כידוע, הפדרל ריזרב החל להפחית את הריבית בספטמבר לאחר ששמר על עלויות ההלוואות בשיא של שני עשורים במשך יותר משנה. מה שהניע אותו במהלך תקופה זו הוא החשש ששוק העבודה האמריקאי עלול להתקרב לנקודת מפנה מסוכנת. ההורדה של 0.25% בחודש נובמבר הגיעה אחרי קיצוץ גדול יותר של 0.5% בספטמבר והשבוע (ברביעי הקרוב), הבנק המרכזי צפוי לבצע הורדה נוספת של 0.25%, על רקע האינפלציה שלאחרונה עלתה שלא בהתאם לתוכניות של הפד.
הנתונים העדכניים ביותר של מדד המחירים לצרכן חושפים עלייה של 0.3% בנובמבר, המדרגה הגבוהה ביותר מאז אפריל, מה שמסמל עלייה במתח האינפלציוני. התפתחות זו עולה בקנה אחד עם עליית מדד המחירים לצרכן משנה לשנה שהגיעה ל-2.7%, לעומת 2.6% באוקטובר. אינפלציית הליבה (שאינה כוללת פריטי מזון ואנרגיה תנודתיים ולכן נותנת מושג טוב יותר על הלחצים של המחירים הבסיסיים), נשארה ללא שינוי ברמה של 3.3%. כך שבסך הכל, לא סביר שהנתונים הללו ישנו את התוכניות הקרובות של הפד להורדת הריבית. כמו כן, כתוצאה מכך, שחקנים פיננסיים גדולים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ מצפים מהפד להוריד את הריבית כדי למתן את אותות האינפלציה הללו.
בינתיים, אכן מסתמן שהורדת ריבית נוספת עשויה להיות בדרך זאת למרות שיש מי שמגדיר אותה כהורדה "ניצית" שעשויה לעצור הפחתות נוספות בהמשך. הפדרל ריזרב נוקט בגישה זהירה שלמעשה משקפת תפיסה שהכלכלה בארה"ב מתחזקת. במקביל לכך, שווקי המניות בארצות הברית 'מתחממים' בציפייה לקראת ההחלטה על הריבית כשהנאסד"ק נסחר בשיא ומדד ה- S&P 500 גם הוא נסחר סביב רמות שיא. יחד עם זאת, גם תשואות האג"ח עולות – אג"ח ממשלתי ארה"ב ל-10 שנים מתקרב לרמה שעלולה לזעזע את השווקים. אמנם סנטימנט המשקיעים הוא שורי, אך עליית האג"ח מצביעה על מתח.

תשואת אג"ח ממשלתיות בארה"ב של 10 שנים. מאת TradingView
יש לא מעט אנליסטים שמזהירים כי דינמיקה פוליטית, כמו בחירתו מחדש של דונלד טראמפ יכולה להפוך את מסלול הריבית של הפד למורכב יותר. למעשה, רבים מעריכים באופן דיי דומה את מה שיתכן ויקרה בשנה הבאה עם שיעורי הריבית: התוכניות של הנשיא הנבחר להטלת מיסים חדשים משמעותיים עלולות לעורר זינוק חד נוסף באינפלציה, מה שעלול לגרום לפד לעצור או אפילו לבטל את הורדת הריבית בהמשך. אם כן, העלייה של הנאסד"ק אולי מעלה את מורל השוק, אך תשואות אג"ח גבוהות יותר מאותתות על תנודתיות.
יש לציין שהציפיות להורדת הריבית מעבירות את סנטימנט השוק לסביבה כלכלית שבה המשקיעים תריכים לעשות התאמות. כלומר, חשוב לעקוב אחר סקטורים כמו טכנולוגיה ומוצרי צריכה, שיכולים ליהנות מעלויות אשראי נמוכות יותר והגדלת הוצאות הצרכנים...
מה כל זה אומר?
המשמעות של הנ"ל היא שהפוליטיקה והמדיניות שזורים זה בזה. ככל שהכלכלה האמריקאית נשארת עמידה, אתגר האינפלציה של הפד נמשך, עם התקדמות מוגבלת לעבר יעד 2%. קבלת החלטות השזורות בתוצאות פוליטיות, כמו בחירתו מחדש של טראמפ, בהחלט יכולות להשפיע על המדיניות בעתיד לכן חשוב לעקוב אחר הדינמיקה הזו ולראות כיצד היא מאזנת את סיכויי הצמיחה עם לחצים הקשורים לאינפלציה.
הבנק המרכזי של בריטניה (BoE) והבנק המרכזי של יפן (BoJ)
בכל הקשור לבנק המרכזי של בריטניה (BoE) והבנק המרכזי של יפן (BoJ)- המשקיעים מעריכים כי שניהם יחזיקו את הריבית במקומה ביום חמישי.
הבנק המרכזי של בריטניה כבר הוריד פעמיים את הריבית ב- 0.25% השנה. אך יחד עם זאת, בפגישה האחרונה שהוא קיים בנובמבר, הבנק אמר כי התקציב החדש של הממשלה ככל הנראה יגדיל את האינפלציה והצמיחה הכלכלית. זה גורם לבנק המרכזי לנקוט בזהירות ולהימנע הורדת הריבית בצורה אגרסיבית מדי ולכן קובעי המדיניות שם אמרו שכל הורדות נוספות ייאלצו להמתין לשנה הבאה.
לעומת זאת, הבנק המרכזי של יפן היה למעשה הבנק המרכזי היחיד שהעלה את הריבית, לאחר שעשה זאת פעמיים השנה. בפעם האחרונה כזכור, הוא נקט בעלייה מפתיעה, מה שיצר הלם בשווקים הפיננסיים. אז הבנק כנראה לא ימהר לטלטל את הסירה שוב...
לסיום, עם הפחתות הריבית שצפויות בארה"ב, גם כלכלות אחרות בעולם עשויות להתאים את המדיניות המוניטרית שלהן בתגובה. שינוי פוטנציאלי זה עשוי להשפיע על דינמיקת הסחר הבינלאומית והאסטרטגיות הכלכליות, במיוחד בשווקים מתעוררים שעוקבים מקרוב אחרי המהלכים של הפדרל ריזרב.
אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הפוקוס השבוע הוא על הבנקים המרכזיים / צילום: Dreamstime


