ברח מאריתראה ונהיה מיליונר בארץ?

כמה מרוויח פליט מאריתריאה שברח לישראל בחוסר כל, ופתח עסק ברחוב נווה שאנן בתל אביב? למס הכנסה יש בהחלט תשובה מקורית.
 
על פי רשות המיסים, עסק שמשכיר עמדות אינטרנט ומוכר כרטיסי חיוג הינו עסק משתלם ביותר ולפיכך קבע לאחרונה פקיד השומה כי עסק שכזה, המתקיים בחדרון שגודלו אינו עולה על 20 מ"ר הרוויח בשנת 2009 1,600,000 ₪. על פי חלוקת הסכום לארבעת החודשים בהם העסק היה פתוח, הרי שהעסק הרוויח רווח נקי של 400,000 ש"ח לחודש. סכום שכל מנכ"ל בנק היה שמח להרוויח.
 
בחודש 8/2009 החליט ל. פליט אריתריאי שהגיע לישראל בגיל 18 בסוף שנת 2007, להפסיק לעבוד בנקיון. ל. שכר חדרון בגודל של 20 מ"ר ברחוב נווה שאנן בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, חיבר כמה מחשבים לאינטרנט, והעמיד דוכן למכירת כרטיסי חיוג ודיסקים לבני המקום, והחל לעבוד.
 
על פי החוק, למס הכנסה ישנה הסמכות לתפוס כספים של עסק במקרה בו ישנו חשש שהמס לא ייגבה או שבעל העסק יברח לחו"ל או יבריח נכסים, במסגרת הסמכות הקבועה בסעיף 194 לפקודת מס הכנסה. במידה ואותו אדם לא דיווח על הכנסתו, יכול פקיד השומה לקבוע לאותו לאדם מהי הכנסתו הסבירה ומהו המס הנובע ממנה.
 
במקרה זה מס הכנסה עשה שימוש חריג בסעיף 194 – וקבע לאותו פליט כי הוא הרוויח מאותו חדרון רווח נקי של 1,600,000 ש"ח בשנת 2009.   
 
לדברי עו"ד ברון ועו"ד רו"ח נעם שרעבי, ממשרד עורכי הדין ברון ושות', במסגרת בקשה לקבלת צו העיקול בו נתבקש פקיד השומה להסביר לבית המשפט כיצד קבע של. חייב 800,000 ש"ח למס הכנסה, הסביר פקיד השומה כי מדובר במזנון המופעל על ידי שני מוכרים במקום הומה אדם, הפתוח בערבים ובשבת, ולפיכך קבע את מחזור הכנסתו לפי הרף העליון של המחזור שמפיקים שני אנשים שמפעילים מזנון שמוכר מזון במידרחוב לפי תדריך מס הכנסה. עוד קבע פקיד השומה שהעסק מרוויח רווח נקי בשיעור 65% מהמחזור, כמו שכתוב בתדריך לגבי עסק שמוכר מזון. כך יצא שהעסק שמוכר כרטיסי חיוג עם רווח של 10%, הפך להיות העסק המכניס ביותר בנווה שאנן, אם לא המזנון המרוויח ביותר בכל תל אביב.
 
לדברי עו"ד ברון, השומה שקבע פקיד השומה מבליטה את הצורך בזהירות יתר כאשר פקיד השומה משתמש בתדריכי מס הכנסה לצורך קביעת שומה. לדבריו, גם במקום בו עסק לא מדווח על הכנסתו, על פקיד השומה לקבוע את הכנסת העסק באופן סביר בהתחשב במקום העסק ובאופן פעילותו, בפרט כאשר עומדת בפני פקיד השומה האפשרות לבקר עסק ולראות בעיניים את העסק.
 
לו ביקר פקיד השומה בעסק, היה נוכח לדעת כי לא מדובר בקיוסק וכי אין מקום פיזית לשני מוכרים.
 
עוד מוסיף עו"ד ברון כי במיוחד כאשר מס הכנסה משתמש בסעיף 194 לפקודת מס הכנסה ומבקש לעקל כספים ולפגוע בקניינו של אדם, מן הראוי שייזהר שבעתיים בקביעת גובה השומה ובסבירותה.