רעיון השקעה גרעיני - האם זה הזמן להשקיע בסקטור האנרגיה הגרעינית ? ואיך משקיעים בו ?

עולם האנרגיה מרתק, וכל הזמן משתנה. השינויים מגיעים מפיתוחים טכנולוגיים, מהעדפות הציבור שבתורם יוצרות שכנוע אצל מקבלי ההחלטות. כך הפקת אנרגיה התקדמה מאנרגיה מזהמת מאוד, כגון פחם, לאנרגיה מעט פחות מזהמת – דלק, ולאחר מכן גז טבעי. הקפיצה הבאה הגיעה לאנרגיה גרעינית, שמספקת מקור אנרגיה יעיל, ונקי.

יחסי ציבור גרועים...ולא ממש מוצדקים

עקרונית, האנושות אמורה היתה לעבור להפקת אנרגיה באמצעות אנרגיה גרעינית. אבל בדרך קיבלנו 'יחסי ציבור' בעייתיים מאוד בכל הקשור לאנרגיה זו. הזיכרון של צ'רנוביל, שזכה לתזכורת 'מרעננת' בסידרה של נטפליקס שדיברה על האסון, אסון פוקושימה (כור גרעיני שחשבו שהוא עמיד בפני רעידות אדמה), יצרו חשש ציבורי גדול, וצמצמו את התמריצים להגדיל הפקת חשמל באמצעות אנרגיה גרעינית, ולהעדיף הסתמכות על מקורות אנרגיה מתחדשת, שזכו ליחסי ציבור טובים יותר, למרות שמרביתם לא חף מבעיות בפני עצמו.

גופים וחברות שפועלים בתחום, מבטיחים שהכורים החדשים שונים בתכלית מאלה הישנים. הגודל של כורים גרעיניים חדשים נמוך בהרבה, וזה עדיין מספק כמויות גבוהות של אנרגיה, שאמור להקטין את החשש של הציבור מפני אסונות שעלולים לקרות. אבל איכשהו ההבטחות האלה לא נפלו על אוזן קשבת, והציבור באופן כללי עדיין לא מתלהב מאנרגיה גרעינית.

אמנם אין מטרתו של הטור הזה לשכנע לגבי אנרגיה גרעינית, אבל די אם נציין שמקורות אנרגיה סטנדרטיים כמו פחם, ונפט מסוכנים לבריאות, וגורמים למוות מוקדם בין אם מזיהום, בין אם מתאונות או סיבות אחרות ישירות. לפי מחקר של Our World In Data, בערך 25 אנשים מתים בכל שנה מפחם, 18 אנשים מנפט, 3 אנשים מגז טבעי, ואילו אדם אחד ב-33 שנים ימות מאנרגיה גרעינית.
 

מקורות האנרגיה לפי רמת זיהום ורמת הביטחון במקור האנרגיה

(*) מקור: ourworldindata.org.

האכזבה מאנרגיה מתחדשת

אם כן, השאיפה היא להתרחק מאנרגיה פוסילית, לעבר אנרגיה ממקורות מתחדשים – שמש, רוח, מים. אלה מקורות אנרגיה שלא חפים מבעיות, כל אחת מהאפשרויות האלה נושאת אתגרים בעצמה, ולא כאן המקום להרחיב על זה. אבל יש הבנה שייקח זמן עד שנעבור לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשת ונקיה. בדרך נדרשות ממשלות להשלים פערים בהפקת אנרגיה שיהיו יעילים, זולים ככל שניתן, והכי חשוב אמינים. צריך לזכור, אנרגיה למדינה, זה כמו חמצן לאדם. אחד התפקידים העיקריים של המדינה זה להבטיח אספקה אנרגיה רציפה ככל האפשר, ביעילות מקסימלות, במחיר הזול ביותר שניתן, ותוך זיהום אויר נמוך ככל האפשר. זה לא אומר שהמדינה צריכה להיות זו שמספקת את האנרגיה, אבל היא צריכה לייצר תנאים שיאפשרו לשוק לבצע זאת ביעילות.

האירוע של מלחמת רוסיה אוקראינה, יצר שתי השפעות חשובות מאוד בכל הקשור לאנרגיה: (1) 'התפכחות' מאנרגיה מתחדשת; (2) צורך מיידי בהשלמת פערי אנרגיה נוכחיים.
 

כורים גרעיניים פעילים בעולם

מלחמת רוסיה-אוקראינה

המלחמה הזו הכניסה את אירופה למשבר אנרגטי משמעותי. המשבר הזה הקפיץ דרמטית את מחירי האנרגיה, את מחירי החשמל והיה בעצמו מחולל אינפלציה משמעותי בתקופה שאחרי הקורונה. אירופה חשבה (בטעות) שהיא תסתמך על גז טבעי מרוסיה, כמקור אנרגיה יחסית נקי, יעיל ואמין, לטווח הביניים עד שאירופה תצליח לפתח מספיק מקורות אנרגיה מתחדשת כדי להיות עצמאית אנרגטית באמצעות מקורות מתחדשים.

בזמן מלחמת רוסיה אוקראינה, רוסיה הפסיקה כמעט לחלוטין את אספקת הגז לאירופה, בטענה ש-Nord Stream 1 צריך לעבוד טיפולי תחזוקה. מאז לא חזר הגז הטבעי לזרום בצינורות לאירופה. המחסור באנרגיה יצר עלייה חדה במחירי החשמל, וחולל אינפלציה משמעותית באירופה. אירופה מצאה עצמה בפער אנרגטי משמעותי, והחלה שימוש מוגבר במקורות אנרגיה מזהמים, כמו פחם וכבול. אחד הדברים ש'הצילו' את אירופה במשבר הזה היה אנרגיה גרעינית.

'התפכחות' מאנרגיה מתחדשת

מלחמת רוסיה-אוקראינה, יצרה צורך מיידי בהפקת אנרגיה, ויחד עם הצורך המשמעותי זה עלתה ההכרה שהתהליך שבו אירופה תהפוך עצמאית אנרגטית בעזרת אנרגיה מתחדשת, ייקח עוד זמן רב. קשה להסתמך על מקורות אנרגיה מתחדשת, בטח כשנוצר צורך מיידי להשלים פערי אנרגיה.

הבנה נוספת היא שחלק מאמצעי הפקת האנרגיה, התברר שנושאים בעייתיות בעצמם. לתוך ההבנה הזו מגיעה ססמת הבחירות של טראמפ 'Drill Baby Drill'. נכון שזה לא כל הסיפור בסיסמא הזו, יש כאן שיקולים נוספים של לובי חברות אנרגיה, קריצה למדינות שמרוויחות מהפעילות הזו (שחלקן גם היו מדינות מתנדנדות). הכל נכון, אבל הסיסמא של טראמפ לא היתה מתקבלת באופן חיובי, אלמלא התזוזה בהעדפה של הציבור, וההתפכחות מאנרגיה מתחדש.

השלמת פערי אנרגיה

ביקוש לאנרגיה, בעיקר לחשמל עולה כל הזמן. אחד הגורמים שמעלים את הביקוש לאנרגיה הוא הקמת מרכזי דאטה על ידי חברות כמו גוגל, מיקרוסופט, אמאזון ועוד.

אמנם אנרגיה פוסילית היא ללא ספק המקור הראשון אליו פונים כשמחפשים להגביר את מקורות האנרגיה, אבל אנרגיה גרעינית ללא ספק יכולה להשלים פערים באספקת אנרגיה. זה לא מגיע ללא בעיות, אבל מדינות דלות במקורות אנרגיה פוסילית – פחם, נפט וגז טבעי, אחד המקורות העיקריים שמאפשרים להשלים פערי אנרגיה זה אנרגיה גרעינית.

צריך לזכור שאסון פוקושימה, וגם צ'רנוביל, אם כי במידה פחותה, עדיין חרוטים בזכרון הציבורי, כך שאמנם השאיפה של מדינות היא לעבור לאנרגיה נקייה ממזהמים, ועם פליטת מזהמים נמוכה ככל האפשר. קשה להגיד שהמדיניות כלפי אנרגיה גרעינית היא אחידה. יש מדינות שמשקיעות משמעותית בגידול יכולת הפקת אנרגיה גרעינית, ולעומת זאת יש מדינות שסוגרות כורים גרעיניים.
 

היקף הפקת חשמל בעזרת אנרגיה גרעינית

היקף הפקת החשמל באמצעות אנרגיה גרעינית, עומד כיום על כ-10% גלובלית. מן הסתם יש הבדל משמעותי בין מדינות שונות, כשהמדינה שמסתמכת באופן הכי כבד על אנרגיה גרעינית היא צרפת, על אף שבשנים האחרונות המדינה מצמצמת את היקף הכורים הגרעיניים שלה.
 

היקף הפקת חשמל בעזרת אנרגיה גרעינית במדינות השונות

גידול בכמות הכורים הגרעיניים

נכון לימים אלה יש 60 כורים גרעיניים בבנייה ב-16 מדינות שונות. לפי ארגון הגרעין העולמי – World Nuclear Association. הקמה של עוד 90 כורים גרעיניים נמצאת בתכנון, ויש בחינה של הקמה של עוד 300 כורים גרעיניים. שינוי כיוון משמעותי מסגירה של 65 כורים גרעיניים פעילים, או כוונה שלא להאריך את חייהם. זה היה הכיוון אחרי האסון ביפן, והווקטור לא נראה חיובי במיוחד.

הכיוון הכללי של אנרגיה גרעינית עובר לייצור באמצעות כורים גרעיניים קטנים – Small Modular Reactor (SMR). כורים אלה אמורים לקום בין היתר בסמוך למרכזי דאטה ענקיים, כדי לספק את החשמל שלו זקוקים מרכזי הדאטה האלה, ולהבטיח את השרידות והרציפות של המרכזי הדאטה האלה.
 

כורים גרעיניים בבנייה בעולם

חשיפה לאנרגיה גרעינית

כשמדברים על חשיפה לאנרגיה גרעינית, מדובר על חשיפה לחברות כריה של אורניום, חברות שבונות ומפתחות כורים גרעיניים, חברות שמספקות אנרגיה ומתפעלות כורים כאלה. אנחנו לא נציין כאן חברות ספציפיות בתחום, שכן אלה דורשות מהלך ניתוח נוסף.

את החשיפה לתחום, עדיף לעשות באמצעות קרנות סל, ETF, שחשופות לתחום הזה – בין אם לחברות השונות, בין אם לאורניום ישירות. לצערנו אין עדיין בארץ קרנות נאמנות, קרנות מחקות או קרנות סל שמשקיעות באנרגיה גרעינית.

מילת אזהרה, אני מציע למשקיעים שמעוניינים להיחשף לתחום, להיחשף דרך קרנות סל שמשקיעות בחברות שעוסקות בתחום, ולא להיחשף ל-ETF שמשקיעות באורניום: ראשית, מסיבה של תנודתיות הסחורות הגבוהה יותר, ובעיקר לאור רמת מורכבות גבוהה מאוד בחשיפה לסחורות, בטח לאורניום.

מילה נוספת על ETF באופן כללי, בטח בתחום כזה. ראוי לשים לב שה-ETF לא דומים זה לזה בכלל. כך למשל URAA ו-URAX הם ETF ממונף פי-2. ראוי לשים לב ש-URAX, URAN ו-URAA הושקו רק השנה, ולכן מנהלים מעט מאוד כסף. מומלץ לבחון את האחזקות של ה-ETF הללו, שכן כל אחת מהן עוקבת אחרי מדד אחר, ולכן האחזקות שונות, כמות המניות שונה, והתמהיל שונה. מכאן, אפשר לראות את ההבדל המשמעותי בביצועי.
 

(*) הקרנות הושקו ב-2024

נתונים: Tradingview.com נכון ל-4/12/24