האם נותן שירות יכול להעביר לסוכנות ביטוח מידע פיננסי של לקוחותיה?

שאלה:

בעל רישיון שירות מידע פיננסי ("נותן שירות") לפי חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב- 2021 ("החוק"), מבקש להתקשר עם גורם שפועל דרך עיסוק ואשר אינו מנוי בסעיף 29 לחוק ("גורם חיצוני"). בהתאם להתקשרות, הגורם החיצוני יפנה לקוחות לנותן השירות, והוא יעביר מידע פיננסי כהגדרתו בחוק לאותו גורם חיצוני, ישירות או באמצעות הלקוחות. נותן השירות עשוי לקבל תמורה מהגורם החיצוני בקשר עם העברת מידע פיננסי על אודות הלקוח.

כך לדוגמא, האם נותן שירות יכול להתקשר בקשר עסקי עם סוכנות ביטוח (אשר אינה מנויה בסעיף 29 לחוק כגוף אשר רשאי לקבל מידע פיננסי של לקוחות), על מנת להעביר לה מידע פיננסי של לקוחותיה, ישירות או דרך הלקוחות ?

האם הדבר מותר?

תשובה:

לא. נותן שירות אינו רשאי לערוך הסכם כאמור, וזאת בין שהמידע הפיננסי עובר ישירות מנותן השירות לגורם החיצוני, ובין שהמידע הפיננסי עובר מנותן השירות לגורם החיצוני דרך הלקוח לאחר שזה קיבלו מנותן השירות. הדבר נובע ממגבלות סעיף 29 לחוק, לפיו נותן השירות רשאי להעביר מידע פיננסי רק לגורמים ספציפיים המנויים בו.

כאשר מתקיים קשר עסקי בין נותן השירות לגורם החיצוני, ובפרט כזה הכול ל תשלום תמורה מאותו גורם לנותן השירות, העברת המידע הפיננסי, אפילו אם נעשית באמצעות הלקוח כאמור, מהווה מנגנון מלאכותי העוקף את האיסור בדבר העברת מידע לאחר בהתאם להוראות סעיף 29. מסקנה זו עולה אף מתכליותיו של החוק ושל סעיף 29, ובכלל זה אבטחת המידע והגנת הפרטיות של הלקוחות.

קבלת המידע על ידי גורם חיצוני דרך עיסוק ושימוש בו, אף עשויה לעלות כדי מתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק, ועל כן פעילות זו עלולה להפר את חובת הרישוי הקבועה בסעיף 2 (א) לחוק. בכך תהווה הפעילות הפרה לא רק מצד נותן השירות אלא גם פעילות ללא רישיון בניגוד לחוק של הגורם החיצוני.