תקרות המס של שנת 2025 ממשיכות לשנות את תמונת המיסוי הפנסיוני

מה שהיה – תשכח מזה. כפרפרזה על השורה האלמותית מהשיר של יגאל בשן, תקרות המס העדכניות של שנת 2025 כפי שהוצגו על ידי רשות המיסים בתחילת ינואר 2025 – ומשמעויות רלבנטיות הנוגעת לארנק כל אחת ואחד מאיתנו

 

 
שינוי בתמונת המיסוי הפנסיוני / תמונה: Dreamstimeשינוי בתמונת המיסוי הפנסיוני / תמונה: Dreamstime
 

אריאל ברזילי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
16/01/2025

תקרות המס החדשות/ישנות של שנת 2025 ממשיכות לשנות את תמונת המיסוי הפנסיוני לאחר מדדי מחירים לצרכן גבוהים יחסית לעבר בשנים 2022 - 2024 , וזאת לאחר שהוקפאו, משיקולים שונים, בשנים 2020 – 2022.

1. מדד המחירים לצרכן בשנת 2024 – עליה שנתית של 3.2%:

חלק מהתקרות אשר תפורטנה בהמשך המאמר, הינן תקרות הצמודות למדד המחירים לצרכן, שעלה מעט מעבר לגבול העליון של שיעור האינפלציה שקבע בנק ישראל – 3% בשנת 2024  (שיעור האינפלציה בשנים 2022 ו 2023 - 5.3% / 3.0% בהתאמה) מאז הירידה האחרונה במדד המחירים לצרכן שהיתה בשנת 2020 - 0.7% - . התקרות הללו, לדוגמה, הינן התקרות המקסימליות לחישוב הטבות המס לשכירים ולעצמאים, תקרת ההפקדה השנתית לקופת גמל להשקעה וכן יתרת ההון הפטורה – המשמעות הפשוטה למי שהכנסתו לא נפגעה במהלך  ו משבר הקורונה, הניסיון לחזור לשגרה כלכלית בישראל בהמשך, ואח"כ לשלל הנסיבות הגיאופוליטיות בישראל ובשווקים הבינלאומיים והמלחמה הרב זירתית בה אנו מצויים כעת, היא כי לאחר יציבות של מספר שנים בתקרות הללו, הוקפאו כולן לשנים 2025-2027 עקב האינפלציה שהרימה את ראשה החל משנת 2022 לאחר תקופה ארוכה של שיעור אינפלציה אפסי, ומי שימשיך להפריש את אותן ההפרשות, ישים לב כי מדרגות מס ההכנסה ושווי נקודות הזיכוי לא יעלו במקביל לאינפלציה ויוקפאו למשך 3 שנים (שנות המס 2025-2027), כלומר, כוח הקנייה של ההכנסה נטו, יקטן ביחס לאותה הכנסה – שתישחק.

בנוסף, אציין את ההעלאות של דמי הביטוח הלאומי, העלאת המע"מ ל 18% (1% - הגדלתו ב 5.88% ביחס לשיעורו הקודם), תעריפי הארנונה (5.3% - ואף יותר – לרשויות שאושרה להן העלאה נוספת), תעריפי החשמל (3.5%), תעריפי המים (2%), הקפאת תקרות ההפקדה לקרנות ההשתלמות והפנסיה, האטת גידול הפטור ממס על קצבת הפנסיה ( 5% השנה במקום 15% שתוכננו להינתן השנה ופריסת היתרה לשנים 2026 – 2027), הטלת מס יסף חדש (2%) על בעלי הכנסות הוניות חודשיות מעל 60,130 ש"ח, העלאת שכר המינימום במשק לסך של 6,280 ש"ח, חיוב שכירים ב"תרומת" יום הבראה אחד ממכסת ימי ההבראה שלהם, אישור "מס רווחים כלואים" – שכולם, ביחד ולחוד, שוחקים את כוח הקנייה של האזרח הישראלי ובעלי העסקים גם יחד בהליך סדור.

לדוגמה, "תקרת הקצבה המזכה", אשר משפיעה על הפטור על קצבאות השאירים מקרן הפנסיה ועל הפטור על קצבת הזקנה, נותרה 9,430 ₪ בשנת 2025, במיוחד כאשר ניקח תכנון תזרים הכנסות של פורש/ת לגמלאות לגבי קצבה שלא הייתה אמורה להיות חייבת במס בעתיד עקב הגדלת הפטור ב 15%  כפי שתוכנן בשנת 2025 ,  ותהייה חייבת בו כעת, וכך תימנע הטבת מס שתסתכם בעשרות אלפי ₪ לאורך חייו של הפורש/ת לפי תוחלת חייו הצפויה ( 82 / 86 בהתאמה לגבר / אישה ) התלויה באחוז המס השולי שלו, וזאת כאשר הגדלת אחוזי הפטור המשמעותית של 15% שהיתה אמורה להתבצע בתחילת שנת 2025 לפי התכנון התקציבי, הוחלפה בהגדלה של 5% בלבד השנה כאמור. 

2. נתוני מאקרו – תחילת שנת 2025 – המשק הישראלי:

המשק הישראלי, לפחות בהקשר של נתוני המאקרו שלו, סיים גם את שנת 2024 בצורה טובה יחסית לתקופה המאתגרת עקב המלחמה הרב זירתית ( בעצימות משתנה בין הזירות ) והמצב הפוליטי והחברתי הקיים – אציין כאן מספר פרמטרים אובייקטיביים בינ"ל הנוגעים לכלכלה הישראלית.

א. מטבע - השקל הישראלי נחשב עדיין למטבע חזק יחסית, וזאת כי למרות שבתחילת המלחמה נחלש לשער של מעל 4 ₪ ביחס לדולר האמריקאי, התחיל להתחזק שוב עד לשער של כ 3.6 ₪, ולאחר הקפאת ריבית בנק ישראל ב 1.01.2024 החל תהליך קביעת שער חליפין מורכב שנע בין 3%6-3.8 ₪ לדולר, כאשר נכון עת כתיבת המאמר, 15.01.2025, הוא נמצא בגבול התחתון של תחום זה בשער של 3.621 ₪ לדולר.

ב. גירעון תקציבי  – הגירעון בשנת 2024 הסתכם ב 6.9% שהם כ 136 מיליארד ₪  ביחס תוצר בשנת 2024, אחרי שהוגדל במהלך השנה מ 1% ל 7.7% – והתחזית לשנת 2025 בשלב זה הן ל 5% מהתוצר לשנת 2025 - כאשר תמונת הקיצוץ בתקציב זה ומקורות המימון שלו עדיין איננה מוסכמת וברורה, לרבות ההסדרה הנדרשת בחוק, לרבות השלכות התקציב הנובעות מאימוץ מסקנות ועדת נגל בהקשר בניית מערכת הבטחון לאתגרים המסתמנים במזה"ת.

ג. אבטלה – שיעור האבטלה בסוף שנת 2024 עומד על כ 3.0% - נתון נמוך הקרוב מאד לנתון שלפני משבר הקורונה ושיפור של כ 0.4% ביחס לנתון המקביל בשנת 2023 – אך יש לזכור כי נתון זה אינו כולל את חלק מהמפונים מצפון ודרום הארץ – וגם כאן עוד יתכנו שינויים בהקשר יחסי הגומלין עם נטל המילואים המתגבר שיתכן ומסווה שיעור אבטלה גבוה יותר.

ד. מדדי הבורסה לני"ע - עליה של כ 26.8% בבורסה לני"ע ( מדד תל אביב 35 ) – עליה גדולה משמעותית מאשר מדדי בורסות אחרות באירופה ( DAX בגרמניה ), אסיה ( ניקיי ביפן ) וארה"ב ( 500P&S ) ( 19.2% , 16.0% ו 23.0% בהתאמה ) – הפריצה קדימה, שעשתה תיקון בנחיתות הביצועים המשמעותית של הבורסה לני"ע ביחס לעולם בשנת 2023 ( 3.81% - מדד תל אביב 35  /   19.4% -  דקס גרמניה /  28.5% - ניקיי יפן /  24.8% - P&S500 ) התחילה בסוף הרבעון השלישי של שנת .2024

ה. אינפלציה – שיעור אינפלציה של 3.2% - מעט מעבר לגבול העליון של יעד האינפלציה, ומשקפת תהליך אינפלציוני (עם סימני בלימה מסוימים בהקשר המלחמה והשלכותיה הגיאופוליטיות) ודומה לזו במדינות אירופה וארה"ב שמשלימות תהליך של טיפול בהורדתה וייצובה באמצעים השונים.

ו. נדל"נ – קצב עליית מחירי הנדל"נ הואט בשנת 2023 עוד טרם המלחמה והמשיך בשנת 2024 לצד השלכותיה – קיימים גם סימנים לירידות מחירים שעוצמתן וכיוונן משתנה בין אזורי הביקוש לבין הפריפריה, לצד ירידה בכמות התחלות הבנייה עקב מחסור מתמשך בכוח אדם מקצועי והצורך במימון יקר, עקב גובה הריבית במשק, לקבלנים ולרוכשים גם יחד לצד הגדלת הביקושים לדירות הנובעים מהגידול באוכלוסייה בישראל, שהגיעה ל 10,000,000 נפש בסוף שנת 2024.

ז. ריבית – ריבית הפריים, שהיתה בתהליך עליה מתמשך מתחילת שנת 2022  – 6% ( ריבית בנק ישראל 4.5% + מרווח של 1.5% ) התחילה תהליך הפחתה ב 1.01.2024 שנעצר מאז ע"י בנק ישראל לצד איתותים מהחלטת הריבית האחרונה שהיתה בחודש 1.2025 על אפשרות להורדתה במהלך 2025 במידה ויינקטו צעדי צמצום תקציבי ע"י הממשלה. יש לזכור את גובה ריבית הפריים של 1.6% בתחילת שנת 2022 וכי תהליך הורדת הריבית החל בארה"ב, במהלך שנת 2024 ,  משיקולים רבים כולל גיאופוליטיים, עוד לפני החלפת הממשל שתקרה בשבועיים הקרובים.

3. הגדלת השכר הממוצע במשק (שמ"ב) - 2025

בשל הפגיעה במשק ובכלכלה אשר נגרמה כתוצאה ממשבר הקורונה והשלכות המיתון הכלכלי העולמי המתהווה שלאחריו,  "הוקפא" השכר הממוצע במשק אותו מפרסם המוסד לביטוח לאומי – וזאת מכיוון שנתון זה השפיע על חישוב תקרות שונות בתחום החיסכון הפנסיוני ועל חישוב מבחני הכנסה לקבלת קצבאות שונות של המוסד, לרבות הבטחת הכנסה – עד להעלאת התקרות הרלוונטיות לשנת 2023 ו 2024 – וכך קרה גם לגבי נתוני התקרות שפורסמו זה עתה לגבי שנת 2025.

המוסד לביטוח לאומי מפרסם מידי שנה בחודש ינואר עדכון לשכר הממוצע כהגדרתו בחוק. החוק מגדיר את אופן חישוב "השכר הממוצע" אשר משמש כבסיס לחישובים ולעדכונים שונים, כאשר בתחום החיסכון הפנסיוני משמש השכר הממוצע במשק לחישוב תקרת ההפקדה לקרן הפנסיה, הפקדה לפנסיית חובה לעצמאים, וחישוב סכומים שיחשבו לקצבה מוכרת מהפקדות העובד והמעסיק.

בשנת 2025, אחרי שנת 2024 המאתגרת שנתוניה תוארו כאן בהרחבה – עלה הנתון הזה  בפעם הרביעית זה 5 שנים  – מסך של 10,551 ₪ בשנת 2020 לסך של 13,316 ₪ בשנת 2025 – עליה של 26.2%, כל זאת כאשר מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה המקבילה של השנים 2020-2024 רק ב 15.2%.
לדוגמה, עצמאי אשר משלם כספים לפי חוק "פנסיה חובה" שילם בשנים 2020 - 2022 פרמיה שנתית של 10,762 ₪ – יוכל לשלם בשנת 2025 פרמיה שנתית  של 13,582 ₪ בשנה, אשר מורכבת מ 4.45% מהכנסתו ועד מחצית השמ"ב בתוספת 12.55% מהכנסתו בין מחצית השמ"ב לשמ"ב.

ניתן להבין, בהקשר דוגמה זו, כי למרות ההרעה במצבו הכלכלי של מגזר העצמאים במשבר הקורונה, בהתאוששות שבאה אח"כ לחלק מהמגזרים ועד לשנים 2023 - 2024 המאתגרות, הרי התקרות העדכניות, לרבות הגדלת מדרגות המס, ערך נקודות הזיכוי עד שהתקבעו כעת עד סוף שנת 2027 כאמור, משפרות כעת את מצבם לפחות בהקשר זה ובהקשרים אחרים ביחס לעבר – זאת בהנחה שעצמאי שירצה לנצל את התקרות הללו, יצטרך להוציא יותר כסף, ריאלית, ביחס לעבר, כפי שעולה מהדוגמאות כאן, כאשר כוח הקנייה שלו יורד ביחס לאותה הכנסה נטו.

לסיכום, המשמעויות הברורות מהקפאת התקרות השונות בשנת 2025 הן כי מהקו הכללי של מגמות כלכליות, כמו באלו המאפיינות את תחום ההשקעות לדוגמה,  קשה להקיש מאירועים שהיו בעברו על אלו שיתרחשו בעתיד לאורך זמן, לבטח לא בוודאות מוחלטת וגם לא ברמה שנתית – בשנים 2025-2027 ההנחה הכללית תהיה כי תקרות המס והשכר הממוצע יישחקו ריאלית בהתאם למצב המשק ועומק הגרעון התקציבי המתוכנן, לבטח בתהליך האינפלציוני בו אנו נמצאים כעת, ומכאן לקחת בחשבון נתונים אלו גם בהקשר התכנון הפנסיוני ושיקולי מס עתידיים, לצד ירידת כוח הקנייה של הציבור כתוצאה מתהליך זה.

אחרי הכל – מדובר בקבלת החלטה בנושא הנוגע ישירות להווה ולעתיד הכלכלי שלך ושל היקרים לך – גם יחד. 

הכותב הוא בעל רישיון יועץ פנסיוני, מנהל מיזם "ערך מוסף".

מאמר זה הוא כללי בלבד, ואין להסתמך עליו מעבר להנחות כלליות שצויינו בו.

x