מתאים למדיניות הכלכלית של טראמפ כמו כפפה? מי אתה סקוט בסנת, שר האוצר הבא של טראמפ

דונאלד טראמפ באמצעות הרשת החברתית שלו, על בחירה בסקוט בסנת, לתפקיד שר האוצר של ארה"ב. 

בסנת בן 62, נולד בדרום קרולינה, למשפחה קשת יום. למד בייל אחרי שעבד ב-3 עבודות שונות כדי לממן את הלימודים שלו. צמח בתעשיית הפיננסים, היה בעבר מנהל ההשקעות הראשי של קרן הגידור של ג'ורג' סורוס, ולאחר מכן הקים קרן גידור משל עצמו בשם Key Square Capital Management. בסנת נחשב לחיובי מאוד בעד בלוקצ'יין ונכסים דיגיטליים. בסנת בקיא מאוד בשווקים פיננסיים, והתקבל בסך הכל באהדה בשווקים הפיננסיים.

שר האוצר שיטמיע את המדיניות הכלכלית של טראמפ

התפקיד של בסת חשוב מאוד. ראשית, חשוב ששר האוצר והנשיא ישדרו על אותו גל, ובמקרה הזה, כפי שנראה מיד, זה בהחלט המצב. אגב, זה המצב עם כל המינויים שטראמפ הציג עד כה. בנוסף, שר האוצר אמור להית מי שיסייע ליישם בפועל את התוכנית הכלכלית שאותה טראמפ הציג – בעיקר קיצוץ במסים, והעלאת מכסים.

מילה קטנה לגבי מכסים. כאן אני מביע את דעתי בלבד. עניין המכסים לדעתי קצת מאבד את המשמעות שלו. לדעתי, הכוונה של טראמפ היא לאזן את מאזן הסחר של ארה"ב, תחת הססמא של Make America Great Again. במסגרת זו, הוא מעוניין הדדיות ואיזון ביחסי הסחר בין ארה"ב לשותפות הסחר העיקריות שלה. המצב היום רחוק מלהיות מאוזן, ואת זה טראמפ מנסה לשנות. מכסים, אמורים לשמש ככלי, שבו טראמפ ישתמש אם וכאשר לא תגיע ארה"ב להבנות עם שותפות הסחר שלה. לכן, לדעתי אין לצפות להטלת מכסים באופן מיידי. כן יש לצפות למהלכי מדיניות של ארה"ב מול שותפות הסחר שלה – אירופה, סין וחברות נפטא (מקסיקו וקנדה). כאן לשר האוצר יהיה תפקיד חשוב במהלכי המשא ומתן.

שווקים הם מכשיר המדידה האולטימטיבי

בטור שכתב בסנת עצמו שפורסם בוול סטריט ג'ורנל, אמר בסנת שהדרך להמריץ את הפעילות הכלכלית, להגדיל הלוואות, מבלי לעורר את החששות של השוק, היא דרך הגברת אמון השווקים בכלכלה, ושימור מעמדו של הדולר כמטבע מוביל. 

הטור שכתב בסנת בוול סטריט ג'ורנל, פותח בעקיצה למכתב שכתבו 23 זוכי פרס נובל בכלכלה, שבו הם מביעים תמיכה בקאמלה האריס, על אף שמשנתה הכלכלית של האריס טרם הוסברה במלואה. המכתב מביע התנגדות למדיניות הכלכלית של טראמפ – קיצוץ מסים, והטלת מכסים, שני מרכיבים חשובים במדיניות הכלכלית של טראמפ, שלדעת הפרופסורים בכלכלה יוביל למחירים גבוהים יותר, יגדיל את הגירעון ויגדיל את אי השוויון.

בסנת, ציין בעקיצה שהוא מקווה שהפרופסורים הנכבדים לכלכלה לא שינו את ההשקעות שלהם בעקבות המלצותיהם, שכן במקרה כזה, הם היו מפסידים את העליות שהתרחשו בשווקים לאחר בחירתו של טראמפ. לדבריו, השוק הוא אמת המידה האולטימטיבית, והשווקים אהבו את החזון של טראמפ 2.0. בפתיחת המסחר של יום שני, החוזים על המדדים העיקריים בעלייה של סביב אחוז, אז לפי מה שבסנת אומר, השווקים בסך הכל מרוצים גם מהבחירה שלו לתפקיד שר האוצר.

הגירעון, רפורמה במס, והקצאת הון

בראיון שהעניק לאחרונה לפוקס ביזנס, הציג בסנת את משנתו הכלכלית, שדומה מאוז לזו של טראמפ. הוא כאמור בעד דה-רגולציה, הורדת מסים ומוצרי קריפטו. הוא גם בעד הגדלת הלוואות בנקים, וכן גידול בהפקת אנרגיה.

אחד הדברים שבסנת אמר שממשל טראמפ יצטרך לטפל בו הוא הגירעון המשמעותי, שהגיע ל-7% תוצר בשנה האחרונה. את זאת בכוונת ממשל טראמפ להשיג על ידי הפרטה של שירותים ממשלתיים רבים, והפחתת רגולציה, יחד עם רפורמת מס שאמורה לעודד צמיחה. לדבריו, צעדים אלה יעודדו צמיחה, יקטינו לחצים אינפלציוניים, ויטפלו בחוב הגדול שנשאר לאחר 4 שנות כהונת ביידן.

בסנת ציין שכלכלת ארה"ב נחלשה והפכה פחות תחרותית, לאור הקצאת הון לטובת אנרגיה מתחדשת, וכן להקמת מפעלי מעבדים, שתלויים בהקצאות הון ממשלתיות, למרות שהמודל הכלכלי שלהם לא ודאי. בסנת מציין כי הקצאת ההון צריכה להגיע מהסקטור הפרטי, ולא מהממשל, ולכן יש להכניס שינויים ב-Inflation Reduction Act, שמייצר תמריצים מעוותים, לטובת השקעות שתהיינה תלויות לנצח בסובסידיה ממשלתית.

מכסים?

אחד הדברים שלא הופיע בטור של בסנת בוול סטריט ג'ורנל, וגם בראיון של בסנת בפוקס, הוא עניין המכסים. הוא הדגיש אנרגיה, עידוד צמיחה, הקצאת הון יעילה, רפורמה במס, קיצוץ בתקציב הפדרלי. אבל לא את עניין המכסים.

מה זה אומר? יתכן שהמשמעות היא שהשימוש בכלי המכסים לא יהיה ככלי ראשון, אלא כאמצעי של מוצא אחרון. טראמפ ידוע בתור נושא ונותן קשוח, שמציג את המקל קודם, אבל אז מנסה לבחון אפשרויות להגיע לפשרה, כשהמקל שהציג בתחילת המשא ומתן, משמש עדיין כתפקיד ברקע. לאור זאת, אם צריך להעריך, התפקיד של הטלת מכסים יהיה כאמצעי של מוצא אחרון, בהנחה ואמצעים אחרים לאיזון מאזן הסחר בין ארה"ב לשותפותיה לא יעלה כראוי.