במסגרת ההסכמות בין שר האוצר לנשיאות המגזר העסקי, בנוגע למיסוי הרווחים הלא מחולקים, תקודם הצעת החוק המבקשת להגמיש את המיסוי השרירותי של רווחים כלואים בחברות, כך שבכל שנה תוכל חברת מעטים לבחור בין שתי אפשרויות: תשלום מס בגובה 2% על רווחיה הבלתי מחולקים ומשיכתם, או לחילופין, משיכת 6% מרווחיה הבלתי מחולקים ותשלום מס דיבידנד ויסף עליהם בלבד.
ביום חמישי האחרון, פרסם משרד האוצר ידיעה שבה הוא מדגיש כי שינוי שיטת הגבייה בגין הרווחים הכלואים לא ישנה את הסכום שייכנס למדינה: כ-10 מיליארד שקל, וכי הסכום שיתווסף לבסיס התקציב הוא כ-5 מיליארד שקל, כפי שפורט במסמכי התקציב שהוגש.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מעודד את המהלך. בנייר העמדה בנושא מיסוי רווחים צבורים בחברות ארנק, שהוציא בנק ישראל השבוע (א'), צוין כי הבנק סבור שקידום מהיר של הצעת החוק, ללא שינויים, עשוי לסייע בהעברת מסר של אחריות פיסקלית ובכך להגביר את האמון במשק הישראלי. בנייר העמדה נכתב: בהקשר זה נדגיש כי על הממשלה לוודא כי היא צפויה לעמוד ביעדים הפיסקליים שאושרו בהצעת התקציב לשנת 2025, גם לאחר השינויים שבוצעו בהצעת החוק הנוגעת למיסוי הרווחים הצבורים.
שיטת המס הדו-שלבית מייצרת למעשה הטבה מיסויית המתבטאת בריבית הרעיונית הנחסכת בעקבות דחיית המס במשך הזמן שבין תשלום מס חברות עד תשלום מס הדיבידנד ע"י היחיד. הרציונל בבסיס ההטבה הוא הרצון של המדינה לסייע בעידוד פעילות ההשקעה הריאלית במשק. כך חברות יוכלו להשקיע לא רק את הרווחים שנבעו מפעילותן בהשקעות ריאליות אלא גם את חלק המס על הדיבידנד שנדחה. כל זאת, מתוך מטרה לעודד את פעילות ההשקעה הריאלית במשק, שבהיקפים המשמעותיים נעשית לרוב ע"י חברות, לתמוך בהתרחבות הפעילות העסקית במשק, ולתרום לצמיחה הכלכלית.
שיטת המיסוי לא נועדה לאפשר לבעלי מניות הימנעות מתשלום המס על הדיבידנד
עוד מודגש בנייר העמדה שפרסם בנק ישראל, כי שיטת המיסוי הדו-שלבית לא נועדה לאפשר לבעלי המניות להשתמש בחברה כפלטפורמה לביצוע השקעות פאסיביות לאורך זמן - לרבות השקעות בשוק ההון או בנכסי נדל"ן מניב, תוך הימנעות מתשלום המס על הדיבידנד. ההנחה היא שביצוע השקעות פאסיביות לאורך זמן, נכון שייעשו על ידי בעל המניות עצמו, ברמת היחיד, זאת לאחר שרווחי החברה חולקו אליו כדיבידנד והמס על דיבידנד זה שולם בהתאם. כך, יישמר עיקרון שקילות המס ברמת ההשקעות בין יחיד שאינו מאוגד ליחיד הבוחר לפעול באמצעות תאגיד ולא ייווצר עיוות מס שיגדיל באופן מלאכותי את התמריץ לבצע השקעות פיננסיות ופאסיביות באמצעות תאגידים.
עם זאת, כך נכתב בנייר העמדה, על פי נתוני רשות המסים בשנים 2013 עד 2021, נצברה בכלל החברות יתרת רווחים שלא חולקו כדיבידנד בסכום גבוה מ – 700 מיליארדי שקלים. כ – 140 מיליארדי שקלים מתוך סכום זה נצברו בחברות שאינן מאופיינות בפעילות עסקית שגרתית: חברות החזקה וחברות משלח יד. על פי אומדני רשות המסים, חלוקה סדירה כדיבידנד של הרווחים שנצברו בחברות ההחזקה ובחברות משלח היד, הייתה מניבה הכנסות ממס על דיבידנד בגובה של כ – 5 עד 6 מיליארדי שקלים בשנה.
לאור כל האמור לעיל, נכתב בנייר העמדה, כי בנק ישראל סבור שיש לקדם את הצעות החוק שבנדון וההסכמות שהושגו לגביה באופן מהיר וללא כל שינויים נוספים.
פורום ארלוזורוב מתנגד בתוקף להצעת החוק, וטוען: "מקודמים צעדי מיסוי המכוונים בעיקר למעמד העובד"
פורום ארלוזורוב, מכון מחקר לעיצוב מדיניות חברתית וכלכלית, הוציא אתמול (ב') מכתב עמדה נגדי לשר האוצר, סמוטריץ', ליו"ר ועדת הכספים משה גפני ולחברי ועדת הכספים, ובו מדגיש הפורום כי מבצעי דיבידנדים פוגעים בשוויוניות המס ומקטינים את ההכנסות בטווח הבינוני והארוך. "במקום לקדם פתרונות חד-פעמיים שמזיקים למשק, יש לבצע תיקוני חקיקה שיחייבו את בעלי ההון להשתתף באופן משמעותי בכיסוי הבור התקציבי, במיוחד בתקופה זו של משבר תקציבי וגירעון מתרחב"
הפורום מתריע מפני קריסה מוחלטת של תכנית הדגל של משרד האוצר למיסוי הרווחים הכלואים. הבטחת האוצר כי כלל הציבור יישא בנטל המימון התקציבי התבררה כריקה מתוכן, כאשר במקומה מקודמים צעדי מיסוי המכוונים בעיקר למעמד העובד.
האוצר בחר להציע 'מבצע דיבידנדים'
מפורום ארלוזורוב נמסר כי "התוכנית המקורית, שהייתה אמורה להכניס לקופת המדינה כ-10 מיליארד שקלים, התכווצה בעקבות לחצים מצד החברות הגדולות והמשקיעים לסכום של כ-2 מיליארד שקלים בלבד. במקום להתעקש על גביית מלוא המסים כחוק, האוצר בחר להציע 'מבצע דיבידנדים' - פרס למי שהתחמקו עד כה מתשלום מסים, תוך מתן הנחות משמעותיות.
"בזמן שהאוצר מטיל על העובד הממוצע תשלומים נוספים של אלפי שקלים בשנה דרך הקפאת מדרגות מס הכנסה, הקפאת נקודות זיכוי והעלאת תשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות, הוא מעניק הנחות מפליגות לבעלי ההון", נכתב בנייר העמדה שהופץ היום לחברי ועדת הכספים, "ההכנסות הצפויות ממיסוי המעמד העובד יעמדו על כ-15 מיליארד שקלים, בעוד שההכנסות מהעשירון העליון יסתכמו בפחות משני מיליארד שקלים".
בנייר העמדה מתבקשים חברי הכנסת לדרוש צדק מיסויי ולמנוע מצב בו נטל המימון נופל שוב על כתפי המעמד העובד והאוכלוסיות המוחלשות. "אפשר ורצוי אחרת. הצעדים שאנו מציעים, בשונה מהעלאת המע"מ וקיצוץ בתקציבי הרווחה, לא יגבירו את אי השוויון ולא יכבידו על השכבות החלשות".
באם לא תתקבל עמדת הפורום לחזור למתווה המקורי הרי שנייר העמדה מציג שתי חלופות מרכזיות שיכולות להחזיר את היקף הגבייה המקורי:
- הטלת מס עיזבון - צפי הכנסות של כ-4 מיליארד ₪ בשנה
- ביטול תקרת דמי ביטוח לאומי ומס בריאות - צפי הכנסות של כ-6 מיליארד ₪ בשנה
"אנו עדים להתקפלות מוחלטת של האוצר בפני בעלי ההון, תוך בגידה בציבור העובדים", אומר בועז גור, מנהל המחלקה הציבורית בפורום ארלוזורוב, "במקום לגבות מס צודק מבעלי ההון שצברו רווחים אדירים, האוצר מעדיף להעמיס את העלויות על גבם של אלה שכבר קורסים תחת יוקר המחיה".