השווקים באסיה רשמו ירידות על רקע הציפייה לנתונים הפושרים על כלכלת ארה"ב

• ההחלטה לחייב את הבנקים "היותר גדולים כדי ליפול" בארה"ב להשתמש בהון נוסף כדי לעמוד בדרישות ההון המחמירות יותר נתפס על ידי הרגולאטורים בארה"ב כניצחון על פני עמיתיהם האירופים. המחלוקת בין הרשויות בארה"ב ואירופה הייתה סביב סוגי המכשירים שיכולים לשמש כהון. מעתה הבנקים יצטרכו לעמוד בדרישות וועדת באזל, תוך כדי שימוש בהון שנקראה  Tier 1ו-30 הבנקים הגדולים יקצו לפחות 7% מהון הליבה לשלהם לכיסוי החשיפה לנכסים המסוכנים.        

 • הקרנות הקטינו את פוזיציות "לונג" על הסחורות החקלאיות בשיעור החד ביותר בשלושה החודשים האחרונים (את המהלך הובילו החיטה והקפה) על רקע הציפייה כי האטת הצמיחה תקטין את הביקוש ושיפור במזג האוויר יתרום להיצע.Standard & Poor’s GSCI Agriculture Index ירד בשלושה השבועות האחרונים והגיע לרמה הנמוכה ביותר מאז ה-1.12.  הדולר החזק והצמיחה העולמית המדשדשת היו הגורמים העיקריים לפסימיות בשוק הסחורות – מציינים המשקיעים.      

אירופה

 • המשקיעים "הדוביים" באירו (שהובילו את המטבע למינימום של החודשיים האחרונים) ניצבים בפני הריבית העולה, ההימורים "השוריים" בשוק החוזים העתידיים, והנחישות של אנג'לה מרקל לשמור את גוש האירו כמקשה אחת. במידה והמשבר באירופה יזכה לפיתרון יותר ממשי ונקבל יותר סימנים לצמיחה העולמית – האירו יזכה להתחזקות, סבורים הפעילים במט"ח.

• ב-BIS (Bank of International Settlements) קוראים לבנקים המרכזיים להעלות את שיעורי הריבית כדי להגביל את קצב האינפלציה, ולטענת הבנק כדאי לעשות זאת מהר יותר מבעבר. הביקורת התייחסה בעיקר לשווקים המפותחים – ארה"ב, אנגליה ואירופה, שם המדיניות ממשיכה להיות מרחיבה.       

אסיה

 • השווקים באסיה רשמו ירידות על רקע הציפייה לנתונים הפושרים על כלכלת ארה"ב ולאור החשש שמא לא יימצא פיתרון ראוי לבעיית החובות באירופה. באסיה מודעים לכך שהקטר העיקרי של ארה"ב הינו הצרכן ואם הסנטימנט הצרכני יתברר כחלש, משמעות הדבר הינה הפגיעה בייצוא של אסיה.   

• ראש ממשלת סין משוכנע כי קצב האינפלציה השנתי יסתכם ב-5%, מה שמאשש את הערכת האנליסטים כי המחירים יתמתנו במחצית השנייה של השנה. "אנחנו רואים קושי בלעמוד ביעד של 4%, אך 5% נראים אפשריים נוכח המאמצים שנעשו על ידי הממשל" – ציין ראש הממשלה.

ישראל

• מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה של ב"י נמסר, כי בחודש אפריל גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-3.5 מיליארדי ש"ח (0.5%) לרמה של כ-771 מיליארדים. מקור העלייה בחוב בגיוס נטו של אג"ח בישראל ואשראי מהבנקים בסך של כ-7 מיליארדי ₪, שקוזזו בחלקן ע"י השפעת ייסוף השקל שהקטינה את השווי השקלי של יתרת החוב בכ-3 מיליארדים.

• בחודש מאי הנפיק המגזר העסקי (ללא בנקים וביטוח) אג"ח בשווי של כ-2.3 מיליארדי ש"ח, כולן באג"ח סחיר. מתחילת שנת 2011 הסתכמו ההנפקות של המגזר העסקי בכ-14 מיליארדי ש"ח, כ-82% מהן באג"ח סחירות בבורסה בת"א.
 
נכתב ע''י רינת אשכנזי,
אקסלנס בית השקעות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.