מס רכישה: תוספת המס למשקיעים בדירות להשקעה הוארך בשנתיים

ועדת הכספים האריכה את תוקף שיעורי מס הרכישה על דירות להשקעה בשנתיים נוספות

9 בדצמבר 2024, ח' בכסלו תשפ"ה, בשעה 14:30
​

באוצר הציגו כי בשנים ששיעור המס היה נמוך שיעורי המשקיעים נשקו ל-30%, וכששיעורי המס נקבעו בהתאם לצו הנוכחי הם עמדו על כ-16%, וכי בתקופה האחרונה רוכשי דירה ראשונה נמצאים בשיעור גבוה ביותר מקרב רוכשי הדירות: כ-60%. מנגד טענו נציגי הקבלנים כי הגורם המשפיע ביותר על שוק המשקיעים הינו דווקא הריבית הגבוה, וכי המס פוגע בהיקף הדירות הנבנות ומשפיע גם על מכירי השכירות

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, האריכה היום (ב') את הצעת צו מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (הארכת התקופה הקבועה בסעיף 9(ג1ו)(1) לחוק), התשפ"ד-2024.

במסגרת תיקון מס' 98 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, הוארכו שיעורי מס הרכישה על רכישת דירה שנייה ומעלה עד לסוף שנת 2024, כך שבמכירת זכות במקרקעין שהיא דירת מגורים, לגבי מי שזו אינה דירת המגורים היחידה שלו, חל כיום מס רכישה בשיעור של 8% על חלק השווי שעד כ-5.35 מיליון ₪, ומס רכישה בשיעור של 10% על חלק השווי העולה על סכום זה. בהעדר הארכה, ירדו שיעורי המס לשיעורים נמוכים יותר בהתאם למדרגות הקבועות בחוק.

במסגרת הבקשה בה דנה הוועדה היום, להארכת תוקף השיעורים בשנתיים נוספות, עד סוף 2026, צוין בבקשת משרד האוצר כי הדבר מבוקש לאור אתגרי השעה בשוק הדיור והצורך בהמשך בלימת עליית מחירי הדירות. כך צוין כי המהלך נועד לצמצם את הביקוש לרכישת דירות להשקעה, להפחית את התמריץ להחזקה בנכסים אלו, ולספק יציבות מיסויית בשוק הדיור.

עוד צוין בבקשת האוצר כי הארכת הוראת השעה צפויה להוסיף לקופת המדינה כ-500 מיליון שקלים בשנה בשנים 2025-2026, ותסייע במימון הצעדים הכלכליים להתמודדות עם האתגרים הפיסקליים העומדים לפתחה של הממשלה.

עוד הוצג כי ניסיון העבר מראה כי הפחתת מס הרכישה בעבר הגבירה את נתח עסקאות המשקיעים בשוק, שזינק לכ-28.6% מכלל העסקאות בתקופה שקדמה לעליית המס ב-2022, וכי הארכת הוראת השעה תמנע קיפאון בשוק העלול להיווצר עם סיום התקופה הנוכחית, ותאפשר לממשלה להשלים תהליכים חקיקתיים לעיגון מדיניות מיסוי יציבה וקבועה.

עוד צוין כי הממשלה פועלת במקביל להשלמת הצעת חוק שמטרתה לקבוע את שיעורי מס הרכישה כהוראת קבע. עם זאת, בשל התנגדויות שעלו בדיוני ועדת הכספים, הוחלט להאריך את הוראת השעה לתקופה נוספת.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בפתח הדיון כי: "לא הסכמתי שזו תהייה הוראה קבועה, אמרתי שיש סמכות לשר האוצר להאריך את התוקף בצו לשנתיים, ושאנחנו לא נעשה חקיקה שהיא חקיקת קבע עד שהתמונה לא תהייה ברורה, לכן הביאו צו. מדובר על הכנסת כסף למדינה, זה הנושא, על יתר הנתונים יש ויכוח".

במהלך הדיון היום, התקיים ויכוח בין האוצר לבין נציגי הקבלנים. בעוד באוצר הציגו כי בתקופות בהם חלו שיעורי המיסוי הנוכחיים, במהלך העשור האחרון, וכן בשנתיים האחרונות, שיעורי המשקיעים יורדים ושיעורי רוכשי הדירה הראשונה עולים, כאשר הקיפי המס הללו מרתיעים חלק מהמשקיעים מלהיכנס לשוק הדיור.

כך הציגו באוצר כי בשנים ששיעור המס היה נמוך שיעורי המשקיעים נשקו ל-30 אחוזים, וכששיעורי המס נקבעו בהתאם לצו הנוכחי הם עמדו על כ-16%. עוד הציגו באוצר כי בשנה – שנה וחצי אחרונות שיעור רוכשי דירה ראשונה נמצאים בשיעור גבוה ביותר מקרב רוכשי הדירות, אשר השיעור עלה מכ-45%, לכ-60%. כן הוצג כי שיעור עלייה במחירי דירה עלה ביותר משיעור העלייה במחירי שכירות של דירה.

במשרד השיכון ציינו כי הריבית היוותה השפעה כל שהיא על המשקיעים, אך היא לא היוותה את כל ההשפעה, וכי השפעת ריבית אינה לאורך שנים, וכי לעמדתם המס השפיע על קצב הרכישה של משקיעים וכי הם צופים שהמחירים יתמתנו.

מנגד טענו נציגי הקבלנים כי הגורם המשפיע יותר מכל הינו הריבית הגבוה, ולא שיעור המס, מנגד ציינו באוצר כי הנתונים נכונים גם לשנים עברו בהן הריבית הייתה נמוכה. עוד טענו נציגי הקבלנים כי הדבר פוגע בהיקף הדירות הנבנות ומשפיע גם על מכירי השכירות בהעדר יותר דירות להשכרה, מנגד השיבו באוצר כי רק כשליש מהדירות שרוכשים המשקיעים הינן דירות חדשות, וכי הם בספק אם יש בכוחם של המשקיעים להשפיע על מספר הדירות הנבנות.

ח"כ נאור שירי: "מציגים לנו שזה צעד להורדת מחירי הדיור, זה לא. המדינה רוצה עוד חצי מיליארד ₪ ממיסים, כך הוועדה עובדת, המדינה צריכה עוד כסף ממיסים. אם זה היה חלק ממלחמה ביוקר הדיור הייתי מבין, אבל אין שום תוכנית כזו. שוב אתם ניגשים לכיס של הציבור, הפעם זה המשקיעים, בלי להציג שום תוכנית התייעלות".

ח"כ ולדימיר בליאק: "זה צעד שלא הוכיח את עצמו, לא הוכחתם לנו שזה מביא להורדת מחירי הדיור".

ח"כ אורית פרקש כהן: "הייתי מצפה שתגיעו עם צעד משלים לגבי שוק השכירות, תראו לנו איפה הדברים עומדים בשוק השכירות? זה טופל בעיקר בתקציבים קודמים. תראו איך אתם מנסים לייצר שוק שכירות יציב יותר בישראל".