סין תוביל את תחום האקלים

השבעתו של דונלד טראמפ לוותה בשורה של צווים נשיאותיים, עם השלכות רחבות על מגזרים רבים. מומחי הבנק השוויצרי לומברד אודייר ציינו כי כחלק מהצווים הראשונים, תכנית המימון האקלימי הבינלאומית של ארצות הברית בוטלה, וטראמפ הורה שוב על פרישת ארצות הברית מהסכם פריז לשינויי אקלים.

בפועל, המשמעות היא שארצות הברית כבר אינה מחויבת להגיש תוכנית פעולה אקלימית לאו"ם אחת לחמש שנים. צעד זה יאט את ההתקדמות של הכלכלה האמריקאית לעבר יעד של אפס פליטות נטו, אף שפרישה מלאה ממסגרת האקלים של האו"ם עשויה להיתקל במגבלות חוקתיות. לפי החוקה האמריקאית, סמכות נשיאותית בנוגע להסכמים בינלאומיים דורשת את אישורם של שני שלישים מהסנאטורים. בנוסף, ביטול התכנית האקלימית האמריקאית מביא לצמצום הסיוע הפיננסי והטכני ליוזמות שינויי אקלים במדינות מתפתחות.

הנהגת האקלים עוברת לסין

על אף ההאטה האמריקאית, לא נראה איום על המגמה העולמית לעבר קיימות, כאשר סין ממלאת תפקיד מרכזי יותר בהסכמים בין-לאומיים. בוועידת האקלים של האו"ם בנובמבר 2024, מנהיגי סין קראו לשיתוף פעולה בינלאומי ול"שינוי מלא של מודלי הצמיחה".

סין נמצאת תחת לחץ להרחיב את התחייבויותיה. בין 2013 ל-2021, היא השקיעה מעל 34 מיליארד דולר במימון פרויקטים אקלימיים במדינות מתפתחות, מה שהופך אותה לאחת התורמות הגדולות בעולם. סין כבר הגיעה לשיא פליטות בשנת 2024, שש שנים מוקדם מהצפוי, והפליטות עשויות להתחיל לרדת כבר השנה. מגמה זו תמתן את ההשפעה השלילית של ההאטה האמריקאית על ההתקדמות העולמית. סין מונעת הן מאינטרסים כלכליים והן מהכרה בחשיפה שלה להשפעות הפיזיות של שינויי האקלים.

התחייבויות גלובליות נותרות חזקות

בוועידת האקלים האחרונה של האו"ם, בריטניה, ברזיל ואיחוד האמירויות שיפרו את יעדיהן לשנת 2035, בעוד ארבע מדינות - בהוטן, מדגסקר, פנמה וסורינאם - כבר השיגו אפס פליטות נטו. שינוי המדיניות בארצות הברית לא צפוי להשפיע על התחייבויות המדינות האחרות, ובמיוחד לא על מדינות האיחוד האירופי, שבו שאיפות "העסקה הירוקה" נותרות איתנות, למרות המשבר האנרגטי האחרון.

שינויים במדיניות פנים

הצווים הנשיאותיים "שחרור הפוטנציאל של משאבי אלסקה" ו"הכרזה על מצב חירום אנרגטי" צפויים להוביל לצמצום הרגולציה הסביבתית ולהאצת מתן היתרים לפרויקטים בתחום הנפט, הגז, הכרייה והתשתיות. תקציב הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) צפוי לעמוד בפני קיצוצים נוספים, כולל צמצום יוזמות אזוריות וביטול תוכנית הצדק הסביבתי. הנשיא טראמפ ביטל גם את היעד שקבע ממשל ביידן לשילוב 50% רכבים חשמליים עד שנת 2030.

למרות זאת, חוק הפחתת האינפלציה (IRA) משנת 2022, אשר תומך בייצור אמריקאי ובאנרגיה נקייה, כנראה לא יבוטל לחלוטין, הודות לתמיכה מסוימת מהמפלגה הרפובליקנית. עם זאת, קיצוצים הדרגתיים אפשריים, כאשר התחומים הפגיעים ביותר הם רכבים חשמליים, התייעלות אנרגטית, משאבות חום וטכנולוגיות רוח בים. טכנולוגיות כגון אנרגיה סולארית, רוח ביבשה, מימן, גרעין ולכידת פחמן עשויות להיפגע פחות, בזכות תמיכה רפובליקנית קודמת.

השלכות השקעתיות

מבחינת השקעות, כהונה שנייה של טראמפ עשויה להוביל לשונות גדולה יותר בין מגזרים ואזורים, עקב איבוד המומנטום של ארצות הברית בהשקעות בנות קיימא. ניתוח השקעות צריך להתמקד בשלושה גורמים מרכזיים:

כלכליות אטרקטיבית בסביבה של ריביות תנודתיות, תוך הימנעות מרעשי מדיניות. גישה זהירה נדרשת לחברות בתחום המימן, לכידת פחמן, אנרגיית רוח בים וסולארית למגורים.

מגמות המושפעות משינויי מדיניות, כמו תשתיות ודיגיטציה (מרכזי נתונים).

התאמות במגזר הפרטי, בתחומים כמו חקלאות מדויקת, ניהול מים, מיחזור ותוכנות תכנון.

למרות ההאטה האפשרית במאמצי האקלים בארצות הברית, המומנטום העולמי, בהובלת סין והאיחוד האירופי, צפוי לשמר את המעבר לאנרגיה ירוקה.