק גרעיני.

צריך לשים שוב לב לטרמינולוגיה ההולכת ומקצינה: "הנמכת סף השימוש הגרעין", "טילים בליסטיים בין יבשתיים שיכולים לשאת ראש נפץ גרעיני", "איום תקיפה על בסיס אמריקאי בפולין". 

כאשר קוראים שוב את הפסקאות הקודמות אפשר רק להתפלא שהזהב והנפט הסתפקו בעלייה מינורית כל כך. אבל צריך לעשות הבחנה ברורה בין שני סוגי הסחורות הללו. הזהב נסחר כיום סביב 2,750 דולר לאונקיה, לאחר שזינק מתחילת השנה ב-32%. הוא קרוב מאוד לשיא של 2,800 דולר לאונקיה שכבש בסוף אוקטובר.

הנפט לעומת זאת, נמצא במקום אחר לגמרי. מחירו הנוכחי – 71 דולר לחבית – דומה מאוד למחיר שבו החל את השנה. מחיר הנפט נמוך כיום בכ-18% מרמת השיא השנתית שלו – 87 דולר לחבית – שנקבעה באפריל, בסמוך לתקיפה האיראנית הראשונה את ישראל. הוא גם נמוך ב-40% מרמתו ביוני 22', מעט לאחר תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה.

זהב ונפט הם נכסים שונים באופיים. זהב נחשב לנכס שמסוגל לשמר עושר. הביקוש לו עולה בעיקר בשלושה סוגי משברים: משבר פיננסי שעלול לגרום לפגיעה בחשבונות בנק של חוסכים רבים; חשש מהתפרצות אינפלציונית שתשחק את ערך הכסף מנייר (Fiat Money); ומלחמה שעלולה לפגוע בנכסים פיננסיים רבים אחרים לרבות תיקי השקעות סטנדרטיים ונדל"ן. בתקופות שאינן משבריות, מחיר הזהב נע בהתאם לחוקי הביקוש וההיצע הרגילים. בתקופות של צמיחה מחירו נוטה לעלות ובתקופות שפל מחירו נוטה לרדת. 

נפט לעומת זאת, מושפע הרבה יותר מחוקי הביקוש וההיצע. משברים משפיעים עליו כמובן, אבל לא תמיד בכיוון של עליה. משבר הקורונה למשל שגרם לרבים להסתגר בביתם ולצניחה בביקוש לטיסות ונסיעות, גרם לצניחה ניכרת במחיר הנפט, ובהמשך גם להשבתה של שדות הפקה רבים. 

התקופה הנוכחית, לפחות מהבחינה הכלכלית, מתאפיינת דווקא בסוג של חזרה לשגרה מהטלטלות של 4 השנים האחרונות. רוב השפעות הקורונה כבר מאחורינו, הביקוש לנסיעות וטיסות חזר לרמתו ערב המגיפה, האינפלציה דעכה בזכות העלאות הריבית ושיקום שרשראות האספקה העולמיות, והכלכלות הגדולות של העולם חזרו לקצבי צמיחה של טרום הקורונה. נכון, סין מאטה קצת את קצב הצמיחה שלה, אבל הביקוש שלה לאנרגיה לא ירד. בנוסף, ארגון אופ"ק ביצע כמה קיצוצים בתפוקה והוא עשוי להמשיך בכך גם לתוך השנה הבאה.

במובנים רבים אפשר היה להניח שהמחיר הנוכחי של הנפט מייצג סוג של שיווי משקל. לפחות לטווח הקצר והבינוני. הבעיה היא שהמצב הגיאופוליטי – הן באירופה והן במזרח התיכון – חמור ונזיל מאוד. 

וכאן עולה התהייה הראשונה: האם ייתכן המשקיעים בשוק הנפט שאננים מדי? או לחילופין – הייתכן שהסוחרים בשוק הזהב פסימיים מדי? 
 

בורסת תל אביב 

הנה צרור כותרות וציטוטים מעיתוני ואתרי הכלכלה בישראל בשבועות האחרונים:  

"שהייה ממושכת של כוחות הביטחון בעזה מצריכה עלויות אדירות בכוח אדם ובמשאבים. שליטה צבאית ברצועה עלולה גם להגביר את הבידוד הבין-לאומי נגד ישראל ולהוביל לעלויות כלכליות אחרות, כמו חרמות על חברות ישראליות". (פרופ' לכלכלה אסטבן קלור, N12).

הכלכלן הראשי באוצר חותך את תחזית הצמיחה לשנים 24' ו-25'. לפי התחזית העדכנית, הצמיחה ב-2024 תהייה 0.4% בלבד. תחזית הצמיחה ל-2025 הופחתה מ-4.6% ל-4.3%. התחזית התעדכנה לאור צפי לירידה בהשקעות במשק, בצריכה הפרטית וביצוא (מרקר).

הגירעון במשק המשיך לגדול והגיע ב–12 החודשים האחרונים ל–104 מיליארד שקל. באוקטובר לבדו הגיע הגירעון ל–11.2 מיליארד שקל. התחזית הרשמית של האוצר היא לגירעון של 6.6% ב–2024, אבל החשב הכללי באוצר כבר מודה כי הממשלה לא תעמוד בו. יעד הגירעון המעודכן של האוצר ל-24' הוא 7.7%. (מרקר).

התחזית המעודכנת של הצבא לעלות המלחמה: 150-140 מיליארד שקל. (כלכליסט).

העלויות הצבאיות המצטברות, שיכון המפונים, מימון השיקום והפגיעה בעבודה - כל אלו מטילים ספק גדול בטענת שר האוצר ש"הדבר הנכון ביותר לכלכלה הוא להמשיך את המלחמה" (N12).

קרן המטבע חותכת את תחזית הצמיחה של ישראל – 0.7% ל-24', ו-2.7% ל-25'. (מרקר).

לפי הנתון המעודכן של הלמ"ס מסוף אוקטובר, התוצר המקומי לנפש ירד ברבעון שני של 2024 ב-1.2%. משמעות הנתון הזה אומרת שרמת החיים שלנו ירדה. היא לא צפויה להשתפר גם ב-2025 (N12).

צניחה של 30% בתיירות הפנים בישראל בחודשי החגים: "הענף במשבר החמור ביותר זה שנים" (מרקר).

המלחמה בצפון מתרחבת, בעלי העסקים חסרי אונים והממשלה לוקחת את הזמן (מרקר).

חברת התעופה ריינאייר לא תחזור לישראל לפני מרץ 2025 (מרקר).

התהייה הגדולה שנגזרת מכל הציטוטים שלעיל היא פשוטה: איך ייתכן שהמדדים המובילים בבורסת תל אביב השלימו זינוק של יותר מ-20% מתחילת השנה ונסחרים כיום ברמות שיא הסטוריות?